קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים בגלל עבירות משמעת: .1התובע עבד אצל הנתבעת מיוני .1980ביום 4.8.1980 הפסיק עבודתו, נסע לחו"ל, וחזר לעבוד אצל הנתבעת ביום .13.10.1980במאי 1981 היתה הפסקה נוספת בעבודתו שארכה שבועיים. ביום 27.10.1981 נמסר לתובע המכתב ת/1, ומאז חדל לעבוד. .2התובע תבע את הנתבעת לשלם לו תמורת הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים. בתביעה נפרדת (תב"ע מב/148-2) הגיש התובע תביעה נוספת לתשלום פיצויי הלנה על דמי ההודעה המוקדמת, וזו אוחדה עם תביעה זו. .3הנתבעת טוענת, שפיטרה את התובע בשל עבירות משמעת (כאמור ב-ת/1), ולפיכך אין היא חייבת לשלם לו פיצויי פיטורים. אשר להודעה המוקדמת - זו ניתנה לתובע, אלא שהתובע בחר שלא לבוא לעבודה, אחרי שקיבל את המכתב ת/ .1עוד טוענת הנתבעת, שלא קיימת רציפות בעבודתו של התובע מאז יוני 1980, שכן באוגוסט התפטר כדי לנסוע לחו"ל ולא היה בכוונתו לחזור לעבודה. .4התובע בעדותו מאשר שפוטר בשל עבירות משמעת, והוא אף מודה שהיו כאלה. מאידך, הוא מכחיש שקיבל הודעה מוקדמת. .5לאור האמור במכתב ת/1, ולאור הודאת התובע, אנו קובעים, שהתובע פוטר בשל הפרות משמעת, ובעיקר בשל סירובו להישמע להוראות הנתבעת לצאת לעבודות חוץ. איננו מקבלים טענת הנתבעת, שניתנה לתובע הודעה מוקדמת. מנהל הנתבעת חיים ליבר - אמר בעדותו, שב-ת/ 1נאמר שניתנה לו הודעה מוקדמת (ע' 6- שורה 35וע' 7- שורות 1-3), אך נראה לנו שזה פירוש בדיעבד. מה גם שבאותו סעיף ב-ת/1, בסופו, נאמר - "איננו חושבים להעסיקך אפילו יום אחד". .6ולעניין הרציפות: גם אם לא נקבל דברי התובע, שבאוגוסט 1980קיבל חופשה ללא תשלום כדי לנסוע לטיול לחו"ל - אין כאן ניתוק הרציפות. סעיף 2(9) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963(להלן - החוק) קובע, שהרציפות בעבודה קיימת אף אם חלה "הפסקה תוך ניתוק יחסי עובד ומעביד, שאינה עולה על שלושה חודשים". התובע חזר לעבודה כעבור חודשיים ותשעה ימים. .7כאמור, התובע פוטר בשל עבירות משמעת. לא הוצג לפנינו כל הסכם קיבוצי החל על הצדדים, ולפיכך, ובמצוות סעיף 17לחוק, אנו מנחים עצמנו באמור בתקנון העבודה מיום 19.6.1962(להלן - התקנון). אנו סבורים שהסעיף בתקנון המתאים לענייננו הוא סעיף 52(א) - "לא ציית להוראות ההנהלה בקשר לעבודה", וכיוון שאצל התובע היו עבירות משמעת חוזרות, רואים אנו לנכון לקבוע, שהתגובה צריכה להיות כאמור בפסקה (ד), לאמור פיטורים מהעבודה בלי הודעה מוקדמת ועם תשלום פיצויי פיטורים". .8התובע עבד אצל הנתבעת שנה אחת וארבעה חודשים (מיוני 1980ועד 27באוקטובר 1981). הפסקות העבודה היו חודשיים ותשעה ימים (מ- 4.8.1980ועד 13.10.1980), ועוד שבועיים במאי 1981, ובסך-הכל חודשיים ועשרים ושלושה ימים. על-פי האמור בתקנה 10(5) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, אין לקחת בחשבון לעניין קביעת הפיצויים תקופה של חודשיים ושישה-עשר ימים. מכאן, שלצורך חישוב הפיצויים היתה תקופת עבודתו של התובע שנה אחת, חודש אחד וחצי חודש. .9אין מחלוקת שמשכורתו החודשית האחרונה של התובע היתה 200, 6שקלים. התובע זכאי, איפוא, לפיצויי פיטורים בסכום של 975, 6שקלים. .10אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכום של 975, 6שקלים, בתוספת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים כאמור בסעיף 20(ב) לחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958(להלן - חוק הגנת השכר) מיום 28.10.1981ועד יום התשלום בפועל. .11התביעה לפיצויי הלנה של תמורת ההודעה המוקדמת (בתב"ע מב/148-2) נדחית. ראשית, תמורת הודעה מוקדמת איננה בחזקת "שכר מולן" כמשמעות מונח זה בחוק הגנת השכר; ושנית- קבענו לעיל שהתובע איננו זכאי לתמורת הודעה מוקדמת. .12הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסכום של 000, 5שקלים (סכום זה כולל את שני החיובים בהוצאות שהוטלו על הנתבעת ביום 11.3.1982וביום 23.6.1983). אם סכום זה לא ישולם בתוך שבעה ימים מיום שפסק-הדין יודע לנתבעת - יתווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, מיום מתן פסק-הדין ועד יום התשלום בפועל. .13הנתבעת תשלם לקופת בית-הדין את האגרה הדחויה.פיטוריםעבירות משמעת