קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצויי פיטורים לרב בגין התפטרות: .1התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה לתשלום פיצויי פיטורים בסך 055, 77שקל בצירוף פיצוי הלנת פיצויי פיטורים. .2ואלה עובדות המקרה: א) התובע עבד אצל הנתבעת כרב מחנך מיום 1.9.1979ועד להתפטרותו ביום .31.8.1982התובע היה עובד במשכורת, משכורתו האחרונה של התובע אצל הנתבעת היתה 043.40, 25שקלים. בתקופת עבודת התובע אצל הנתבעת התגורר התובע בדירת שירות בשטח הנתבעת. בסוף חודש אוגוסט 1982 עבר התובע לגור בדירה השייכת לישיבת שעלבים. עקב כך התפטר התובע מעבודתו אצל הנתבעת. ישיבת שעלבים נמצאת במשבצת קרקע סמוכה למשבצת הקרקע של קיבוץ שעלבים לאחר שלפני מספר שנים הופרדו המשבצות. לפני ההפרדה - שכנו הקיבוץ והישיבה במשבצת אחת. ההפרדה נעשתה במטרה לקבל תקציבי בניה לישיבה ממשרד החינוך. התובע, הגר בשטח הישיבה, אינו חבר קיבוץ שעלבים, אך לפי אישורים מקיבוץ שעלבים (ת/ 2ות/3), ולפי עדותו של מזכיר הקיבוץ, העד שמואל עמנואל - הינו תושב הקיבוץ; ב) הנתבעת היא מוסד חינוכי פנימייתי, המוקף גדר, ונמצאת בשטח המועצה האזורית נחל שורק. בשטחה של הנתבעת גרים סגל עובדיה וכן משפחה אחת שאינה קשורה לנתבעת, אלא נמצאת שם על-פי הסכם בין הנתבעת לבין המועצה האזורית נחל שורק. מחוץ לשטח המגודר של הנתבעת נמצאים משרדי המועצה האזורית נחל שורק והמכון לחקר החקלאות על-פי התורה, שבהם לא מתגוררים אנשים. בדירה של הנתבעת, הנמצאת מחוץ לשטח המגודר גר הרב השוחט של מושב נתיבה - גם זאת על-פי הסכם בין הנתבעת לבין המועצה האזורית נחל שורק. התלמידים הלומדים אצל הנתבעת אינם קשורים דווקא לישובים החקלאיים שבשטח המועצה האזורית נחל שורק. הקשר בין האזור לבין הנתבעת, לפי דברי מנהל הנתבעת בעדותו בחקירה החוזרת: "הקשר הוא שהמועצה נתנה מקום למוסד"; ג) על היחסים בין הצדדים חל הסכם קיבוצי תנ/. פרק כ"ח להסכם כולל, בין השאר, את ההוראות הבאות: " .3הפיצויים לעובדים חודשיים ישולמו בשיעור של חודש לכל שנת עבודה, לפי משכורת אחרונה. מוסדות המקיימים ביטוח פנסיה מקיפה, הכולל תשלום פיצויים לעובדים, ישלמו לעובד הזכאי לפיצויים לפי הסכם עבודה זה את ההפרש בין הסכום העומד לזכותו מהפרשות המוסד לקרן לבין מכסת הפיצויים המלאה, כאמור ברישה של הסעיף". " .6המתפטר בגלל הסיבות הבאות, דינו כדין מפוטר והוא זכאי לפיצויים:ו... ב. יציאה להתיישבות חקלאית, או לישוב פיתוח ("התיישבות חקלאית" ו"ישוב פיתוח" כמוגדר בחוק פיצויי פיטורים), בתנאי שהעובד הוכיח כי גר באותו ישוב שישה חודשים לפחות". ".12עובד במוסד שהצטרף לקופת פנסיה מקיפה, אשר פוטר מעבודתו, או זכאי לפיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 6דלעיל, ישלם לו המוסד % 2.3לפי משכורתו האחרונה (ההפרש בין הפרשת המוסד לקופת הפנסיה ובין אחוז הפיצויים לפי חודש לשנה) בהתאם לאמור בפרק זה סעיף 3"; ד) התובע היה חבר בקרן פנסיה מקיפה של קרן מקפת ולאחר התפטרותו, הורתה הנתבעת לקרן הפנסיה להעביר לזכותו את שהצטבר בחשבון הפיצויים של התובע בקרן. התובע קיבל מקרן מקפת 847, 39שקלים ביום 21.11.1982(ת/6, ת/7); ה) לפני התפטרותו, פנה התובע בעל-פה למנהל הנתבעת בדרישה לתשלום פיצויי פיטורים - ונענה בסירוב, בטענה שלא מגיעים לתובע פיצויי פיטורים. בא-כוח התובע פנה בכתב לנתבעת במכתב ת/ 4(שתאריכו אינו ברור) ובו דרש פיצויי פיטורים לתובע, אך לא ציין את הנסיבות המצדיקות קבלת פיצויי פיטורים. לאחר תגובת בא-כוח הנתבעת במכתב נ/1, פנה בא-כוח התובע שנית, במכתב נ/ 5מיום 8.5.1983, המופנה אל בא-כוח הנתבעת - ובו דרש פיצויי פיטורים לתובע, מאחר שהעתיק את מקום מגוריו לישוב חקלאי מישוב שאינו חקלאי. .3בא-כוח הנתבעת טען, כי התובע לא העתיק את מגוריו ליישוב חקלאי במשמעות סעיף 8(2) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963(להלן - חוק פיצויי פיטורים). כאמור לעיל, הוכיח התובע באמצעות עדות מזכיר קיבוץ שעלבים ובאמצעות המסמכים ת/ 2ות/3, כי הינו תושב היישוב שעלבים. יישוב זה הינו קיבוץ. לפי תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, קיבוץ הינו ישוב חקלאי לצורך סעיף 8(2) לחוק. .4בא-כוח הנתבעת טען, כי התובע לא הוכיח שהעתיק את מקום מגוריו מישוב שאינו חקלאי. לפי סעיף 21לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957(להלן - חוק הסכמים קיבוציים), יכול הסכם קיבוצי להוסיף על זכויות עובד הקבועות בחוק. ההסכם הקיבוצי תנ/ 1- בסעיף 6(ב) לפרק כ"ח שבו - אכן מוסיף על זכויות העובד הקבועות בחוק, בקבעו שעובד היוצא להתיישבות חקלאית זכאי לפיצויי פיטורים. אין בהסכם הקיבוצי הגבלה על המקום ממנו יצא העובד להתיישבות חקלאית. מכאן, שלפי ההסכם הקיבוצי תנ/ 1די לעובד להוכיח, כי המקום שאליו העתיק את מגוריו הוא התיישבות חקלאית. סעיף 6(ב) הנ"ל להסכם הקיבוצי מפנה להגדרת התיישבות חקלאית - לחוק פיצויי פיטורים. חוק פיצויי פיטורים, בסעיף 8(2), מגדיר "ישוב חקלאי" כישוב הנמנה עם סוגי ישובים שנקעו בתקנות. התקנות, כאמור לעיל, קבעו שקיבוץ הינו ישוב חקלאי לצורך סעיף 8(2) לחוק. ועל כן, התובע שעבר לגור בקיבוץ זכאי לפיצויי פיטורים על-פי ההסכם הקיבוצי תנ/ .1העובדה, שסעיף 8(2) לחוק פיצויי פיטורים דורש שהעובד יעתיק את מקום מגוריו מישוב שאינו חקלאי, אינה גורעת מזכותו של התובע על-פי ההסכם הקיבוצי וזאת גם בגלל סעיף 21הנ"ל לחוק הסכמים קיבוציים וגם בגלל סעיף 31לחוק פיצויי פיטורים, הקובע כי חוק פיצויי פיטורים אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי הסכם קיבוצי ולא יתפרש כממצה זכויותיו של עובד בקשר לפרישה מעבודה. .5על-פי ההסכם הקיבוצי תנ/ 1- פרק כ"ח, סעיפים 3ו- 12- התשלום שמקבל העובד מחשבון הפיצויים בקופת הגמל הוא על חשבון פיצויי פיטורים, ועל המעביד להשלים את החסר. סכום הפיצויים שהגיע לתובע עבור 3שנות עבודה היה 120,75 שקלים. התובע קיבל על חשבון סכום זה סך של 847, 39שקלים מקרן הפנסיה של קרן מקפת והחסר - המגיע לתובע מאת הנתבעת - הוא 373, 35שקלים. .6התובע תבע גם פיצוי הלנת פיצויי פיטורים. לפי סעיף 20(ד) (1) לחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958(להלן - חוק הגנת השכר), רשאי בית-דין אזורי להפחית או לבטל פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, אם פיצויי הפיטורים לא שולמו עקב חילוקי דעות בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים שיש בהם ממש לדעת בית-הדין. הנתבעת אכן חלקה על דעתו של התובע בדבר זכאותו לפיצויי פיטורים. אין אני מקבל את טענת בא-כוח התובע בסעיף ה' 1לסיכומיו, כי לא היה כל ספק באשר לחבותה של הנתבעת. בנסיבות המקרה אני קובע, כי היה ממש בחילוקי הדעות (שנמשכו עד למתן פסק-דין זה) ואני מבטל את פיצוי הלנת פיצויי פיטורים. עם זאת, כדי לשמור על ערכו הריאלי של החוב, ייווספו לסכום של 273, 35שקלים, ריבית והפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, מיום 1.9.1982ועד לתום 30יום מיום שפסק-דין זה יגיע לידי הנתבעת. .7לאור האמור לעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע יתרת פיצויי פיטורים בסך 273, 35שקלים בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כאמור בסיפה לסעיף 6לפסק-דין זה. אם סכום זה לא ישולם לתובע תוך 30יום מיום שפסק-דין זה יומצא לבא-כוח הנתבעת, ישא סכום יתרת פיצויי הפיטורים בתוספת הפרשי ריבית והצמדה פיצוי הלנת פיצויי פיטורים על-פי סעיף 20לחוק הגנת השכר מיום מתן פסק-דין זה ועד לתשלום בפועל. כמו כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 000, 50שקלים הוצאות ושכר טרחת עורך-דין בתוספת מע"מ. סכום זה ישא ריבית והצמדה על-פי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום תום 15ימים מיום שפסק-דין זה יומצא לבא-כוח הנתבעת. הנתבעת תשלם לקופת בית-הדין את האגרה הדחויה.פיצוייםפיטוריםפיצויי פיטוריםהתפטרות