קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קיזוז שכר עבודה על ידי המעביד: .1המשיב הגיש לבית-דין זה תביעה לשכר עבודה, גמול שעות נוספות, גמול עבודה במנוחה השבועית ונסיעות (להלן - התביעה לשכר עבודה). .2המערערת הגישה כתב הגנה, בו הודתה בתביעה לשכר עבודה (בסעיף 1שבו), אולם טענה לזכותה לקזז או לנכות כנגד התביעה לשכר עבודה את חובו של המשיב בסכום של 500 שקלים חדשים הנובע, לטענתה, מחסר בסכום זה, שנתגלה מגביית תשלומים על-ידי המשיב מלקוחותיה. .3בד בבד עם הגשת כתב ההגנה הגישה המערערת כתב תביעה שכנגד, בה תבעה את הסך של 500שקלים חדשים הנ"ל. .4בתאריך הקבוע לדיון התייצב המשיב לדיון. המערערת, או בא-כוחה, לא התייצבו לדיון. .5הרשמת המלומדת שמעה את עדות התובע באותו יום והחליטה על אתר להפריד את תביעת המשיב מתביעת המערערת והורתה למערערת להגיש תביעה מחדש, מעוגנת, מפורטת ומתוקנת, על-פי הבקשה שהומצאה לתיק ואז הנתבע "יוכל להתגונן על-פיה" (סעיף 2להחלטת הרשמת בע' 1לתיק). .6ביום כ"ט כסלו תשמ"ו (12.12.1985) נתנה הרשמת פסק-דין, בו חייבה את המערערת בסכום התביעה לשכר עבודה (להלן - פסק-הדין). .7בתאריך 15.12.1985הגיש בא-כוח המערערת בקשה לקביעת התיק לדיון, כשהוא טוען שעקב טעות משרדית מצערת נרשם ביומן המשרדי של בא-כוח המערערת מועד הדיון ליום 12.12.1985והדבר נודע לו רק בבואו לבית-הדין ביום .12.12.1985 .8הרשמת המלומדת דחתה את הבקשה, מאחר והמערערת הודתה בחוב למשיב מחד ומאחר ולא ניתן לקזז את עתירות המערערת כנגד שכר המשיב-העובד (ראה החלטת הרשמת מתאריך 16.12.1985בבקשה לקביעת מועד לדיון). .9גם בפסק-הדין ציינה הרשמת המלומדת, כי בא-כוח המערערת עורך-דין יעקובי, הופיע בלשכתה יומיים מיום שמיעת המשפט וביקש לא ליתן פסק-דין "עקב סיבה שבעטיה לא היתה התייצבות מטעמו ביום הדיון", אך היא סוברת כי בלאו הכי הרי על הנתבעת להגיש תביעת מעביד נגד עובד בצורה עצמאית, כדי לא לעכב שכר, ונוכח אי-האפשרות לקזז סכומים, בהם נחשד התובע כי נטל שלא כדין, במסגרת אפשרויות הקיזוז משכר על-פי סעיף 25לחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958(להלן - חוק הגנת השכר). .10המערערת מערערת על פסק-הדין מהנימוקים הבאים: א) הרשמת שגתה במחקה את התביעה שכנגד. למערערת זכות להגיש תביעה שכנגד; ב) למערערת זכות קיזוז מכוח סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר, השונה מן ההוראה המצויה ברישא לאותו סעיף. לחלופין - הסכום שמבקשים לקזז הוא סכום קצוב; ג) מן הדין היה לשמוע את שתי התביעות בצוותא חדא וליתן פסק-דין בשתי התביעות; ד) לא היה מקום לדון בתביעה שכנגד בהעדר המערערת; ה) יש לשקול כסיבה לקבלת הערעור גם את סיבת אי-ההופעה של בא-כוח המערערת. .11א) על-פי תקנה 26לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), תשכ"ט- 1969 (להלן - תקנות בית-הדין) נתבע רשאי לקזז כל זכות ותביעה שלו כנגד תביעתו של התובע, או רשאי הוא להגיש אותן בתביעה שכנגד; ב) אין, איפוא, כל מניעה שהנתבע ישלם שכר עבודה ויטען בכתב תביעה שכנגד טענה, מסוג זה שטענה המערערת בכתב ההגנה שכנגד, ואין כל מניעה, שבית-הדין ידון בתביעת השכר ובתביעה שכנגד בצוותא חדא, כפי שהדבר מתחייב באופן רגיל מהגשת כתב תביעה שכנגד. המגבלות לניכוי סכומי התביעה שכנגד על-פי חוק הגנת השכר - אם ובמידה שהן קיימות - אינן מונעות דיון משותף, במסגרת תביעה שכנגד ביחס לאותם סכומים, שיש מגבלה לנכותם על-פי חוק הגנת השכר, אם כי יש מקום לסברה, שבמקרה זה עדיפה תובענה נפרדת (ראה תקנה 26לתקנות בית-הדין); ג) במקרה הנוכחי היתה לרשמת סמכות לדון בתביעה העיקרית מכוח סעיף 27(ב) לחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, באשר מדובר בתובענה לשכר עבודה, אך לא היתה לה סמכות לדון בתביעה שכנגד, באשר התביעה שכנגד אינה תובענה לשכר עבודה (ראה כהשוואה תב"ע ל/5- 9[1]; ד) כאשר ביום הדיון לא הופיעה המערערת, דנה הרשמת בתביעה העיקרית בלבד, ולכך היתה מוסמכת; ה) טענת קיזוז, גם אם היה לה בסיס מבחינה משפטית, ואיננו נזקקים להכריע בשאלה זו בתיק זה, לא נטענה על-ידי המערערת בהעדר התייצבות - ומשמעות הדבר, שהמערערת באי-הופעתה ויתרה על טענה זו, לכן לא יכולה להיות למערערת אפילו תרעומת על כר, שטענה זו לא ניתנה לה ההזדמנות להשמיע. ניתנה לה ההזדמנות, אך היא לא ניצלה הזדמנות זו. כאשר צד אינו משמיע את הטענה, שהוא טוען לה בכתב ההגנה, בהעדר התייצבות - הרי זה כאילו לא טען אותה; ו) הרשמת המלומדת לא מחקה את כתב התביעה שכנגד, לכך גם לא היתה מוסמכת, הן משום שמדובר במטריה, שאינה בגדר סמכותה - מבחינה עניינית - והן משום שמחיקת כתב תביעה שכנגד על-פי תקנה 28לתקנות בית-הדין אינה בסמכות רשם. הרשמת המלומדת הפרידה את הדיון, וכך היתה רשאית לעשות. אך לדעתנו, לא מוטל על המערערת להגיש כתב תביעה חדש בתיק חדש אלא התביעה שכנגד לא פקעה ועברה מן העולם עם מתן פסק-הדין, אלא היא קיימת כתובענה בפני עצמה מבלי צרך להגיש תביעה חדשה (ראה וינוגרד [2], תקנות סדרי הדין, הערה לתקנה 59לתקנות סדר הדין האזרחי הישנות בע' 166למעלה; ראה תקנה 57לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984(תקנה 64לתקנות הישנות) שאמנם אינה מצויה בתקנות בית-הדין, אך יש בה כדי להבהיר את הנושא; וראה גם תב"ע ל/5- 9[1] הנ"ל, בע' נ"ד); ז) יוצא, איפוא, שפסק-דין הרשמת כהלכה ניתן, אך אין המערערת צריכה להגיש תובענה חדשה בכפוף להוראות הרשמת בדבר תיקון התביעה הקיימת וזכות המשיב להגיש כתב הגנה. .12א) נותרה הטענה בדבר אי-התחשבות בסיבת אי-ההתייצבות של בא-כוח המערערת. טענה זו, הדרך הנכונה לטעון אותה היא בבקשה לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד, אד ניתן לטעון אותה עם כל ההסתייגויות גם בהליך ערעור (ראה זוסמן [3], סדרי הדין האזרחי, מהדורה שלישית, סעיף 578, בע' 545); ב) עיינתי בתיק ומצאתי בו בקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד שהוגשה על-ידי המערערת בתאריך 9.12.1985והחתומה על-ידי עורך-דין יעקובי, שבו מציין בא-כוח המערערת את תאריך הדיון כ- 10.12.1985בשני מקומות ועל כך אין מה להוסיף. .13ברצוננו לציין, כי התרשמנו שטענת המערערת בכתב התביעה שכנגד אינה מפורטת ויש בה הרבה יותר סתום מן הגלוי. בנסיבות אלה ודאי נהגה הרשמת כהלכה, כשהחליטה לפסוק את הוודאי, ולא לכרוך את הספק בצוותא חדא עימו. .14סוף דבר - הערעור נדחה. המערערת תשלם למשיב, בהתחשב בכך שלא היה מיוצג, 20ש"ח הוצאות ערעור זה, שישאו הפרשי הצמדה וריבית על-פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, החל מתאריך ההחלטה ועד התשלום בפועל.שכר עבודהקיזוז