קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבת יוצאי צבא: .1זוהי תביעה ל"הענקה" (הידועה כקצבת יוצאי צבא) עבור הילד השלישי. על-פי התקנות שהותקנו לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949, כפי שתוקן. .2העובדות העולות מהחומר שבתיק הן כדלהלן: א) התובע אדם נשוי ולו שלושה ילדים; ב) לא התובע, לא אשתו ולא הורי התובע שרתו בצה"ל, ולא היו "חיילים" במובן תקנה 1לתקנות ההענקות לחיילים ולבני משפחותיהם, תש"ל-1970; ג) אביה של אשת התובע היה "חייל" במובן תקנות אלו. .3הזכות להענקה ניתנת על-פי תקנה 2לתקנות הנ"ל, הקובעת: "חייל או בן משפחה זכאים להענקה בעד ילדם השלישי ובעד כל ילד נוסף כל זמן שיש להם עוד שני ילדים בכירים מהם". "בן משפחה" הוגדר בתקנה 1כך: "בן זוג, ילדים או הורים של חייל". .4לכאורה אשתו של התובע זכאית להענקה על-פי התקנות שאוזכרו, מאחר והיא בן משפחה (ילד ביולוגי) של "חייל" (אביה), וכבן משפחה היא זכאית להענקה עבור הילד השלישי. .5אולם, טוען בא-כוח המוסד, האשה איננה בגדר "ילד" של אביה במובן התקנות, כי הרי באותה תקנה 1הוגדר "ילד", בין היתר "... ולמעט נערה נשואה, ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו שמונה-עשרה שנה, והמונחים 'אב' ו'אם' יתפרשו בהתאם לכך". על כן, טוען בא-כוח המוסד, מאחר ואשתו של התובע היא נשואה וכן מעל גיל 18, אין היא בגדר "ילד" של החייל, ואין זכאית להענקה מכוח תקנה .2התובע, שלא היה מיוצג, טען בפשטות שאשתו הינה "ילד" של החייל, במובן הביולוגי, ועל כן מגיעה לה ההענקה כנדרש. .6בבואו לפרש תקנה שומה על בית-הדין לצאת מההנחה, כי מונחים שהשתמשו בהם בתקנות יש להם פירוש סביר, ושלזכויות שניתנו על-ידי התקנות יש נפקות מעשית. בית-הדין רשאי, במקרים מסוימים, לפסול חקיקת משנה בשל אי-סבירות, אולם במקום לעשות כן יעדיף הוא לתת למונח פירוש סביר, פירוש שיתן לו נפקות משפטית או מעשית ולא פירוש שיביא לאי-סבירות או לאבסורד. .7תקנה 2מזכה בהענקה "בן משפחה" של חייל בגין הילד השלישי שלו ובעד כל ילד נוסף. תקנה 1(א) מגדירה "בן משפחה", בין היתר, כ"ילד" של חייל. ואת אומרת, שילד של חייל זכאי להענקה בגין הילדים שלו, החל מהילד השלישי. אם נקבל את הפירוש שבא-כוח המוסד מציע, אותה זכות תצא לפועל רק במקרה בו ההורה של הילד בר-ההענקה - אותו הורה שהוא ה"ילד" של החייל - עדיין לא מלאו לו 18שנה. זאת אומרת, שמדובר באב שהחל להוליד בגיל 15בערך (כי הרי מדובר בזכאות בגין הילד השלישי) או באם שהחלה ללדת בערך באותו גיל, ובנוסף לכך איננה נשואה. בהתחשב בנורמות החברתיות, בגיל הנישואים הנהוג בישראל ובמציאות, נראה לי כי אם נפרש כך את המונח "ילדיו של חייל", בהגדרה של "בן משפחה", נרוקן את המונח מכל נפקות מעשית ושומה על מחוקק המשנה, כי התכוון למעשה לזכות בהענקה "ילדיו של חייל" בגין הילד השלישי שלהם. על כן, אין מנוס, אם רוצים לקיים פירוש הגיוני של המונח "ילדיו של חייל", לפרשו במובן ביולוגי, כמתייחס לילד של החייל במציאות בלי הגבלת גיל. .8ואם כך הדבר, במה אני מקיים את ההגדרה "ילד" בתקנה 1(א), כולל התנאים המגבילים שבסיפא של אותה תקנת משנה? התשובה היא ברורה. למונח "ילד" בתקנות הנדונות יותר מאספקט אחד. במובן "בן משפחה" הוא מאתר את ההורה הזכאי להענקה, אולם במובן אחר הוא מאתר את בר-ההענקה - זאת אומרת, את הילד שבגינו משתלמת ההענקה ותוחם את הזכות בכך שיהיו לזכאי להענקה שני "ילדים" יותר בכירים. במובן אחרון זה, ורק במובן זה, יש להבין את ההגדרה של "ילד" בתקנה 1(א). פירוש יותר רחב, כאמור, ירוקן את המונח "ילדיו של חייל" מתוכן. אם יש בפני בית-הדין, כאשר מדובר בתחיקה סוציאלית, אפשרות של שני פירושים, האחד שירוקן מתוכן זכות הניתנת לכאורה על-ידי התקנות, והשני שיביא למימוש אותה זכות - יש להעדיף את הפירוש השני. .9סימוכין לכך שמחוקק המשנה התכוון בהגדרת "ילד" בתקנה 1(א) רק לאותו ילד שבגינו משתלמת ההענקה, ולא לילד במובן בן משפחה, אפשר ללמוד מעצם ההגדרה עצמה. בסיפא של תקנה 1(א) כתוב "ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנה". באשר לתנאי האחרון, כבר התייחסתי אליו לעיל (סעיף 7) ופירוש זה תואם את הגדרת ילד בחוקים אחרים הבאים להעניק תשלומים עבור הילד, כאשר קובעים גיל מירבי שעד אותו גיל תהיה זכות בגין אותו ילד (סעיפים 5ו- 104לחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968). באשר לתנאי הראשון "ובלבד שהילד נמצא בישראל", הוא מתיישב יותר עם כך שמדובר בילד שבגינו משתלמת ההענקה (כפי שעולה גם מביטוח ילדים בחוק הביטוח הלאומי, ומתנאי הזכאות על-פי חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980), מאשר לגבי איתור ההורים הזכאים. .10מכל האמור אני קובע, כי אין לפרש את המונח "ילדיו של חייל" על-פי ההגדרה של "ילד" בתקנה 1(א), אלא על-פי קרבה משפחתית בלבד. מאחר שחמיו של התובע - אבי אשתו - היה חייל במובן החוק, ולה שלושה ילדים לפחות, זכאית היא להענקה על-פי התקנות הנ"ל. .11אני מחייב את המוסד לשלם לאשת התובע הענקה עבור ילדה השלישי בשיעור שנקבע בתקנה 4לתקנות הנ"ל, כל סכום שטרם שולם ישא הפרשי הצמדה, וכן ריבית בשיעור % 3לשנה, החל מיום 11.5.1983ועד התשלום בפועל. המוסד ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 750שקל.צבא