קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בחירות להסתדרות עובדי המדינה: .1משפט זה עניינו זכות חברי ארגון עובדים לבחור בבחירות את נציגיהם, זכויות חברי ארגון עובדים בארגונם וסדרי הדמוקרטיה בארגון עובדים internal) ( .union democracyהתובענה נובעת מהעובדה שלא קוימו בחירות בהסתדרות עובדי המדינה משנת .1969 .2בקשות התובעים בפנינו תביעה של עובדי מדינה חברי ההסתדרות הכללית, "מטה הפעולה של ועדי העובדים הלא-יחודיים", ועדי עובדים ארציים ושל יושבי-ראש ועדים לסעד הבא: א) צו המורה על עריכת בחירות להסתדרות עובדי המדינה; ב) צו המורה על חיבור חוקה ותקנון בחירות של הסתדרות עובדי המדינה שייעשה על-ידי "ועדת ה-13" או גו אשר ישתף את התובעים; ג) פסק-דין הצהרתי לפיו: .1הסתדרות עובדי המדינה אינה הארגון היציג של עובדי המדינה. .2כל עוד לא יקוימו בחירות אשר לפיהן ייבחר באופן חוקי ארגון עובדים שיהווה ארגון עובדים יציג של עובדי מדינה, הגוף היחיד המוסמך לייצג את עובדי המדינה ולפעול כארגון היציג שלהם הינה "ועדת ה-13". .3הצהרה שהנתבעים הפרו התחייבותם לעריכת בחירות להסתדרות עובדי המדינה עד לחודש 6/79והתחייבות להקמת והפעלת "ועדת ה-13". .4הצהרה, "שכל פעולה" הנעשית על-ידי הנתבעים 2ו- 3בשמם של עובדי מדינה, הינם בטלים וחסרי תוקף; ד) צו המורה להסתדרות הכללית להימנע מלהעביר להסתדרות עובדי המדינה את כספי המס האחיד ומס הארגון הנגבים מעובדי המדינה המיוצגים על-ידי התובעים ולהעביר כסף זה לתובעים; ה) צו המורה להסתדרות עובדי המדינה ולמר ראובן בן-עמי להימנע מלייצג את עובדי המדינה. .3מי הצדדים בתובענה א) התובעים 1ב עד 16ב הינם עובדי מדינה, חברי ההסתדרות הכללית וראשי ועדים של עובדי מדינה. חלק אחר מהתובעים הם ועדים ארציים של עובדים במשרדי ממשלה שונים, והם מאורגנים במסגרת "ועדת התיאום של עובדי המדינה הלא-יחודיים". ועדי העובדים נבחרו במשרדיהם השונים על-ידי כלל העובדים שהם מייצגים. "ועדת התיאום" מורכבת ממספר ראשי ועדים ארציים; ב) ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל (להלן - ההסתדרות הכללית) הינה תאגיד הרשום כאגודה לפי החוק העותומני על האגודות, והיא ארגון עובדים המאגד בתוכו את חלקם הגדול של העובדים בישראל וכן היא הארגון היציג של כלל העובדים בישראל. הסתדרות עובדי המדינה (להלן גם - הסתדרות ע.מ.) אינה גוף מאוגד. לפי טענת בא-כח הנתבעים הינה חלק מההסתדרות הכללית ופועלת במסגרת ההסתדרות הכללית, כהסתדרות כללית מקצועית ארצית, על-פי פרק ד', סעיף 111לחוקת ההסתדרות. אין להסתדרות עובדי המדינה תקנון נפרד כיצד ולאיזו תקופה ייבחרו מוסדות האיגוד, מה הגופים של הארגון וסדרי נוהל. מאז הקמתה נערכו בהסתדרות עובדי המדינה פעמיים בחירות - בשנת 1957ובשנת 1969לפי חוקת הבחירות היחסיות של ההסתדרות הכללית (ת/2) תוך שוני, שכל עובדי המדינה היו רשאים לבחור. את שורשיה של הסתדרות עובדי המדינה אפשר למצוא, בין היתר, בוועד של פועלי הרכבת שהוקם בשנת 1919על-ידי יוסף טרומפלדור. ההסטוריה המודרנית של הסתדרות עובדי המדינה התחילה ביום 31.12.1947, כאשר ההסתדרות הכללית הקימה במסגרת המחלקה לאיגוד מקצועי את "המדור לעובדי הממשלה". המשך תולדות הסתדרות עובדי המדינה מתואר בפסק-דין של בית-המשפט העליון - ע"א 535/67[1], ולמטרתנו חשוב דבר אחד: שהארגון הוקם לייצג את כל עובדי המדינה זאת אומרת, על בסיס תעשייתי (industrial union), כאשר המכנה המשותף של חברי ארגון כזה הוא לא זהות המקצוע, אלא זהות המעביד (המדינה). לפיכך, כפי שמאוגדים בארגון העובדים בארה"ב המייצג את עובדי ג'נרל מוטורס העובדים במקצועות שונים - מהנדים, פועלי ייצור, אחיות, פקידים, מסגרים, נגרים, וכו' - כך נועדה הסתדרות עובדי המדינה לייצג מנתחים העובדים בבית חולים, כתבניות, מהנדסים, פקידים ועובדי מדינה שונים. אלא מאי? במשך השנים הוקמו ועדי עובדים והסתדרויות ארציות מקצועיות של עובדי המדינה על-פי מקצועותיהם. בעקבות מצב זה נאלצת נציבות שירות המדינה לנהל משא-ומתן עם כארבעים ארגוני עובדים. ארגוני העובדים השונים שהוקמו אינם רק ארגונים המטפלים בבעיות המיוחדות של מקצועות מסוימים, אלא גם ארגונים שהמכנה המשותף שלהם הוא משרדי או אזורי. המצב הדרדר עד כדי כך, שבתובענה בפני בית-דין זה הופיעו 7פועלי במה ברשות השידור שרצו להקים ארגון עובדים שייצגם (תב"ע לח/11- 4- לא פורסם). כמובן, ריבוי מספר ארגוני העובדים המייצג את עובדי המדינה גורם להגדלת מספר הסכסוכים הקיבוציים בשירות המדינה, מאחר ויש מספר רב של ועדים וגופים שמכריזים על שביתות ללא סמכות, במקום ארגון אחד חזק ואחראי, השולט על המשא-ומתן ועל השימוש בנשק השביתה. החובה לקיים בחירות - זכות החבר לבחור את נציגיו א. לפי הפסיקה בישראל .4בית-המשפט העליון, בפסק-הדין בע"א 535/67[1], קבע עקרונות חשובים לגבי זכויות עובדים לבחור את נציגיהם בהסתדרות עובדי המדינה. פסיקת בית-המשפט היתה, כי עובדי המדינה שאינם חברי ההסתדרות, רשאים לבחור בבחירות להסתדרות. בע' 392לפסק-הדין אומר השופט הלוי: "בציבור בני חורין אין ייצוג ללא זכות בחירה...". השופט הלוי אמר, שייצוג עובדי מדינה על-ידי הסתדרות עובדי המדינה ושלילת זכות הבחירה מחלק מן הציבור המיוצג, הם דבר והיפוכו (בע' 392). כן אמר השופט הלוי: "זכות הבחירה של עובד המדינה למוסדות האיגוד, ובייחוד לוועידה הארצית, נובעת מעצם חברותו באיגוד, ומהווה חלק מהותי ממנה" (ע' 392). אמנם דברי השופט הלוי נגעו לשלילת זכות בחירה מוחלטת מחלק של עובדי המדינה. אבל, נראה לנו, כי העקרון של אין ייצוג ללא זכות בחירה תקף גם במקרה בו מונעים מכלל עובדי המדינה את מימוש הזכות לבחור את נציגיהם משך תקופה ארוכה. באותו פסק-דין פרט השופט זוסמן את הבסיס להתערבות בתי-המשפט בעניינים הפנימיים של ארגוני עובדים כדי להבטיח את זכויות העובד. ראשית ציין, שחוק שירות המדינה (גמלאות), תשט"ו-1955, בסעיף 66(א), מטיל חובת משא-ומתן על המדינה עם ההסתדרות הכללית (ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה) ועם הסתדרות עובדי המדינה (ארגון עובדי המדינה המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה) וחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, המעניק סמכויות להסתדרות עובדי המדינה כארגון היציג של עובדי המדינה. לדעת השופט זוסמן, יחד עם הענקת זכויות וסמכויות אלה להסתדרות עובדי המדינה על-ידי חוקי המדינה, מוטלות גם התחייבויות על הארגון, לאפשר לכל עובדי המדינה לבחור את הנציגים להסתדרות עובדי המדינה. אנו מוסיפים שנוכח התפקידים הנכבדים שהופקדו בידי הסתדרות עובדי המדינה על-ידי חוקים אחרים, כמו חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, וחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957, חייבת הסתדרות עובדי המדינה להתנהג לפי נהלים תקינים. אין הענקת זכויות וסמכויות ללא אחריות וחובות. שנית, אמר השופט זוסמן, קיימת זכו לעובד לבחור את נציגיו, אפילו אם זכות זאת לא] הוענקה על-ידי חוקת ההסתדרות. שלישית, אמר השופט זוסמן, קיים "הקשר החוזי בין החבר והאיגוד", כפי שמתבטא בחוקת ההסתדרות ("תקנון הגוף") (שם [1], בע' 388). השופט זוסמן מתח ביקורת על הסתדרות עובדי המדינה כשאמר "... מפליא הדבר שאין לאיגוד תקנון..." (שם [1], בע' 383) ושלא התקיימו בחירות משך כ- 15שנה. .5בהמ' 4410/65, [2], התערב בית-משפט מחוזי (השופט לם) בענייניה הפנימיים של ההסתדרות הכללית. במשפט זה ביקשה סיעת "תכלת לבן" צו המונע מההסתדרות הכללית לקבל החלטה, אשר תמנע את סיעת תכלת לבן מלהשתתף בבחירות לוועידה ה- 10של ההסתדרות הכללית. בית-המשפט המחוזי נתן את הצו המבוקש. בפסקדינו דחה השופט לם את הגנת ההסתדרות שהמבקשים לא מיצו את ההליכים הפנימיים של ההסתדרות הכללית. השופט אמר: "במשפט lawlor v. Union of post office workers[4] הוחלט שאין צורך לחכות עד שכל האפשרויות אשר הוענקו בחוקת הארגון המקצועי נוצלו, ואפשר לפנות לבית-המשפט בכל עת עוד לפני זה". השופט לם גם ציטט את corpus juris secundum[10], בע' 770, אשר מגדיר את סמכויותהאיגודים המקצועיים בארה"ב: ,trade unions have the rights to adopt a constitution" ,rules or bylaws within the scope of their lawful purposes ,rules or bylaws are reasonable, are unform and not and bind their members there by, provided the constitutions They are not contrary to public policy or the law of the land, and discriminatiory, and are sufficiently certain and provided . Violate no right of the third person, that is, one other than the"union or its members בהמשך אמר השופט לם: "בעיני שלילת זכות הבחירה פוגעת בצדק הטבעי". ב. החובה לקיים בחירות בהתאם לחוקת ההסתדרות .6המבנה והאישיות של ההסתדרות הכללית והיחסים בינה לבין חבריה נקבעו על-ידי חוקת ההסתדרות (ת/1). עד ליום 9.11.1977קבע פרק ד', סעיף 12 111(א) לחוקת ההסתדרות: "הסתדרות ארצית פועלת באמצעות הגופים הבאים: ועידה, מרכז ומזכירות. הבחירות לוועידה נערכות אחת לארבע שנים לפי חוקת הבחירות היחסיות. המרכז נבחר בוועידה לפי יחסי הכוחות בתוכה, והוא בוחר במזכירות". (ההדגש שלנו) בוועידה של ההסתדרות הכללית שהתקיימה בימים 9.11.1977- 7הוחלט על שינוי בפרק ד' סעיף 12 111א (א) לחוקת ההסתדרות, וזה לשונו: "ההסתדרות הארצית פועלת באמצעות הגופים הבאים: ועידה, מרכז ומזכירות. הבחירות לוועידה נערכות לפי חוקת הבחירות היחסיות אחת לארבע שנים או בפרקי זמן אחרים. החלטת מרכז הסתדרות ארצית על הקדמת או דחיית הבחירות לוועידה, תובא לאישור המחלקה לאיגוד המקצועי" (נ/4, ע' 113). .7על-פי פירוש הנתבעים לתיקון החוקה הנ"ל אפשר לדחות את הבחירות להסתדרות ארצית עד אין סוף (פ/28). אנו דוחים את פירוש הנתבעים, כי אין זה מתקבל על הדעת שוועידת ההסתדרות התכוונה לא לקיים בחירות משך תקופה ארוכה ובלתי-מוגבלת, דבר הנוגד את עקרונות הדמוקרטיה וטובת הציבור, ויביא לכך שלא תהיה מעורבות והשפעה של העובדים בארגון המייצג אותם. פירוש המשיבים עומד בניגוד לחוקת הבחירות היחסיות, בה נאמר: "כל חבר ההסתדרות זכאי לבחור ולהיבחר לכל מוסדו ההסתדרות הנבחרים על-פי חוקה זו"... (פרק א', סעיף 1(א)). אי לזאת אנו מפרשים את התיקון לחוקה שלעיל כדלקמן: חובת קיום בחירות בהסתדרות ארצית, אחת לארבע שנים, הינה חובה יסודית. כל סטיה מקיום בחירות סדירות אחת לארבע שנים ובמיוחד דחיית בחירות מעבר לתקופה זאת יכולה להעשות אך ורק במקרים חריגים. דחיית בחירות כנ"ל יכולה להעשות רק בדרך שנקבעה בתיקון לחוקה: א. החלטה של ההסתדרות הארצית לדחות המועד לבחירות; ב. החלטה של האגף לאיגוד מקצועי לאשר דחיית הבחירות; ג. קביעת מועד מסוים אחר לקיום הבחירות. .8הבחירות האחרונות להסתדרות עובדי המדינה נערכו בשנת 1969ולכן, עד לתיקון החוקה בשנת 1977, פעלה ההסתדרות בניגוד לחוקתה כאשר לא נערכו בחירות בין שנת 1973לבין שנת .1977 לא הוגשה לבית-הדין החלטה של מרכז הסתדרות עובדי המדינה אשר דוחה את המועד לבחירות. כן לא הוגשה החלטה של האגף לאיגוד מקצועי המאשר את ההחלטה של מרכז הסתדרות עובדי המדינה לדחות את מועד הבחירות. ההיפך הוא הנכון. הובאו עדויות על החלטות של הסתדרות עובדי המדינה והאגף לאיגוד מקצועי על קיום בחירות - אולם לצערנו החלטות אלה לא בוצעו. מר ישראל קיסר, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, העיד שלא ידוע אם היתה החלטה לדחות בחירות להסתדרות ע.מ. ושאין אישור של המחלקה לאיגוד מקצועי לדחיית הבחירות (פ/28). מר בן-עמי, מנכ"ל הסתדרות עובדי המדינה, טען שבשנת 1976היתה החלטה של הסתדרות עובדי המדינה לקיים בחירות באותה שנה, אולם האגף לאיגוד מקצועי לא אישר החלטה זו, ומינה את ועדת ז'יטלני (פ/42). לטענת מר בן-עמי, החלטה זו של האגף לאיגוד מקצועי, משמעותה החלטה לפי החוקה לדחות את מועד הבחירות. אנו דוחים את הטענה הזאת, מאחר ומרכז ההסתדרות הארצית לא החליט לדחות את מועד הבחירות כדרוש לפי התיקון לחוקה, וההיפך הוא הנכון - מרכז הסתדרות עובדי המדינה החליט על קיום בחירות בשנת .1976אין גם ממש בטענת מר קיסר, שעצם טיפול בבחירות על-ידי המחלקה לאיגוד מקצועי, והשאיפה לקיימן בהקדם, הינו אישור לדחיה (פ/29). טיפול בדבר אינו החלטה לא לקיים בחירות ומר קיסר עצמו אמר "החלטה מפורשת לדחיה אין" (פ/29). החלטת מועצת ההסתדרות הצ"ז (נ/2א), שהוועד הפועל מוסמך להחליט על חוקת בחירות להסתדרות עובדי המדינה, והחלטת מועצת ההסתדרות הצ"ט (נ/15) מחודש 12/79, הנותנת לוועד הפועל סמכות להחליט על חוקה נפרדת להסתדרויות מסוימות, אינן גורעות מהחובה לקיים בחירות פעם בארבע שנים. ההחלטות האלה מסמיכות את הוועד הפועל לקיים את הבחירות אחת לארבע שנים לפי חוקת בחירות מיוחדת להסתדרות ע.מ. במקום לפי חוקת הבחירות היחסיות. אין בהחלטות אלה התייחסות לדחיית מועד הבחירות להסתדרות עובדי המדינה. .9אמנת העבודה הבינלאומית משנת 1948בדבר חופש התארגנות, שאושרה על-ידי ישראל, רואה כזכות של ארגון עובדים לקבוע את תקנונו בתנאי שהתקנון אינו נוגד את הסדר הציבורי. לדעתנו פירוש חוקת ההסתדרות המתוקנת, שאפשר לדחות בחירות להסתדרות ארצית לתקופה ארוכה ובלתי-מוגבלת, נוגד את הסדר הציבורי ואת עקרונות הדמוקרטיה. .10בסיכום, לפי חוקת ההסתדרות וההחלטות של גופיה, היתה חובה לקיים בחירות להסתדרות עובדי מדינה בשנים 1973ו- .1977לא נתקבלה החלטה לדחות את מועד הבחירות בהתאם לתיקון לחוקה מיום 9.11.1977, ולא נקבע מועד אחר לקיום בחירות. לפיכך, על-ידי אי-קיום בחירות משך יותר מ 10שנים, הפרה ההסתדרות את חוקתה ואת חובתה כלפי חבריה עובדי המדינה ליתן להם הזכות היסודית לבחור את נציגיהם. ג. זכויות חברים בארגון עובדים לפי הסדרים של יחסי עבודה בארץ .11קיום בחירות בתקופות סדירות וקבועות הינו חלק בלתי-נפרד בחיים ובמבנה הדמוקרטי של מדינת ישראל, ובחירות אלו הן שאיפת כולם לרבות ההסתדרות. איננו מקבלים את טענות נציגי ההסתדרות שבאו להצדיק את אי-קיום הבחירות משך 10שנים. ארגון העובדים הינו מכשיר שמעניק לעובדים את הזכות להשתתף בקביעת תנאי העבודה במקום עבודתם, והדבר נותן לעובד מעמד של בן חורין במקום עבודתו. כאשר קיים ארגון עובדים, אין המעסיק יכול להתנהג בצורה שרירותית בקשר להעלאה בדרגה, פיטורים, תנאי פנסיה, פרישה, היחס לעובדים וכו'. תכלית ארגוני עובדים זו צוינה היטב לפני שנים רבות, למשל: The struggle of labor for organization is not merely an" attempt to secure an increased measure of the material .long struggle for liberty-comforts of life, but is an age See even if men were well fed, they would still struggle to be . 1916u.s.commission on ludustrial relations[11]) "free .(. 1045wellinton, lador law p- summers[12] A fourth function of labor unions is to enable workers to" participate jointly with management is the government of All of us may participate through elected representatives, in their industrial lives through chosen representatives even as The role of law in" , a cox[13]) "political government , P. 72, Harvard law review, vol". Preserving union democracy(610 בסיכום, אחת המטרות העיקריות של ארגוני עובדים, היא מתן אפשרות לעובד לומר את דברו באמצעות ארגונו בעניינים הנוגעים לעבודתו. כאשר שוללים מהעובד את האפשרות לבחור את נציגיו בארגון העובדים המייצג אותו, שוללים ממנו את האפשרות להביע את דעתו בעניינים הנוגעים לו בעבודתו. .12 להסתדרות סמכויות רחבות שהפעלתם משפיעה על נושאים הנוגעים לעובדים. סמכויות אלה ניתנו להסתדרות, בין היתר, על-ידי חוקי המדינה (ראה סעיף 4לפסקדין זה). במקביל לסמכויות וזכויות הניתנות להסתדרות מוטלות עליה אחריות וחובות. אחת מהחובות המוטלות על ההסתדרות היא הבטחת ייצוג אשר יבטא את רצונם של העובדים אותם היא מייצגת. כאשר החוק קובע שרק הארגון היציג רשאי לחתום על הסכם קיבוצי ושולל זכות זאת מעובדים או קבוצות עובדים אחרות, יש להבטיח שהארגון אמנם מייצג את העובדים. בחברה המודרנית של מדינת ישראל, אחת הדרכים להבטחת ייצוג הולם הינה בחירות סדירות. יש להבדיל בין הזכות לבחירות לבין הזכות לייצוג הוגן. כשמדובר בייצוג הוגן של עובד על-ידי ארגון עובדים, אין לחייב את הארגון לייצג העובד בכל מקרה, כי בישראל קיימת האפשרות שהעובד ייצג את עצמו. מאידך, החוק והפסיקה אינם מאפשרים לעובד או קבוצת עובדים לחתום על הסכם קיבוצי, להיות הארגון היציג לפי חוק שירות המדינה (מינויים) או חוק שירות המדינה (גמלאות), או לקבוע יום עבודה ארוך לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- .1951חוק הגנת השכר תשי"ח-1958, מאפשר לנכות דמי חבר בארגון עובדים משכרו של העובד אף בלי אישורו. ין לעובד אפשרות לעשות את הדברים האלה בעצמו ואין הוא יכול להתנגד לביצועם על-ידי ארגון העובדים היציג. חופש הפרט של העובד הוגבל על-ידי הסמכויות שהחוק מעניק לארגון היציג. לפיכך, אין להשוות חובת ייצוג הוגן, כאשר העובד רשאי לייצג עצמו, לסמכויות שהחוק והפסיקה נותנים רק לארגון עובדים. התוצאה מכך היא, שבמקרים מסויימים אין לחייב ארגון עובדים בייצוג החבר, אולם בכל המקרים יש לחייב ארגון עובדים לנהוג לפי כללי היסוד של הדמוקרטיה, לרבות קיום בחירות. .13השימוש בכספים שההסתדרות מקבלת מעובדי מדינה בגין הסכמים קיבוציים, מן הראוי שהשימוש בהם יהא תואם את רצונם של העובדים, ראה ע' 308בספרו של פרופסור wedderburn, the worker and the law[14]: Lord denning, master of the rolls, declared 1963but in" that 'an officer of a trade union... Is in a fiduciary ."'position towards the members .14אי-קיום בחירות בתקופות סדירות גורם להחמרת ביחסי עבודה לרבות שביתות מיותרות. באין בחירות בהסתדרות ע.מ. במשך שנים רבות, לא תמיד מייצג הארגון את רצון העובדים, ואצל העובדים נוצרת ההרגשה שאין להם ייצוג הולם ונשאר חלל שמתמלא על-ידי קבוצות עובדים לרבות ועדי עובדים, שאינם פועלים בתיאום עם הארגון היציג ולפעמים בניגוד לדעתו. אי-קיום בחירות משך תקופה ארוכה גורם גם לניתוק הקשר בין החבר לבין ארגונו וניתוק זה מביא לכך שאין לארגון שליטה על קבוצות עובדים מסוימות. התוצאה היא שביתות ועיצומים שלא הוכרזו על-ידי הארגון המוסמך. ד. הפסיקה במדינות אחרות .15לאור פסק-הדין העקרוני של בית-המשפט העליון בע"א 535/57[1] ומסורת הדמוקרטיה בארץ המבוססת על בחירות, אין צורך בפסיקה של מדינות אחרות על מנת להוכיח את החובה לקיים בחירות, אולם יש מקום ללמוד ממדינות אחרות על היקף ההתערבות של בתי-משפט בקשר לקיום בחירות בארגוני עובדים וכיצד היא נעשתה. .16באנגליה התערבו בתי-המשפט בענייני פנים של ארגוני עובדים כדי להבטיח בחירות ובחירות הוגנות. פרופסור wedderburn(שם [14] בע' 9-308) כתב: The personal right to vote as the rules provide is an" And allied to the right to;prevent ultra virs or illegal acts, it constitutes the individual contractual right . Member's main power to control the asministration of his"union in the general interest and to prevent undemocratic practices ראה גם 175,146,116- .111Grunfeld, modern trade union law, pp[15] .17 בארצות הברית קיימת פסיקה לפיה ציוו בתי-משפט על ארגון עובדים לקיים בחירות. Lrwin v. Possehl[7] ; fittipaldi v. Legassio[6] ; dusing v. Muzzo[5] .miller . Willson v[9] ;union of journeymen plumbers . O'neil v[8]; הפסיקה האמריקאית מבוססת בעיקר על חובת ארגון העובדים לקיים את חובתו ולקיים בחירות כפי שנקבע בחוקה. קיימים מספר רב של פסקי-דין בעניין התערבות בתי-המשפט בקשר להכנת הבחירות (ראה ע' 1224למאמרו של פרופסור summers[16]. לדוגמא, בתי-המשפט בניו-יורק התערבו כדי להבטיח ניהול תקין של הבחירות, והיו מקרים שהם התערבו כדי לפק על הבחירות. הבסיס להתערבות על-ידי בתי-המשפט במדינת ניו-יורק היה בעיקר חוקת ארגון העובדים, כאשר זו פורשה כחוזה בין הארגון לבין כל חבר. בתי-המשפט פרשו את חוקת ארגון העובדים ובדרך כלל נטיית הפירוש היתה להבטיח את זכויות החבר. בפסק-הדין possehl . Irwin v[7] כתב בית-המשפט: The constitution and laws of every labor organization are to" be judged and constructed in this state and country according To well conceived ideals and priniciples of law ordained by . A democratic people proud of their heritage and jealous of"...the protection of their rights מאידך בתי-המשפט בניו-יורק הגיעו למסקנה שחוקת ארגון העובדים כבסיס להבטיח בחירות דמוקרטיות לא היתה מספקת ופיתחו נימוקים אחרים. נימוק אחד היה שארגוני עובדים חייבים להתנהג בהתאם לעקרונות הדמוקרטיה. בפסק-הדין irwin[7] possehl . Vנאמר, שיש לשפוט את ארגוני העובדים לפי השאיפות והעקרונות של עם חופשי גאה על ירושתו הדמוקרטית. פרופסור summers[16] בע' 1236למאמרו, אומר, שבתי-המשפט בניו-יורק הכירו בזכות היסודית לקיום בחירות. בתי-המשפט במדינת ניו-יורק ראו חשיבות בהגנת זכות העובד לבחור את נציגיו ולא ראו כחשובה את ההגנה של מיצוי הליכים פנימיים ( summers[16]. בע' 1248). במחצית פסקי-הדין, הארגון אפילו לא טען להגנתו טענת אי-מיצוי הליכים. בתי-המשפט העדיפו להחליט בעניין זכות חשובה זו לעצם העניין, ולא להסתתר תחת נימוקים פרוצדורליים. החובה למיצוי הליכים לא פורשה כמחייבת מיצוי כל ההליכים הפנימיים, אלא רק ההליכים שאפשר להפעילם באופן סביר ושכל חבר יכול להפעילם. אין צורך למצות את ההליכים הפנימיים אם הדבר יימשך יותר מדי זמן ( summers[16], ע' 1249). יתר על כן, בתי-המשפט בניו-יורק לא קיבלו את טענת מיצוי ההליכים כהגנה כאשר נציגי הארגון בעצמם הפרו את חוקת הארגון. בקשר לפרטים נוספים בעניין הפסיקה האמריקאית, ראה: 70,"judicial regulation of union elections" : clyde summers[16] .(1961) 1221yale law journal ,"american legislation for union democracy" , clyde sommers[17] .(1962) 273modern law raview25 ,, yale press"labor and the legal process" , h. Wellington[18] . 188,. 77pp בנוסף להלכה שהתפתחה על-ידי פסיקת בתי-המשפט, קיים בארה"ב חוק פדרלי משנת 1959המעניק זכויות לחברי ארגוני עובדים. מיצוי הליכים .18לפי פסיקת בית-הדין הארצי לעבודה, על חברי ההסתדרות הכללית למצות את האפשרויות אשר בחוקת ההסתדרות לשם הגנת החבר לפני שבית-הדין יפעיל את ביקורתו השיפוטית (דב"ע לה/1- 5[3], בע' 212). הדרישה בעניין מיצוי הליכים בתוך ההסתדרות הכללית באה להבטיח שגופים של ארגון וולונטרי זה ידאגו להגן על זכויות חבריו, וליישב סכסוכים בתוך הארגון לפני פניית חבר לבית-הדין. אולם אין הכלל של מיצוי הליכים פרה קדושה ואם פונה חבר לגופים שונים של ההסתדרות הכללית והארגון אינו מצליח למצוא פתרון לפנייתו, או אם נתברר שההסתדרות אינה מסוגלת לפתור את הבעיה, אזי חייב בית-הדין להפעיל את ביקורתו השיפוטית להבטיח את זכויותיו של חבר. .19בתובענה דנן הגענו למסקנה שאין לקבל את הגנתם של המשיבים כי התובעים לא מיצו את ההליכים הפנימיים של ההסתדרות, מהסיבות הבאות: א) הסתדרות עובדי המדינה הכריזה על קיום בחירות מספר פעמים בעבר אולם הבחירות לא נתקיימו. ביום 8.10.1975החליט מרכז הסתדרות עובדי המדינה לקיים בחירות בשנת 1976(ת/4-א). ביום 4.12.1979הודיע מזכ"ל הסתדרות עובדי המדינה לחברים שכבר שנתיים משתדל הארגון לארגן בחירות וכן הבטיח בחירות תוך 3חודשים (ת/32). אחרי הגשת משפט זה, החליט מרכז הסתדרות עובדי המדינה לקיים בחירות בחודש 3/80, ודחה את מועד הבחירות ליום 29.4.1980(נ/5, נ/14). הוכן לוח מועדים לבחירות (נ/6). גם האגף לאיגוד מקצועי הבטיח לקיים בחירות בהסתדרות עובדי מדינה, וגם הוא לא הצליח להוציא החלטותיו לפועל. בשנת 1976החליטה המחלקה לאיגוד מקצועי (ששמה שונה לאגף לאיגוד מקצועי) לקיים בחירות בהסתדרות עובדי המדינה בחודש 2/77(ת/10). ביום 8.1.1979, בתב"ע לט/1- 5בפני בית-הדין, האזורי לעבודה בירושלים, הודיע מר ישראל קיסר, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, על קיום בחירות בחודש 6/79, (פ/6, נ/2-ב). ביום 11.7.1979הודיע עורך-דין קלמרו לבית-הדין, בשם מר קיסר, שבגלל "קשיים מעשיים ופורמליים ולאור המבנה המורכב של הסתדרות עובדי המדינה", נבצר מהסתדרות עובדי המדינה לקיים בחירות בחודש יוני 1979כפי שהוצהר בבית-הדין (נ/2-ב). אולם עורך-דין קלמרו כתב לבית-הדין בשם מר קיסר, כי הסתדרות עובדי המדינה "עושה כל ההכנות המעשיות והפורמליות לקיים הבחירות לוועידתה בשנת 1979" (נ/2-ב). במסגרת הסכם הפשרה לסיים את התובענה בתב"ע לט/1-5, הבטיח מר קיסר לתובעים לקיים בחירות להסתדרות עובדי המדינה בשנת .1979גם מועצת ההסתדרות החליטה על הכנת חוקת בחירות להסתדרות עובדי המדינה, לקראת קיום בחירות (החלטה מיום 8.6.1978-7, נ/2-א). עד היום לא הוכנה חוקה כזאת. מהאמור עולה שורה של הבטחות של הגופים המוסמכים לקיים בחירות ואף החלטה אחת לא הוצאה לפועל. נציגי ההסתדרות מביאים טענות רבות כדי להסביר את אי-קיום הבחירות. אולם, אין טענות אלה יכולות להצדיק אי- קיום בחירות במשך 10שנים. ההסתדרות, אשר במקרה הנדון לא קיימה את חוקתה ולא ביצעה את החלטותיה לקיום בחירות, משמיטה את הבסיס לטענתה הפורמלית שהתובעים לא מיצו את ההליכים בתוך ההסתדרות. ראה גם המ' 4410/65[2], בע' .284לא ייתכן לדרוש מחברי ההסתדרות לקיים את כל פרטי ההליכים, כאשר נציגי ההסתדרות וגופיה המרכזיים לא מקיימים את דרישות חוקתם. .20אולם גם לוא ראינו לנכון לחייב את התובעים למצות את ההליכים הפנימיים של ההסתדרות, עולה מהעובדות שהם ענו על הדרישות הסבירות שבית-הדין יכול להעמיד. התובעים וחברים אחרים פנו מספר פעמים לגופים שונים בהסתדרות בדרישה לקיים בחירות בהסתדרות עובדי המדינה, אולם נענו בתשובה שהוחלט על בחירות או שהדבר בטיפול. ביום 1.9.1976היתה פניה לוועדת הביקורת המרכזית של ההסתדרות הכללית בדבר דרישה לקיום בחירות להסתדרות עובדי המדינה. ועדת הביקורת המרכזית החליטה שהעניין אינו בטיפולה, אלא בטיפולה של "מזכירות ועדת הביקורת המרכזית" (ת/10). ועדת הביקורת גם הסתמכה על החלטת המחלקה לאיגוד מקצועי לקיים בחירות (פ/2/77). משך השנים האחרונות פנו התובעים להסתדרות עובדי המדינה, לאגף לאיגוד מקצועי ולוועד הפועל לקיים בחירות בהסתדרות עובדי המדינה. ביום 6.3.1978פנו חלק מהתובעים ליו"ר ועדת הביקורת המרכזי, עם העתק למזכ"ל מר משל וליו"ר האגף לאיגוד מקצועי מר קיסר, וביקשו קיום בחירות בהסתדרות עובדי המדינה (ת/21). ביום 5.4.1978ענה לתובעים יו"ר ועדת הבחירות המרכזית והבטיח דיון בוועדה על בקשתם (ת/29). פניות התובעים לוועדת הבקורת המרכזית לא הביאו לתוצאה הדרושה. .21לפי פרק י"א, סעיף 4לחוקת ההסתדרוח (ת/1), מוסדות הביקורת של ההסתדרות היו חייבים לתבוע קיום בחירות במועדן בכל מקרה של השהיית מועד הבחירות, וזאת בלי פניות התובעים. על אחת כמה וכמה היו מוסדות הביקורת של ההסתדרות חייבים לפעול כאשר קיבלו פניות מהתובעים. מאחר והסתדרות עובדי המדינה היתה חייבת לקיים בחירות כבר בשנת 1973, קשה להסביר את שתיקתם של מוסדות הביקורת של ההסתדרות משך שנים רבות עד לפניות התובעים ובעיקר אחרי הפניות. מעמדם המשפטי של התובעים .22אנו דוחים את טענת עורך-דין קלמרו, שאין לתובעים מעמד משפטי בתובענה דנן. מעמדם המשפטי של התובעים מס' 1(ב)- 16(ב) נובע מעצם היותם חברי ההסתדרות הכללית ועובדי מדינה, התובעים הגישו את התובענה דנן גם כיושבי-ראש וחברי ועד עובדים. ועדי העובדים מוכרים על-ידי ההסתדרות הכללית כחלק ממנה. לדעתנו, כאשר לחברי הסתדרות עובדי המדינה וכן לוועדי העובדים יש מעמד משפטי בתובענה דנן, השאלה, אם לקבוצה של אלה (התובעות 1(א) 2(א) 3(א) יש או אין מעמד בתובענה זו, אין לה משמעות. הסעדים הניתנים: צו לקיום בחירות .23אנו נעתרים לבקשת התובעים ונותנים צו המורה למשיבים על עריכת בחירות לארגון עובדי המדינה, כאשר הבוחרים יהיו כלל עובדי המדינה, והבחירות יתקיימו תוך 3חודשים מהיום. צו לקיום בחירות הינו הסעד העיקרי הדרוש להבטיח זכות התובעים לבחור את נציגיהם. לפי הפסיקה בארץ (ע"א 535/67[1], בע' 388-389), והפסיקה במדינות אחרות, רשאי בית-הדין ליתן צו כזה. בפסק-הדין ע"א 535/67[1] אמר השופט זוסמן: "עוד טען בא-כוח המערערים כי הזכות לבחור שהיא נושא התובענות אינה מן הזכויות אשר בית-המשפט מבצען על דרך של צו מניעה. גם בטענה זו לא מצאתי ממש. בית-המשפט מתערב כדי למנוע גירושו של אדם תוך הפרת הקשר החוזי שעשה עם ההתאגדות...". גם בפסק-הדין בהמ' 4410/65[2] ניתן צו נגד ההסתדרות הכללית, המורה להימנע מהחלטה לשלול מסיעת "תכלת לבן" להשתתף בבחירות. אין ממש בטענת נציגי ההסתדרות שלא ניתן לקיים בחירות ללא החלטה של הוועד הפועל לאשר את חוקת הבחירות. את הבחירות אפשר לקיים כפי שקוימו בשנת .1969 אמנם השיטה שלפיה נערכו הבחירות בשנת 1969היתה אולי בניגוד לחוקת ההסתדרות, בכך שהעניקה זכות בחירה לעובדי מדינה שלא היו חברי ההסתדרות וכן זכות בחירה כפולה לחלק מעובדי המדינה. מאידך, הבחירות של שנת 1969התקיימו בהתאם להחלטת בית-המשפט העליון (ע"א 535/67[1]) וטענות ההסתדרות שהשיטה נוגדת את חוקתה נדונו על-ידי בית-המשפט העליון שנתן צו לקיים הבחירות כפי שקוימו בשנת .1969יתר על כן, הסתדרות עובדי המדינה והאגף לאיגוד מקצועי כבר החליטו על קיום בחירות באפריל .1980לטענת מר קיסר ומר בן-עמי, הוועד הפועל עדיין לא אישר את חוקת הבחירות (נ/10) בגלל התנגדות המיעוט (סיעות של מפלגות אחרות); עורך-דין קלמרו אמר בסכומיו; "הנתבעים אינם מרוצים מהמצב הקיים שהמיעוטים לא מאפשרים קיום בחירות..." (פ/56). .24ולפי איזה חוקה תתקיימנה הבחירות? ההסתדרות רשאית להתגבר על בעיותיה הפנימיות ולקבוע חוקה חדשה לפי רצונה ולקיים את הבחירות לפי החוה החדשה. אבל אם תוך חודש מהיום לא תוגש לבית-הדין חוקת בחירות מאושרת על-ידי הגופים המוסמכים בהסתדרות הכללית, יתקיימו הבחירות כפי שהן התקיימו בשנת .1969התובעים וכל קבוצת עובדי מדינה אחרת יהיו רשאים להגיש את מועמדיהם בבחירות, ברשימה לא מפלגתית או ברשימה מפלגתית. ניהול תקין של הבחירות מובטח על-ידי חוק בחירות לגופים ציבוריים, תשי"ד-1964, ועל-ידי חוקת ההסתדרות וחוקת הבחירות היחסיות. יש סעיפים בחוק בחירות לגופים ציבוריים החלים על המשיבים והממשלה רשאית, על-פי בקשת גוף ציבורי (כולל התובעים), להכריז שעל הבחירות להסתדרות עובדי המדינה יחולו כל סעיפי החוק. הסתדרות עובדי המדינה כארגון היציג של עובדי המדינה. .25התובעים ביקשו פסק-דין הצהרתי לפיו אין הסתדרות עובדי המדינה הארגון היציג של עובדי המדינה. בהעדר בחירות משך 10שנים ייתכן ואין הנהגת הארגון מייצגת את רצון חבריה. מאידך, לא מדובר בארגון אחר לייצוג עובדי המדינה ויש הבדל בין בחירת הנהגה חדשה לבין קביעת הארגון היציג. לא נטען שההסתדרות הכללית אינה מייצגת את עובדי המדינה. אם כן, ההסתדרות הכללית רשאית היתה להקים הסתדרות ארצית - הסתדרות עובדי המדינה - לפעול כשלוחתה לייצוג עובדי המדינה. מאחר והבחירות יתקיימו תוך 3חודשים ולא הוכחה התנהגות בלתי-הולמת על-ידי נושאי המשרות הנוכחיים (הסתדרות עובדי המדינה החליטה מספר פעמים לקיים את הבחירות). אין אנו רואים סיבה להתערב בקשר לשאלה, מי רשאי לפעול בשם הסתדרות עובדי המדינה עד לבחירות. במקרה ולא יתקיימו בחירות תוך 3חודשים רשאים התובעים לחזור על בקשתם ולבקש לייצג את עובדי המדינה עד לבחירות. ועדת ה-13 .26התובעים מבקשים פסק-דין הצהרתי, שעד לבחירות - הגוף היחיד המוסמך לייצג את עובדי המדינה הוא ועדת ה- .13ביום 26.1.1979נחתם הסכם בין הנתבעים לבין התובעים (ת/30). על סמך הסכם זה ביקשו התובעים למחוק את התביעה בתב"ע לט/1- .5ב-ת/ 30הסכימו הצדדים להפעיל את ועדת ה-13, אשר תהיה מורכבת בין היתר מ- 4נציגים של המשרדים הלא-ייחודיים. באשר לפעילות ועדת ה- 13נאמר: "ועדת ה- 13היא גוף שינהל משא-ומתן עם נציבות שירות המדינה בנושאים הנוגעים להסכם העבודה והמתייחסים לכל העובדים". כן נכתב ב-ת/ 30כי "ועדת ה- 13תמשיך לפעול בנושאים שנקבעו לה, עד לקיום הבחירות להסתדרות עובדי המדינה". נציגי התובעים שותפו בוועדת ה- 13משך כחצי שנה לאחר חתימת ת/30, ואז הופסקה פעילות הוועדה. התובעים העידו שבזמן חתימת ת/ 30דובר בין הנוכחים, שוועדת ה- 13תנהל כל משא-ומתן בעניין הסכמים קיבוציים עד לבחירות בהסתדרות עובדי המדינה ואנו מקבלים את עדותם. גרסת התובעים מתאימה לנוסח ת/ 30וסמכויות ועדת ה- 13אינן מוגבלות בזמן, אלא רק בקיום הבחירות. לפיכך, אנו מקבלים את בקשת התובעים בסעיף 23(ב) באופן חלקי, ומצהירים, כי עד לבחירות בהסתדרות עובדי המדינה - הגוף היחיד המוסמך לנהל משא-ומתן עם נציבות שירות המדינה בנושאים הנוגעים להסכם עבודה ומתייחסים לכלל עובדי המדינה הוא ועדת ה- 13במתכונת שנקבעה בת/30, והכולל 4נציגים שמונו על-ידי התובעים. .27לא קיבלנו התביעה של התובעים לשתפם בעריכת חוקת בחירות, מכיוון שקיימת פרוצידורה בהסתדרות הכללית כיצד מתקבלת חוקה. לא קיבלנו הבקשה להצהיר על פעולות בעבר של הנתבעים 2ו- 3במשא-ומתן כבטלים, מהנימוקים הבאים: ת/30 מתייחס לחלק מפעולות המשיבים במשא-ומתן ואין להגבילם בקשר לפעולות אחרות.עד לחתימת ת/ 30לא היתה התחייבות של הנתבעים לתובעים בעניין ניהול משא-ומתן שהופרה. לגבי הפעולות אחרי הגשת התובענה, פעלו הנתבעים לפי החלטת בית-הדין הארצי לעבודה בדב"ע שם/2- 5(לא פורסם), אשר ביטלה את צו המניעה שניתן על-ידינו. כמובן קיימות הוראות בחוק הסכמים קיבוציים בעניין ביטול הסכמים קיבוציים. לכן, לא ראינו כנכון לבטל את ההסכמים שנעשו בעבר על-ידי המשיבים. בהתחשב בקיום ועדת ה-13, ת/30, ובצו לקיים בחירות בהסתדרות עובדי המדינה תוך 3חודשים מהיום ומתוך רצון לא לבטל הסכמים קיבוציים קיימים, החלטנו להשאיר בצריך עיון את השאלה, אם הפרת חובה לקיים בחירות על-ידי הארגון היציג מביאה לתוצאה שכל הפעולות הן מעבר לסמכות (אולטרה וירס). לא קיבלנו את בקשת התובעים למנוע מההסתדרות הכללית להעביר כספים להסתדרות עובדי המדינה, כי נתברר במהלך המשפט שאין הסתדרות עובדי המדינה מנהלת חשבונות משלה, אלא מממנת את פעולותיה כחלק מתקציב האגף לאיגוד מקצועי. .28בקביעת עובדות בפסק-דין זה דחינו את הטענות (העובדתיות והמשפטיות) של עדי הצדדים הנוגדים את הנקבע על-ידינו. .29התוצאה היא שאנו מקבלים חלק מהתביעה ונותנים הצו הבא: צו א) אנו מורים להסתדרות הכללית ולהסתדרות עובדי המדינה לקיים, תוך 3 חודשים מהיום, בחירות להתסדרות עובדי המדינה; ב) הבוחרים יהיו כלל עובדי המדינה; ג) הבחירות יתנהלו כפי שהתקיימו בשנת 1969ובאותה מתכונת, אלא אם תוך חודש מהיום יאשרו הגופים המוסמכים בהסתדרות הכללית חוקת בחירות חדשה ואז יתקיימו הבחירות לפי החוקה החדשה. באותו פרק זמן, עד לבחירות להסתדרות עובדי המדינה, הגוף היחיד המוסמך לנהל משא-ומתן עם נציבות שירות המדינה בנושאים הנוגעים להסכם עבודה ומתייחסים לכלל עובדי המדינה, הוא ועדת ה- 13במתכונת לפי ת/30, כאשר 4מבין 13חבריה ימונו על-ידי התובעים תוך 7ימים מהיום על-ידי הודעה בכתב לנתבעים, עם העתק לבית-הדין. תוך 14יום מהיום יודיעו הנתבעים לבית-הדין על הרכב ועדת ה-.13 עובדי מדינהבחירות