קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסכם קיבוצי עורכי דין בשירות המדינה: .1המבקש הינו הארגון היציג של עורכי הדין השכירים בשירות המדינה ובמוסדות הציבור המדורגים בדירוג המשפטי. .2ביום 26.6.1984 נחתם הסכם קיבוצי כללי (להלן - הסכם המסגרת) בין המעסיקים בשירות הציבורי לבין ההסתדרות הכללית. בסעיף 8שבו נקבע: "מוסכם בין הצדדים כי לסולמות הדרגות יתווספו שתי דרגות בהתקיים כל אחד מהתנאים הבאים: א. הדרגות יהיו דרגות תקן רק לאחר יום .1.4.1985 ב. קידום עובדים לדרגות החדשות יהיה כמתחייב מן התפקוד בלבד. ג. תוספת הדרגות החדשות לא תגרור עובדים אחרים לדרגות שהתפנו". .3בהסכם הקיבוצי שבין אותם הצדדים מיום 23.9.1985נקבע כי ביצועו של סעיף 8 הנ"ל ידחה, כך שדרגה אחת תיתוסף לסולמות הדרגות ב-1.3.1986, ואילו הדרגה השניה - ביום .1.4.1986 .4בסעיף 8(א) לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה, התשמ"ו- 1986נדחו התחייבויות קיבוציות למועדים שפורטו באותו סעיף, ובסעיף 8(ב) נקבע מפורשות כי דחיה זו לא תחול על שינויים שנקבעו בהסכם הקיבוצי מיום .23.9.1985קרי, השינויים שנקבעו בהסכם הקיבוצי הזה יבוצעו במועדים ובתנאים שנקבעו. .5בתאריך 13.3.1986נחתם הסכם קיבוצי נוסף בין הצדדים הנ"ל, בדבר יישום סעיף 8להסכם המסגרת, ובו נקבע כי הפער בין הדרגות שייתוספו לסולם הדרגות, בינן לבין עצמן ובינן לבין סולם הדרגות הקיים, יהיה בשיעור הפער הקיים בסולם הדרגות הנוכחי, בין השכר בדרגה העליונה לבין השכר בדרגה שמתחתה. .6המעסיקים הללו וההסתדרות הכללית החלו במשא ומתן לשם יישום הוראות סעיף 8להסכם המסגרת. המשא ומן לא עלה יפה בגלל העמדות הקוטביות של הצדדים. ההסתדרות טענה כי יש לשבץ בדרגות החדשות את כל אותם העובדים ששובצו קודם בשתי הדרגות הבכירות או במשרות שנקבעו להן דרגות אלה ערב חתימת הסכם המסגרת, ואילו המעסיקים הציבוריים טענו כי יש לאייש את הדרגות החדשות בהתאם לתיפקוד ההיררכי בשירות הציבור, היינו להעניק את הדרגה הבכירה למנכ"לים, ואת הדרגה השניה לה בבכירות למשנים למנכ"לים, ובהתאמה למשרות מקבילות. .7משלא נשא המשא ומתן פרי, ולענייננו לא נשא פרי בנושא יישום הסכם המסגרת בדירוג המשפטנים, יישמה המשיבה במכתבה מיום 12.9.1986את הדרגות החדשות בדירוג המשפטי, היינו א- 4(המקבילה לכ"ד בדירוג האחיד) 4-א- 3(המקבילה לכ"ג בדירוג האחיד) באופן חד-צדדי. נדגיש כי פעולה חד-צדדית זו נעשתה על דעתו של המזכיר הארצי של הארגון המבקש (ראה מכתבו מיום 7.7.1986בסעיף 3), וכמובן מבלי שתינתן בכך הסכמתו לדרך ישומו, ולאופן שבו יושם. .8על מנת להבהיר את אופן הביצוע, נביא שתי דוגמאות. א) היועצים המשפטיים של 6משרדי ממשלה (חוץ, ביטחון, אוצר, עבודה ורווחה, תחבורה ופנים) הועלו לדרגה א- 4(מתח דרגות א 2- א 4), ואילו ל- 12יועצים משפטיים אחרים (בשאר משרדי הממשלה) סירבה המשיבה להעניק דרגה א-4, למרות שערב חתימת הסכם המסגרת היו הם מסווגים בדרגה התקנית הגבוהה ביותר בדירוג המשפטי, היינו א-2; ב) היועצים המשפטיים ביחידות הסמך מס הכנסה ומס רכוש, אגף המכס ומע"מ ומינהל מקרקעי ישראל הועלו לדרגה א- 3בלבד (מתח דרגות א- 1- א-3), למרות שקודם דורגו בדרגה א- 2(מתח דרגות א-א 2). .9בתאריך 21.8.1986נחתם הסכם קיבוצי בין המעסיקים הציבוריים לבין ההסתדרות הכללית והאיגודים הארציים לרבות האיגוד המבקש, וכנספח לו צורף מכתב מיום 21.8.1986של מר אברהם נתן, נציב שירות המדינה באותה עת, המופנה למר הברפלד, יושב ראש האגף לאיגוד מקצועי של ההסתדרות הכללית. למכתב זה נתייחס עוד בהמשך דברינו, אך הזכרנוהו בשלב זה כדי לתאר בשלמות את השתלשלות האירועים העובדתיים הרלבנטיים לצורך הכרעה בתביעה שבפנינו. .10המבקש אינו מסכים לדרך היישום שבה נקטה המשיבה לגבי יחידיו, ובבקשתו בפנינו מציין הוא כי המשיבה אינה נוהגת בתום לב במתן תוספת שתי הדרגות החדשות על-פי הסכמי השכר, וכי היא מסרבת בשירות לב ובנוקשות להעניק את הדרגות המגיעות על-פי ההסכמים הללו. עתירתו היא, אם כן, להצהיר כי המשיבה חייבת להוסיף את שתי הדרגות הנוספות בסולם עובדי השירות המשפטי לכל העובדים בשירות המשפטי, שלתקן שלהם צמודה הדרגה התקנית הגבוהה ביותר, וכן לכל עובדי השירות המשפטי המדורגים בדרגה הגבוהה ביותר בדירוג האמור. .11בכתב תשובתה טוענת המשיבה כי הבסיס ההסכמי לתוספת שתי הדרגות למשרות בסולם הדרגות הוא לפי התיפקוד בלבד, ובהעדר הסכמה בין הצדדים רשאית היא ליישם את הדרגות באופן חד-צדדי. נתונים לה הכוח והסמכות על-פי הוראות חוק שירות המדינה (מינויים) התשי"ט-1959, לקבוע משרות, להצמיד להן דרגות ולשנותן. עוד טענה כי קיימה את הוראות ההסכם בתום לב ועל בסיס ענייני ותקין. .12השאלה הראשונה שעלינו להכריע בה נוגעת לפרשנותו של סעיף 8ב' להסכם המסגרת, כאשר המבקש טוען בעצם שיש להעלות באופן אוטומטי בשתי דרגות את אותם העובדים בשירות המשפטי שהיו מדורגים ערב חתימתו של הסכם המסגרת בשתי הדרגות הגבוהות בסולם הדירוג המשפטי, ואילו המשיבה טוענת כי אמנם התחייבה להוסיף שתי דרגות לסולם הדירוג המשפטי, אך לאחר מכן היא זו שתקבע אלו משרות תהיינה צמודות לדרגות החדשות שהוספו. .13שני הצדדים מסכימים כי את סעיף 8הנ"ל יש לפרש בהתאם להוראות סעיף 25לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, היינו לפרשו לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהוא משתמע מן ההסכם עצמו. אין צורך לפנות ל"הקשר התעשייתי" (דב"ע מז/19- 4[1]), או למקור חיצוני כלשהו (ע"א 892/81[2]), כאשר לשונו ברורה ומובנת. .14תמימי דעים אנו עם הצדדים בנקודה זו. גם לדעתנו סעיף 8ברור ויש לפרשו ממנו עצמו, ואין צורך להרחיק מעבר לכך. מעיון בסעיף מתברר כי הצדדים השתמשו ב- 3מושגים שונים: האחד "סולם דרגות", השני "דרגות" והשלישי "תיפקוד". כלל פרשנות ידוע הוא כי כאשר בסעיף אחד מופיעים 3מונחים שונים, לא יינתן להם או לחלקם אותו פירוש, כפי שלא ניתן לפרש פירוש שונה שני מונחים זהים המופיעים בסעיף אחד. אין, איפוא, אפשרות לראות במונח "תיפקוד" מונח זהה ל"דרגה". במילים אחרות, מה שבעצם אומר לנו המבקש הוא כי בסעיף 8ב' יש לקרוא במקום המילה "תיפקוד" את המילה "דרגה" היינו, קידום העובדים לדרגות החדשות יהיה כמתחייב מדרגותיהם ערב חתימתו של ההסכם. לו אימצנו פירוש זה, היתה המילה "תיפקוד, הופכת למיותרת וחסרת משמעות. כוונתם של הצדדים, לפי ניסוחו של הסעיף, היתה כי קידום העובדים לדרגות החדשות לא יהיה פונקציה של דרגותיהם הקודמות, שאילמלא כן היו כותבים בסעיף 8ב' כי קידום עובדים לדרגות החדשות יהיה כמתחייב מן הדרגות הקודמות. כאשר השתמשו הצדדים במונח "תיפקוד" אין ספק כי הכוונה היתה לפירוש שונה מאשר הפירוש למונח "דרגה". .15גם אם תרצה לומר, כי אין לפרש את הסעיף מתוכו עצמו ויש לפרשו בהתאם להקשר התעשייתי (דב"ע לד/30- 3[3]; דב"ע לב/4, 3- 4[4]; דב"ע לט/24- 3[5] הרי נגיע לאותה מסקנה. פרק 04.2לתקשי"ר עוסק ב"תפקידים וסמכויות" כאשר תפקיד מוגדר כ"פעולה שביצועה מוטל על נושא משרה מסויימת". סעיף 04.211קובע כי המנהל הכללי של המשרד יכין את לוח התפקידים והסמכויות של המשרד, את התפקידים הדרושים ואת חלוקת התפקידים והסמכויות בין היחידות, ואילו סעיף 04.214קובע כי כל ראש יחידה יכין את רשימת נושאי התפקידים שהוטלו על יחידתו. פרק 21בתקשי"ר עוסק בקביעת דרגה וקידום בדרגה, והוא קובע בסעיף 21.111כי הסמכות לקבוע את דרגתו של עובד היא בידי נציבות שירות המדינה. סעיף 21.211קובע כי עובד יכול לעלות בדרגה בשל העברה למשרה גבוהה יותר, או לשם התאמת דרגתו לדרגה הצמודה למשרתו בתקן או במסגרת הדרגות שהוצמדו למשרתו בתקן. משמע, אין זהות בין תפקיד - משרה - תפקוד לבין דרגה, גם לפי הוראות התקשי"ר. .16זו ואף זו, בדקנו גם את הוראות ההסכם הקיבוצי מ- 23.9.1985ובסעיף 2 שבו נאמר: " 2(א) סולם השכר בדירוג האחיד ישונה כך: (1) החל ביום 1.10.1985יבוטלו הדרגות י"א ו-י"ב. עובדים שבאותו יום יהיו מדורגים באחת מדרגות אלה ידורגו החל מאותו יום בדרגת (2) החל ביום 1.1.1986תבוטל דרגה י"ג; עובדים שבאותו יום יהיו מדורגים בדרגה י"ג ידורגו החל מאותו יום בדרגה י"ד". עינינו הרואות כי כאשר התכוונו הצדדים כי הקריטריון היחידי להעברה מדרגה לדרגה יהיה עצם היותו של עובד מדורג בדרגה מסויימת במועד כלשהו, קבעו זאת במפורש ואילו בענייננו - שאני. אצלנו נקבע קריטריון אחר והוא קריטריון התיפקוד. .17הוסף לכך את הסמכות הנתונה למשיבה לקבוע משרות ודרגות צמודות להן בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, ותתקבל התוצאה כי אכן צודקת המשיבה בטענתה כי לאחר שבהסכמה הוספו שתי הדרגות העליונות בדירוג המשפטנים, הרי הסמכות והכוח לשבץ משרות בדרגות אלו, וכמובן את העובדים המועסקים בהן, היתה נתונה לה עצמה. .18מכאן כי לא נוכל לקבל את טענתו של המבקש כי יש מקום לחייב את המשיבה להעלות בשתי דרגות באופן אוטומטי כל מי שהיה משובץ ערב חתימתו של ההסכם בדרגות העליונות ללא קשר לתיפקודו. .19אלא שבכך לא נסתיימה הפרשה. וכאן מגיעים אנו למכתבו של מר נתן מיום 21.8.1986להלן החלק הרלבנטי של המכתב: "הנדון: שינויים בדרגות של משרות בתקן המחייבות יישום סעיף 8 להסכם קיבוצי (מסגרת) מיום .24.6.1984 בהמשך להסכם קיבוצי (מסגרת) מיום 24.6.1984, ולאחר דיונים שקיימנו בנדון, מוסכם בינינו כדלקמן: .1א. לפחות % 90מהמשרות שדרגת השיא שלהן בתקן ביום 28.2.1986היתה דרגה כ"ב יועלו למתח דרגות כ"ב-כ"ד. ב. למשרות בהן חל פיחות מהותי בערך התפקיד, שהן כ-% 10מהמשרות בדרג הנ"ל, ייקבע מתח דרגות כ"ב-כ"ג. .2א. לכ-% 50מהמשרות אשר שיא הדרגה שלהן בתקן ביום 28.2.1986היתה דרגה כ"א, תיעשה הערכה מחדש על-פי התיפקוד, ודרגת השיא שלהן בתקן תהיה דרגה כ"ג. ב. לשאר המשרות בדרג הנ"ל תיעשה הערכה מחדש של התיפקוד ודרגת השיא שלהן בתקן תהיה כ"ב. .3 ... .4השינויים הללו יחולו, בהתאמה על משרות המדורגות בתקן בדירוגים עליהם חלה הוראת סעיף 8בנדון. .5 ... .6לאחר שהשינויים דלעיל יובאו לדיון עימכם, תהיה כל הסתדרות מקצועית רשאית להגיש השגות בנדון שיידונו בועדת המעקב". לגבי נסיבות כתיבתו של מכתב זה נאמר בתשובת המשיבה (הנתמך בתצהיר) בסעיף 6ב' ו-ג': "ב. כאשר הגיע מועד חתימת הסכם המסגרת (לשנים 8- 1987- הערת בית-הדין), התנו אחדים מן האגודים המקצועיים בהסתדרות הכללית את החתימה על הסכם המסגרת החדש ביישום דרגות כ"ג, כ"ד (ו- 12ו- 13בדירוגים המקצועיים) בצורה מורחבת מזו שנעשית באופן חד-צדדי על-ידי המשיבה. ג. באותן נסיבות וכאשר הפעלת שתי הדרגות הנותרות הפכה להיות מכשלה לחתימה על הסכם המסגרת החדש, נערכו התייעצויות קדחתניות בין הצדדים, ועל רקע זה נשלח מכתבו של נציב שירות המדינה מיום 24.8.1986(ולא מיום 21.8.1986)". המבקש טוען כי מכתב זה מחייב את המשיבה, ועליה לפעול לפיו, ואילו המשיבה טוענת שאין הוא הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או כל מסמך משפטי מחייב, ואין היא חייבת לפעול לפיו. .20המכתב נכתב כאמור על-ידי נציג המשיבה, והופנה לנציג ההסתדרות הכללית. במכתב מועלים הסיכומים שהושגו בין הצדדים לאחר דיונים בנושא, ונאמר בו שהוא בא בהמשך להסכם הקיבוצי. המכתב אמנם לא נרשם כהסכם קיבוצי, אך אין גם צורך בכך כדברי בית-הדין הארצי בדב"ע לז/12- 4([6], בע' 52). בציטוט שלפנינו, כאשר מדובר ב"מסמך המשרדי", הכוונה היא למסמך שנערך בעקבות הסכם קיבוצי, ואשר חתומים עליו המנהל הכללי של משרד הבטחון ויושב ראש ועד עובדי משרד הבטחון. "טענה הפרקליטה אשר ייצגה את המדינה, כי לאותו כתב אין נפקות משפטית כלשהיא, ולא כל שכן אין לראות בו 'הסכם קיבוצי' או חלק כלשהו ממנו. טענה זו היא מסוג הטענות שעדיף היה שלא לטעון אותן משלטעון. כיצד מתאר לעצמו הטוען בשם המדינה את יחסי העבודה בשירות הציבורי, כיצד מתאר הוא לעצמו את המשמעות ואת קיום החובות ההדדי, אם תישמע טענתו שמסמך אשר נערך בין הנהלת משרד הבטחון מצד אחד וועד העובדים הארצי של משרד הבטחון מצד שני, החתום על-ידי המנהל הכללי של המשרד ועל-ידי יו"ר ועד העובדים, והאומר כי 'הוסכם בין הצדדים בעקבות הסכם קיבוצי על תנאים במסגרת ההסכם שמסמך כאמור אינו מחייב, אין לו נפקות משפטית כלשהיא' ואין לבסס עליו תביעה? . . . . . . . . . . . . . . . . ומהבחינה המשפטית הטהורה, ברור שלאותו מסמך יש ויש נפקות במסגרת יחסי עבודה קיבוציים. המסמך אינו מהווה 'שינוי הסכם קיבוצי או הארכתו' לעניין סעיף 10לחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957, הוא מעיד על הסדר ליישום הוראות שבהסכם קיבוצי, ובתור שכזה, אם כי אינו מהווה הסכם קיבוצי נפרד, מהווה הוא חלק מההסכם הקיבוצי שבמסגרתו נערך. הוא עומד בתוקפו כל עוד לא שונה על-ידי מי שערך אותו או על-ידי הצדדים להסכם הקיבוצי". (ראה לעניין זה גם דב"ע לט/5- 4[7], בע' 294). במקרה הספציפי שבפנינו לא בא מכתבו של מר נתן לשנות נורמה שנקבעה בהסכם הקיבוצי, אלא רק לקבוע את אופן ביצועה של הנורמה. על כן לא היה צורך לרשמו כהסכם קיבוצי, וגם בהעדר רישום הוא בעל תוקף מחייב. .21אף-על-פי שבהתאם לסעיף 8להסכם המסגרת - כפי שכבר הבהרנו - היתה למשיבה הפרורגטיבה לקבוע את שיבוץ המשרות בדרגות החדשות, הרי במכתב זה, שהינו הסכם - פרי משא ומתן בין הצדדים - ויתרה היא על פרורגטיבה זו, וקיבלה על עצמה לשבץ עובדים בדרגות החדשות בשיעור האמור באותו הסכם. ולא רק זאת, ניתן היה לחשוב שגם במסגרת אותו מכתב (אילמלא סעף 6שבו) שמרה המשיבה לעצמה את הזכות הבלעדית לקבוע אלו משרות ישובצו בדרגה זו או אחרת במסגרת האחוזים שנקבעו בסעיפים 1ו- 2שבו, אלא שבא סעיף 6, וקבע כי גם בעניין זה ויתרה המשיבה על זכותה, והשאירה את ההכרעה הסופית בשעת חילוקי דעות לדיון בוועדת המעקב. עלינו להוסיף ולציין כי משמעות הדיבור "בהתאמה" שבסעיף 4למכתב הינו פשוט - "תרגום" הדרגות בדירוג האחיד מבחינת סכומן וכו' לדרגות בדירוגים המקצועיים. 22א) אין אנו מקבלים, אם כן, את התביעה כלשונה אלא בשינויים כפי שיפורטו להלן; ב) אנו מחייבים את המשיבה לפעול במהירות ובתום לב ליישום 2הדרגות החדשות היינו א- 3ו-א- 4בדירוג המשפטנים, על-ידי שיבוץ משרות בדרגות הללו כמפורט בסעיפים 1, 2ו- 4במכתבו של מר נתן; ג) אם יהיו למבקש השגות לאחר השיבוץ כאמור, יחולו הוראות סעיף 6שבמכתב הנ"ל. .23לפני שנסיים עלינו להתייחס גם לעניין תום הלב בביצוע הסכם המסגרת ובביצוע האמור במכתבו של מר נתן. אין מחלוקת כי הסכם קיבוצי יש לבצע בתום לב, והנה מתברר כי מר נתן התחייב בפני ההסתדרות הכללית על דרך יישומו של ההסכם, כאשר "האדמה בערה" עקב תביעות שכר של העובדים לשנת 87- .86אך, משנכתב המכתב, והושג שקט תעשייתי, מתעלמת המשיבה מההסכם נשוא המכתב. נראה לנו שאין כאן ביצוע של הסכם בתום לב. .24טוענת עוד המשיבה ואומרת כי הזכות הנתבעת היא זכות אובליגטורית של ההסתדרות הכללית החתומה על הסכם המסגרת ולא של המבקש, אשר אינו צד לו. עוד טוענת היא כי מדובר בסכסוך כלכלי ולא משפטי, שמקומו להתברר בוועדת המעקב שנקבעה בהסכם המסגרת ובאין הכרעה במוסד לבוררות מוסכמת. אין אנו מקבלים את שתי הטענות. המבקש הוא אורגן של ההסתדרות הכללית, ובמסגרת חוקת ההסתדרות הוא רשאי להגיש תביעה כזו שבפנינו. הסכסוך הנדון הוא סכסוך משפטי המעוגן בהסכם קיבוצי קיים וביישום הוראותיו, ואין הוא מתייחס לזכויות שטרם נולדו וצופות פני העתיד (דיון לא/5- 4[8]). .25אנו פוסקים, אם כן, כאמור בסעיף 22ב-ג של פסק-דין זה.עורך דיןחוזהשירות המדינההסכם קיבוצי