השתתפות ביטוח לאומי בשכר לימוד

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא השתתפות ביטוח לאומי בשכר לימוד באוניברסיטה: .1זו תביעה לחיובו של הנתבע להשתתף בשכר הלימוד של התובע באוניברסיטת בר-אילן לצורך שיקומו המקצועי. .2התובע, יליד 1952, סיים בית-ספר תיכון וקיבל תעודת בגרות. כמו כן למד התובע 5שנים בפקולטה לחקלאות ברחובות של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים תשל"ד, תשל"ה ותשל"ו למד במסלול הורטיקולטורה, ובשנים תשל"ז ותשל"ח למד במסלול כלכלה חקלאית. התובע לא סיים את לימודיו ולא קיבל תואר אקדמי. .3בשנת 1979נפגע התובע בתאונת דרכים ומאז חדל לתפקד. .4התובע הגיש תביעה לקצבת נכות כללית, ונקבעה לו נכות צמיתה של % 75החל מ- 29.5.1980על רקע של מחלת נפש-סכיזופרניה. .5ב- 3.10.1984פנה התובע לנתבע בבקשה לשיקום מקצועי, והוא הופנה על-ידי עובד השיקום לבית לוינשטיין ברעננה לאבחון. .6בתאריך 10.12.1984כתבה המאבחנת כי אצל התובע שמורה רמת ריכוז גבוהה לאורך זמן, וישנה התייחסות שווה למטלות פשוטות ומורכבות וכן יכולת התארגנות בחומר ובשיטת עבודה. לאור שאיפותיו המקצועיות "ללמוד הנהלת חשבונות ממוחשבת במטרה לרכוש מקצוע ולהמשיך בלימודי כלכלה באוניברסיטה" קבעה המאבחנת: "בהתאם לכישוריו כפי שפורטו לעיל, ושאיפותיו המקצועיות, ניתן להמליץ על שילובו בסדנת הנהלת חשבונות במרכזנו. לאור עברו ומחלתו יש להקפיד על שלבים מבוקרים בהתקדמותו, שכן ניכרת בעברו נטיה להיכנס לשלב בו הוא נוטל על עצמו משימות רבות בתחומים שונים, שאינו מסוגל לעמוד בהן ואינו מסוגל לסיימן. כפי שרואים מעברו הרי שלא סיים את הלימודים, שכן במקביל עבד במשרות שונות, אשר גם אותן החליף. יש להקפיד עימו על מסלול מוגדר שיסיים וירכוש מקצוע אותו הוא בעצם חסר אף-על-פי שלמד שנים רבות". .7מחלקת השיקום קיבלה את ההמלצות הללו, ואמנם מ- 12/84החל התובע ללמוד הנהלת חשבונות במרכז השיקום. .8התובע למד כהלכה במשך התקופה הראשונה ואף קיבל סוג 1בהנהלת חשבונות, אך לקראת תחילת 1986התדרדר מצבו מבחינה נפשית ומבחינת השגיו בלימודים, והוא נאלץ לעזוב את מרכז השיקום. .9התובע טען כי הוא נאלץ להפסיק את לימודיו מפני שלא יכול היה להתקיים מהסכום שנותר בידיו מקצבת הנכות הכללית, לאחר ניכוי ההוצאות שהיו לו במהלך הלימודים. .10התובע למד בעצמו ועל חשבונו הנהלת חשבונות סוג 2, וקיבל תעודה על סיום לימודיו. .11ב- 5/86הודיע התובע כי הוא מתכוון להירשם ללימודים אקדמאיים בכלכלה ובראיית חשבון, ופקידת השיקום הבהירה לו כי לא תוכל להמליץ על לימודי השכלה גבוהה לאור העובדה כי בעבר קיבל שיקום מקצועי, אך היא מוכנה לאשר למודי הנהלת חשבונות סוג .3 .12בתאריך 11.9.1986הגיש התובע בקשה למתן שיקום מקצועי אקדמאי. .13הנתבע דחה את בקשתו זו של התובע. נימוקי הדחיה מפורטים בסעיף 14 לתצהירה של פקידת השיקום הגב' בלהה שוורץ. "שיקולי בדחית תביעת התובע ללימודים גבוהים היו כדלקמן: יש בידי התובע תעודה מקצועית בהנהלת חשבונות סוג 1+ .2זהו מקצוע מממנו יוכל התובע להתפרנס והוא 'תואם את כישוריו לאחר אירוע הליקוי' כמשמעותו בסעיף 127מ(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח- 1968(להלן - חוק הביטוח הלאומי). הלימודים האקדמיים המוצעים על-ידי התובע, ואשר השתנו במהלך הקשר עימו מכלכלה וראיית חשבונות לפילוסופיה, ולאחרונה נראה כי גם לספרנות - ומתרכזים עתה בפילוסופיה וספרנות - על-פי תצהירו לבית-הדין - לא יקנו לתובע מקצוע ממנו יוכל להתפרנס בעתיד בשל בעיותיו הנפשיות. במהלך הקשר עם התובע, ובהסתמך על חוות דעת רפואית, לא נראה לי כי התובע מסוגל להתמיד לאורך זמן בלמודים אקדמיים, ובגלל בעייתו הנפשית גם לא יוכל להשתלב בעבודה בעתיד, כפי שלא עשה זאת לאחר שגמר לימודי הנהלת חשבונות. לתובע ניתנה אפשרות לשיקום בתחום הנהלת חשבונות, מקצוע שגמר בהצלחה (סוג 2) - בחלקו על-חשבון המוסד. המוסד נכון לשקול לאפשר המשך השתלמות במקצוע זה בסוג 3- אך אין מקום לסיוע המסוד בהשתלמות בתחום אחר לחלוטין, כשהתובע לא ניסה ולא הראה כל נכונות לעבוד בתחום בו קיבל סיוע באמצעותנו, או לעבוד כלל. המדובר בשיקום מקצועי יקר וממושך, שספק רב אם בסופו אכן ישוקם התובע. עצם העובדה שהתובע נחוש בדעתו ללמוד לימודים אקדמיים אינה סיבה מספקת לכשעצמה לאשר לו שיקום בתחום ההשכלה הגבוהה, כאשר נראה לנו כי סיכוייו להשתקם בעבודה ולהתפרנס קלושים ביותר. למעשה, לאור קביעת ועדות הנכות לא היה מקום להתחיל בהליכי שיקום בכלל (בהסתמך על סעיף 127מ(4)) לחוק הביטוח הלאומי, שכן התובע קיבל דרגת נכות מלאה לצמיתות, מתוך הנחה שאינו מסוגל ולא יהיה מסוגל בעתיד להשתכר מעל כדי מחיה. אולם לאור גילו הצעיר של התובע, רמת האינטליגנציה השמורה עדיין על אף מצבו הנפשי, ומכתב ההפניה מד"ר הרמן הנזכר לעיל, הוחלט בכל זאת לנסות לאפשר לתובע שיקום על חשבון המוסד. מאחר שנראה - למעשה כמצופה - כי שיקום זה לא עלה יפה אין מקום לאשר שיקום נוסף ועוד בתחום שונה לחלוטין". .14בגין החלטה זו של הנתבע, פנה התובע לבית-הדין, והיא נשוא הדיון בפנינו. .15התובע בתצהירו, שהוגש במקום עדות בחקירה ראשית, ושעליו לא נחקר, אמר כי בגלל התרופות הרבות אותן הוא לוקח, אינו יכול לעסוק בעבודת הנהלת חשבונות, וכי הוא סבור שמקצוע הספרנות מתאים לו יותר, ומגבלותיו הנפשיות לא יפריעו לו במקצוע זה כמו בהנהלת חשבונות. מאחר שהתובע לא נחקר על תצהירו, אני מקבלת זאת כנתון עובדתי שהתובע אינו מסוגל לעבוד בהנהלת חשבונות. .16אם כי לא הוצגו בפני פניות של פקידת השיקום לגורמים רפואיים לאחר .1986 11.9, מוכנה אני לראות את הפניה הקודמת כרלבנטית גם לבקשה זו, ובלבד שהיתה לאחר 5/86, שאז לראשונה ביקש התובע שיקום מקצועי הכרוך בלימודים אקדמיים. .17מצאתי רק מכתב של ד"ר רגולסקי מהמרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים שיבא יום 7.7.1986לגב' שוורץ הנ"ל, בתשובה למכתבה בו ביקשה הערכה פסיכיאטרית לתובע בקשר לבקשתו ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן. בתשובתו אמר ד"ר רגולסקי: "אינני חושב שהערכה פסיכיאטרית תסייע - שכן לא אוכל לנבא הצלחה או כשלון בלימודים. אני חושב שרלבנטית יותר היא העובדה שמר מהדב אכן התקבל ללימודים באוניברסיטה במגמה פילוסופיה. הוא הציג מסמכים המאשרים זאת והוא נחוש בהחלטתו ללמוד". .18מהאמור עד כה במצטבר עולה, אם כן, כי התובע אינו מסוגל לעסוק במקצוע אותו למד במסגרת השיקום המקצועי בהנהלת חשבונות, ועל כן לא ניתן לקבוע כי נמצאה לו עבודה התואמת את כישוריו כלשון סעיף 127מ(3) לחוק הביטוח הלאומי. משמע, השיקום המקצועי לגביו טרם נסתיים. .19זו ואף זו, פקידת השיקום הגב' שוורץ החליטה שאין התובע זכאי לשיקום מקצועי במסגרת לימודים אקדמיים, מבלי להתייעץ עם מאבחן מקצועי בקשר לכישוריו לעסוק בעיסוק אקדמי. האבחון מ- 12/84התייחס במפורש לשיקום אותו ביקש התובע באותה עת, היינו לימודי הנהלת חשבונות, ולא נבדקה יכולתו לעסוק בעבודות אחרות. .20גם הרופא שאליו פנתה פקידת התביעות הד"ר רגולסקי קבע מפורשות כי הקובע לגבי יכולתו של התובע ללמוד באוניברסיטה היא נחישות דעתו לעשות זאת, באשר מבחינה רפואית לא ניתן להתנבא אם יצליח בכך. הווה אומר, אין מניעה רפואית לשיקום מקצועי כזה מבחינה רפואית. .21נראה לי, אם כן, כי ללא חוות דעת מקצועית של מאבחן בדבר יכולתו של התובע ללמוד באוניברסיטה, להתמיד בלימודיו ולעסוק במקצועו בעתיד בתום לימודיו, כאשר אין מחסום רפואי לכך - היתה החלטתה של פקידת התביעה בלתי מבוססת, והיא לא הפעילה כהלכה את שיקול דעתה. .22אין המקרה הנדון כאן דומה למצב העובדתי בדיון לה-151- 0[1], ויש לאבחן ביניהם. בדיון לח151- 0[1] נקבע כי אם יש לאדם קשת רחבה של כישורים התואמים מספר עבודות הולמות - רשאי פקיד השיקום לקבוע כי מבחינת שיקומו המקצועי יעסוק המבוטח באחת העבודות ההולמות, ולאו דווקא בזו שמבקש המבוטח שיקום מקצועי לגביה. בענייננו הוכח כי לתובע אין הכישורים הדרושים לעסוק בהנהלת חשבונות (אף אם הצליח בלימודיו במקצוע זה), ועל כן אין לו קשת של כישורים שמהם ניתן לבחור באיזה יעסוק. .25סיכומו של דבר, אני מורה לנתבע לשלוח את התובע לאבחון מקצועי בדבר כישוריו של התובע ללמוד פילוסופיה וספרנות באוניברסיטה, ובדבר סיכוייו להתמיד ולעסוק במקצועות אלה בעתיד. לאחר קבלת האבחון יחליט בבקשת התובע.השכלה גבוההשכר לימודביטוח לאומי