פיצויי פיטורים לנגן תזמורת

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצויי פיטורים לנגן תזמורת: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בתל-אביב (אב-בית-הדין - השופט מורל; נציגי ציבור - ה"ה זילברמן וירד; תב"ע 1460-3) התבררה תובענה של המשיב (להלן - המשיב) נגד המערערת (להלן - התזמורת) בעתירה ליתרת פיצויי הפיטורים. בית-הדין האזורי פסק כפי שעתרו, ומכאן הערעור של התזמורת לבית-דין זה. .2העובדות הצריכות לערעור הן: א) המשיב עבד בשירות התזמורת, כנגן, מיום 1.10.1968ועד ליום 31.1.1979, עת "פרש בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים"; ב) משכורתו החודשית האחרונה של המשיב היתה 335, 14ל"י, ועל בסיס זה טען המשיב לפיצויי פיטורים בסך 125, 148ל"י ( 124חודשים x335,14); 12 ג) פרקליטה של התזמורת טען, כי המשיב עבד 8שנים ו- 11חודשים במשרה חלקית ( 2/3משרה), ורק החל מיום 1.9.1977, היינו 1שנה ו-5 חודשים, עבד במשרה מלאה - כך, שבהתאם לתקנה 7לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד 1964(להלן - התקנות), אין המשיב זכאי לפיצויי פיטורים מלאים בעד כל תקופת עבודתו, כך שסכום הפיצויים המגיעים הוא 520, 105ל"י (335, 14x 107 2/3חודשים ועוד 335, 14x 17חודשים), ואותו סכום 12 12 שולם. .3בפסק-הדין שבערעור אומר בית-הדין האזורי: " .6הנתבעת טוענת, כי בשל האופי המיוחד של העבודה, לא נמדד תחום העבודה 'במספר הימים בהם התייצב הנגן לעבודה, אלא במספר הכפולות החודשיות בהן השתתף' (סיכומי הנתבעת, סעיף 2, פסקה 7). בתקופת תוקפו של ההסכם נ/ 1עד 31.8.1977, היה על כל נגן, והתובע בכלל זה, להשתתף ב- 22'פעולות' לחודש, ואילו מ- 1.9.1977(תחילת תוקפו של ההסכם נ/2) ב- 36'פעולות' לחודש. היוצא מזה - כך טוענת הנתבעת - שרק מ- 1.9.1977הועסק התובע במשרה מלאה ( 36'פעולות' לחודש), ואילו עד אותו יום הועסק במשרה חלקית בשיעור של 2/3משרה ( 22'פעולות' לחודש). הנתבעת גם הגישה את תלושי השכר של התובע לחודשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 1977(נ/3, נ/ 4ו-נ/5), לפיהם עלה שכרו החודשי של התובע מ-630, 4ל"י באוגוסט 1977(נ/3) ל-350, 9ל"י החל בספטמבר 1977(נ/4) וטוענת, שהסיבה לכך היא מעבר ממשרה חלקית למשרה מלאה. בא-כוח הנתבעת מסביר בסיכומיו, כי בשל תוספת של % 50'פעולות' הוגדלה המשכורת החודשית בשיעור זה, וכדי 'ליצור אווירה טובה ולהביא לתנופה חדשה' שולמה לנגנים כבר בספטמבר 1977תוספת היוקר של אוקטובר שחושבה על השכר המוגדל ו'יחד עם 'עגול' מסוים וקטן' הגיעו לכך שהמשכורת בספטמבר 1977הוכפלה לגבי זו שבאוגוסט (סיכומי הנתבעת, סעיף 3). .7לאחר ששמענו את העדים משני הצדדים, ולאחר שעיינו בהסכמים נ/1 ונ/ 2ושאר הראיות, הגענו למסקנה שאין הדין עם הנתבעת. .8ראשית, אין ללמוד מההסכמים נ/ 1ו-נ/ 2מה שאין בהם, אף אחד משני ההסכמים האלה איננו מדבר כלל על 'משרה מלאה', או על 'משרה חלקית'; אפילו עיון מדוקדק בהסכם נ/ 1איננו יכול להביא למסקנה שעניינו 'משרה חלקית'. כאשר נחתם ההסכם נ/ 1כלל לא ידעו שמספר שנים מאוחר יותר יופיע מנהל מוסיקלי בשם רודולף ברשאי ויווצר מצב בו יבצעו הנגנים 36'פעולות' לחודש. נראה יותר שכל הרעיון של 'משרה חלקית' נולד הרבה אחרי שההסכם נ/ 1נחתם. אנו סבורים שהשינוי שבא בהסכם נ/ 2באשר למספר ה'פעולות' איננו נובע מהפיכתה של 'משרה חלקית' ל'משרה מלאה', אלא מארגון מחדש של העבודה בשל התפיסה החדשה שהביא עמו רודולף ברשאי. במקום מתן קונצרטים בכל חלקי הארץ, דבר שהצריך הקדשת שעות רבות לנסיעות, גרס ברשאי יותר חזרות וקונצרטים בערים הגדולות. כתוצאה מכך לא בילו הנגנים שעות רבות בנסיעות, אלא הקדישון למספר 'פעולות' רב יותר, לאמור לחזרות ולקונצרטים, ולמעשה הקדישו לעבודה בשתי התקופות אותו מספר של שעות (עדותו של רשי לבאות, חבר ועד הנגנים, בע' 4ו-5). תמיכה לכך מוצאים אנו בהסכם נ/ 2גופו, שבסעיף 1בו אנו מוצאים מלים אלה - 'הסכם קיבוצי זה תקופתו ותחולתו למשך התקופה בה יכהן מר רודולף ברשאי כמנהל מוסיקלי של התזמורת'. .9גם הסברו של בא-כוח הנתבעת על הסיבות שהביאו להכפלת המשכורת בחודש ספטמבר 1977, אינו משכנע ובוודאי שאין לקבוע על-פי זה - דבר שמבקש הוא לעשותו - שההסכם נ/ 1מדבר על 'משרה חלקית' ואילו ההסכם נ/ 2מדבר על 'משרה מלאה'. לטענת בא-כוח הנתבעת הוגדלה משכורת ספטמבר 1977ב-% 50בשל הגדלת מספר ה'פעולות' לחודש בשיעור זה. ובכן, באוגוסט 1977היתה משכורתו של התובע 630, 4ל"י, תוספת של % 50מביאה אותנו לסכום של 945, 6ל"י; בחודש אוקטובר 1977היתה תוספת היוקר בשיעור של %8.8, ואם נחשב את תוספת היוקר על הסכום המוגדל נקבל סכום של 611ל"י ובסה"כ 556, 7ל"י. משכורתו של התובע בספטמבר 1977היתה 350, 9ל"י לאמור: סכום של 794, 1ל"י מעל לסכום המוגדל של % 50ותוספת היוקר (556, 7+ 794,1 = 350, 9ל"י), וקשה לראות בסכום זה (כ-% 39ממשכורת אוגוסט 1977) 'עיגול מסוים וקטן' כפי שאומר בא-כוח הנתבעת בסיכומיו. .10לאור האמור אנו קובעים שהתובע עבד במשרה מלאה במשך כל תקופת עבודתו, והוא זכאי לפיצויי פיטורים בסכום של 125, 148ל"י (335, 14ל"י כפול 10שנים ו- 4חודשים); כיוון שקיבל מהנתבעת סכום של 520, 105ל"י, זכאי התובע להשלמה בסכום של 605, 42ל"י. .4בערעורו חזר הפרקליט אשר ייצג את התזמורת על טענותיו בבית-הדין האזורי והדגיש, כי "יש להבדיל בין 'משרה מלאה' ובין 'עבודה מלאה' וכי 'גם כאשר היו 22פעולות לחודש - היתה משרה מלאה, אבל לאו דווקא 'עבודה מלאה' (ו)בית-הדין לא התייחס לשוני בין 'משרה' לבין 'עבודה'". הפרקליט לא כפר בכך שבכל הזמנים "היתה משרה מלאה". במועד מסוים, כך טען, הגדילו ב-% 50את מספר הפעולות והוסיפו % 100על המשכורת. המשיב טען שמעולם לא אמרו לו שהוא עובד ב"עבודה חלקית" או ב"משרה חלקית". לטענתו חל שינוי בדרכי עבודתה של התזמורת ואותו שינוי הביא לשינוי במספר ה"פעולות". בעוד "שבתקופה הראשונה היו 'פעולות חלוציות' ונסעו לכל קצוות המדינה ו- 22הפעולות כללו זמני נסיעה למרחקים וזה שווה ל- 36פעולות ללא נסיעה". עם בואו של המנצח ברשאי חל שינוי: "יותר חזרות ופחות קונצרטים בהתיישבות". .Iiפסק-דין .1בית-הדין יכול לאשר את פסק-הדין של בית-הדין האזורי - מטעמיו. כל אשר ייאמר להלן בא רק להדגיש ולהשלים. .2הפרקליט המלומד אשר טען לתזמורת ביקש להבחין בין "משרה מלאה" לבין "עבודה מלאה". עד שנידרש לאבחנה זו ונעמוד על כך, אם בכלל יש מקום, לענייננו, לאותה אבחנה, טוב לעמוד על נקודות מוצא משותפות, שהתעלמות מהן יכול והביאה לטעות שבעמדת התזמורת. .3בין שמדובר ב"משרה" ובין שמדובר ב"עבודה", בהקשר של הסעיפים הרלבנטים שבתקנות - ברור שיש לראות את המושגים "אחת", "מלא" ו"חלקי" בקונטקסט המפעלי, הקונטקסט של מקום העבודה. יצוין, שבהקשר ל"משרה" אין מתקין התקנות מזדקק לדיבור "מלא" או "חלקי" אלא לדיבור "משרה" (תקנה 1א - "משרה אחת") וברור ש"משרה" היא מושג מפעלי-תקני ומה שבמפעל מסוים או במקום עבודה מסוים ייחשב בתור "משרה אחת", יכול ובאחר לא ייחשב כך או שכלל אין בו מושג מוגדר וברור של "משרה". וכן לעניין "עבודה" - "מלאה" או "חלקית" (תקנה 7). גם לאלה אין משמעות אלא בהקשר מפעלי - בהקשר של "מפעל" או "מקום עבודה". יש ובמפעל - שבוע עבודה מלא הוא של שישה ימים ויש והוא של חמישה ימים; בראשון שבוע עבודה בן 5ימים של פלוני הוא "חלקי" ובשני מלא; יש ובמפעל שבוע עבודה הוא של 47שעות ויש ובמפעל שבוע העבודה הוא של 40שעות, יש ובמפעל יעברו משבוע עבודה של שישה ימים לשבוע עבודה של חמישה ימים, תוך הפחתת שעות העבודה ויש ובמצבים מיוחדים יעברו מעבודה של 40שעות, להוציא זמני נסיעה והפסקות, לשבוע של 42שעות כולל זמני נסיעה והפסקות. כל אלה אינם מביאים למעבר מעבודה מלאה או "משרה" מלאה לעבודה "חלקית". במפעל פלוני "עבודה" של 40שעות בשבוע הוא עבודה 'מלאה' ובאחר היא 'חלקית'; למורה בבית-ספר תיכון - 21שעות לשבוע היא עבודה "מלאה" ובאוניברסיטה - עת מדובר בפרופסור - 6או 8שעות הוראה היא עבודה "מלאה", או "משרה" מלאה ולא חלקית. .4אף בענייננו יש לראות "מלא" ו"חלקי" לפי אותם מבחנים. אותם מבחנים מצויים בהסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים ומהם אין בשום אופן ללמוד שעד לתאריך מסוים עבדו כל הנגנים "עבודה חלקית" ורק עם בואו של המנצח ברשאי, עברו ל"עבודה מלאה". האבחנה בין "משרה" ו"עבודה" אין לה כל משמעות לענייננו. בתקנה 6לתקנות מזדקק מתקינן למלה "משרה", כי מטרתה של התקנה מחייבת זאת. הכוונה לאותם מקרים, בעיקר בשירות הציבורי, שבהם קיימים תקנים ו"משרות" ויש שלעובד פלוני "משרה וחצי". .5טענו בשם התזמורת, כי רק עם המעבר מ- 22פעולות ל- 36פעולות הגיעו ל"עבודה מלאה" ויצאו מ"עבודה חלקית". לפי הגיונו של הטוען, אם ביום מהימים יעברו מ- 36פעולות ל- 38פעולות - תוך ריבוי מספר החזרות על חשבון מספר הקונצרטים, או תוך ביטול הופעות מחוץ לעיר מסוימת - שוב יעברו מעבודה "חלקית" לעבודה "מלאה", אבל "מלאה יותר". .6אף העובדה שבהסכמים הקיבוציים נקבעת מסגרת לפי מספר "פעולות" אינה רלבנטית. אותה מסגרת באה לקבוע מידת פעילות הנדרשת מעובד כחובה חוזית ובעדה משלמים את שכרו הרגיל, כך שמעבר לה משלמים שכר נוסף כאמור בהסכם הקיבוצי. הבסיס של "פעולות" במקום "שעות" נובע מהמיוחד שבדרכי פעולתה והצרכים של התזמורת, אך אין לכך משמעות לענייננו. .7להיות עבודתו של המשיב "מלאה" ולא "חלקית", רלבנטית גם ההוראה בהסכם הקיבוצי, המחייבת "את הנגן להימנע מכל עיסוק נוסף שיהיה בו כדי לפגוע ו/או להפריע, במהלך עבודתו והופעותיו במסגרת התזמורת" (סעיף 32להסכם הקיבוצי משנת 1978). הוראה זאת וההסכם כשלמות מלמדים על מוגבלות אפשרית של עבודה "נוספת", במידה שמקובלת רק עת מדובר בעובד "עבודה מלאה", לא עת מדובר בעובד "עבודה חלקית". .8מכל האמור עולה, כי דין הערעור להידחות. המערערת תשלם למשיב 150שקלים הוצאות ערעור זה.פיצוייםפיטוריםפיצויי פיטורים