התובע נסע במשאית, במהלך הנסיעה אירע תקר לגלגל המשאית. תוך כדי החלפה וחיזוק ברגי הגלגל החליק מפתח הצלב מן ההברגה, ראשו של התובע פגע בארגז המשאית, והוא איבד את הכרתו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה במהלך החלפת גלגל: 1. בתביעה שבפני עותר התובע לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת דרכים שאירעה לו ביום 10.10.91 עת נהג במשאית מס' רישוי 11-752-54 (להלן: המשאית). 2. המחלוקת בין הצדדים הינה הן לעניין החבות והן באשר לגובה הנזק, ולאור הקושי המיוחד בקביעת נזקי התובע בתיק זה, החלטתי ביום 19.1.98, כי הדיון בתיק יחולק באופן שתחילה תידון שאלת החבות של הנתבעת בגין התאונה. 3. שתיים הן השאלות שבמחלוקת אליבא הנתבעת - האם התובע נהג במשאית והאם ארעה לו תאונה בגין שימוש במשאית כמפורט בכתב התביעה. 4. טענות התובע בכתב התביעה ביום 10.10.91 נסע במשאית באזור בסיס שדה תימן. במהלך הנסיעה אירע תקר לגלגל המשאית. תוך כדי החלפה וחיזוק ברגי הגלגל החליק מפתח הצלב מן ההברגה, ראשו של התובע פגע בארגז המשאית, והוא איבד את הכרתו. בעקבות התאונה לא יכול היה התובע לעבוד כחדשיים ימים. 5. גירסת התובע בעדותו ביום 10.10.91 הוביל חומר במשאית מחצרים לשדה תימן. בדרך אירע לו תקר בגלגל. בזמן החלפת הגלגל החליק המפתח או נשבר הבורג והוא נהדף עם הראש לארגז המשאית וקיבל מכה. לאחר המכה סיים את החלפת הגלגל ונסע לשדה תימן, שם ירד מן הרכב ונפל (ר' פר' עמ' 5 ש' 25-18). המרחק משדה תימן למקום התאונה היה כ3-2- ק"מ (פר' עמ' 8 ש' 6). התובע העיד, כי "הגעתי לבי"ח סורוקה בלי הכרה. לא זכור לי, אמרו לי שהגעתי לבית חולים סורוקה בלי הכרה. (פר' עמ' 8 ש' 11 ובעמ' 10 ש' 9). התובע העיד כי אינו זוכר את סוג הפציעה (פר' עמ' 8 ש' 14). לשאלה - מדוע הגיש הודעתו תביעתו למל"ל בגין התאונה, רק בחודש דצמבר השיב "כנראה רק בדצמבר זה כאב לי יותר מדי". התובע נשאל מדוע טען בתביעה, כי חדשיים לא עבד, כאשר בת/1 - הודעה על פגיעה בעבודה, ציין ששב לעבודה ביום 23.10.91. התובע השיב כי "יכול להיות שנסיתי לחזור... לא זכור לי מתי חזרתי לעבודה" (ר' פר' עמ' 9 ש' 16, 18). באמצעות התובע הוגשו כראייה שלשה מסמכים. ת/1 - הודעה על פגיעה בעבודה. שני העמודים הראשונים חתומים ע"י התובע, ביום 31.12.91 והעמוד האחרון חתום ע"י מעבידתו, אליקים בן ארי בע"מ (להלן: אליקים), ביום 24.1.92. ת/2 תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה - ללא תאריך מילוי. ת/3 - תעודת השחרור מבי"ח סורוקה ממנה עולה, כי התובע היה מאושפז יום אחד מיום 10.10.91 ועד 11.10.91 לפי התעודה סיבת האישפוז - חבלת ראש. איבוד הכרה. פרטי הפגיעה - חבלה בזמן החלפת צמיג ואיבוד הכרה למספר דקות. בעת הקבלה - מצב כללי טוב, בראש - פצע שטחי קטן באיזור פריאטלי. 6. עדויות מטעם התובע הובאו שני עדים. נציג חברת אליקיים, מר חבשוש שהביא את תיקו של התובע בחברה. עפ"י עדותו בתיק התובע מצוי ת/1 - הנוגע לתאונה. העד העיד כי לפי תיק התובע לא הוגשה הודעה על התאונה ביום התאונה וגם לא בסמוך לה. העד אישר כי בתיק אין טופס 250 שמשמעותו אישור למתן עזרה רפואית לנפגע בעבודה (ר' פר' עמ' 13 ש' 15), אך העיד שיכול להיות שטפס כזה מולא ולא תוייק (שם ש' 16). העד גם העיד, כי אינו בודק קרות הארוע לצורך חתימתו על הודעה על פגיעה בעבודה (ת/1) והעובד נדרש רק להמציא תעודה ראשונה לנפגע בעבודה - דגמת ת/2. מטעם התובע העיד גם מר עלל. עפ"י עדותו יצאו התובע הוא ועובד נוסף כל אחד במשאית נפרדת מחצרים לשדה תימן. כחמש דקות לפני שדה תימן "סימנו לתובע שיש לו פנצ'ר בגלגל" (ר' פר' עמ' 14 ש' 23). כולם עצרו בצד, התובע החל להחליף הגלגל, פתאום נשבר לו הבורג שמחזיק את הגלגל, התובע התרומם למעלה קיבל מכה בראש מארגז המשאית (ר' פר' עמ' 14 ש' 27). לטענתו "המשכנו לנסוע כולם ואמרנו לו "מאיר יורד לך המון דם מהראש" וראינו שהבן אדם לא הרגיש טוב, הוא התחיל להחוויר, המשכנו לבסיס מרחק ממש קצר, שם הוא נפל. הוא בא להרים את ההיבר ניסה לפרוק את החומר אח"כ צריך לסגור את הדלת, כשהוא בא לסגור את הדלת הוא נחת לנו שם איבד את ההכרה" (ר' פר' עמ' 15 ש' 6-3). העד הוסיף, כי אז שטפו לו את הראש, והזעיקו נ.נ ושלחו את התובע למרפאה בבסיס. בערב הלך לבי"ח לבקר את התובע. בחקירתו הנגדית העיד העד, כי הגלגל בו ארע התקר היה הגלגל הימני אחורי החיצוני, וכי הבחין בתקר במקום שהיה במרחק 5 דקות נסיעה משדה תימן. לטענתו לא חיכה עד שהגיעו לשדה תימן להודיע לתובע על התקר כי "אני בתור נהג מקצועי ברגע שאני קולט שלנהג משאית יש פנצ'ר מחובתי לעצור אותו" (פר' עמ' 15 ש' 27). לשאלה, מדוע כשראה שהתובע חיוור ויורד לו הרבה דם נתן לו להמשיך לנהוג, השיב "הבן אדם רצה להמשיך לנסוע גם לאחר הארוע לכן לא עצרתי בעדו" (פר' עמ' 16 ש' 16). לשאלת בית המשפט השיב העד, כי "אמרתי למאיר בקשר שיעצור" (פר' עמ' 10 ש' 28). הנתבעת לא הביאה עדים מטעמה. 7. ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו, כי דין התביעה להידחות לאחר שהתובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכחת קרות התאונה, וזאת לאור הסתירות והתמיהות הרבות העולות מן העדויות והראיות שהובאו בפני בית המשפט. 8. מן העדויות שהובאו בפני ומחומר הראיות, אכן עולות סתירות, פירכות, ותמיהות כדלקמן: א. בכתב התביעה נטען, שלאחר שראש התובע פגע בארגז המשאית, איבד את הכרתו ואז הובהל לבי"ח סורוקה (ר' סעיף 5,4 לתביעה). בעדותו בפני, טען התובע כי המשיך בהרכבת הגלגל לאחר המכה, וכי נסע לשדה תימן ורק שם התמוטט. זו גם היתה גירסת העד עלל. ב. בכתב התביעה טען התובע, כי לאחר התאונה לא עבד חדשים ימים, ואולם מדיווחו ת/1 עולה, כי ביום 23.10.91 שב לעבודה. ג. התובע העיד, כי למיטב זכרונו הגיע לביה"ח מחוסר הכרה, ואולם עדות זו סותרת את ת/3, עליו נסמך התובע, בו נכתב במפורש, כי בקבלתו היה במצב כללי טוב ללא חיוורון וכד'. ד. העד עלל העיד כי לתובע ירד "המון דם מהראש". מת/3 עולה, כי לתובע היה פצע שטחי קטן בראש. ה. למרות הפגיעה הקשה הנטענת, הגיש התובע הודעה על פגיעה בעבודה רק ב31.12.91-, כחדשיים וחצי לאחר הארוע. ו. העד עלל שנסע אחרי התובע העיד על תקר בגלגל ימני אחורי במשאית התובע שנסעה לפניו, והסביר את יכולתו לראות תקר זה ממקום מושבו הוא, בכך שנסעו בדרך כורכר בה היו פיתולים. ז. תמוהה העובדה שהעד עלל העיד, כי אפילו שהתקר אובחן על ידו, במרחק של 5 דקות ממקום היעד, ראה חובה לעצור את התובע "כנהג מקצועי", אך לא ראה חובה דומה, שלא ליתן לתובע להמשיך בנסיעה לאחר שקיבל מכה בראש, ולאחר ירד לו הרבה דם והוא החל להחוויר. ח. העד עלל העיד תחילה כי סימן לתובע לעצור, לשאלת בית המשפט כיצד הודיע לתובע על התאונה, השיב כי אמר לו זאת בקשר. ט. התובע בעדותו העיד, כי הגלגל שהחליף הוא הימני האחורי, וכי הוא יודע זאת מן המסמכים. במסמכים שהוגשו לבית המשפט, אין זכר למיקומו של הגלגל. י. על פי עדותו של מר חבשוש, לא נמסרה הודעה על התאונה בסמוך לקרות התאונה, ובתיק התובע לא מצוי טופס 250. כמו כן, רישום פרטי התאונה נעשה עפ"י דברי התובע ללא בדיקה של הנתבעת. 9. לעומת האמור לעיל, קיים המסמך ת/3 מכתב השחרור של התובע מבית החולים בו מופיעות מספר עובדות. סיבת האישפוז - חבלת ראש. תאור - נחבל בראשו בזמן החלפת צמיג במשאיתו. איבד את הכרתו למספר דקות. בקבלתו - במצב כללי טוב, בראש פצע שטחי קטן. בבדיקה נוירולוגית - בהכרה מעורפלת משתף פעולה חלקי. 10. הנתבעת לא חלקה על כך שהתובע אכן אושפז, בעקבות פציעה. השאלה היא האם נחבל בתאונה הנטענת על ידו או עקב אירוע אחר. 11. לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, ובעיקר את הפירכות והתמיהות שהובאו על ידי כמפורט לעיל, ואת משקלן המצטבר הרב לעומת היחידה העומדת לזכות התובע והיא רישום סיבת התאונה בתעודת השחרור, אני סבורה כי התובע הצליח להוכיח במידת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי כי נפגע בנסיבות המתוארות על ידו והמהוות תאונת דרכים. 12. לאור קביעתי הנ"ל לא מצאתי מקום לדון בשאלה אם הוכיח התובע כי נהג במשאית ביום האירוע. 13. לאור כל האמור לעיל אני דוחה את תביעת התובע ומחייבת אותו בהוצאות הנתבעת בסך 3,000 ש"ח בצירוף דמי מע"מ כחוק. תאונת דרכים (תיקון דרך)