הגשת בקשה לדחיית מועד דיון ללא אישור רפואי

עו"ד הגיש בקשה נוספת לדחיית הדיון בטענה שהוא חולה, אולם לא הגיש תעודה רפואית המוכיחה שאינו מסוגל להתייצב בבית המשפט, וגם לא שלח את הרופא להעיד על כך. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגשת בקשה לדחיית מועד דיון ללא אישור רפואי: 1. התיק נקבע היום לדיון והנתבע - מבקש אישור הבוררות - לא התייצב לדיון, למרות שאין לו כל סיבה שלא להתייצב לדיון. בנסיבות אלה ניתן היה לתת פסק דין נגדו ללא כל דיון נוסף. 2. עו"ד וינברגר הסכים עוד אתמול לבקשת דחיית מועד הדיון היום שהוגשה אתמול ע"י עו"ד אקסלרד. בקשה זו נדחתה והודעתי במפורש כי אין בדעתי לדחות דיון שנקבע להוכחות. 3. עו"ד וינברגר הגיש היום באמצעות עו"ד אקסלרד בקשה נוספת לדחיית הדיון היום בטענה שהוא חולה, אולם לא הגיש תעודה רפואית המוכיחה שאינו מסוגל להתייצב בבית המשפט, וגם לא שלח את הרופא להעיד על כך. על כן החלטתי לקיים את הדיון היום כפי שנקבע עוד ביום 10.11.97, למרות שעו"ד אקסלרד חזר וביקש את דחיית הדיון והביע את חוסר נוחותו מכך שבית המשפט החליט בכל זאת לקיים את הדיון בהעדר עו"ד וינברגר. 4. הדיון נקבע להיום לחקירת המצהירים, לחקירת הרב נוסבוים, ולחקירת הטוען הרבני מיטלמן. 5. הרב נוסבוים לא התייצב ועו"ד אקסלרד הודיע לבית המשפט כי אין להניח כי הרב נוסבוים ייתיצב לחקירה בפני בית המשפט. 6. לאור האמור חקרתי בעצמי את הטוען הרבני מיטלמן, את הטוען הרבני ערן הוכברג ואת משה פרוש, ועו"ד אקסלרד נמנע מלחוקרם, כנראה עקב העדרו של עו"ד וינברגר. 7. לאחר ששמעתי את עדותם של מיטלמן, הוכברג ופרוש השתכנעתי כי ניתן לתת פסק דין בהעדר מאיר נקי ובא כוחו. 8. לא יכול להיות ספק כי הצדדים חתמו על שטר בוררין בו הופיע הרב דוד דהאן כבורר, אולם בפועל מי שהשתתף במהלך הבוררות היה הרב אליהו תורג'מן, וההחלפה בין הבוררים נעשתה ללא הסכמה מפורשת ומודעת של משה פרוש, שכן גם פרוש עצמו וגם הטוענים מטעמו - מיטלמן והוכברג - לא הכירו את פניהם של דוד דהאן ושל אליהו תורג'מן, ולא עמדו על כך שנעשתה החלפה של בוררים שלא בהסכמת משה פרוש . כאשר הטוען הוכברג גילה שאחד הבוררים היושב בבוררות שמו תורג'מן - היה זה כבר לקראת סיום הבוררות, כאשר הוכברג לא זכר כלל מי היו הבוררים הרשומים בשטר הבוררין. 9. בין כך ובין כך היה צורך בחתימת משה פרוש על הסכמתו להחלפת הבורר, דבר שלא נעשה. 10. די בטעם זה כדי שלא לאשר את פסק הבוררין שהרב אליהו תורג'מן חתום עליו. 11. יתרה מזו, שלושת הבוררים כתבו 'פסק דין' ביום ח' באייר תשנ"ז (נספח ב' להתנגדות), ולאחר מכן כתבו 'פסק דין' נוסף בו תוקן סעיף ג' והוסף סכום של 62,500 $ שעל הדיירים לשלם לנקי (נספח ג' להתנגדות), כאשר התיקון נעשה שלא בנוכחות הצדדים, ומבלי שניתנה להם הזדמנות להתייחס לתיקון מהותי זה. 12. יתרה אף מזו - בידי המתנגדים פסק דין מתוקן שחסרה בו חתימת תורג'מן, ואילו בידי נקי פסק דין שמופיעה עליו גם חתימת תורג'מן. לא ברור, איפוא, מתי הוספה חתימת תורג'מן, ובאיזה יום בפועל ניתן פסק הדין המתוקן. 13. התופעה של מתן 'פסק דין' ששלושת הדיינים חתומים עליו, ואשר אינו מזכיר את ה62,500-$, כשבסמוך לכך ניתן 'פסק דין' נוסף שכולל את הסכום של 62,500$ - היא תופעה מוזרה מאד, ומעלה, אכן, את החשש המופיע בסעיף 1 (ב) להתנגדות - שמא המשיב פנה אל הבוררים ושכנע אותם, בצורה זו או אחרת, לתקן את פסק הבוררים שכבר נתנו וחתמו עליו. 14. מכל מקום מאחר שבאותו יום עצמו, לפי הכתוב בפסקי הבוררות, ניתנו שני פסקי בוררות, שאחד מהם כולל את ה62,500-$ והשני אינו כולל אותם - ממילא לא ניתן לומר איזה פסק בוררים הוא הנכון, ודי בכך כדי לא לאשר אף אחד מהם. 15. גם אם הבוררים סברו שיש מקום לתקן את פסק הבוררים הראשון שלהם ולהוסיף את הסכם של 62,500$ - היה עליהם לעשות כן רק לאחר דיון נוסף במעמד הצדדים, דבר שלא נעשה. 16. בהתחשב בכל האמור לעיל - אני מקבלת את ההתנגדות ומצהירה כי שני פסקי הבוררים שניתנו ביום ח' באייר תשנ"ז - בטלים. דחיית מועד דיוןמועד דיוןרפואהדיון