החמרה בכאבי גב של נכה צה''ל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החמרה בכאבי גב של נכה צה''ל: המערער מוכר כנכה צה"ל משנת 1986 בשל כאבי גב שהופיעו אצלו לאחר שנתפס גבו והוא עבר ניתוח לאיחוי דיסק וכן בשל פגיעה בשמיעתו. המערער עותר כנגד החלטת הועדה הרפואית העליונה שלא להכיר בהחמרת נכותו. עובדות 1. ביום 4/4/1986 הגיש המערער תביעה לקצין התגמולים להכיר בו כנכה צה"ל בשל כאבי גב שהופיעו לאחר שנתפס גבו והוא נזקק לניתוח דיסק, אותו עבר ביום 17.2.86, בדיסק בגובה 1S 5-L. קצין התגמולים הודיע למערער כי הוא מכיר במחלתו "כאבי גב" כנכות שאירעה בתקופת השירות הצבאי (מכתב מיום 6/2/87). הועדה הרפואית אליה הופנה המערער קבעה כי נותרה למערער הגבלה בתנועת ע.ש מותני, וקבעה לו נכות זמנית בשיעור של 10% מפאת "הגבלה קלה תנועות במתניים" בשנת 1987 נבדק הנכה שנית בידי הועדה הרפואית, שקבעה כי למערער 20% נכות מחמת "הגבלה בתנועות בע.ש מותני בצורה בינונית", הועדה הרפואית ציינה בהחלטה כי "המצב הוא סופי" (ההדגשה במקור מ.ש.א). ביום 12/7/95 פנה המערער למשרד הביטחון אגף השיקום שיכיר בהחמרת כאביו בגב בשל פריצת דיסק נוסף בגובה 3-4L בגבו. לבקשתו צירף המערער תעודה רפואית שניתנה בידי פרופ' ג. רובין מהמחלקה האורטופדית בביה"ח הדסה ביום 4/7/95 ובה נכתב: "צלום CT חדש מראה פריצת דיסקוס גדולה לתוך הפורמן השמאלי בגובה 3L- 4L ועדיין ניכרת בליטה גדולה מרכזית של הדיסקוס 1S 5-L, ללא שנוי בהשוואה לצילומי CT מ1992-. לא היתה כל עדות לפריצת דיסקוס 3/4L בעת אשפוזו בהדסה ב1986- ..." הועדה הרפואית שהתכנסה הותירה את הנכות שנקבעה למערער ללא שינוי בקובעה כי הצילום החדש, שעליו נסבה חוות דעתו של ד. רובין, הינו נטול תאריך ולא מראה על כל שינוי מבדיקת T.C קודמת שנערכה למערער. הועדה הרפואית העליונה אליה ערער המערער הותירה את החלטת הועדה הרפואית המחוזית על כנה. ביום 5/3/98 פנה המערער למשרד הביטחון אגף השיקום פעם נוספת, בתביעה כי תוכר החמרה במצבו הרפואי. לפנייתו צירף המערער את חוות דעתו של ד"ר ג. בלינדר שקבע שממצאי T.C שבוצעו למערער מורים על: "פריצת דיסק אחורית ומשמאל 3-4L עם לחץ על השק ועל מוצא העצב ההיקפי השמאלי." הועדה הרפואית המחוזית שבדקה את המערער קבעה כי חל שיפור בע.ש המותני וכיום המערער סובל מהפרעת תנועה קלה בלבד. בנוגע לממצאי בדיקה חשמלית שהביא התובע קבעה הועדה כי היא אינה מורה על נכות תפקודית מבחינה נוירולוגית. עוד הוסיפה הועדה המחוזית בסיכום החלטתה כי: "יש לציין כי ב-T.C חדש הופיעה פריצת דיסק נוספת בגובה 3-4L שאינה קשורה לנכותו המוכרת." על החלטת הועדה הרפואית המחוזית ערער המערער לועדה הרפואית העליונה, לערעורו הוסיף המערער חוות דעת של ד"ר ד. הנדל, שקבע בין היתר כי: " הממצא הנ"ל (3-4L), הוזכר כבר בעבר בבדיקות הקודמות וארע תוך כדי שרותו." הועדה הרפואית העליונה שהתכנסה ביום 8.11.98 קבלה את הערעור בחלקו בקובעה כי: "הועדה מקבלת את הערעור באשר ישנה פגימה בשורשים המותניים המתווספת להגבלה בתנועת ע.ש. לענין זה יקבל נכות של 5% לצמיתות. באשר לתנועות ע.ש מותני הועדה דוחה את הערעור ומאשרת את החלטת הועדה המחוזית." על החלטתה זו של הועדה הרפואית העליונה מערער המערער בפני. טענות הצדדים 2. לטענת המערער התעלמה הועדה הרפואית מההחמרה במצבו הבריאותי ומפריצת דיסק נוספת שאירעה לו. עוד דורש המערער כי בית המשפט ימנה רופא אשר יבודקו. 3. לטענת המשיב יש לדחות את הערעור על הסף בשל האיחור הרב שבהגשתו. עוד טוען המשיב שהערעור אינו מגלה כל שאלה משפטית, אלא עוסק בשאלות רפואיות בלבד ומאחר שבית המשפט אינו משמש כערכאת ערעור רפואית, אין להיענות לבקשת המערער למינוי רופא לבדיקתו. דיון והכרעה 4. לאחר בחינת הנתונים שהובאו בפני מצאתי, כי יש להחזיר את התיק לועדה הרפואית כדי שתחזור ותדון בהחמרת מצבו של המערער בשל פריצת הדיסק בגובה 3-4L. המשיב הנכון 5. הערעור הוגש כנגד הועדה הרפואית העליונה, אולם נקבע לא אחת כי בעתירות מסוג זה, המשיב הנכון אינו הועדה הרפואית אשר אינה עומדת כאורגן נפרד והינה טריבונל מעין שיפוטי, אלא קצין התגמולים שהינו הערכאה המנהלית וכנגדו יש להגיש את הערעור: "משמוגש ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה, ממילא חייבים לצרף את היריב אשר עמו קויים הדיון בערכאה הקודמת, משמע קצין התגמולים ולא הוועדה הרפואית העליונה, הערכאה המעין- שיפוטית אשר בפניה נתקיים הדיון. כפי שבית- משפט השלום אינו משיב בערעור על פסקיו בפני בית-המשפט המחוזי, כך אין ועדה רפואית עליונה משיבה בערעורים על החלטותיה." ע"א (ת"א) 744/80 גדעון סלומון נ' קצין התגמולים פ"מ תשמ"ב א' 221, 228; וכן ראה ע"א (י-ם) 6017/99 רבני אלעזר נ' קצין התגמולים (טרם פורסם). על כן, משנה אני את המשיב בעתירה דנן מהועדה הרפואית העליונה לקצין התגמולים. איחור בהגשת הערעור 6. המשיב טוען כי יש לדחות את הערעור על הסף מחמת איחור בהגשתו. אין חולק כי הועדה הרפואית העליונה ישבה ביום ה8/11/98- והודעה על החלטתה הומצאה למערער ביום 29/12/98. הערעור נשלח בדואר רשום לבית המשפט ביום 9/2/99 וההליך נפתח למחרת. תקנה 2 לתקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי דין בערעור), תשמ"ז1987- קובעות כי הערעור יוגש בתוך 45 ימים מהיום בו הגיע למערער העתק מהחלטת הועדה הרפואית. על כן, אין כל ממש בטענת המשיב והערעור הוגש במועד. ערעור בנקודה משפטית בלבד 7. סעיף 12א(א) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט1959- (להלן: "חוק הנכים") קובע כי הערעור יוגש "בנקודה משפטית בלבד". מהמפורסמות הוא שבית המשפט לא יתערב בקביעות עובדתיות של הועדות הרפואיות שבדקו את המערער (ראה: ע"א 174/74 חנן ידידיה נ' משרד הבטחון פ"ד כט(2) 533; ע"א 140/79 אהוד אזולאי נ' קצין התגמולים פ"ד לג(3) 74). 8. לפיכך, אין מקום למנות רופא אשר יבדוק את המערער וייקבע ממצאים רפואיים השונים מהממצאים שקבעו הועדות הרפואיות ואין מקום לערעור בכל הקשור לקביעותיה של הועדה הרפואית בנוגע לנכות הנוירולוגית וההגבלה בע.ש המותני. 9. בתי המשפט הכירו בערעורים כנגד קצין התגמולים, כערעורים שהינם בנקודה משפטית, כאשר הערעור נסב על הקשר הסיבתי בין הפגיעה לשירות הצבאי. בתי המשפט קבעו כי השאלה הינה שאלה שבמשפט ובית המשפט יפסוק בה לפי חוות דעת הרופאים שהובאו בפניו: "ייאמר מייד, כי נראית לי דעת שופט המיעוט בקובעו, כי השאלה שיש להכריע בה הינה שאלה משפטית, שכן ההוראה המסייגת את כוחו של בית המשפט להתערב במימצאים עובדתיים, מכוונת כלפי עובדות, ולא כלפי מסקנות המוסקות מעובדות או כלפי שאלות מעורבות של עובדה ומשפט." (רע"א 8077/96 קריספיל חיים נ' קצין התגמולים פ"ד נא(2) 817, 820-821; וכן ראה ע"א 137/64 וינשטיין נ' קצין התגמולים פ"ד יח(2) 510, 519) 10. במקומות נוספים נקבע כי כאשר עסקינן בהיעדר כללי צדק טבעי בדיוני הועדה ובפגמים אשר נפלו בעבודתה, יש לאפשר לנכה להשמיע את טענותיו בפני בית המשפט (ע"א (י-ם) 6017/99 רבני אלעזר נ' קצין התגמולים (טרם פורסם); ע"א (י-ם) 4347/97 דני בוכניק נ' קצין התגמולים דינים מחוזי לב(1) 146). 11. נראה לי, כי במקרה העומד בפני, כאשר הועדה הרפואית העליונה לא התייחסה כלל בהחלטתה ובממצאיה לאחת מטענותיו של הנכה, ולאחר שהשתכנעתי כי היה בכך פגם מהותי בעבודת הועדה, יש לראות בערעור כעוסק ב"נקודה משפטית" סמכות הועדה הרפואית 12. נדרש להבחין בין שני גופים שונים אשר הוקמו מכוח חוק הנכים לתכליות שונות. האחד, הוא קצין התגמולים, אליו מוגשת הבקשה להכרה בנכות והוא המוסמך להכיר בפונה כ"נכה" שנפגע על-ידי "השירות הצבאי" כפי שמושגים אלו מוצאים את ביטוים בחוק הנכים. השני, הינה הועדה הרפואית המוסמכת לקבוע מזמן לזמן את דרגת נכותו של הנכה, לאחר שדבר הנכות הוכר בידי קצין התגמולים (ע"א 140/89 קצין התגמולים נ' גולומב פ"ד מה(3) 23, 30; ע"א 459/89 קצין התגמולים נ' חריטן ואח' פ"ד מה(5) 374): מהכלל אל הפרט 13. הועדה הרפואית המחוזית קבעה שלושה ממצאים בהחלטתה: הראשון, שיש שיפור בע.ש המותני וכי הפרעת התנועה הינה קלה; השני, כי למערער אין כל נכות תפקודית נוירולוגית; והשלישי, כי פריצת הדיסק בגובה 3-4L אינה קשורה לנכותו המוכרת של המערער. 14. הועדה הרפואית העליונה קבעה שני ממצאים בהחלטתה. הראשון, כי יש פגיעה בשורשים המותניים; השני, כי היא מאשרת את ממצאיה של הועדה המחוזית בנוגע לתנועת הע.ש המותני. 15. משמע, הועדה הרפואית העליונה לא נתנה את דעתה לממצא שנקבע בועדה הרפואית המחוזית, כי פריצת הדיסק בגובה 3-4L אינה קשורה בנכותו המוכרת של המערער. 16. לגופו של עניין, מבלי לקבוע כל מסמרות, עולה כי עוד בשנת 1986, כאשר הוכר המערער כנכה צה"ל בשל "כאבי גב", העלתה הבדיקה הרפואית כי קיים בלט בדיסק 3-4L ופריצת דיסק בגובה 1S 5-L. מספר רופאים שבדקו את המערער במהלך השנים התייחסו אל הפגיעה בגבו של המערער בגובה 3-4L, אולם באותה התקופה הבלט בדיסק לא הגיע כדי פריצת דיסק. כך מצוין בחוות הדעת הרפואית של ד"ר ד. הנדל, חוות הדעת של פרופ' א. רובין משנת 1995 וכך גם מתועד בגיליון המרפאה לאורטופדיה של ביה"ח הדסה משנת 1985 המצוי בתיק הרפואי של המערער. חוות דעת של פרופ' יזהר פלומן שניתנה לאחר הניתוח בשנת 1987, קובעת גם היא כי: "בשנת 1985 הופיעו בנוסף גם כאבים קורנים לרגל ימין. טפולים שמרנים שונים היו ללא הועיל. טומוגרפיה ממוחשבת גילתה דיסק פרוץ בגובה SI5-L. מימין ובלט דיסק בגובה 3-4L. משמאל." 17. לפיכך, הועדה הרפואית, אשר בסמכותה לקבוע מעת לעת את אחוזי הנכות, וכן לקבוע האם ההחמרות להן טוען הנכה הן כתוצאה מנכותו המוכרת, תבדוק את המערער ותקבע האם פריצת הדיסק בגובה 3-4L וההחמרות להן טוען המערער בגינה, הן כתוצאה מהנכות המוכרת שנקבעה למערער וזאת בהתחשב בקביעת קצין התגמולים וכן החומר הרפואי המצוי בתיקו הרפואי של המערער כפי שהובא דלעיל. סיכום 18. אשר על כן, יש לראות את קביעותיה של הועדה הרפואית העליונה בנוגע לפגיעה בע.ש המותני ולפגיעה בשורשים המותניים כסופיים, אולם התיק יחזור לועדה אשר תזמן את המערער להופיע בפניה, ותקבע על-פי החומר שיובא בפניה ובהתאם לדברים כפי שהובאו דלעיל, האם פריצת הדיסק בגובה 3-4L הינה החמרה בנכות שנקבעה למערער בהחלטת קצין התגמולים משנת 1987, ובמידה שתוכר ההחמרה האם יש להוסיף אחוזי נכות למערער ומה שיעורם. על החלטה כאמור עומדת למערער זכות ערעור לפי חוק. 19. בנסיבות העניין החלטתי כי אין לחייב את המשיב בהוצאות. עמוד השדרהצבאנכותנכי צה"לכאבי גב / בעיות גבצה"ל