קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הלוואה לנכה לקניית רכב: .Iההליך .1בבית-הדין בבאר-שבע (השופט נויגבורן - דן יחיד; תב"ע מא/280-0) התבררה תובענה של המערער (להלן - הנכה) נגד המוסד לביטוח לאומי בעתירה, שהמוסד לביטוח לאומי יחויב ליתן למערער הלוואה לרכישת רכב, מכוח הסכם מחודש יוני 1977בין ממשלת ישראל לבין המוסד לביטוח לאומי, במסגרת סעיף 200לחוק הביטוח הלאומי (להלן - ההסכם) ו"הסדר" משלים מכוח סעיף 25 להסכם. בית-הדין האזורי דחה את התביעה ומכאן ערעורו של הנכה לבית-דין זה. .2העובדות הצריכות לערעור הן: א) הנכה פנה למוסד לביטוח לאומי על מנת לברר אפשרות לקבל ההלוואה לרכישת רכב מכוח ההסכם; ב) נאמר לנכה כי עליו להגיש בקשה ולצרף לבקשה "הצעת מחיר" ("פרו פורמה"); ג) בסוכנויות הרכב שאליהן פנה הנכה סרבו לתת הזמנה "פרו פורמה", ועמדו על כך שהוא "יזמין" מכונית; ד) ביום 10.11.1980מסרה החברה "מכשירי תנועה בע"מ" לידי הנכה "הצעת מחיר למכונית... " המפרטת מחירה של מכונית solara sx- ,talbot sxהפותחת במלים "אנו מתכבדים להביא לעיונך להלן את הצעתנו לאספקת מכונית מתוצרת מפעלי 'טלבו' (סימקה) דגמי 1981" והמסתיימת במלים "נשמח לקבל הזמנתכם לרכב המוצע... " (להלן - "הצעת המחיר"); ה) ביום 16.11.1980הגיע הנכה למוסד לביטוח לאומי "בקשה להלוואה לרכישת רכב". במדור שבטופס הבקשה המיוחד ל"פרטים על הרכב... " מסר הנכה את הפרטים שב"הצעת המחיר" שצורפה לבקשה ובסעיף השואל אם "יש ברשותך רכב?", סימן את המשבצת "לא" היינו אמר שאין ברשותו רכב; ו) ביום שבו נמסרה לנכה "הצעת המחיר" - 11.11.1980חתם הנכה גם על "הזמנת" רכב מהדגם שאליו מתייחסת "ההזמנה", למועד מסירה תוך 10ימים ותנאי תשלום "000, 2שקל בעת ההזמנה"; ז) במעמד מסירת הבקשה לידי פקידת המוסד לביטוח לאומי נאמר לנכה "כי אם ישחרר את המכונית מהמכס לפני קבלת ההלוואה, לא יהיה זכאי להלוואה": ח) ביום 27.11.1980שחרר הנכה את המכונית מהמכס; ט) ביום 19.12.1980הודיע המוסד לביטוח לאומי לנכה, כי בקשתו להלוואה נדחתה "מאחר והינך בעל רכב". ההחלטה נומקה בכך שסעיף 1ל"הסדר" המשלים את ההסכם קובע שהמוסד רשאי ליתן הלוואה בתנאי שהרכב "טרם נרכש". .3בית-הדין האזורי לא קיבל את טענת בא-כוח המוסד לביטוח לאומי, כי עצם הזמנת הרכב מהווה רכישה. כנגד זה מצא בית-הדין האזורי כי מנוסח ה"הסדר" עולה, שתנאי לזכות בהלוואה הוא שביום "אישור ההלוואה" טרם נרכש הרכב. כתאריך הרכישה ראה בית-הדין האזורי את יום שחרור הרכב מהמכס - יום 27.11.1980- כך שביום הדיון בבקשה כבר נרכש הרכב. .4עיקר הטענות שהעלה בערעור עורך-הדין אשר ייצג את המערער, היו: א) הפירוש שבית-הדין האזורי נתן ל"הסכם" ול"הסדר" מביא "להחטאת מטרת ההסכם ומטרת מתן ההלוואה"; ב) המערער רכש את המכונית אחרי הגשת הבקשה ולפני אישור מתן ההלוואה, משום שלא ידע מתי תאושר; ג) לא ניתן היה להשיג "הצעת מחיר" (פרו פורמה) אלא במקביל ל"הזמנת" הרכב; ד) הרכב היה לרכושו של המערער, רק עם רישומו בדין על שם הקונה, ולא הוכח מתי נרשם על שמו. .5כנגד אלה טען הפרקליט אשר ייצג את המוסד לביטוח לאומי, כי: א) מטרת ה"הסכם" וה"הסדר" היא ליתן הלוואה למי שאין לו רכב, על מנת שירכוש רכב מכספי ההלוואה. מתן הלוואה למי שכבר רכש רכב הוא, שיחטיא את מטרת ה"הסכם": ב) המערער הועמד על כך, על-ידי פקידת המוסד לביטוח לאומי, כי אם ישחרר את הרכב מהמכס לפני קבלת ההלוואה, לא יהיה זכאי להלוואה: ג) הרכב עבר לבעלותו של המערער מהרגע שנמסר לידו על-ידי המוכר. .6לאור הטענות שהועלו, כי סוכני מכוניות מסרבים ליתן "הצעת מחיר" ("פרו פורמה") אלא אם "מזמינים" רכב, טוב יעשה המוסד לביטוח לאומי אם יבדוק את המצב לאשורו ואם אכן כך הוא - יפעל, אולי באמצעות הרשות המוסמכת במשרד התחבורה, לשם שינוי המצב. .Iפסק-דין .1עד שבית-דין זה יידרש לטענות הקשורות בפסק-הדין שבערעור, כפי שניתן על-פי העובדות ששימשו לו, מן הדין להידרש לטענתו של הפרקליט אשר ייצג את המערער כי הפירוש שבית-הדין נתן ל"הסכם" ול"הסדר" מביאים להחטאת מטרתם של אלה. .2השאלה המקדמית היא, מהי דרך הפירוש והיישום של ה"הסכם": היש ללכת בדרך שבה הולכים ולהעזר בכלים שבהם נעזרים עת לפירוש וליישום עומד חוזה או שמא יש ללכת ולהעזר באלה המשמשים לפירוש דבר חקיקה, וליתר דיוק - דבר חקיקת משנה. .3כמקור לתשובה על השאלה שהוצגה הפנה הפרקליט המלומד, אשר ייצג בערעור זה את המוסד לביטוח לאומי, לפסק-הדין בדב"ע לז/567-01: לז/653-01, [1]. אכן התעוררה כבר השאלה בשלב המוקדם של פסיקתו של בית-דין זה בעניינים של פירוש ויישום ההסכם - בשנת 1977, ובעקיפין נמתחה ביקורת על הדרך שבה הולכים להקניית זכויות למוגבלים בניידות, וטוב שנביא מחדש הדברים שנאמרו שם ואת השאלות שהוצגו. באותו פסק-דין נאמר: "שאלה האחת היא, אם עדיין מתקיים בגמלאות הניתנות מכוח הסכם הגמלה התנאי שצריך כי תהיינה 'שלא בדרך קבע' (ההסכם הראשון הוא משנת 1975וההסכם החדש הוא מחודש יוני 1977, ללא הגבלת זמן). השאלה היא, אם מתן הלוואה לשם רכישת מכונית, ובמיוחד רכישת מכונית לפלוני, תושב ישראל, בעל נכסים - לדוגמה בארות נפט בוונצואלה - היא 'הטבה סוציאלית' לעניין החוק, ואם מתן קצבת ניידות לאדם כאמור היא 'הטבה סוציאלית'. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . האמור בסעיף הקודם שוקל לענייננו רק משום המצב שנוצר, מצב שבו מסדירים בחוזה - למעשה דרך קבע - יחסים ומקנים זכויות לציבור בלתי-מוגדר מראש, שעניינית יפה להם חקיקה או לפחות חקיקת משנה. אשר ברור הוא, כי לו הנושא היה מוסדר בחוק, ודאי לא היה המחוקק משאיר בידי מחוקק המשנה שדה בלתי-גדור לעניין הזכויות והסייגים להן. לו בחוק הוסדר העניין, ולו בחקיקת משנה היה מדובר, ודאי שבית-הדין היה מעביר את הרשימה תחת שבט הביקורת של 'סבירות' בהקשר ל'תיאום' פרטים. משאין המדובר בחוק ובחקיקת משנה, אין בית-הדין רשאי לפעול כאמור, וחייב הוא לפעול כמתחייב מיחסים חוזיים ומזכויות שמקורן בחוזה" (שם, [1], בע' 74). .4הדברים נאמרו בשנת 1977והשאלה, אם הסדר "שלא בדרך קבע" (סעיף 200 (א) לחוק הביטוח הלאומי) שעורר שאלות כבר אותה שנה אינו מחיוב בחינה מחדש בשנת 1982, היא שאלה שטוב יעשו הנוגעים בדבר, כולל מבקר המדינה, אם יתנו דעתם לנושא ויראו לנכון ולטוב להפנות את ההסדר לדרך היחידה הראויה להקניית זכויות כנורמה משפטית כללית ולא בדרך עקלתון של זכות מכוח חוזה לטובת אדם שלישי. כן ייתכן ויש מקום לכך, שבית-דין זה יבחן מחדש את התוצאה שאליה הגיע בדב"ע לז/576-01: לז/653-01, [1] - כדי להביא למיתונה לאור העולה מהעובדה, שאין המדובר בחוזה רגיל אלא ב"חוזה ציבורי". .5ענייננו אינו מחייב לפעול כאמור. אף לו הלכנו בדרך הטובה לפירוש ויישום דבר חקיקת משנה - פירוש המקדם את המטרה ופוסל הוראה שאינה סבירה, לא היינו מקבלים את הערעור. מטרת ההסכם, סעיף 25, היא ליתן הלוואה "לרכישת והחלפת רכב". המטרה אינה ליתן הלוואה למי שכבר הינו בעל רכב, ותהא הדרך שבה רכש את הרכב אשר תהא: מתנה, ירושה, זכיה בהגרלה או מכירת רכוש אחר על מנת לקנות את הרכב. לו ה"הסדר" היה חורג מסעיף 25להסכם, ודאי שהיינו שוקלים פסילתו. אך אין הדבר כך. .6אשר לכל הקשור בקושי שנבע מהדרישה לצרף לבקשה "הצעת מחיר" (סעיף 2, פסקה ב', שבחלק iלעיל) - אין ב"הסדר" זכר לחובה כזאת, והיא באה, לראשונה, רק בטופס שהכין המוסד לביטוח לאומי; ואם אכן מתברר, כי דורשים מהנכה פעולה שאינה סבירה - המצאת מסמך שאין להשיגו, והיו מבקשים סעד מבית-הדין - ודאי שבית-הדין היה מחפש דרך לשחרר מתנאי מעיק ובלתי-סביר שבטופס. בענייננו טענו, שסוכן המכוניות סרב ליתן "הצעת מחיר" מבלי שיוזמן הרכב, ומי שייצג את המוסד לביטוח לאומי לא הזמין את הסוכן להעיד. נציין, שבעולם המסחר מקובל ומקובל ליתן לקונה בכוח "הצעת מחיר" ("פרו פורמה"). על כל פנים בענייננו הוזהר הנכה שלא ישחרר את המכונית מהמכס, היינו שלא יסיים את עסקת הרכישה על-ידי קבלת הרכב לידיו (סעיף 2, פסקה ה', שבחלק iלעיל) ובכך סולק המכשול שהיה קשור ב"הצעת המחיר". הנכה הגיש את הבקשה ביום 16.11.1980, ציין בה שאין ברשותו רכב (סעיף 2, פסקה ה', שבחלק iלעיל), הבקשה נדונה סמוך לפני 19.12.1980, אך כבר ביום 27.11.1980שחרר את הרכב מהמכס על אף האזהרה. בכך יצר הוא עצמו מצב שבו לא קמה זכאות להלוואה. .7בית-הדין רואה להפנות את תשומת הלב של המוסד לביטוח לאומי לאמור בסעיף 6שבחלק iלעיל. .8כל האמור לא בא אלא להוסיף על האמור בפסק-הדין שבערעור, אשר בית-הדין מאשר מטעמיו. התוצאה היא שדין הערעור להידחות.רכבנכותהלוואהקניית רכב