הצדדים חלוקים בשאלת כושר השתכרותו של התובע ועיסוקו עובר לתאונה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפסדי השתכרות בתאונת דרכים לאדם בעל עבר פלילי: התובע יליד 13.5.60 נפגע בתאונת פגע וברח בתאריך 24.12.94. כתוצאה מהתאונה נגרם לתובע שבר בברכו השמאלית (ת2/). התובע אושפז בביה"ח בילינסון במשך תשעה ימים, נותח, והשבר קובע בעזרת מסמרי קירשנר פלטה וברגים. גם לאחר שחרורו של התובע מביה"ח נזקק לטיפולים פיזיוטרפיים וכושר התנועה שלו הוגבל בצורה קשה והוא נזקק לעזרת הליכון וקביים. לאחר תקופה של טיפולים פיזיוטרפיים ושיקום שנמשכה 4 חודשים (ראה אישורי אי כושר ת9/ - ת10/) נותרה לתובע נכות תפקודית בשעור של 10% ונכות אסתטית בשעור 5% (חוו"ד דר' פרידמן). הצדדים חלוקים בשאלת כושר השתכרותו של התובע ועיסוקו עובר לתאונה. אומר מיד כי בניגוד לטענתו של ב"כ הנתבעת כאילו התובע התחמק ממתן תשובות ביחס לעברו, עיסוקו והסתבכויותיו עם החוק, התרשמתי כי התובע משיב תשובות מלאות וכנות למרות שמטבע הדברים אין הוא גאה בעובדה שבעבר הסתבך עם החוק וריצה עונש מאסר. לזכותו יאמר כי עלה בידו להיגמל מסמים ולשקם את חייו וכיום הוא מועסק במשרה המכבדת את בעליה, במוסך רנו בירושלים, ומנהל אורח חיים נורמטיבי, כך שאין כל הצדקה לשוב ולדון בהסתבכויות העבר שאינן רלבנטיות למחלוקות שבפני. לגופו של ענין - התובע עבד כל חייו כפחח רכב, והוא ממשיך לעסוק במקצוע זה גם כיום. מכיוון שמדובר באדם העובד בעבודה פיזית, ברור כי ההפרעה התפקודית של הברך מגבילה את תפקודו בעבודה ואני קובעת כי בנסיבות הענין נכותו הרפואית משקפת את נכותו התפקודית. גובה הנזק כאב וסבל מוסכם על דעת שני הצדדים כי יש לפסוק בראש נזק זה פיצוי בסך 23,997 ש"ח. הפסד השתכרות בעבר כפי שציינתי לעיל, התובע היה באי כושר מלא במשך ארבעה חודשים לאחר התאונה, אולם מאחר ובאותה תקופה לא עבד בעבודה קבועה ועובר לתאונה היה מובטל, צודק ב"כ הנתבעת בטענתו לפיה אין כל ודאות שאלמלא הפציעה היה התובע עובד במשך כל התקופה, ועל כן אני פוסקת עבור תקופת אי הכושר פיצוי בסך 8,000 ש"ח שהוא כמחצית מההפסד הנומינלי הנטען על ידי התובע. באשר להמשך - מיום 21.4.95 ועד ליום פסה"ד, עבור תקופה זו זכאי התובע לפיצוי בשעור 10% מהכנסתו עובר לתאונה (2,900 ש"ח לחודש). דהיינו: 15,225 ש"ח = 52.5 X 290 סכום זה יש לשערך בצירוף ריבית ממחצית התקופה. הפסד השתכרות בעתיד כפי שציינתי לעיל, עובר לתאונה לא עבד התובע במקום קבוע אולם מיולי 1997 העתיק התובע את מקום מגוריו לירושלים והוא מועסק במשרה קבועה במוסך רנו בירושלים. לא הובאה בפני כל ראיה להוכחת הטענה לפיה התובע נאלץ לדחות הצעות עבודה רווחיות יותר כשם שלא הוכח מהו שכרו של פחח ברמתו המקצועית של התובע. לעומת זאת הסתבר מעדותו כי הוא עובד לשביעות רצונם של מעסיקיו וצפוי להעלאה בדרגה. בנסיבות אלה אין אני מקבלת את טענת בא כח התובע לפיה אלמלא הפציעה יכול היה התובע להשתכר כ6,000- ש"ח, מה עוד שגם בעבר לא השתכר התובע שכר מקביל לשכר הממוצע במשק. אשר על כן, יחשב הפסד ההשתכרות של התובע בעתיד בהסתמך על שכרו כיום, 3,500 ש"ח. 70,939 ש"ח = 16.8903 X 12 X 350 הפסד פנסיה טענת התובע ביחס להפסד זה לא הוכחה ודינה להדחות. הוצאות בעבר אין כל ספק כי במשך תקופת אי הכושר נזקק התובע לטיפול רפואי, נסיעות, ועזרת הזולת מאחר וכאמור תנועתו הוגבלה והוא היה נתון באי כושר מלא. אולם מאחר ולא הוצגו ראיות להוכחת הנזק הנ"ל, אני קובעת פיצוי גלובלי בסך 3,500 ש"ח. לסיכום הנתבעת תשלם לתובע: 1. בגין כאב וסבל - 23,997 ש"ח. 2. (א) הפסד השתכרות בתקופת אי הכושר - 8,000 ש"ח. (ב) החל מיום 21.4.95 - 15,225 ש"ח. 3. הפסד השתכרות בעתיד - 70,939 ש"ח. 4. הוצאות רפואיות, עזרת צד ג' ונסיעות בעבר - 3,500 ש"ח. הסכומים שבסעיפים 1, 2(א) 3 ו4- ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסה"ד ועד למועד התשלום בפועל. באשר לסעיף 2(ב) יש לשערך הסכום הנ"ל ממחצית התקופה בצירוף ריבית כמפורט לעיל. כן תשלם הנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשעור 13% + מע"מ מן הסכומים שנפסקו. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.משפט פליליתאונת דרכיםעבר פליליהפסדי השתכרות