קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפקעת קרקעות בכפר ערבי: 1. התובע תושב כפר משהאד עותר בתביעתו כבעלים של מקרקעין הידועים כגו"ח 17518, 3 בכפר ריינה (להלן: "המקרקעין"). לעתירתו, במקרקעין הנ"ל שהינם בגדר 27.011 דונם, נטועים עצי זית ומזה עשרות שנים משמשים את התובע ומשפחתו כמקור פרנסתם. 2. הועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז הצפון החליטה ביום 4.5.94 לאשר תוכנית מתאר מקומית ג6784- מכוחה יועדה סלילת כביש עוקף נצרת מציפורי לבית קשת (כביש 79), פורסמה הודעה כדין, לאחר פרסום כדין בוצעה הפקעה כדין, עתירת התובע לבית המשפט העליון בגין ההפקעה נדחתה ביום 8.5.96 מפי כב' הנשיא ברק (בג"צ 96/2722, לא פורסם) ולפיו קובע כב' הנשיא, שאין בדחיית העתירה: "כדי למנוע המשך מו"מ בין הצדדים באשר לפיצוי הולם בדבר ההפקעה, לרבות קרקע חילופית". כנגזר מכך, עותר התובע בבית משפט זה לפיצוי כספי מכוח פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) - 1943, כדי סך 1,055,930 ש"ח (כאשר בסיכומיו עותר ב"כ התובע ל- 782,451 ש"ח כולל ריבית), כאשר כמבואר טענתו העקרית של התובע הינה לשטח המופקע גופו, עצי זית שנעקרו, יבול, אי מימוש פוטנציאל יתרת הקרקע כהלכתה והכל כמתואר בסיכומים מטעמו ובחוות דעתו של שמאי המקרקעין מר עאטף עאלם מיום 26.6.97, לפיה אומדנו מגיע כדי סך 198,000$ (ראה הפירוט בסע' 7 לחוות הדעת). 3. הנתבעת חולקת על הנטען, לטענתה הנזקים מופרזים ומופרכים, הפיצוי לו זכאי התובע אינו כנטען על ידו, התובע זכאי לפיצוי כדי 6% מן החלקה בלבד אשר הופקעה, (כאשר השטח שהופקע הינו 8.49 דונם מתוך שטח כולל של 27,011 דונם דהיינו 31.4%, ועסקינן ב- 6.4% מעבר ל- 25% ברי הפקעה ללא תמורה, טענת ב"כ הנתבעת). עוד טוענת ב"כ הנתבעת, כי התובע אינו זכאי להפסד רווחים שזכרם לא בא בכתב התביעה ומכל מקום כלול נשוא הפרי בשווי אומדן עצי הזית, אין התובע זכאי לפיצוי בגין פגיעה בניצול חקלאי נטען על ידי התובע של יתרת החלקה הדרומית (טענת הנתבעת - חלקה זו צמודה לחלקה אחרת של התובע), אין מקום לפיצוי בגין פוטנציאל מימוש של הקרקע וכמבואר לעיל, יש מקום לפצות בגין הקרקע רק בשטח שהינו מעל ל- 25% הראשונים, אין מקום לנטען כי המעמד הנורמטיבי של זכות הקנין על פי חוק היסוד מחייב פרשנות ופיצוי שאינו למעשה על פי דיני ההפקעה. (אין חולק כמובן כי דיני ההפקעות קדמו לחוק היסוד ועל פי סע' 10 לחוק היסוד, החקיקה הנוגעת לדיני ההפקעות ברת תוקף היא). חוות הדעת מטעם הנתבעת מלמדת על פיצוי בנסיבות אלה כדי סך 55,000 ש"ח ליתרת קרקע לרבות תשלום נזק לנותר, נכון ליום 25.4.95 ו- 86,000 ש"ח בגין שווי המחוברים, נכון ליום 8.11.95. עוד טוענת הנתבעת להרחבת חזית מטעם התובע ולראשי פיצוי אשר זכרם לא בא בכתב התביעה. 4. כעולה מישיבת בית המשפט מיום 14.6.98 ביקשו הצדדים להגיש את טענותיהם ולקבל פסק דין על פי סע' 79 א (א) לחוק בתי המשפט ללא נימוקים. 5. לאחר שעיינתי עיין היטב בכתב התביעה לפרטיו, על נספחיו, לרבות כמובן חוות הדעת והמבואר בה, בכתב ההגנה לפרטיו ובחוות הדעת מטעם הנתבעת והשגותיה, עיינתי בסיכומיהם של ב"כ הצדדים כיד כשרונם הטובה עליהם, בהלכות הנוגעות לענין המאבק בין דיני הפקעה והמעמד החוקתי אשר הוקנה לקנין אדם באשר הוא אדם על פי חוק היסוד (אני רואה לציין שהמילה האחרונה לענין מאבק זה בודאי שעדיין לא נאמרה) ותוך שאני מעמת גם את נשוא בג"צ 95/2739 מחול נ' שר האוצר ואח', פ"ד נ' (1) עמ' 309 עם ע"א 95/2515 עו"ד לוי נ' עירית חיפה, פ"ד נ' (1) עמ' 723 ובג"צ 95/7111 פ"ד נ' (3) עמ' 485 ולאחר שהנחתי כמבואר על כפות המאזניים את טענות הצדדים זה בכה וזה בכה, חוות דעת המומחים וחישוביהם ואת טענות ב"כ הצדדים על רקע הפסיקה, קביעתי הינה כי סך הפיצויי המגיע לתובע הינו כדי סך כולל של 333,792 ש"ח. 6. סוף דבר, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 333,792 ש"ח. הסך הכולל הנ"ל ישולם לידי ב"כ התובע תוך 21 יום מהיום, שאם לא כן ישא הסך הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל. בנסיבות הדרך הדיונית המוסכמת לה השכילו הצדדים, לא ראיתי ליתן צו להוצאות. ניתן היום 98/10/01. ניתן לפרסום מיום 98/10/01. יצחק כהן, שופט דורית מרקו א007947ך. בבית המשפט המחוזי ת.אזרחי: 97/794 ב נ צ ר ת בפני כב' השופט יצחק כהן התובע/ת: יוסף חידר חסאן - נ ג ד - הנתבע/ת: מדינת ישראל - משרד התשתיות הלאומיות/מע"צ תמצית ההלכה המחלוקת בדיון: 1. פיצוי מכוח פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) - 1943. נפסק: א. בעקבות בג"צ 96/2722 (לא פורסם), הפקעה כדין אינה מונעת ואינה צריכה למנוע פיצוי הולם בדבר הפקעה לרבות קרקע חילופית. ב. אין לקבל הטענה כי המעמד הנורמטיבי של זכות הקנין על פי חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, מחייב פרשנות ופיצוי שאינם על פי דיני ההפקעה. (דיני ההפקעות קדמו לחוק היסוד ועל פי סע' 10 לחוק היסוד, החקיקה הנוגעת לדיני ההפקעות, ברת תוקף). ג. במאבק בין דיני ההפקעה והמעמד החוקתי אשר הוקנה לקניין אדם על פי חוק היסוד, טרם נאמרה המילה האחרונה. המגזר הערביקרקעותמקרקעיןהפקעה