התקף לב בגלל פיטורים מעבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקף לב בגלל פיטורים מעבודה: .Iההליך .1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בחיפה (אב-בית-הדין - השופט כנפי; נציגי הציבור - ה"ה ספרוני ובנסקי: תב"ע מא/432-0) אשר דחה את עתירת המערער להכיר באוטם שריר חלב שפקד אותו ביום 18.10.1980כתאונת עבודה. .2הפלוגתה המרכזית שנקבעה בעת הדיון המקדמי היתה: "האם קיים קשר בין עבודתו של התובע ב- 18.10.1980לבין האוטם שבו לקה התובע?" .3א) בפתח פסק-הדין הציג בית-הדין האזורי את גרסת המערער כך: "... הוא טוען כי ביום 18.10.1980התייצב במקום עבודתי כדי למחות על הודעת פיטורים שקיבל ובה הודעה כי שירותו יופסק ביום 15.10.1980"; ב) טענת המוסד היתה, כי "בשעה שהתנהלה השיחה המרגיזה" לא היו עוד יחסי עובד ומעביד בין המערער, שפוטר, לבין מעבידו וממילא לא יכלה להיות תאונת עבודה; ג) בית-הדין החליט לפצל את הדיון "ולדון תחילה במעמדו של התובע בשעת מעשה", בהיות מוסכם בין הצדדים, כי במועד שליחת הודעת הפיטורים היה המערער רתוק לביתו (בשל תאונה או מחלה); ד) "משאין בחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976, או בהסכם הקיבוצי בענף המתכת, החל על הצדדים, הוראה האוסרת פיטורי עובד המצוי בחופשה", קבע בית-הדין, כי שעה שקיבל המערער את הודעת הפיטורים "נשלם המעגל" ועל כן "כאשר התובע התייצב בפני מעבידו" כדי למחות על הודעת פיטוריו, לא היו עוד, כאמור, יחסי עובד ומעביד ו"כל אשר ארע במהלך השיחה" לא ארע תוך כדי ועקב העבודה. .4בטיעונו לערעור עמד המערער על מסכת העובדות כמתואר בכתב התביעה, היינו כי את הודעת הפיטורים קיבל ב-15.10.1980, ולמחרת היום (16.10.1980) ניגש "עם ועד העודים" לברר את עניין פיטוריו ואו התקיימה השיחה המרגיזה בה הופנה על-ידי מהנדס המפעל ללשכת הסעד, וב- 18.10.1980אושפז בגין אוטם בשריר הלב. .5בא-כוח המוסד עמד על כך, שתנאי בל-יעבור להיותו של אדם מבוטח ביטוח נפגעי עבודה (פרק ג' לחוק) הוא שהינו כלול ברשימה שבסעיף 31(הערת השוליים: "מיהי מבוטח") לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ה- 1968(להלן - החוק), תביעת המערער לגמלאות נפגעי עבודה הושתתה על דבר היותו "עובד" (סעיף 31(א) (1) לחוק) בעת קרות התאונה, ולא היא. אותה עת היה המערער כבר מפוטר מן העבודה ולא ייתכן שתאונה אשר תקרה לו אז, תהא בבחינת "תאונת עבודה" כמוגדר בסעיף 35לחוק, היינו "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו... ". Iiפסק-דין .1השאלה הטעונה הבהרה וליבון איננה דבר "מעמדו" של המערער ביחסיו עם מעבידו, על כל העשוי להשתמע ולהתחייב מכך, מבחינת החובות והזכויות ההדדיות: תוקף הפיטורים, הפרה או אי-הפרת החוזה; סוגיית "עידנא דריתחא"; זכות עובד למקום עבודה: זכאותו לפיצויי פיטורים; הצורך לערוך גמר חשבון, חישוב הפרשי שכר, פדיון חופשה, וכד'. כל אלה הינם לחם חוקו של בית הדין לעבודה, בהם הוא דן ופוסק מדי יום ביומו. אך לא בכך עסקינן במקרה דנן. .2מצב משפטי כגון זה שנתהווה במקרה דנן - בו דנים במימוש זכות במסגרת ביטחון סוציאלי - הוא שמערכת יחסי עובד ומעביד נמשכת (באופן קונסטרוקטיבי) מעבר להודעת הפיטורים. ובלבד שהמקרה המביא לזכאות ארע בסמוך להודעה האמורה. לא כך ייאמר, כמובן, אם התאונה קרתה בעיצומו של מאבן משפטי ממושך בקשר לזכויות הקשורות בעבודה. פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי בא, ביסודו, להבטיח בפני סיכוי עבודה "employment risks". לאור אותו יסוד יש לפרש את ההגדרה שבסעיף 35לחוק, ובמקרה שלנו, כאמור, המשכיות קונסטרוקטיבית של יחסי העבודה. .3כדי להמחיש את האמור בסעיף הקודם (המשכיות של יחסי עובד-מעביד) נביא מספר דוגמות, כשבסופה של כל דוגמה ניתן לשאול, אם בתאונת עבודה מדובר, והתשובה - תעלה מסתמא, מאליה: א) בין עובד ומעבידו נפל דין ודברים במהלך העבודה, העובד עזב את העבודה בחצי-היום, בין שהבין מדברי מעבידו שהוא מפוטר ובין שהתבטא בעצמו שהוא חדל לעבוד. בדרך לביתו נפגע בתאונת דרכים (סעיף 36(1) לחוק); ב) או: העובד עזב את מקום העבודה בנסיבות כמתואר לעיל (מפוטר/מתפטר?) וחוזר כעבור שעה או שעתיים ליטול את חפציו. הוא נפגע תוך כדי נסיעה למפעל (סעיף 36(1) לחוק), או בהיותו בין כותלי המפעל - מחליק, נופל ונפגע (סעיף 35); ג) או: יום לאחר המריבה, בא העובד למקום העבודה על מנת לנסות ולהתפייס, או כדי לברר עניינים חשבוניים ונפגע כאמור דלעיל, בדרך או בין כותלי המפעל; ד) או: המעביד קרא לעובד, למחרת היום, באמצעות שליחים, במטרה להחזירו לעבודה. העובד אינו נוטה להעתר לפניה, אך בכל זאת ניגש למפעל ובדרך או במקום העבודה קורית תאונה. .4על דוגמות אלה אפשר להוסיף אין-ספור דוגמות, שבכל אחת מהן אפשרי שיתברר, אחרי דיון משפטי מקיף, שיחסי עובד ומעביד כבר לא היו קיימים בעת קרות התאונה, ואף-על-פי-כן - עשייתו של המבוטח אותה עת, היתה קשורה קשר אמיץ עם עבודתו ואין מקום להחפז ולחרוץ דין לשלילה. .5במקרה שלנו, טענת המערער היתה, כי אוטם שריר הלב פקד אותו כתוצאה מהתרגזות שהיתה לו ביום 16.10.1980, יום אחרי מועד פיטוריו, והדבר היה במקום עבודתו בעת בירור עם ועד העובדים ונציג ההנהלה על תוקף הפיטורים. המוסד לביטוח לאומי ראה להעמיד במרכז טיעונו, החל בכתב ההגנה, את הטענה כי שתוארה בסעיף 3(ב) שבהליך, ועל-פי טענה זו, וטענה זו בלבד, נדחתה התביעה. ייאמר בקצרה, שלא זו הדרך. .6הערעור מתקבל ופסק-הדין שבערעור בטל. העניין יוחזר לבית-הדין האזורי, כדי שיברר את נסיבות המקרה לאשורן ויתן פסק-דין חדש. המשיב ישלם למערער הוצאות ערעור זה בסך 500שקלים.התקף לב / אוטם שריר הלבפיטורים