מימוש ערבות בנקאית בלתי מותנית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מימוש ערבות בנקאית בלתי מותנית: 1. בין המבקשת לבין משיבה 1 (להלן - המשיבה) נחתמו הסכמים ב3- בינואר 1997, לפיהם קיבלה המבקשת על עצמה בשני חוזים פאושליים לבצע עבודות בנייה בשני מתחמים ברמת בית שמש, של 141 ושל 78 יחידות דיור ב12- בניינים, בפרוייקט שערכו כ34- מיליון ש"ח (להלן - ההסכמים), ולצורך כך נתנה המבקשת למשיבה ערבות בנקאית בלתי מותנית של בנק לאומי לישראל ע"ס 791,500 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה, שערכה כיום כ923,540- ש"ח. 2. המשיבה טענה כי המבקשת לא עמדה בלוח הזמנים לסיום הפרוייקט כפי שהתחייבה, והחליטה לדרוש את מימוש הערבות הבנקאית. 3. על דרישה זו הגישה המבקשת בקשה לבית משפט השלום בירושלים בה עתרה ליתן צו מניעה זמני האוסר על בנק לאומי לישראל - שנתן את הערבות הבנקאית - לממשה, עד להכרעת בית המשפט בתביעה העיקרית שתגיש המבקשת. 4. ביום 11.8.99 דחתה כב' השופטת רחל שלו-גרטל את בקשת המבקשת, ועל כך הוגשה ביום 15.8.99 בקשת רשות ערעור 1222/99 לבית משפט זה, ובד בבד עם בקשת רשות הערעור הוגשה בקשה 3475/99 לצו מניעה זמני האוסר על בנק לאומי לישראל לממש את הערבות עד מתן החלטה בתביעה העיקרית שתגיש המבקשת נגד המשיבה. 5. כב' השופטת יהודית צור, כשופטת תורנית, נתנה צו מניעה זמני עד לדיון במעמד הצדדים, והבקשה נקבעה לדיון בפני. 6. במסגרת הדיון בפני הסכימו הצדדים שאדון לא רק בבקשה לצו זמני אלא בבקשת רשות הערעור עצמה, שכן על מנת להחליט בבקשה לצו זמני ממילא על בית המשפט להיכנס לעובי הבעיה כולה. 7. אני דנה, איפוא, בשתי הבקשות - בבקשת רשות הערעור ובבקשה למתן צו מניעה זמני - ביחד, ואני דנה בבקשת רשות הערעור כבערעור גופו. 8. בעת שהבקשה לצו מניעה זמני נדונה בפי בית המשפט קמא - טרם הוגשה התביעה העיקרית, וזאת ככל הנראה בשל מצוקת הזמן שחייבה פנייה דחופה כדי למנוע יצירת עובדה קיימת של חילוט הערבות. 9. בעוד שניתן להבין ולהצדיק, בנסיבות העניין, את הגשת הבקשה לצו מניעה זמני קודם שהוגשה התביעה העיקרית, אין להבין בשום אופן מדוע לא הוגשה תביעה עיקרית עד הגשת בקשת רשות הערעור לבית המשפט (למעלה משבוע מאז הוגשה הבקשה לצו מניעה זמני לבית המשפט קמא). 10. משהועלתה טענה זו בפני - הוריתי למבקשת להגיש את תביעתה העיקרית לבית המשפט קמא עד יום 17.8.99 - שאם לא כן יהיה הצו הזמני בטל ללא כל הליך נוסף, והמבקשת אכן הגישה תביעה עיקרית לבית המשפט קמא ביום 16.8.99. 11. בתביעתה העיקרית לא תבעה המבקשת מהמשיבה את הכספים המגיעים למבקשת לטענתה, אשר בגינם ביקשה את צו המניעה האוסר את מימוש הערבות, אלא חזרה כמעט מילה במילה על בקשתה בצו המניעה הזמני, ועתרה לצו מניעה קבוע. 12. לתביעתה בבית משפט השלום ולבקשתה בפני בית משפט זה - לא צרפה התובעת מסמכים המבססים את טענתה כי המשיבה אינה משלמת לה אפילו בגין עבודות שאושרו על ידיה. 13. הכלל הוא שבית משפט אינו נותן סעד זמני הזהה לסעד הסופי, אלא אם יש הצדקה מיוחדת לכך. 14. במקרה הנדון לא הייתה כל סיבה מדוע המבקשת לא הגישה תביעה לסכום הכסף שהמשיבה חבה לה, תוך עתירה נלווית שלא לממש את הערבות הבנקאית שנתנה משום שיש למבקשת זכות קיזוז של סכום הערבות הבנקאית, בשל החוב הכספי של המשיבה למבקשת. 15. בית המשפט שידון בתביעתה העיקרית של המבקשת, לא יוכל, איפוא, להיכנס לעובי טענה זו, בהעדר תביעה עיקרית בנושא זה. 16. נראה לי כי די בכך כדי לדחות את בקשות המבקשת שבפני, שהרי ללא תביעה עיקרית מתאימה - אין מקום לצו מניעה זמני. 17. למרות האמור - אכנס גם לגופן של טענות הצדדים על פי המסמכים שצורפו לבקשה ולתגובה (ויש רבים כאלה). 18. אין מחלוקת בין הצדדים כי הערבות הבנקאית הנדונה - היא ערבות אוטונומית. 19. כמו כן אין מחלוקת בין הצדדים כי המבקשת לא סיימה את הבנייה בעבור המשיבה - עד היום, למרות שחלפו 31 חודש מאז החתימה על ההסכמים, כאשר על פי סעיף 2 להסכמים היה על המבקשת לסיים את העבודה תוך 16 חודש מיום חתימת ההסכמים; וגם הדירות שכבר נמסרו לרוכשיהן - נמסרו רק בסוף 1998, דהיינו - באיחור. 20. עובדת האיחור לכשעצמה מצביעה על כך שלרוכשים יש סיכוי טוב מאד לדרוש ולקבל פיצוי בגין האיחורים, ובנוסף לכך יש להם זכות לדרוש ולקבל תיקוני ליקויים ופגמים. 21. בסעיף 13 להסכמים קיבלה על עצמה המבקשת (כקבלן הפרוייקט), את האחריות לכל תביעה שתוגש נגד המשיבה בגין עבודות הבנייה. יצוין כי אף אלמלא סעיף זה - אך ברור הוא כי אם פעולות או מחדלים של קבלן גורמים נזק כספי למזמין העובדה, זכאי מזמין העבודה לחזור על הקבלן, או להגיש נגדו הודעת צד ג' במקרה שרוכש הדירה תובע את מזמין העבודה. 22. בדיוק למטרה זו נדרשה המבקשת בסעיף 18 להסכמים - להמציא "ערבות במהלך הביצוע" בסכום השווה ל5%- מהסכום הכולל של התמורה הכוללת של הפרוייקט - אשר תוחזר לאחר אישור החשבון האחרון, וכנגד קבלת ערבות בדק. 23. סעיף 25 להסכמים, הדן בערבויות בדק, קובע כי עם הגשת החשבון האחרון, וכתנאי לאישורו ותשלומו - על המבקשת למסור למשיבה ערבות בנקאית לטיב ולבדק בסכום השווה ל5%- מסכום התמורה המגיעה למשיבה, לפי סכום כל החשבונות שהגישה בגין הפרוייקט, ואשר אושרו בתוספת הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה, כולל סכום החשבון האחרון, והכל בתוספת מע"מ, כשהערבות צמודה למדד תשומות הבנייה. הערבות תהיה לתקופה של 15 חודש. 24. ההסכמים הכתיבו, איפוא, כי בכל תקופה שהיא בזמן הבנייה ועד 15 חודש לאחר סיומה - תחזיק המשיבה בערבות בנקאית מטעם המבקשת על סך 5% מערך הבנייה - להבטחת כל תביעה נגדה בגין הבנייה. אם מדובר בערך בנייה של 34 מיליון ש"ח כפי שטוענת המבקשת, משמע שהיה על המבקשת להמציא למשיבה ערבות בנקאית ע"ס 1,700,000 ש"ח, אולם מהמסמכים עולה כי המבקשת לא המציאה ערבות בסדר גודל זה, אלא בסכום של 791,500 ש"ח בלבד (היא הערבות נושא הבקשות שבפני). 25. גם אם תטען המבקשת כי המשיבה הסכימה בפועל לקבל ערבות בנקאית יותר קטנה למשך הביצוע - לא ניתן לומר שהמשיבה הסכימה לוותר על כל ערבות בנקאית שהיא, שהרי זו העתירה לה עותרת המבקשת בתביעתה העיקרית, כשהיא מבקשת להותיר את המשיבה ללא ערבות בנקאית כלשהי. 26. יתרה מזו, סעיף 28.3 בהסכמים קובע במפורש כי אין ויתור על זכות - אלא אם הויתור נעשה במפורש ובכתב. אי לזאת, כל עוד לא תציג המבקשת ויתור מפורש בכתב מטעם המשיבה על זכות המשיבה לקבל, וחובת המבקשת להמציא את ערבויות הביצוע וערבויות הבדק - לא תישמע טענת המבקשת כאילו המשיבה הסכימה לוותר לה על ערבויות אלו (גם אם הסכימה בעל-פה לדחיית מסירת חלק מערבות הביצוע). 27. די בחובת המבקשת להמציא ערבויות על סך כ1,700,000- ש"ח - שמהן המציאה רק 791,500 ש"ח - כדי שתביעתה העיקרית תידחה, ובאין עמידה לתביעה העיקרית, אין עמידה לעתירה הזמנית. 28. הבה נבחן את סיכויי התביעה לפי המסמכים שבפני. בעוד שהמשיבה המציאה מסמכים לרוב מהם עולים מחדליה של המבקשת, לא המציאה המבקשת מסמך מאושר כלשהו המוכיח את טענתה שהמשיבה חבה לה כספים בגין עבודות שאושרו לה. 29. המשיבה צרפה דפים רבים של יומני העבודה שבכל אחד מהם כתוב שאין מספיק עובדים, ובחלק ניכר מהם כתוב שחסר המהנדס מטעם המבקשת. הכתוב ביומן העבודה מופנה למבקשת על מנת שתתקן את המחדלים הגורמים לאיחור בביצוע העבודה, אך המבקשת המשיכה להתעלם מהדרישה ולא שלחה מספיק עובדים לאתרי העבודה הגדולים, ואף המהנדס מטעמה נמצא לא אחת בחופשה, או במקום אחר, אך לא באתרי הבנייה של המשיבה. 30. המשיבה צרפה לתגובתה מכתבים רבים בהם היא דורשת מהמבקשת לקבוע לוחות זמנים לסיום העבודה ולמסירת הדירות לרוכשיהן. כל הדרישות הללו בכתב נעשו הרבה לפני הבקשה לחילוט הערבות, כאשר המשיבה זועקת לזירוז העבודה של המבקשת, כדי למנוע המשך איחור בהשלמת העבודות, ומתן אפשרות לספק לרוכשים את דירותיהם ללא איחורים נוספים. 31. מתוך המסמכים עולה כי המבקשת לא נענתה לדרישות המוצדקות הללו - ולא ברור מדוע: או שלמבקשת היו האמצעים וכוח האדם לבצע את העבודות כדרוש - אך היא נמנעה בכוונה מלבצעם; או שלא היו לה האמצעים וכוח האדם לבצע את העבודות כדרוש - ולכן לא יכלה לבצעם. בין כך ובין כך - נגרם למשיבה ולרוכשי הדירות נזק חמור מעצם האיחור הרב במסירת הדירות לרוכשים, ועדיין עומדות ותלויות דרישות לתיקונים. 32. ערבות בנקאית מיועדת לפיצוי בגין הפרות כאלו, ומתן צו מניעה קבוע (כנדרש בעתירה העיקרית) - ישים לאל את מטרת הערבות ואת האפשרות להיפרע מקבלן שלא עמד בתנאי החוזה (אם יוכח שלא עמד בהם). 33. אני ערה לכך שהמבקשת טוענת כי המשיבה חייבת לה כספים וכי האיחור בביצוע נובע ממחדלי המשיבה. אולם טענה זו טרם התבררה, מה גם שהמבקשת לא צרפה לתביעתה העיקרית ואף לא לבקשות שלפני - את המסמכים המהווים בסיס לטענותיה אלה, וזאת במובחן מן המסמכים שצרפה המשיבה, מהם עולה חד-משמעית כי המבקשת לא פעלה כנדרש. 34. כנגד טענתה של המבקשת שהמשיבה חבה לה כספים, עומדת טענת המשיבה כי הסכומים שהמבקשת חבה לה - עולים בהרבה על הסכומים שהמבקשת טוענת כי המשיבה חבה לה, ועולים פי כמה וכמה על סכום הערבות הבנקאית נושא הבקשות שלפני. 35. הדיון בטענות הצדדים בדבר החוב שכל אחת חבה לאחרת - לא יכול להתקיים במסגרת הבקשות שלפני, ואף לא יוכל להתקיים במסגרת התביעה העיקרית שהוגשה לבית המשפט קמא, שהרי שם לא הוגשה תביעה לתשלום חוב כספי, אלא תביעה לצו מניעה קבוע. 36. בנסיבות אלו, כאשר קיימת ערבות בנקאית אוטונומית - אין כל עילה להורות על אי-מימושה או על עיכוב זמני במימושה. 37. המבקשת לא הצביעה על כל נימוק חריג המצדיק מתן צו מניעה קבוע, ועל כן גם אין כל נימוק חריג המצדיק מתן צו מניעה זמני. אגב, טענת המבקשת שלא הוזהרה מראש כי בדעת המשיבה לדרוש את מימוש הערבות הבנקאית - היא טענת סרק. שהרי כבר ביולי 99' דרשה המשיבה את מימוש הערבות, ובהסכמה בין הצדדים - חזרה בה מן הדרישה, בהנחה שהמבקשת תפעל כיאות. 38. צו מניעה זמני ניתן כאשר יש סיכוי טוב למתן צו מניעה קבוע. במקרה שלפנינו אין כל סיכוי למתן צו מניעה קבוע - וזאת נוכח הסעיפים החד-משמעיים בהסכמים שהצבעתי עליהם לעיל, ונוכח העובדה שהתביעה העיקרית כפי שהוגשה - אינה יכולה להתקבל. 39. לאור כל האמור - הערעור נדחה, ומבוטל בזה צו המניעה הזמני שניתן בבש"א 3475/99. 40. המבקשת תשלם למשיבה 1 הוצאות ושכר טרחת עורך דין בגין הבקשות שלפני בסך 70,000 ש"ח + מע"מ. הסכום ישא ריבית והצמדה כדין מהיום ועד יום התשלום בפועל. ערבות בנקאיתבנקערבות