פעולות בחשבון בנק ללא הרשאה

טענת הנתבעים היא, כי הפעילות, אשר התבצעה בחשבונותיהם ואשר יצרה את יתרות החוב, בוצעה על ידי הבנק שלא בהרשאתם. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פעולות בחשבון בנק ללא הרשאה: הבנק התובע הגיש שתי תביעות בסדר דין מקוצר לסילוק יתרות החוב שנצברו בחשבונותיהם של הנתבעים 1 ו - 2 (להלן: "החשבונות"). הדיון בשתי התביעות אוחד ולנתבעים ניתנה רשות להתגונן בטענה אחת על כי ניהול החשבונות והפעולות שביצע הבנק נעשו ללא הרשאה, החלטה זו חותמת את מסגרת המחלוקת בתביעה. ואלה העובדות הצריכות לעניין: 1. ביום 17.6.93 חתם הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") על הסכם תנאי ניהול פקדון ניירות ערך (נספח ד' לתצהיר שמעוני מטעם הבנק) וכן על בקשה לאפשר לו לנהל את החשבון באמצעות הוראות טלפוניות (נספח ג' לתצהיר שמעוני). ביום 21.6.93 חתם הנתבע 1 על הסכם תנאי ניהול חשבון שיקים (נספח א' לתצהיר שמעוני), ועל הסכמה לביצוע פעולות בנקאיות על פי פנייה טלפונית (מש8/). בהמשך לכך חתם הנתבע ביום 7.9.93 על תוספת להסכם תנאי ניהול החשבון, שעניינה תנאי ניהול אשראים ומשיכות יתר בחשבון (נספח ב' לתצהיר שמעוני). הנתבע הכחיש בתצהירו שחתם על נספח ג', אך גרסתו אינה חד משמעית ובחקירתו הנגדית: "ת. על נספח ג' אני לא בטוח שאני חתום" (עמ' 35 לפרוטוקול, שורה 11) ובכל אופן, הוא מעולם לא הכחיש את חתימתו על מש8/, אשר תוכנו הסכמה לביצוע פעולות בנקאיות על פי פנייה טלפונית. 2. ביום 19.10.93 חתם הנתבע 2 על הסכם ניהול חשבון שיקים אצל התובע (נספח י' לתצהיר שמעוני), על הסכם ניהול פקדון ניירות ערך (נספח יא' לתצהיר שמענוי), על הסכמה לביצוע פעולות בנקאיות על פי פנייה טלפונית (מש6/) וכן על יפוי כוח בו הוא ייפה את כוחו של הנתבע 1 לפעול בחשבונותיו (נספח יא' לתצהיר שמעוני). באותו מעמד חתם הנתבע 1 על כתב ערבות, לפיו ערב לחובותיו של הנתבע 2 כלפי התובע בגבולות סך של 50,000 ש"ח (נספח ט"ו לתצהיר שמעוני). 3. הנתבעים 1 ו- 2 הם קרובי משפחה. הנתבע 2 התגורר בתקופה הרלוונטית בקנדה, ורוב הפעילות בחשבונות התנהלו באמצעות הנתבע 1, אשר לדבריו היה "הרוח החיה", בשני החשבונות. 4. עיקר הפעילות בשני החשבונות היתה במסחר ניירות ערך. לטובת הפעילות שהתנהלה בחשבונות העמיד הבנק לנתבעים, מזמן לזמן, הלוואות ואשראי בסכומים משתנים כמפורט בנספחים: ז', כ' - כג' לתצהיר שמעוני. פקיד הבנק, אשר באמצעותו בוצעו רובן המכריע של הפעולות בחשבונות, היה יועץ ההשקעות שמעוני. במהלך התקופה שבין פתיחת החשבונות ועד למועד הגשת התביעה בחודש נובמבר 94' בוצעו בשני החשבונות עשרות רבות של פעולות בניירות ערך (נספחים יז' 1 - 193 לתצהירו של שמעוני). כתוצאה מהפעילות בניירות ערך וכן כתוצאה ממשיכות שביצע הנתבע 1 נוצרו בחשבונות יתרות חוב אשר בגינן הוגשה נגד הנתבעים תביעה זו. דיון: 1. טענת הנתבעים היא, כי הפעילות, אשר התבצעה בחשבונותיהם ואשר יצרה את יתרות החוב, בוצעה על ידי הבנק שלא בהרשאתם. הגנתם נסמכת רובה ככולה על תצהירו ועדותו של הנתבע 1 - דנינו, שהיה, כאמור, הדמות הפעילה בשני החשבונות. דנינו טוען בתצהירו כי לא נתן הוראות טלפוניות לקנייה או מכירה של ניירות ערך (סעיף 11), וכן כי שמעוני מעולם לא דיבר איתו בטלפון (סעיף 15). מחקירתו הנגדית עולה בברור כי גרסה זו היא גרסה שקרית וכי לאורך כל התקופה עמד הנתבע בקשר טלפוני עם שמעוני, לשאלת ביהמ"ש משיב העד: "ש. כמה פעמים בשבוע דיברת איתו? ת. בערך ממוצע של פעמיים בשבוע בשלושת החודשים הראשונים. אח"כ הוא חזר אלי עם עדכונים". (עמ' 44 לפרוטוקול, שורות 3 - 7 ) ובתשובה לשאלה אחרת עונה דנינו: "ש.כמה זמן נמשכו אותן שיחות של שמעוני אליך? ת. בסך הכל היו משהו כמו 20 פעם שדיברנו בכל תקופת החשבון". (עמ' 37 לפרוטוקול, שורות 23 - 24) קיימת אי התאמה בין שתי התשובות. מהתשובה הראשונה עולה כי רק במהלך שלושת החודשים הראשונים מאז פתיחת החשבון התקיימו בין הנתבע לבין שמעוני למעלה מעשרים שיחות טלפון, בעוד שבתשובה השניה הנתבע מנסה לגמד את כמות השיחות ולציין כעשרים שיחות במהלך תקופה של כשנה. 2. חרף אותו קשר טלפוני הדוק בין הנתבע לבין פקיד הבנק, טוען הוא כי הפעולות שבוצעו בחשבונות בוצעו ללא הרשאתו, ידיעתו או הסכמתו. הנתבע מבקש לבסס עדותו על מסמכי רכישת ניירות הערך, אשר צורפו לתצהיר שמעוני (נספחים יז 1 - 193), אשר מהם עולה, לכאורה, כי הפעולה בוצעה ללא הוראה טלפונית. אלא שמעדותו של הנתבע עולה כי במהלכן של שיחות הטלפון, שהתנהלו בינו ובין שמעוני, הוא אישר מראש או בדיעבד ביצוע פעולות שונות בניירות ערך: "ת. בחודש הראשון לאחר שפתחתי את החשבון הפקדתי כספים ומר שמעוני התקשר אלי מספר פעמים והציע לי השקעות. אני לא הבנתי כל כך ולפי המלצתו קניתי". (עמ' 37 לפרוטוקול, שורות 20 - 22) ובהמשך: "ת. הוראות מפורשות של תקנה או תמכור לי מעולם לא נתתי, אבל היו שיחות בהן הוא הציע לי מספר ניירות יש הנפקה טובה ויהיה בסדר, ואז אמרתי לו שאם זה טוב אז שילך על זה. נתתי את האישור שלי. ש. גם נתת לו אישורים, לשיטתך, לרכוש אמיסיות? ת. אחרי שהוסבר לי ששהכל בסדר ואין מה לדאוג אני נתתי אישור". (עמ' 39 לפרוטוקול, שורות 1 - 6) ועוד: "ת. ... מעולם לא אמרתי לשמעוני בטלפון תקנה נייר X או Y . אחרי שהוא המליץ לי על נייר מסויים נתתי לו אישור לקנות. אני מעולם לא התקשרתי אלילו כדי שירכוש עבורי מניות, רק נתתי אישור לאחר שהוא צלצל אלי". (עמ' 43 לפרוטוקול, שורות 19 - 22 ) וכן: "ש. על מה דיברת איתו בטלפון? ת. כאשר הוא העלה בפני אפשרויות לרכישת ניירות ערך מסויימים בתחילת המועד שנפתח החשבון, החודשיים - שלושה הראשונים, ונתתי את הסכמתי." (עמ' 43 לפרוטוקול, שורות 26 - 28) מחומר הראיות והעדויות שהונחו בפני קשה לייחס הרשאה לפעולה ספציפית זו אחרת, אך ניתן להסיק בוודאות שהנתבע נתן הרשאות לביצוע פעולות קניה ומכירה שונות, ובאופן כללי הוא נתן לשמעוני הרשאה כללית לפעול בחשבונות ולבצע בהם פעולות, אשר לדעתו של שמעוני יניבו רווחים יפים: "ש. זאת אומרת שברגע שפקיד הבנק אמר לך שאתה תרוויח מההנפקות, מבחינתך זה היה בסדר. לא עניין אותך מה קונים ומוכרים. ת. כן. נכון. אני לא זוכר ניירות באופן ספציפי מה כל אחד עושה. הוא אמר לי שהתיק הולך יפה ושהוא יעשה כסף ואני הסכמתי לכך." (עמ' 38 לפרוטוקול, שורות 25 - 29) ועוד מוסיף הנתבע ומחזק את המסקנה כי נתן הרשאה לביצוע הפעולות בחשבון כדלקמן; "ש. גם בחשבון של מר כהן נתת הוראות לקנות מניות? ת. כאשר מר שמעוני דיבר איתי אני לא ידעתי בדיוק לאיזה חשבונות הוא מתייחס ולא עניין אותי. היתה לשמעוני יד חופשית לפעול בחשבונות, כמובן בכפוף לסיכום שהסברתי." (עמ' 40 לפרוטוקול, שורות 24 - 26) ת. ... מידי פעם התקשרתי לשמעוני ובדקתי מה מצב התיק לאורך כל השיחות הייתי רגוע." (עמ' 39 לפרוטוקול, שורות 13 - 15) 3. מעדותו של הנתבע מצטיירת לפנינו שיטת העבודה והאופן בו נהג לנהל את החשבונות. מדבריו עולה כי הוא בחר לפעול על פי הייעוץ שנתן לו שמעוני, אשר עליו סמך במידה רבה, ולכן הסכים ואישר את הפעולות שביצע שמעוני בחשבונות. כל עוד הניבו פעולות אלה רווחים לא היתה לאיש מהנתבעים טענה כלשהי בדבר ביצוע פעולות בהעדר הרשאה או בחריגה ממנה, כעת משהוגשה נגדם התביעה כתוצאה מצבירת הפסדים בפעולות בורסאיות, הם מבקשים להכחיש את ה"יד החופשית" שנתן הנתבע לשמעוני בחשבונות, בניגוד גמור לעולה מעדותו. הנתבעים נתנו לשמעוני, יועץ השקעות בבנק, אישור גורף לבצע פעולות בחשבונותיהם, יחד עם זאת, הנתבע היה בקשר מתמיד ושוטף עמו אגב קבלת עידכונים מראש ובדיעבד בדבר הפעולות שנעשו בחשבון. על הנתבעים הנטל להוכיח את טענת ההגנה של העדר הרשאה, אך הם נכשלו בכך, ויותר מכך, מן האמור לעיל לעולה כי הבנק, באמצעות פקידו שמעוני, פעל בחשבונותיהם בהרשאה מלאה וברורה. הואיל וכך, אשר למסמכי רכישת ניירות ערך בהם סומן כי הפעולה בוצעה ללא הוראה טלפונית, מקובלת עלי גירסת שמעוני, כי המדובר בטעות, שהיא פרי הגדרת ברירת מחדל במחשב (סעיף 32 לתצהירו) וכי אין להסיק מכך כי הפעולות החשבונות התבצעו ללא הוראות טלפוניות. שמעוני נחקר על תצהירו בנקודה זו וגרסתו לא נסתרה: "ש. יש רובריקה של הוראה טלפונית. בכל הטפסים אנו מוצאים קוד 1 שלכאורה מדובר על הוראות שהן לא טלפוניות. ת. זה כנראה היתה ברירת מחדל במחשב. בתקופה האמורה היו המון הוראות בורסה. היינו מקישים את זה במהירות. יכול להיות שהיינו פוסחים על ההקשה במחשב ולכן היה מקבל ברירת מחדל. כנראה בגלל המהירות לא הקשנו על ההוראה הזו." (עמ' 25-26 לפרוטוקול, שורות 2-5, 27-28) הנתבעים מבקשים לטעון כי אין קשר בין שיחות הטלפון שהתנהלו בין הנתבע ושמעוני לבין מה שבוצע בחשבונות בפועל, וכי שמעוני פעל בחריגה מההנחיות שניתנו לו על ידי הנתבע 1, וכי, למעשה, לנתבע לא היתה כל שליטה על הנעשה בחשבונות. כפי שבואר לעיל השיחות נשאו אופי של עדכון וקבלת הרשאה לביצוע פעולות קניה ומכירה והטענה בדבר העדר הרשאה הינה גורפת ונטולת בסיס עובדתי מוכח. הנתבעים לא הצליחו להוכיח העדר הרשאה בין כללית ובין ספציפית בין ביחס לפעולות מסויימות בניירות ערך ובין באופן כולל, ולכן אין לטענתם על מה שתסמוך. 4. עוד ראוי להוסיף כי לנתבע נשלחו במהלך כל התקופה דפי חשבון מפורטים אך הוא מצדו לא טרח לעיין בהם על מנת לעקוב אחר הנעשה בחשבונות ולוודא כי הבנק אינו חורג מההנחיות הטלפוניות שהוא נתן. וכך הוא מעיד: "ת. ...לאחר מכן הגיעו כל פעם מכתבים על מליונים. לא עניין אותי. המעטפות נשארו סגורות רוב הזמן. בחודש חודשיים הראשונים לאחר שפתחתי את החשבון פתחתי מכתבים של הבנק אולם אחר כך כשהגיעו לי עשרות מכתבים הפסקתי לפתוח אותם". (עמ' 38 לפרוטוקול, שורות 10 - 14). "ת. המעטפות בחלקן נשארו סגרות אבל מידי פעם התקשרתי לשמעוני ובדקתי מה מצב התיק." (עמ' 39 לפרוטוקול, שורות 13 - 14) הנה, כי כן, גם בהתנהגות זו של הנתבע יש כדי ללמד על הרשאה מראש ובדיעבד לביצוע הפעולות בחשבון באמצעות הבנק. סעיף 8 (ב) להסכם תנאי ניהול החשבון עליו חתומים הנתבעים קובע לאמור: "הלקוחות יבדקו כל העתק חשבון. כל הודעה וכל מכתב שיימסרו או שישלחו להם על יד הבנק וימציאו לבנק את הערותיהם בכתב לגביהם - אם תהיינה כאלה - תוך שלושים יום מיום המסירה או המשלוח על ידי הבנק ... נכונותו של כל פרט, הרשום באיזה העתק חשבון, הודעה או מכתב כאמור ושלגביו לא הגיעו ליד הבנק הערותיהם בכתב של הלקוחות.... תיחשב מאושרת על ידי הלקוחות לבנק." על כך נאמר בע"א 424/86, 431 נאות מרינה נ' הבנק הבינלאומי הראשון, מג (2) 355, 371: "עיננו הרואות, המערערת שתקה כאשר קיבלה את דפי החשבונות, והיא מנועה עתה מלהשיג על הרשום בהם לפנינו, וזאת מכוח התניה בסעיף 28 של ההסכם הדביטורי". בהחלטה שניתנה בבקשת הרשות להתגונן בית המשפט עמד על כך, אך נמנע מלהכריע בטענת המניעות בשלב מתן הרשות להתגונן, ובחר לאפשר לנתבעים להוכיח את טענת ההגנה שבפיהם. משהוכח בראיות כי הנתבע היה מודע ומיודע לפעולות שביצע הבנק בחשבונות, ומשהוכח כי הוא נתן הסכמתו לביצוען הן מראש והן בדיעבד, הן במפורש והן מכללא, מצטרפת המניעות הנובעת מהאמור בסעיף 8 (ב) לחוזה כנדבך נוסף לנימוק דחיית הגנת הנתבעים. אין חולק כי בנסיבות ההסכמה המפורטות לעיל מנועים הנתבעים מהעלאת טענות הנוגעות לנכונות הפעולות שבוצעו בחשבון, הבאות לידי ביטוי ברישומי הבנק ובחשבונות שנשלחו אליהם. 5. הנתבע מוסיף וטוען כי הבנק העמיד לו אשראי לצורך רכישות ניירות ערך וקרנות נאמנות ביוזמתו, וללא בקשתו, ואף מבלי שהוא היה מודע לכך. ההלוואות שהעמיד הבנק נחלקות לשני סוגים: א. הלוואות לרכישת מניות בהנפקה. הלוואות בסכומי ענק למשך יום אחד עד שלושה ימים על מנת לעמוד בביקושי היתר שאפיינו את שוק ההנפקות באותה תקופה. בחשבונו של לקוח שביקש לרכוש מניות מההנפקה נוצרו יתרות חוב למשך יום יומיים על מנת לבצע את הרכישה (ר' סעיף 33 לתצהיר שמעוני). יתרות החוב שנוצרו בחשבונות הנתבעים הינן פרי הלוואות מסוג זה, שכן אשראי זה העמיד הבנק ללקוחותיו למשך זמן קצר. הנתבע 1 התייחס להלוואות אלה בחקירתו: "ת. קיבלתי דף חשבון הביתה שהעמידו לי הלוואה על סך 3 מליון ש"ח. עם המכתב הזה רצתי מהר לבנק. שמעוני אמר לי שאהיה רגוע ושרק ארוויח מזה. לאחר מכן הגיעו כל פעם מכתבים על למליונים. לא עניין אותי. המעטפות נשארו סגורות רוב הזמן". (עמ' 38 לפרוטוקול, שורות 10 - 14). הלוואות אלה אינן הבסיס לתביעה זו, אף על פי שהעמדתן היתה חלק מהפעילות השוטפת בניירות ערך, אשר התנהלה בחשבונות נשוא התביעה. הואיל והנתבע 1 היה מודע לכך, ולא מצא לנכון קודם לכן להתנגד לאופן בו התנהל המסחר בניירות ערך בחשבונות, הוא מושתק מלהביע מחאה על כך רק משהוגשה נגדו התביעה. אין ספק כי גם העמדת אשראים אלה היו בידיעת הנתבע ובהסכמתו. ב. הלוואות לצורך רכישת קרנות נאמנות. הבנק הציע ללקוחותיו לרכוש קרנות נאמנות באמצעות הלוואות בתנאים נוחים (ר' סעיף 27 לתצהיר שמעוני). לצורך העמדת ההלוואות היה על הלקוח לחתום על בקשה להקצאת אשראי. ביחס להלוואות מסוג זה, שהועמד לטובת חשבונות של הנתבע טוען הנתבע, כי על חלק מהבקשות הוא כלל אינו חתום, ולגרסתו גם חלק מהלוואות אלה, אשר באמצעותן נרכשו עבורו קרנות נאמנות, הועמדו לזכות חשבונו ללא הסכמתו ללא אישורו וביוזמתו של שמעוני. הנתבע הודה כי חתם על הסכם תנאי ניהול אשראים (עמ' 35 לפרוטוקול, שורות 11 - 12), אשר מכוחו העמיד לו הבנק בהמשך הלוואות לצורך רכישות קרנות נאמנות. כמו כן, הוא הודה בחתימתו על חלק מהבקשות להקצאת אשראי, ביניהן הלוואה מיום 23.5.94 (נספח ז' לתצהיר שמעוני, ר' עמ' 39 לפרוטוקול, 24 - 29) אשר טרם נפרעה ומהווה חלק מיתרת החוב שנוצרה בחשבונו. הוא מכחיש כי חתם על שתי הלוואות מיום 31.12.93 (נספחים כ' ו- כב' לתצהיר שמעוני, ר' סעיף 12 לתצהיר דנינו), דא עקא, על שתי הבקשות מופיעה חתימתו. השוואת החתימה על נספחים כ' ו-כב' לחתימה המופיעה על גבי נספח א', אשר מוסכם על הכל כי היא חתימתו של דנינו, מגלה דמיון רב מאוד ביניהן. מעדותו של דנינו עולה כי הוא נהג להגיע לסניף הבנק ולחתום על מסמכים שונים מבלי שטרח לעיין בהם: "ת. חתמתי בסניף על עשרות מסמכים ואני לא יודע על מה חתמתי. ש. אתה לא קראת את המסמכים שחתמת עליהם? ת. הסבירו לי "בגדול" אבל לא קראתי אותם. ש. ב - 28.4.94 אתה חתמת על מסמך לקבלת אשראי? ת. נכון. הוצג וסומן ת3/. אני לא יודע על איזו הלוואה חתמתי ואם אתה אומר לי שזה מחזור של הלוואה אחרת, אני אומר לך שזה יכול להיות. " (עמ' 36 לפרוטוקול, שורות 12 - 21) ובהמשך: "ש. יש כאן מסמך נוסף. ת. אני חתום עליו. הוצג וסומן ת5/. לא קראתי את ת5/ ולא עניין אותי מה כתוב שם. ש. למה לא כתבת? (צריך להיות קראת, הערה שלי ש.א.) ת. כי היה לי אמון בפקידי בנק והוא הסביר לי מה כתוב שם וחתמתי. ש. איזה הסבר קיבלת מפקיד הבנק על ת5/? אתה יודע מה זה ת5/? ת. לא יודע, לאחר שאני מעיין במסמך אני אומר לך שחתמתי בלי לשאול". (עמ' 37 לפרוטוקול שורות 4 - 10) ועוד: "ת. נתנו לי המון טפסים לחתום. לא קראתי. אני חתום על 200 טפסים. יש חתימה שלי על הטופס אבל אני לא יודע מה הטופס. לא עניין אותי מה הטופס. יש לי את הבנק שהוא אמין עלי ואני לא קראתי. איש לא מנע ממני לקרוא את המסמך". (עמ' 40 לפרוטוקול, שורות 4 - 7) מכאן נובע כי הנתבע, מודה למעשה כי אפשר שנספחים כ' ו- כב' נחתמו על ידו, אך הוא לא שת ליבו ואף לא עניין אותו על מה הוא חותם. בנסיבות דומות פסק בית המשפט המחוזי: "אין לקבל את טענת המערער בעדותו כי לא ידע על מה שחתם ... חזקה על מי שחותם על מסמך שהוא קורא אותו ויודע את תוכנו והוא קשור בו (ר' ע"א 325/88 טוויל נ' בית המנוחה לזקנים בני-ברק מד (1) 341, 348)" (ע"א 49/96 (חי') עמר נ' בנק לאומי, תקדין מחוזי 96 (3) 2714) "כנגד המעמד המיוחד של הבנק עומדת חובת הלקוח לטרוח ולקרוא את המסמכים שהוא חותם עליהם" (הש' שטרסברג-כהן בת"א 1136/86 (חי') אלקטרופיק נ' בנק המזרחי פ"מ תשנ"ד (א) 221). טענת "לא נעשה דבר" תעמוד לנתבע רק אם הוא הוטעה לחשוב כי המסמך הוא בעל משמעות בסיסית שונה ממה שהוא לאמיתו של דבר (ר' בעניין זה ע"א 779/87 נח בליט נ. בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מד (3) 304, וגם ע"א 325/88 הנ"ל) אין אלו פני הדברים בעניין שהובא לפנינו. כפי שעולה מהעדויות ומהתצהירים שמעוני נהג לקבל הוראה טלפונית מדנינו לרכוש עבורו קרן נאמנות בסכום מסויים, במידה והסכום לא נמצא בחשבונו העמיד לו הבנק אשראי (עמ' 18 לפרוטוקול שורות 2 - 12). דרישת האשראי הגיעה למחלקת האשראים משמעוני (עמ' 51 לפרוטוקול , שורות 9 - 12), והנהלת הבנק אישרה את הבקשה על סמך מצבו הפיננסי של הלקוח (עמ' 17 לפרוטוקול, שורות 22 - 26, עמ' 51 לפרוטוקול שורות 12 - 15). מאחר והפעילות בחשבונות התנהלה באמצעות הטלפון, העמדת האשראי בוצעה ביום קבלת ההוראה ומחלקת האשראי העבירה את טפסי הבקשה ליועץ ההשקעות על מנת שזה יחתים עליהם את הלקוח (עמ' 49 לפרוטוקול, שורות 5 - 7) . זו הדרך בה נהג הבנק לפעול בחשבונות, וזה ההסבר לעובדה שמסמכי בקשות ההלוואות חתומים בתאריך אחד כאשר תאריך הביצוע המופיע על גבם הינו יום אחר (ר' נספחים כ - כג' לתצהירו של שמעוני שנחתמו כולם ב - 31.12.93). הנתבע היה מודע להליכים דלעיל, הסכים להם, חתם על בקשות האשראי אגב ידיעה ברורה מה מהות המסמך ולצורך מה הוא נועד. אם הנתבע לא טרח לקרוא בעיון את בקשות האשראי הואיל והוא לא שת לבו אליהן והיה אדיש לתוכנן, אין לו אלא להלין על עצמו. המסקנה העולה מכך היא כי הנתבעים לא גילו טענת הגנה טובה. הנתבעים באמצעות נתבע 1, פעלו בחשבונות במטרה להפיק רווחים מעסקאות בשוק ההון, ומשנכשלו בכך, הם מבקשים שלא לשאת בהפסדים שנגרמו להם, ולתלות את האשם בכך בבנק, בטענה שהוא פעל בחשבונותיהם ללא הרשאה. טענה זו לא הוכחה , אלא להיפך, הבנק פעל בחשבונותיהם בהרשאה אם בעניין קניה ומכירה של ניירות ערך ואם בעניין האשראים שהעמיד לנתבעים לשם כך. יתר טענות ההגנה שמבקשים הנתבעים להעלות בסיכומיהם, נדחו בהחלטה המתיחסת לבקשת הרשות להתגונן. אף על פי שלא ניתנה להם הרשות להתגונן בטענות שעניינן חוסר תום לב, מצד הבנק, חזרו הנתבעים בסיכומיהם על טענות אלה וחרגו ממסגרת הדיון שנקבעה בהחלטה ליתן רשות להתגונן. לפיכך אני מחייבת את הנתבעים לשלם לבנק הסכומים המפורטים בכתבי התביעה בשיעור הריבית הנקובים בה בקיזוז הסכומים בהם זוכו חשבונות הנתבעים בעקבות מכירת ניירות ערך שבוצעה לאחר הגשת התביעה. כן ישאו הנתבעים בהוצאות הבנק ושכר טרחת פרקליטו בסך 35,000.- ש"ח בצירוף מע"מ ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. חשבון בנקבנק