קיום צוואה למרות פגמים בצוואה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קיום צוואה למרות פגמים בצוואה: 1. א. המבקש, עותר בתיק עזבונות 97/5139 להכריז על המסמך שיצוטט להלן כעל צוואתה של המנוחה ז"ל (להלן - "המנוחה"). וזוהי לשון המסמך: " 63/2/14 הצהרה בלתי חוזרת הריני מצהירה בזה כי הדירה שהנני גרה בה בקרית ים ג' 3/80 ורשומה על שמי ושם בני X הינה רכושו הבלעדי של בני אלברט חלבני ואין לאף אחד מילדי חלק כלשהוא בה וזאת לאחר פטירתי. (-) X מאשר נכונות (-) X X (-)". ב. באת כח היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד גב' חנה עזרא, הודיעה לבית המשפט כי בדעת היועץ המשפטי לממשלה להתערב בהליכים הנוגעים בבקשה. לדבריה - "המסמך המצורף לבקשה אינו צוואה עפ"י הגדרת החוק ואינו ערוך כצוואה בהתאם לדרישת החוק. יש לצרף לבקשה - כמשיבים, את כל יורשיה עפ"י דין של המנוחה ולקבל את עמדתם לבקשה". ג. משצורפו היורשים על פי דין להליך, הביעו שניים מהם, שלמה ומאיר כהן (נכדיה של המנוחה, בני בתה מרים כהן ז"ל) את התנגדותם. ד. לאחר שמיעת טענות הצדדים, להלן פסק דיני. 2. נימוקי התנגדותם של המתנגדים את התנגדותם, שהוכתרה במילים "ערעור והתנגדות להעברה בטאבו של דירה ברח' סטרומה 4 ק. ים ג'", נימקו המתנגדים, כהאי לישנא: "1. אמנו מרים כהן ז"ל, היא בתה של שרינה חלבני - המנוחה בעזבון. 2. אמנו מרים כהן ז"ל, היא גם אחותו של מר חלבני אברהם. 3. מר חלבני אברהם (...) מעולם לא פיצה כספית או בדרך אחרת אותנו כיורשים החוקיים של הנכס הנדון. 4. לפי החוק אנו כבניה ויורשיה של מרים כהן ז"ל זכאים לחלק מהעזבון הנדון. 5. על פי כל המסמכים שנשלחו אלינו מהעורך דין מר דויטש (בא כוחו של המבקש. ע.ג.), ההצהרות והחתימות בשם: דוד חלבני, שרינה ז"ל חלבני, אינם קבילים עלינו. מה גם שאין בידי מר חלבני אברהם צוואה חוקית ותקנית". המתנגדים טענו בכתב התנגדותם כי הם מייצגים "במכתב ערעור זה" גם את שתי אחיותיהם יפה אמסלם ומזל נעים. כתב ההתנגדות הנ"ל לא נתמך בתצהיר כלשהו. 3. בשלב הסיכומים הגישו גם אחיותיהם של המתנגדים, יפה אמסלם ומזל נעים, את סיכומי טענותיהן. גם הן מתנגדות למתן הסעד המבוקש. 4. תצהירו של מר יוסף חלבני לבקשה צורף תצהירו של מר יוסף חלבני, בנה של המנוחה, אשר הצהיר כדלקמן: "1. ביום ה14- בחודש פברואר 1963 הייתי עד לחתימתה של אמי, הגב' חלבני שרינה ז"ל, על "הצהרה בלתי חוזרת" מאותו יום, במעמד עד נוסף, אחי, דוד חלבני ז"ל (...). 2. את ההצהרה הבלתי חוזרת הנ"ל כתבתי בכתב ידי, עפ"י בקשתה של אמי ז"ל. 3. אמי ז"ל הצהירה בפנינו כי היא מבקשת שה"הצהרה הבלתי חוזרת" הנ"ל תשמש צוואתה באשר לזכויותיה בדירה המתוארת באותה צוואה. היא חתמה עליה בפנינו בהיותה מעל גיל 18, ולמיטב ידיעתי כשהיא מבינה את מהות המסמך, וללא תרמית, אונס, כפיה או השפעה בלתי הוגנת. 4. עפ"י בקשת אמי, חתמנו אחי ואנכי על המסמך, הן כעדים לצוואה, והן כמאשרים את נכונות האמור במסמך ומקבלים עלינו את תוצאותיו. חתימותינו נעשו במעמד אמי, בעת חתימתה על המסמך כשאנו נמצאים יחד אותה שעה". 5. דיון א. השאלה הראשונה העומדת להכרעה היא אם המסמך הנ"ל הינו, בכלל, "צוואה"? בא כח המבקש טוען כי המסמך האמור הינו צוואה בעדים, ואילו באת כח היועץ המשפטי לממשלה והמתנגדים טוענים - לא כי. ב. סעיף 20 לחוק הירושה תשכ"ה1965- (להלן - "החוק") קובע צוואה בעדים מהי: "20. צוואה בעדים צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת-ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור". ג. עו"ד גב' עזרא טענה, בין היתר, כי המסמך האמור אינו צוואה משום שאין בו הוראה או הצהרה באשר למה שיעשה בנכס של המנוחה לאחר מותה. אדרבא, טענה גב' עזרא, מן המסמך האמור עולה כי מדובר - "(...) בהצהרה פשוטה הקובעת כי נכס המוחזק על ידי המנוחה אינו שלה ולכן לא יכלל בין נכסי עזבונה". חוששני שעו"ד גב' עזרא נתפסה כאן לכלל טעות: סעיף 54(ג) לחוק קובע כי "צוואה יכול שתהיה בלשון מתנה, מחילה או הודעה או בכל לשון אחרת". ואמנם, המנוחה התייחסה במסמך האמור לנכס הרשום, בחלקו, על שמה, היינו, הדירה, והבהירה את כוונתה כי נכס זה יהיה של בנה, המבקש, "ואין לאף אחד מילדי חלק כלשהוא בה וזאת לאחר פטירתי". בנסיבות אלה, אין ספק שיש במסמך האמור משום הענקתו של נכס מסויים לבן האחד שבשמו נקבה, באופן שלשאר ילדיה לא יהיה כל חלק בו. וכך פסק בית המשפט העליון (מפי כבוד השופטת נתניהו) בע.א. 86/122 משה שפיר נגד סם קליבנסקי, פד"י מד' (1) עמ' 738 בעמ' 746: "גם המשפט האנגלי רואה בהענקה את יסוד הצוואה. הצוואה חייבת לכלול הוראת הענקה, בין מפורשת ובין משתמעת. צוואה, המדירה את כל היורשים על-פי דין, איננה תקפה, שכן אין היא מלמדת על הענקה (ולוא במשתמע). אולם צוואה, המדירה רק יורש אחד או יורשים אחדים על-פי דין, תהיה תקפה. צוואה כזו פועלת לטובתם של היורשים האחרים על-פי דין, ורואים אותה כמתנה מכללא הניתנתלהם. היא תקפה, כי קיים בה יסוד של ההענקה". לפיכך אני דוחה את הטענה האמורה. ד. אכן, כבר מעיון ראשוני במסמך שבו עסקינן נוכל ללמוד על פגמים אחדים ב"צוואה": (1) מן המסמך עצמו לא עולה כי המנוחה הצהירה בפני העדים כי "זו צוואתה". (2) מן המסמך עצמו לא עולה כי העדים אישרו "על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור". ברם, פגמים אלה נמנים על סוג הפגמים שלמרות קיומם מוסמך בית המשפט לקיים את הצוואה. וכך מורה החוק בסעיף 25 שבו: "25. קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה (א) לא היה לבית-המשפט ספק באמיתותה של צוואה, רשאי הוא לקיימה אף אם יש פגם בחתימתם של המצווה או של העדים או בתאריך הצוואה או בהליכים המפורטים בסעיפים 20 עד 23 או בכשרות העדים". כאמור לעיל, בנה של המנוחה, מר יוסף חלבני, שהיה אחד העדים לחתימת המסמך, אמר בתצהירו כי - "3. אמי ז"ל הצהירה בפנינו כי היא מבקשת שה"הצהרה הבלתי חוזרת" הנ"ל תשמש צוואתה באשר לזכויותיה בדירה המתוארת באותה צוואה. (...)". כאמור לעיל, העדים לחתימת המסמך הוסיפו את חתימתם בשולי המסמך תחת המילים "מאשר נכונות". בהקשר זה ציין העד, מר יוסף חלבני, בתצהירו כי - "4. עפ"י בקשת אמי, חתמנו אחי ואנכי על המסמך, הן כעדים לצוואה, והן כמאשרים את נכונות האמור במסמך ומקבלים עלינו את תוצאותיו. חתימותינו נעשו במעמד אמי, בעת חתימתה על המסמך כשאנו נמצאים יחד אותה שעה". מר יוסף חלבני לא נחקר על תצהירו ודבריו הנ"ל לא נסתרו. המתנגדים, לעומת זאת, כלל לא תמכו את טענותיהם בתצהירים או בראיות כלשהן. לפיכך, הואיל ואין לי כל סיבה לפקפק באמיתותו של המסמך, והואיל ואני סבור כי חתימתה של המנוחה על המסמך האמור נתנה ביטוי חיצוני לגמירות דעתה ולרצונה ליתן את מחצית הזכויות בדירה הנ"ל לבנה אלברט (המבקש שלפני), נראה לי כי גם הפגמים הנ"ל ניתנים לריפוי. לסיכום נקודה זו: קיומם של הפגמים הנ"ל אינו צריך להוות מכשול בפני קיום הצוואה: השוו לד"נ 80/40 פאול קניג נגד יהושע כהן, פד"י לו' (3) עמ' 701, בעמ' 712 מול האותיות ד'-ה'; ולע.א. 96/6498 ברוריה אלפסי נגד היועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם, פסק דין מיום 24.9.98). ה. עו"ד גב' עזרא טענה בסיכומיה, לחילופין, כי - "(...) לדעת ב"כ היועה"ש מסמך הנושא כותרת "הצהרה בלתי חוזרת" במהותו אינו יכול להיותצוואה, היות והעקרון הבסיסי בדיני ירושה הוא, שעד יום מותו יכול מצווה לחזור בו מצוואתו, צוואה המונעת זאת ממנו, הינה פסולה". אין בידי לקבל טיעון זה בנסיבות שלפני. לו היה מדובר במצב שבו היתה מוגשת, לצורך קיום, צוואה מאוחרת יותר, והיתה באה מפיו של צד מעוניין טענה כי אין לקיים את הצוואה המאוחרת בשל כך שהמנוחה התחייבה ב"הצהרה בלתי חוזרת" לצוות את רכושה לפלוני, כי אז הייתי מקבל את טענתה של עו"ד עזרא. בנסיבות כאמור, הייתי אומר כי הכלל הוא שהמצווה אדון לרכושו עד ליום פטירתו, והוא יכול לשנות את צוואתו ולשוב ולשנותה כל אימת שיחפוץ. אלא שבענייננו, שאני: כאן מבקשת עו"ד גב' עזרא לפסול את המסמך שבו נכתבו המילים האמורות גופו, באומרה כי המילים הנ"ל פוסלות את המסמך מלהיות צוואה. כשלעצמי, אינני סבור כי יש במילים הנ"ל כדי לפגום במהותו של המסמך. אדרבא, המחוקק בחר לקבוע בסעיף 54(ג) לחוק כי - "(ג) צוואה יכול שתהיה בלשון מתנה, מחילה או הודעה או בכל לשון אחרת". (ההדגשה שלי. ע.ג.) ואם זהו רצונו של המחוקק, מה לי לשון "הצהרה בלתי חוזרת" ומה לי לשון אחרת? כל לשון שבה יבחר אדם להשתמש, כדי להביע את רצונו באשר למה שיש לעשות ברכושו לאחר פטירתו, כשרה לצורך עשיית צוואה. ו. עיקר טרונייתם של המתנגדים היא על כך ש - "4. לפי החוק אנו כבניה ויורשיה של מרים כהן ז"ל זכאים לחלק מהעזבון הנדון". אכן כן, אילו הייתי בא להכריז על יורשיה של המנוחה על פי דין, לא היה מקומם של המתנגדים נפקד מקרב היורשים, כבאים במקום אמם המנוחה, בתה של המנוחה שרינה חלבני ז"ל. אלא שהמנוחה זכאית היתה לעשות צוואה ולצוות את רכושה לאחד בלבד מבניה, ולהדיר את יתר היורשים על פי דין מן הירושה, כפי שעשתה. ז. המתנגדים מלינים עוד על כך שאמם המנוחה, מרים כהן ז"ל, לא נמנתה על העדים לחתימת הצוואה וחוששים כי נעשתה כאן "קנוניה". טענה זו אין לה כל בסיס בדין ודינה להדחות. המצווה אינו חייב לעשות את צוואתו בפני מי מיורשיו על פי דין כעד לצוואה. על שום כך אין כל פסול בעובדה שהמנוחה חתמה על צוואתה בנוכחות שני העדים הנ"ל. ח. לא ראיתי ממש ביתר טענותיהם של המתנגדים ועל כן איני מתכוון להרחיב את הדיבור עליהן. 6. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: א. אני דוחה את התנגדותם של המתנגדים. ב. אני קובע כי הואיל ואין לי ספק באמיתותו של המסמך שנחתם על ידי המנוחה ביום 14.2.63 הרי שלמרות הפגמים שנפלו בו, אני מכיר בו כצוואתה של המנוחה שרינה חלבני ז"ל שנפטרה ביום 15.10.77. ג. אני מורה על קיום צוואתה הנ"ל של המנוחה ז"ל מיום 14.2.63. צוואהירושה