ראיות חדשות בערעור תביעות קטנות

נקבע לא אחת כי בנסיבות ייחודיות בלבד יאות בית המשפט בערעור ויקבל ראיה נוספת. על המבקש להגיש ראיה נוספת להראות, כי הראיה הנוספת עשויה לעזור לו והצורך בהבאתה בשלב הנוכחי נבעה מסיבות שאינן תלויות בו, ולא ניתן היה להגיש את הראיה בפני הערכאה דלמטה. עליו לשכנע את בית המשפט ולהרחיק מלבו כל חשד בדבר תום ליבו בעת הגשת הבקשה: "ככלל, גובר עקרון הסופיות, החוסם את הדרך בפני הבאת ראיות נוספות. כשהמדובר בעובדות שנתחדשו לאחר מתן פסק הדין יש לעקרון הסופיות משקל רב במיוחד, והיתר להוכחתן עשוי להינתן רק במקרים חריגים ומ"סיבה חשובה" כמשמעה בתקנה 457." ע"א 5220/90 אטאס יוסף נ' אבי שלום דינים עליון לה 172; וכן ראה ע"א 27/91 קבלו שמעון נ' שמעון, עבודות מתכת פ"ד מט(1) 450; ע"א 1912/93 שושנה שחם נ' רפאל מנס דינים עליון נה 127; ע"א 4272/91 יוסף ברבי נ' פרדי ברבי פ"ד מח(4) 689; וכן י. זוסמן סדר הדין האזרחי מהדורה שביעית (1995) בעמ' 852. נדירות אף תהינה ההתערבויות בפסקו של בית המשפט לתביעות קטנות אשר אינו כבול בסדרי הדין, בקבלת ראיות בלתי קבילות וככלל אין הייצוג בו נעשה באמצעות עורך דין (סעיף 63 ו64- לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד1984-). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ראיות חדשות בערעור תביעות קטנות: לרשות ערעור על פסק דין שניתן בבית משפט השלום בירושלים ביושבו כבית משפט לתביעות קטנות, בפני כבוד השופטת שולמית דותן. ראיתי את בקשת רשות הערעור כאילו הבקשה התקבלה והערעור הוגש. מצאתי לנכון לקבל את הערעור. בין המבקש למשיבים אירעה תאונת דרכים ביום 30.8.98, ובה נגרם נזק בגוף ולרכוש. המשיבים תבעו את חברת הביטוח על הנזק לרכבם וכן הגישו תביעה כנגד המערער בגין יתרת נזקי התאונה שלא ששולמו על-ידי חברת הביטוח, שכללו לטענתם הפחתה בשווי הרכב, הפסד תשלום ביטוח מקיף ועוגמת נפש. גרסת המשיבים לתאונה היא שבעת שנסעו בכביש ירושלים תל-אביב לאחר שעברו את הסיבוב בצומת שורש ושהו בנתיב השמאלי של הכביש לצורך עקיפה, סטתה מכוניתו של המבקש מהנתיב הימני בו שהתה לנתיבם, פגעה במכוניתם והטיחה אותה אל גדר ההפרדה. גרסת המבקש לעומת זאת היא שהמשיבה 2 נסעה במהירות גבוהה עת נכנסה לסיבוב בצומת שורש. מחמת המהירות הגבוהה איבדה המשיבה 2 את השליטה על הרכב, התחככה בגדר ההפרדה, וסטתה לנתיב הימני בו נסעה מכוניתו. המבקש שלא היה בידו לבלום את רכבו התנגש ברכבה. בפני השופטת קמא הובאו צילומי רכבה של המשיבים והמשיבה 2 ציירה בפני השופטת קמא את התנאים שלטענתה בהם קרתה התאונה. השופטת קמא, לאחר שבחנה את תמונות רכבם של המשיבים ונוכחה כי הפגיעה בדופן השמאלי של הרכב חמור פחות מהפגיעה בפינה הימנית הקדמית של הרכב, פסקה כי היא מאמצת את גירסת המשיבים לקרות התאונה. עוד ציינה השופטת קמא כי הנתבע לא המציא כל ראיה לתמיכת גרסתו. בבקשת רשות הערעור טוען המבקש כי המסמכים שהכין בכדי להוכיח את גרסתו בפני בית המשפט נשכחו בידי עורך הדין בו נעזר בהכנת התיק. המבקש טוען כי ביקש מכבוד השופטת קמא לדחות את הדיון עד להמצאת המסמכים ואף מוכן היה לשאת בהוצאות הדיון, אולם השופטת קמא דחתה את בקשתו. לטענתו, בידיו תמונות רכבו שיש בהם כדי לאשש את גרסתו כפי שהובאה דלעיל. נוסף לכך מבקש המבקש להביא ראיה נוספת בדמות דו"ח בוחן המשטרה בדבר נסיבות התאונה שהושלם והובא לידיעתו לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט קמא, וכתוצאה מדו"ח זה הוגש כתב אישום פלילי כנגד המשיבה 2 על נהיגה בחוסר זהירות, בו מואשמת המשיבה 2 כי: "חוסר זהירותה של הנאשמת מתבטא בכך שסטתה שמאלה מנתיב נסיעתה תוך כדי סיכון ופגעה ברכב המתלונן שנסע משמאל ובכך שלא בלמה בעוד מועד כדי למנוע את סטיית רכבה ופגעה ברכב המתלונן ועל ידי כך גרמה לתאונת דרכים בה נחבלו בגופם הנאשמת + המתלונן וכלי הרכב המעורבים ניזוקו." תקנה 457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- קובעת שתי עילות לקבלת ראיות נוספות בערעור: " (א) בעלי הדין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות, בין בכתב ובין בעל פה, לפני בית המשפט שלערעור, ואולם אם בית המשפט שבערכאה קודמת סירב לקבל ראיות שצריך היה לקבלן, או אם בית המשפט שלערעור סבור שכדי לאפשר לו מתן פסק דין, או מכל סיבה חשובה אחרת, דרושה הצגת מסמך או חקירת עד, רשאי בית המשפט שלערעור להתיר הבאת הראיות הנוספות." האחת, היא משסירבה הערכאה הראשונה לקבל ראיה שהיתה צריכה לקבל. והשניה, כאשר נוכח בית משפט שלערעור כי הראיה הנוספת נדרשת "כדי לאפשר לו מתן פסק דין, או מכל סיבה אחרת". נקבע לא אחת כי בנסיבות ייחודיות בלבד יאות בית המשפט בערעור ויקבל ראיה נוספת. על המבקש להגיש ראיה נוספת להראות, כי הראיה הנוספת עשויה לעזור לו והצורך בהבאתה בשלב הנוכחי נבעה מסיבות שאינן תלויות בו, ולא ניתן היה להגיש את הראיה בפני הערכאה דלמטה. עליו לשכנע את בית המשפט ולהרחיק מלבו כל חשד בדבר תום ליבו בעת הגשת הבקשה: "ככלל, גובר עקרון הסופיות, החוסם את הדרך בפני הבאת ראיות נוספות. כשהמדובר בעובדות שנתחדשו לאחר מתן פסק הדין יש לעקרון הסופיות משקל רב במיוחד, והיתר להוכחתן עשוי להינתן רק במקרים חריגים ומ"סיבה חשובה" כמשמעה בתקנה 457." ע"א 5220/90 אטאס יוסף נ' אבי שלום דינים עליון לה 172; וכן ראה ע"א 27/91 קבלו שמעון נ' שמעון, עבודות מתכת פ"ד מט(1) 450; ע"א 1912/93 שושנה שחם נ' רפאל מנס דינים עליון נה 127; ע"א 4272/91 יוסף ברבי נ' פרדי ברבי פ"ד מח(4) 689; וכן י. זוסמן סדר הדין האזרחי מהדורה שביעית (1995) בעמ' 852. נדירות אף תהינה ההתערבויות בפסקו של בית המשפט לתביעות קטנות אשר אינו כבול בסדרי הדין, בקבלת ראיות בלתי קבילות וככלל אין הייצוג בו נעשה באמצעות עורך דין (סעיף 63 ו64- לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד1984-). בנסיבות היוצאות דופן של העניין העומד לפני, לאחר שהושלם דו"ח בוחן המשטרה, אשר לא היה קיים בעת הדיון בבית המשפט קמא, ויש בדו"ח כדי ללמד על קרות התאונה ולאשש גרסה זו או אחרת לה טוענים הצדדים, הוגש כתב אישום פלילי כנגד המשיבה 2 בגין נהיגה בחוסר זהירות, ובפני בית המשפט קמא לא הוצגו כל ראיות מטעם התובע בשל רשלנות עורך דינו, הערעור מתקבל ופסק הדין בבית המשפט קמא בטל. התיק מוחזר לבית המשפט קמא לשמיעת הראיות הנוספות שיביאו הצדדים בפניו. המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך של 500 ש"ח. ראיות חדשותתביעות קטנותערעורראיות