קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד קבלן אדריכל ומהנדס: 1. התובעים הגישו תביעתם בנוגע לנזקים שנגרמו לבית אותו בנו במבשרת ציון. יתר הצדדים היו מעורבים וקשורים בבניית הבית כפי שיפורט להלן. התובעים רכשו את זכויות החכירה לדורות בקרקע שברחוב הלילך 62 במבשרת ציון וביקשו עוד בשנת 1979 לבנות שם את ביתם. הנתבע מס' 2 הוא האדריכל שתכנן את הבית והוא טיפל מטעם התובעים בהכנת תוכניות הבניה והתוכניות לצורך קבלת היתר בניה. נתבע זה, אשר הכין את התוכניות, פנה לנתבע מס' 3 שבתקופה הרלבנטית היה הנדסאי בנין ועבד במשרד הנותן שירותי הנדסאות בנין וביקש ממנו להכין את תוכניות הקונסטרוקציה לבנית השלד, תוכניות שכללו גם תוכניות ביסוס וברזל של הבנין. הנתבע מס' 1 הוא קבלן אשר עימו התקשרו התובעים, לאחר קבלת היתר הבניה, לצורך ביצוע עבודות בניית השלד. כפי שנאמר בהחלטה מיום 10.1.94 שאליה אתייחס להלן, נעשה הפיקוח העליון על בניית השלד על ידי הנתבע 3, וכשהוא לא יכול היה להגיע לאתר הבניה לבצע את הפיקוח, הוא אצל סמכות זו לצד השלישי מס' 1. עבודות בניית השלד הסתיימו בשנת 1980, ובשנת 1987 התגלו סדקים בפינה הדרומית מערבית של הבית. הנתבע מס' 1 והנתבע מס' 3 הוזמנו על ידי התובעים והם גילו רצון לתיקון הטעון תיקון, דהיינו תיקון הסדקים. נעשו עבודות בהתאם, אולם הדבר לא הביא לפתרון בעיית הסדקים. כתוצאה מכך הוגשה תובענה זו לבית המשפט. לאחר שהתמנה מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת נסיבות הופעת הסדקים, הוא המהנדס ורשבסקי, ולאחר שהתקיים דיון שאלת האחריות, ניתנה החלטה על ידי בית המשפט (כב' השופט ע' קמא) בשאלת אחריותם של הצדדים שבה נקבע לאחר דיון מפורט בסוגייה זו, תוך התייחסות לחוות הדעת של המומחה, כי חלוקת האחריות בין הנתבעים הינה כלהלן: הנתבע מס' 3 אחראי ב50%- ואילו הנתבעים 1 ו2- אחראים כל אחד מהם ב25%-. לענין חלוקת האחריות בין הנתבע מס' 3 לבין הצד השלישי מס' 1 אמר בית המשפט, כי מר חרט הועסק כשרטט בנין באותו משרד שבו עבר באותה תקופה הנתבע מס' 3. הנתבע מס' 3 קיבל את ההזמנה להכין את תוכניות הקונסטרוקציה, הוא הכין תוכניות אלה אולם יצא בתקופה הרלבנטית ללמוד לימודי הנדסה בטכניון בחיפה. לפיכך הוא הטיל על הצד השלישי מס' 1 לבדוק את התאמת הכנת הקונסטרוקציה של הברזל לביצוע בפועל. בדיקה כזו נעשתה פעמיים על ידי הצד השלישי מס' 1 ובית המשפט קבע בהחלטתו כי בכדי לקבוע אם מערכת היחסים שבין השניים הטילה אחריות על הצד השלישי מס' 1 יהיה צורך בהבאת ראיות. 2. לאחר שניתנה החלטה הנ"ל תוקן כתב התביעה באופן שהוסף רכיב של ירידת ערך בשיעור שאמור היה להקבע כאמור בהחלטה בהמ' 660/94 על ידי מומחה שימונה על ידי בית המשפט. (מומחה כזה לא התמנה והצדדים המציאו חוות דעת מטעמם כמפורט להלן). בשלב מאוחר יותר ובעקבות הסדר ביניים אליו הגיעו הצדדים, בוצעו עבודות נוספות בעקבות חוות דעתו של המהנדס ורשבסקי ובהתאם להנחיותיו. המהנדס ורשבסקי נתן חוות דעת נוספת שהוכתרה על ידו כדו"ח סופי, והוא קבע בחוות דעת זו, בפרק הסיכום והמסקנות, כי ניתן לקבוע שהתיקונים שבוצעו צלחו, התופעה של שקיעת הבניין לא תחזור על עצמה והליקויים שמצא בביקורו האחרון אינם נובעים מתופעה של שקיעת הבנין, אלא המדובר בשקיעת מרצפות בשביל החוץ הנובעת משקיעת האדמה. כן הוסיף כי הסדקים שבדירה נובעים מהתייצבות המבנה, תופעה אשר יכולה להתרחש במשך תקופה של כשנה ממועד תיקון וביסוס הבנין, וחלקם נובע מעבודה בלתי מקצועית. לפיכך הוא המליץ על תיקון הסדקים כולל סיוד. 3. בעקבות חוות הדעת נטען כי יש מקום לשינוי ההחלטה הנוגעת לחלוקת האחריות בין הצדדים מאחר שחוות הדעת הקודמת היתה מבוססת על נתונים משוערים, ואילו עתה מדובר בחוות דעת סופית לאחר שבוצעו עבודות נוספות. במהלך הדיון הסכימו הצדדים, למעט צד ג' מס' 1, כי בית המשפט יהא רשאי להתייחס לחלוקה אחרת של האחריות, מזו שנקבעה. 4. בהמשך לאמור לעיל נשמעו ראיות הצדדים שהתייחסו גם לאפשרות שינוי שיעור חלוקת האחריות, הצדדים גם המציאו חוות דעת בנוגע לשיעור ירידת הערך של הבנין, ובסוף הליך שמיעת הראיות ולאחר שנערך ביקור במקום הגיעו הצדדים להסכמה לפיה בית המשפט יפסוק לפשרה לפי סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד - 1984 לענין אחריות הצדדים וגובה הנזק ולאחר שיוגשו סיכומים מטעם הצדדים. 5. בסיכומיו של התובע הוא חזר על טענותיו בנוגע לאחריות כפי שפורט עובר להחלטה שניתנה בענין האחריות, הוא התייחס לאחריותו של הנתבע 2 כאדריכל והתקשרותו עם הנתבע מס' 3 שלא היה בעל כישורים מתאימים, כאשר מונה שרטט לביצוע עבודות האמורות להיות מבוצעות על ידי מהנדס. כן הפנה לכך שהנתבע מס' 1, כקבלן, ביצע באופן לקוי את התכנון הפגום. התובע אינו חולק בסיכומיו היום ששקיעת היסודות תוקנה, אולם הסדקים קיימים. לדבריו: "אף אם המצב כבר אינו מהווה סכנה ליציבותו של המבנה, עדיין קיים האלמנט של הופעת סדקים חוזרים ונשנים מחוץ ובתוך הבית שגורמים לכיעור, עוגמת נופש וירידת ערך הבית". בנקודה זו יש לציין כי בשעת הביקור במקום נראה סדק נימי באבני ציפוי הבית שבקיר הבית, ובפוגות, אלא שהמדובר בסדק נימי שהיה קיים לפני התיקונים האחרונים שבוצעו. באותה פינה נוצק בטון התומך במסד והדבר הביא להפסקת שקיעת הבנין. בקיר הפנימי של הבית לא נראו סדקים, אולם לדברי התובעת נעשה סיוד כחודש לפני כן ולכן לא נראו הסדקים הנמצאים שם באופן קבוע. הערה: הקיר הפנימי איננו מחובר לקיר החיצוני לכן יש קושי בקבלת טענה אחרונה זו. מוסיף התובע וטוען בסיכומיו כי לא נעשה שינוי במהלך הבניה שגרם לתקלה. לענין הנזקים נטען כי התובעים סבלו כ10- שנים מהופעה חוזרת ונישנת של סדקים. גם עובדת שקיעת יסודות הבית בעבר גרמה לעוגמת נפש והיא תגרום לירידת ערך שעה שיבואו למכור את הבית, כאשר התובע נסמך על חוות הדעת של המומחה מטעמו, מר פתאל, אליה אתייחס בהמשך. 6. הנתבע מס' 1 בסיכומיו, גם הוא חזר על טענותיו לענין האחריות כפי שהועלו בעבר, תוך שנטען כי ההחלטה הקודמת לענין האחריות דנה רק בשאלת חלוקת האחריות הכספית למימון הוצאות ביצוע התיקונים. לענין הנזק טען כי הסדקים שהתגלו היום הינם מינוריים ואינם נובעים ממצבו העכשווי של הבנין (ראה הנימוקים לענין שינוי חלוקת האחריות כמפורט בסעיף 3 לסיכומים ובין היתר נטען כי הוגש כתב תביעה מתוקן לאחר אותה החלטה וכן ניתנה חוות דעת משלימה של המהנדס ורשבסקי). לטענת הנתבע מס' 1, התובעים לא נהגו כמזמין עבודה סביר מאחר שלא דאגו שהפיקוח על עבודות הבניה יעשה על ידי בעל כישורים מתאימים. בסופו של דבר טען הנתבע מס' 1 כי בכל מקרה, אם קיימת ירידת ערך לבנין הנתבע מס' 1 אינו נושא באחריות אותה יש לחלק בין התובעים לבין הנתבעים האחרים. 7. לטענת נתבע זה בסיכומיו, עולה מחוות הדעת המשלימה של המהנדס ורשבסקי כי אין לו אחריות לשקיעה, שכן הנזק ארע כתוצאה מכך שחפירת היסוד לא הגיע עד לסלע וכן טיב הבטון היה לקוי (סעיף 2 לסיכומים). לדבריו, משהתגלה הכשל בתחום הקונסטרוקציה נופלת האחריות על כתפי הנתבע מס' 3, ואכן לאחר שהתגלה הדבר נפגשו התובע עם הקבלן ומר נבו למציאת דרך לפתרון הבעיה ובאותה עת לא נעשתה פניה לאדריכל שהוא הנתבע מס' 2 . לטענתו, לא היה לו קשר לקונסטרוקציה או לפיתוח או לעבודות הקונסטרוקציה והאחריות כולה נופלת על הנתבע מס' 3. 8. הנתבע מס' 3 טען בסיכומיו לעניין הנזקים הנתבעים על ידי התובע, כמפורט בפרק הראשון בסיכומיו. הנתבע מס' 3 טען בין היתר כי בכך שלא שותף בתיקון בשנת 1987 נותק הקשר הסיבתי בין מעשיו מאז ועד היום. הנתבע הפנה לחוות הדעת שהוגשה מטעמו לענין ירידת הערך ושאליה אתייחס בהמשך. סופו של דבר ביקש לאמץ את הקביעה כי לא נגרמה ירידת ערך. בסיכומיו ניסה הנתבע מס' 3 להסתמך על אמרות מסויימות בחוות הדעת של המהנדס ורשבסקי לפיהן המסקנה היא שהאחריות נופלת על הקבלן (פרק 2 לסיכומים). עוד טען לאחריותו של הצד השלישי מס' 1 הוא השרטט שלטענתו: "לא פיקח כפי שהיה צריך לפקח כמפקח עליון וכפי שהתחייב כלפי נבו" (עמ' 6 לסיכומים). אומר כבר כאן כי לטענה זו אין בסיס שכן גם אם שרטט אמור לבצע עבודות פיקוח עליון עבור הקונסטרוקטור כאשר הקונסטרוקטור יודע שהמדובר במי שהוא שרטט בלבד, הרי האחריות נשארת על כתפי הקונסטרוקטור והוא לא יכול לנערה ממנו ולהעבירה למי שאינו מוסמך לכך ואינו בעל הכישורים לכך (וכן ראה טענותיו בסעיף ז ואילך בעמוד 7 בסיכומים). 9. הצד השלישי מס' 1 הוא השרטט, חזר גם הוא על טענותיו מסיכומיו בעבר לענין האחריות. הוא טען כי לא נעשה הסכם בינו לבין הנתבע מס' 3, לפיו חלה אחריות כלשהי על הצד השלישי מס' 1, וטען כי כל מה שהתבקש ממנו הוא "לבדוק האם הברזל מונח באתר העבודה ומתבצע בהתאם לתוכניות, דהיינו סוג הברזל, גודלו וצורתו תואמים את התוכניות". לדבריו הוא לא קיבל תמורה בגין שירות זה שנעשה כטובה לנתבע מס' 3 והוא התבקש לבצע בדיקה פעמיים: פעם לפני יציקת רצפת המקלט, ופעם שניה לפני יציקת קירות המקלט. לטענתו לא ניתן היה גם להעביר לו סמכות, והוא גם לא שותף בתיקונים שבוצעו ואינו נושא באחריות למאומה. 10. התובע הגיש את חוות דעתו של המומחה יעקב פתל לענין נזקי הבנין וירידת ערכו. מומחה זה קבע כי נותרה לדירה ירידת ערך בשיעור של 25,000 $ המהווה כ5%- משווי הדירה בזמן עריכת השומה. יש לציין שחוות דעתו שנעשתה ביום 13.1.96 והמומחה הסתמך על כך שאין וודאות מוחלטת שתיקון הליקויים הצליח, טען שתמיד יהיו סימנים בעקבות וביצוע התיקונים, והפנה לחובה לדווח לקונה פוטנציאלי על קיומם של ליקויים בבנין. לדעתו גם אם התיקון היה כהלכה תמיד "מקנן החשש בלב הקונה שהתיקון יתגלה כחסר". 11. השמאי יעקב ביר שהגיש חוות דעתו מטעם הנתבע מס' 3 הגיע למסקנה כי לא נגרמה לבנין ירידת ערך והוא הסתמך בעיקר על כך שנקבע בדו"ח המומחה כי שקיעת הבנין ותוצאותיה הינם נזקים הניתנים לתיקון. חוות דעת זו הינה מחודש פבוראר 1996 וכזכור חוות דעתו המשלימה של המומחה ניתנה בחודש יוני 1995 שאז קבע המומחה כי התיקונים מחוץ למבנה צלחו והתופעה של שקיעת הבנין לא תחזור על עצמה. 12. אכן עולה מדו"ח המהנדס ורשבסקי כי התיקונים צלחו ושקיעת הבנין לא תחזור על עצמה וגם התובעים אינם חולקים על עמדה זו, אולם עדיין יש מקום להתייחס לשאלת האחריות וחלוקתה, כאשר קביעתו זו של המומחה תבוא לדיון לעניין גובה הנזק. 13. לענין האחריות: ראשית, נראה כי אין בסיס לטענה כי יש לזקוף אחריות כלשהי לחובת התובעים כמזמיני העבודה ולענין זה נראה כי החלטתו של כב' השופט קמא (עמ' 8) ממצה את הניתן להאמר בנקודה זו. לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שבינתיים ניתנה חוות דעת נוספת וסופית והמומחה ורשבסקי אף נחקר ארוכות, יש לקבל את המסגרת שנקבעה באותה החלטה לענין האחריות, עם שינוי מסויים העולה בעיקרו מחקירת המומחה ורשבסקי. הקונסטרוקטור, הוא הנתבע מס' 3, יהיה אחראי בשיעור של 50%, והיתרה תחול על הנתבעים 1 ו2-, אלא שביתרה ישא הקבלן-הנתבע מס' 1 באחריות בשיעור 40% והנתבע מס' 2 באחריות בשיעור 10%. באשר לצד השלישי מס' 1 יש לדחות את ההודעה שנשלחה נגדו ואין הוא נושא באחריות כלשהי. כפי שפרטתי בקצרה לעיל חלקו היה מזערי, שולי ולא בוצעו על ידו פעולות אקטיביות (כל תכנון או מתן הוראות), ואני מקבל את עדותו (שפורטה בתצהירו) לעניין זה, דהיינו המסגרת שחלה ביחסים בינו ולבין הנתבע מס' 3 ותפקידו המצומצם מאוד. 14. לענין גובה הנזק: בכתב התביעה המקורי תבעו התובעים את הסך של 33,000$ שהוא הסכום אותו העריך המומחה מטעמם כסכום הנחוץ לתיקון יציבות המבנה, תיקון הנזקים במבנה ועלויות הנדסיות. בהחלטה לפיה התמנה המהנדס ורשבסקי כמומחה מטעם בית המשפט נקבע כי הוא יתן את חוות דעתו "בכל הנוגע למהות התביעה ובין היתר יבדוק את הסיבות לסדקים שבבנין והצעות לתיקונים לרבות הערכות התיקונים". בינתיים, כאמור, תוקנו היסודות והשקיעה פסקה ולא נטען כיום בנוגע ליציבות המבנה או תיקון ליקויים. בכתב התביעה המתוקן (שבא כאמור לאחר ההחלטה בדבר חלוקת האחריות) נתבע הסך הנ"ל של 33,000 $ וכן נתבע סך של 3,000 $ בגין "נזק נפשי ועוגמת נפש". לענין ירידת הערך נאמר בכתב התביעה המתוקן: "על פי החלטת כב' בית המשפט בהמרצה 660/94 מיום 24.3.94 יקבע שעור ירידת הערך על ידי מומחה שימונה על ידי בית המשפט".מומחה כזה, כאמור, לא התמנה והצדדים נקטו הלכה למעשה בדרך של הגשת חוות דעת מטעמם. בחוות דעתו של המומחה פתל שהוגשה מטעם התובעים, קיימים כמה טיעונים שאינם הולמים את המצב לאשורו: בנוגע לסעיף 7.1 לחוות הדעת שם נאמר כי אין וודאות מוחלטת שתיקון הליקויים יצליח, יודעים אנו כיום כי התיקון צלח ואף התובעים אינם חולקים על כך. לסעיף 7.3 יש לאמר כי האמור שם (בדבר "הקול שיצא לדירה") הוא מופרז, לסעיף 7.4 ניתן לאמר כי אין דין דירה לקויה כדין מכונית לקויה, והתרשמותי מהדירה היא כי ימצאו לה קונים, בבוא העת, גם בלא "מחיר אטרקטיבי" כנטען על ידי המומחה. נוסף על כך בחקירת המומחה ניתן היה לראות משום הסתייגות מסויימת מהנחרצות של חוות הדעת. יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מכך שקיימים סדקים בקטע מחזית הבית כפי שפורט בפרוטוקול הביקור במקום, ואף שהמדובר בתוצאה של השקיעה בעבר, יש לרכיב זה משקל מסויים לעניין ירידת הערך של הבניין. עדותו של התובע התייחסה לשלבי גילוי הסדקים והטיפול בהם, ולכך שניסה למכור את הבית אך אנשים שידעו "שיש עניין של יסוד הם ברחו". (עיקר חקירתו הנגדית התייחסה לשלבי הבניה ויחסיו עם הצדדים בשונים). 15. סופו של דבר, ובהסתמך על הדרך שבה הסכימו הצדדים כי בית המשפט יפסוק, דהיינו בהתאם להוראות סעיף 79 א (א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד - 1984, ולאחר שחלוקת האחריות נקבעה על ידי כמפורט לעיל, ובהתחשב באמור לעניין שעור הנזק והיקף תביעת התובעים כמפורט לעיל, נראה כי סך הנזק הכללי שנגרם לתובעים הן זה הנוגע לירידת ערך הבית והן זה הנוגע לעוגמת נפש, מגיע לסך כולל של 20,000 ש"ח כערכם היום. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל והצדדים ישאו בו כפי חלקיהם כמפורט לעיל. נוסף על כך ישלמו הנתבעים לתובעים את אגרת בית המשפט וכן את כל הסכומים ששולמו על ידי התובעים למהנדס ורשבסקי. כל צד ישא בחלקו היחסי מהסכומים הנ"ל והסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הוצאתם ועד התשלום המלא בפועל. כן ישאו הנתבעים בשכר טרחת עו"ד בסך 6,000 ש"ח שיחולק כאמור לעיל. ההודעה לצד השלישי מס' 1 נדחית והמודיע ישיב לצד זה את הסכומים שהוציא הצד השלישי למהנדס ורשבסקי (צמודים ונושאי ריבית כאמור) וכן ישא בשכר טרחת עו"ד בשעור 3,000 ש"ח. כל צד יצא ידי חובתו בתשלום הסכומים בהם הוא חייב כאמור לעיל. אדריכלותקבלןהנדסה / מהנדס