תביעה נגד קבלן בגין אי אספקת מחסן בדירה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד קבלן בגין אי אספקת מחסן בדירה: 1. לפני תביעה כספית לתשלום פיצוי בגין ליקויי בניה שנתגלו בדירה ובגינה הצמודה לה ובשל אי אספקת מחסן. העובדות: 2. א. התובעים חתמו עם הנתבעת על חוזה ביום 24.2.91 (להלן: "החוזה"). ב. בחוזה התחייבה הנתבעת למכור לתובעים דירה בת חמישה חדרים וגינה. ג. החוזה מודפס והוספו בו בכתב יד שמות הקונים - התובעים והעובדה שהדירה כוללת גינה. ד. הדירה נמסרה לתובעים במועד המוסכם דהיינו ביום 24.3.92. ה. בדירה נמצאו ליקויים כמפורט בחוות דעתו של המומחה המוסכם (להלן: "המומחה" "חוות הדעת"). ו. לתובעים לא נמסר מחסן. טענות התובעים: 3. א. הוסכם במעמד חתימת החוזה כי במחיר הדירה נכלל גם מחסן. ב. בדירה קיימת רטיבות קשה וליקויים נוספים שהנתבעת כשלה מלתקנם. ג. הנתבעת, גרמה לנזק בגינה בעת שביצעה תיקונים בדירה ולא תיקנה אותם. ד. בגין כל הליקויים הנ"ל מבקשים התובעים תשלום פיצויים. טענות הנתבעת: 4. א. לתובעים לא הובטח מחסן והראיה שאינו רשום בחוזה. ב. מוכחשים הליקויים להם טוענים התובעים וחובתה לפצותם עפ"י קביעת המומחה. ג. המומחה טרם אמר את דברו בקשר לרטיבות ועומדת לה הזכות לנסות ולתקן את הליקויי בטרם יוחלט על חיובה לפצות את התובעים. ד. אין לשמוע את התובעים בענין הגינה כיוון שדרישה זאת אינה מופיעה בכתבי הטענות ויש בכך משום הרחבת חזית. לשם הזהירות, טוענת הנתבעת כי תיקון הגינה (הן באשר למשטח הריצוף והן באשר להוספת אדמת גן) בוצע עד תום ובאשר לתיקון חיפוי הקיר אין מדובר בליקוי. המחסן: 5. א. התובעים טוענים כי המחסן כלול במחיר הדירה. בענין זה העיד התובע כי המחסן הובטח בע"פ בעת חתימת החוזה. כן העיד מר רביבו שבבואו לאתר הבניה ערב קבלת הדירה התנוסס שמם של התובעים על אחד המחסנים. ב. הנתבעים טוענים כי המחסן לא הובטח מעולם, כל שהוסכם מוצא ביטויו בחוזה כמצוות סעיף 8 לחוק המקרקעין תשכ"ט - 1969. לחיזוק טענתם הם טוענים שהגינה הוספה בכתב יד לחוזה המודפס. מעובדה זאת ניתן ללמוד שאם היה המחסן כלול במחיר הדירה היו כותבים זאת במפורש בחוזה. ג. בנוסף, הם טוענים שהמחסן אינו מופיע בתסריט שמצורף לחוזה ושמחירה של דירה עם מחסן היה גבוה יותר מהמחיר בו רכשו התובעים את הדירה. דיון 6. אין ספק שאם המחסן היה כלול במחיר הדירה היה צורך לציין זאת במפורש בחוזה. כפי שהדבר נעשה לגבי הגינה. ראה סעיף 8 לחוק המקרקעין תשכ"ט - 1969 הקובע כדלקמן: "התחייבות לעשות עיסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב". העובדה ששם התובעים נרשם על אחד המחסנים אין בה כדי ללמד על מכירתו בפועל. הרישום יכול שיעשה מתוך טעות או יעיד על מתן אופציה. על כל פנים אין רישום כזה בא במקום מסמך המלמד על רכישה. התוצאה אפוא היא שמכירת המחסן לא הוכח במידה הדרושה במשפט האזרחי. מעבר לצורך אומר שהעובדה שהתובע העיד על עצמו כי לא קרא את החוזה טרם חתימתו עליו אין בה כדי להועיל לו כאשר כל העדים הנוספים למעמד החתימה לא העידו במיוחד הורגש חסרונו של העד חרובי חברו של התובע שנכח לדבריו בעת החתימה. הגינה 7. הנתבעת טוענת כי בדרישה ביחס לגינה יש משום הרחבת חזית. נושא הגינה הופיע בכתב התביעה. העד מטעמה של הנתבעת נחקר בשאלות הגינה (ראה עדותו בעמ' 13 ואילך), עדות זאת עברה ללא התנגדות מצד הנתבעת. על כך אמר ד"ר י. זוסמן, בספרו סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995, עמ' 329 כדלקמן: "כי לפעמים יש ובעלי הדין מתקנים כתב הטענות בשתיקה על ידי שמנהלים את המשפט בפסים שונים מאלה שנקבעו לו בכתבי הטענות, ואם עשו כן לא תשמע לאחר מכן הטענה - ובודאי לא בדרגת העירעור - כי בית המשפט לא צריך היה לסטות מאפיקי המשפט כמו שסומנו בכתבי הטענות". חיזוק לכך ניתן למצוא בדברי השופט זילברג בע"א 37/48, בנק הפועלים בע"מ נ' יעקב קרצוב, פ"ד ב' 144 עמ' 146 ליד האות ב' שם הוא קובע כדלקמן: "לאחר ששני הצדדים כאחד, מראשית הדיון ועד סופו, חקרו את עדיהם הם וגם את עדי הצד שכנגד על בסיס ההנחה של תשלות טעות, הרי בזה עצמו הסכימו שינהם מכללא לשינוי העילה ושוב אין הנתבע יכול לבקש ביטול התביעה או את דחייתה...". 8. באשר לטענותיהם הנוספות של התובעים בעניין הגינה: א. אין במפרט המצורף להסכם (להלן - "המפרט") כל פירוט לגבי אופן בנייתה של הגינה. המסמך היחיד שיכול היה להעיד על אופן בניית הגינה והתחייבויותיה של הנתבעת כלפי התובעים באשר לגינה, הינו תוכנית האדריכל. ב. תוכנית זו לא הוצגה בפני וגם לא בפני המומחה שמונה ע"י בית המשפט. 9. א. בחוות דעתו הראשונה (4/95) כותב המומחה מר הופמן כי החלק הפנימי של הקיר מצופה אבן כנדרש בדרך כלל. ב. באשר לבדיקת התאמת המצב הקיים לדרישות הספציפיות - פעולה זו מחייבת עיון במסמכים. עיון במסמכים לא נעשה ע"י המומחה מאחר ואלו לא הובאו לפניו ולכן המומחה אינו מחווה את דעתו בשל חיפוי הקיר שנעשה בפועל. ג. גם בחוות דעתו השנייה של המומחה לא נאמר דבר באשר להתאמת הדרישות למצב הקיים. וזאת כיוון שלא הוגשו לו התוכניות. ד. המומחה אמנם קובע בשתי חוות הדעת שהגיש לבית המשפט כי גינת הדירה מסודרת ומטופחת להפליא, ובהחלט סביר שהמומחה ראה את תוצאות השקעתם של התובעים בטיפוח הגינה. אך כיוון שלא הוכח לפני שהגינה לא נמסרה כפי שהתחייבה הנתבעת, עלי לקבוע שהתובעים לא הרימו את הנטל בעניין זה ולכן אני דוחה את התביעה בנושא הגינה. אי התאמה ורשלנות 10. בחוק המכר בסעיף 11 נאמר כי: א. "המוכר לא קיים את חיובו, אם מסר - (3). נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגלי או המסחרי או למטרה מיוחד המשתמעת מן ההסכם;" ב. התובעים בדרישותיהם לתיקון או פיצוי בגין הליקויים שנתגלו בדירה מבססים טענות אלו על אי ההתאמה כקבוע בחוק המכר. ג. אין עוררין כי נתגלו ליקויים בדירה. אך השאלה העולה היא מהם הליקויים אשר בגינם זכאים התובעים לפיצוי. רטיבות: 11. א. המומחה קבע בכל אחת מחוות הדעת שהגיש לבית המשפט כי אכן נתגלו ליקויי רטיבות בדירה. המחלוקת הקיימת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם על הנתבעת לתקן את הליקויי הנ"ל או לפצות את התובעים בגינו. בהחלטתי מיום 03/11/96 קבעתי כי על הנתבעת לתקן את ליקויי הרטיבות שנתגלו בדירה בכפוף לחוות דעתו של המומחה. ב. אין מחלוקת שהתובעים זכאים לקבל דירה יבשה. פגם של רטיבות הוא פגם של הממכר אין המדובר בפגם אסטטי בלבד אלא בפגם מהותי. הדירה נמסרה לתובעים כבר בשנת 24/03/92 ובעת ביקורו של המומחה ביום 26/03/96 עדיין נמצאה רטיבות כמפורט בחוות דעתו השלישית ובחוות דעתו הרביעית מיום 16.1.97 בה המליץ על בדיקה נוספת בחורף 96/7. ג. התובעת חזרה על טענתה שזכותה לתקן את הליקויים בכדי לא להאריך בדברי אומר שאני מאמץ את סיכומי התובע בשאלת הזכות לתיקון ע"י הקבלן כאמור בסיכומיו פרק ג' נטל השכנוע בעניין הרטיבות. ד. אני דוחה, איפוא, את טענות התובעת בדבר זכותה לתיקון הליקויים ומחייבה לשלם לתובעים את הסכום 6,400 ש"ח כפי שקבע המומחה בחוות דעתו השלישית בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום חוות הדעת (10.6.96) ועד התשלום המלא בפועל. שאר הליקויים: פתחים חיצוניים: 12. התקנת סורג בפתח יציאה למרפסת העליונה מחייבת, לפי הקבוע בתקנה 2.93 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל1970-, וכן לדעתו של המומחה מעקה הבנוי בגובה של 3.97 מ' מחייב התקנת סורג בפתח היציאה למרפסת הגג. עלות התקנת סורג כזה עשויה לעלות 490 ש"ח לערך. תריסי גלילה: 13. רמת הביצוע של בריחי הנעילה אינה ברמה המניחה את הדעת. אמנם לכאורה, התובע ויתר על תיקון ליקוי זה, ראה נספח 7 לתצהיר הנתבעת, אך יחד עם זאת תמוהות הן נסיבות הויתור שכן בישיבת הוכחות מיום 13.4.99 אומר התובע: "לא ויתרתי על ביצוע בריחים בחזית, אולי תריס אחד כן" (עמ' 6). על מה ולמה ויתר התובע על תיקון זה ולא ויתר על תיקונם של ליקויים אחרים? לכן אני פוסק לתובעים את עלות תיקונם של תריסים סכום של 750 ש"ח כפי שקבע המומחה בחוות דעתו. טיח וסדקים: 14. מאחר ובעבודות הטיח והסיוד נותרו ליקויי יסוד במקומות שנוים בדירה תפצה הנתבעת את התובעים בסך של 1,100 ש"ח סך עלות התיקון, בהתאם לחוות דעתו של המומחה. ריצוף וחיפוי: 15. נכונה היא טענת הנתבעת כי ליקוי זה יתוקן בד בבד עם תיקון ליקויי הרטיבות הקיימים בדירה, אך מאחר והחלטתי לסיים את הסכסוך המתמשך וליקויי הרטיבות יתוקנו ע"י הדיירים דהיינו התובעים, אני פוסק לטובת התובעים את עלות תיקון הריצוף, תיקום שעלותו ע"פ חוות דעת המומחה מגיעה כדי סך של 2,180 ש"ח. נגרות: 16. גם עבור ליקוי זה מקובלת עלי חוות דעתו של המומחה הקובע כי יתרת עלות התיקון הנדרש לאטימותם של ארגזי התריסים עומד על סך של 400 ש"ח. אלומיניום: 17. טוענת הנתבעת באשר לליקויי זה כי אם הפגם אינו בולט לעין ואינו גורם לבעייה פונקציונלית אין לפסוק פיצוי בעניין זה. טענה זו יש בה טעם לפגם. הנתבעת התחייבה למסור דירה לפי המפרט שצורף להסכם. כל חריגה ממפרט זה כמוה כהפרת חוק המכר ואין היא יכולה להתחמק מאחריותה אפילו לא בליקויים הנראים לכאורה כזוטות. לכן קבע המומחה המוסכם כי יתרת עלות פרק זה עומדת על סך של 1,460 ש"ח וכך קובע גם אני. סיוד וצבע: 18. לאור חוות דעתו של המומחה נראה כי ראש נזק זה שופר במידה חלקית אך טרם נסתיימה מלאכת התיקון. אמנם העיד התובע בישיבת הוכחות מיום 13.4.99 כי הרדיטורים פועלים כשורה אך יחד עם זאת ראדיטורים הנמצאים בדירה פנימה גם כך יוצרים פגם אסטטי ועל כן אני מחייב את הנתבעת בתשלום 400 ש"ח כאמור בחוות דעת המומחה. פיצויים בגין עוגמת נפש: 19. פיצויים אלו ניתנים לאומדן בלבד, ואני אומד אותם בסכום של 10,000 ש"ח הסכום נכון ליום פסק הדין וישולם לתובעים ע"י הנתבעת נושא ריבית והצמדה כדין. שכ"ט המומחה: 20. בנוסף לסכומים הנזכרים תשלם הנתבעת לתובעים את הסכומים ששילמו למומחה, בתוספת הפרשי הצמדה ריבית כדין ממועד ששולם ועד לתשלום המלא בפועל. 21. להסרת ספקות, כל הסכומים הנזכרים בחוות דעתו של המומחה ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום חוות הדעת ועד התשלום המלא בפועל. 22. כמו-כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ש"ח הסכום ישא ריבית והצמדה כדין. 23. המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים. זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי.אספקהקבלןמחסן