תביעה על תיקון סובארו ג'אסטי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה על תיקון סובארו ג'אסטי: 1. סיפור המעשה כפי שהושמע מפי התובעת בתיק זה מיוחד ויוצא דופן, אפילו בשיגרת הסיפורים המפתיעים השכיחים באולמו של בית המשפט ! התובעת היתה בעלת מכונית קטנה "ובאה בימים" מסוג סובארו - ג'סטי משנת ייצור 1987. ב05/10/98-, ערב חג הסוכות, יצאה במכוניתה זו מתל-אביב, בדרכה ירושלימה. במעלה הדרך עייפה המכונית, חומה עלה ואדים עלו ממנה. התובעת נאלצה לנטשה בצד הדרך. למחרת היום (בוקר חג הסוכות) התקשרה לחברת חילוץ וגרירה, זו שלחה אליה את הנתבע 2 - (להלן: "איאד") ויחד שמו פעמיהם לדרך לחלץ את המכונית. במהלך הנסיעה סיפר איאד לתובעת כי הוא עצמו גם בעל מוסך והמליץ בפניה לגרור את המכונית למוסכו, שאם לא כן תאלץ להשאירה בפתח מוסך סגור (שהרי יום חג היה זה) ומי יודע מה יעוללו למכונית הנטושה בודדה בפתח מוסך. התובעת שמחה להצעתו - והרכב נגרר ע"י איאד "למוסכו". למחרת ביקשה התובעת לבוא למוסך כדי לשמוע מה אבחנת "מחלת" המכונית ומחיר תיקונה. משהגיעה לכתובת אשר נמסרה לה התברר לה לתדהמתה כי המכונית ניצבת בחצר בית חברו של איאד - מר ראיד עליאן - כשחלקים ממנה מפורקים. היא מחתה על שהולכה שולל אך הנתבע וחברו סרבו להחזיר את המכונית או להעבירו למוסך של ממש ואף מאיומים לא נרתעו ובדלית ברירה השאירה אותה לחסדי טיפולם. לאחר קרוב לחודש ימים הודיעו לה ה"ה איאד וראיד כי המכונית טופלה לאחר שבוצעו בה תיקונים יקרים לרבות החלפת אטם ראש. השניים הגיעו לביתה בשעת לילה ודרשו תשלום 2,000.- ש"ח ושוב לא חסכו באיומים והיא שילמה את הנדרש ממנה. היא קיבלה קבלה של מוסך - הנתבע 1 - נושאת תאריך 01/11/98, ובה צויין כי התשלום הוא עבור "תיקון רכב לפי כרטיס עבודה". עפ"י כרטיס העבודה אשר העתקו מצורף לתביעה ביצע אותו מוסך (נת1/) "פ"ה (?) ראש מנוע, פירוק + הרכבה מנוע ושיפוץ מנוע" (!) והוחלפו חלקים שונים סה"כ התשלום בעבור כל אלה: 2,073.- ש"ח. גם לאחר שהוחזרה המכונית "המתוקנת" לידי התובעת לא נסעה כהלכה אלא "קרטעה", ונתקעה חדשות לבקרים. ראיד הנ"ל לקחה מספר פעמים לבדיקה אך טען שהמכונית תקינה לבד מליקויים שאינם בתחום עבודתו. לאחר כחודש וחצי נוספים "שבקה" המכונית (כלשון התובעת) ושוב נגרה, הפעם עד לפתח ביתה שם ניצבה שוממה כ3- חדשים עד אשר גברו תלונות השכנים על גרוטאה זו הניצבת ברחובם והתובעת נאלצה למכרה תמורת 1,000.- ש"ח. במהלך תקופה זו פנתה מספר פעמים לראיד אך פניותיה לא נענו עוד. 2. התובעת מצרפת לתביעתה אישור מוסך (אל נכון מי שרכש את המכונית ממנה) כי בבדיקת המכונית נמצאו מים בשמן, דבר המעיד כי "אטם ראש מנוע שרוף או ראש סדוק". 3. לטענת התובעת ערך המכונית, עפ"י שוויה בשוק המכוניות המשומשות - אלמלא "התעללות" שהפכה אותה לגרוטאה 13,000.- ש"ח, וזהו הסכום אותו תבעה. 4. הנתבע 1 הגיש כתב הגנה ובו צוין כי כלל איננו מכיר את התובעת ומאודו לא ראה אותה. הרכב הובא למוסכו ע"י "בחור בשם ראיד שהוא מכר של אחד העובדים שלי". הוא נכנס למוסך ב01/11/98-, טופל ויצא מהמוסך באותו יום. הנתבע מצרף להגנתו מסמך חתום ע"י ראיד המאשר כי הכניס את הרכב למוסך ב01/11/98- נכח לידו במשך כל שעות הטיפול "ואין לי כל טענות או תביעות לגבי התיקון שבוצע". 5. הנתבע 2 לא הגיש כתב הגנה אך התייצב בעת הדיון בבית המשפט. לדבריו נועץ בעו"ד אשר הבטיחו כי אין צורך להגיש כתב הגנה בערכאה זו. לעיצומו "רחץ ידיו" מכל קשר לפרשה; לדבריו שאלה אותו התובעת, עת גרר רכבה לראשונה, להיכן להביא את הרכב, הוא אמר לה שיש לו חבר שיש לו מוסך ובזה הסתיים תפקידו. "אני לא יודע מאומה על התיקון ולא הייתי מעורב בזה ולא קיבלתי אגורה עבור התיקון". 6. גם ראיד עליאן התייצב לדיון ודבריו ראויים שיצוטטו כלשונם: "אין לי מוסך ואין לי רשיון לנהל מוסך, יש לי תעודה של מכונאי. איאד הביא לי את האוטו וניסתי לתקן אותו - אין לי כלים אז הורדתי אותו למוסך. ניסיתי להביא כלים וזה לא הלך ושמעתי שהאוטו הזה יש לו קצת בעיות ובסוף הבאתי אותו למוסך של וזנה ...". 7. לאחר ששמעתי טענות הצדדים ועיינתי במסמכים אין בעיני ספק שהתובעת נפלה קרבן למעשי רשלנות ושרלטנות, אם לא מרמה והונאה חמורים ! אדם שאין לו מוסך, אין לו רשיון להפעיל מוסך ואין לו כלים לכך, הרשה לעצמו ליטול את רכבה לחזקתו, לפרק חלקים ממנו "ולהתעסק" בו בלא היתר ידע והסמכה לעשות כן. לא רק שאלו כשלעצמם מעשי הונאה, חסרי אחריות אלא הם אף בניגוד לחוק [ר' תקנות הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לרכב) ואין צריך להרחיב את הדיבור על תוצאות הרות אסון העלולות להיגרם ע"י רכב לקוי הנע על הכבישים כתוצאה מטיפול בלתי מקצועי. 8. אני דוחה בשתי ידיים את נסיון הנתבע 2 לנער חצנו מהמעשה ! נתבע זה הוא שביזמתו הובא הרכב ל"מוסך לא מוסך" זה, הוא שמסרו בידי ראיד עליאן והוא אף שליווה את העבודה - אף בא עם חברו אל התובעת לגבות כספים ממנה ! אני רואה בו שותף מלא לאחריות; 9. תמיהה שלא ניתנה לה תשובה היא החשבונית והקבלות השונות אשר ניתנו לתובעת ע"י הנתבע וחברו: תחילה חשבונית המעידה על רכישת חלקי חילוף בסך כולל 1,320.- ש"ח (מחנות אל-רינאווי) מ16/10/98- ולאחר מכן חשבונית אחרת של וזנה ע"ס 2,073.- ש"ח מ02/11/98- - שכ1,600.- ש"ח מתוכה אף הם בגין חלפים ובסופו של דבר נדרשה התובעת לשלם "רק" את סכום החשבונית של וזנה. נראה כאילו "חיפשו" הנתבעים חשבונית להציגה בפני התובעת בלא כל קשר לעבודה שבוצעה, אם בכלל ! 10. שאלה יותר מורכבת היא שאלת מעורבתו ואחריותו של הנתבע 1; לכאורה, אין קשר חוזי ישיר בינו לבין התובעת - וכפי שהצהיר מימיו לא ראה אותה ! הרכב הובא אליו ע"י אדם שאיננו בעליו (ובזה כשלעצמו אין, לדברי מר וזנה, כל חריג יוצא דופן) הוא טיפל ברכב "לשביעות רצון" אותו אדם אשר אף חתם על מסמך המסיר מעל הנתבע 1 כל אחריות - ובמה עוד ניתן לבוא אליו ? ולא היא ! סבור אני כי הצגת דברים זו מטעה; כמזמין העבודה עפ"י כרטיס העבודה של הנתבע 1 רשומה "אירית". כרטיס העבודה איננו חתום ע"י איש (למרות שמיועד, על פניו, להחתם ע"י הלקוח !) העובדה שהנתבע טרח להחתים את ראיד על אישור כי אין לו כל תביעות וטענות לגבי התיקון - תמוהה, אם לנקוט לשון המעטה. אינני מקבל את הסברו של מר וזנה, בעניין זה, כי הוא מחתים על הצהרה כזו כל מי שמבקש לתקן רק אטם ראש ואיננו מזמין "אוברול" מלא. כאמור רשומה התובעת כמזמינת העבודה - ואם כך מדוע לא דאג להחתים אותה. 11. מר וזנה קבל, בעת הדיון בפני, על שהתובעת לא באה אליו כאשר התברר כי התיקון לא עלה יפה - ולא הבהיר כיצד מתיישבת "הזמנתו" זו עם המסמך לפיו איננו אחראי לכל תקלה, הגם אין ספק שהתובעת כלל לא הכירה את וזנה ואחרי ככלות הכל - לא נסתרה טענת התובעת כי לאחר "הטיפול" במכונית שבקה זו ולא קמה עוד. 12. התובעת לא הציגה, אמנם, עדות מומחה ישירה בדבר הקשר בין השבתת המכונית לטיפולם של הנתבעים - אך לא נסתרה טענתה כי מאז הוחזרה אליה לאחר אותו טיפול לא חזרה עוד לאיתנה הגם קיים, כאמור לעיל, אישור המוסך כי נמצאו מים בשמן המנוע - על המשתמע מכך. 13. תמונת הקשר בין ראיד, איאד ווזנה ובמה בדיוק טיפל כל אחד מהם לא הובהרה לי ולפיכך כאשר "השורה התחתונה" של טיפולים היא השבתת המכונית - ולא ניתן לחלק את האחריות ביניהם במדוייק, יש להטיל את האחריות לתוצאה על שלושתם במאוחד ובנפרד. לפיכך אני קובע כי על הנתבעים לשאת בנזקי התובעת כתוצאה מהטיפול הכושל במכוניתה. 14. שיעור הנזק: הנתבעים לא כפרו בטענת התובעת כי שווי המכונית, אלמלא מצבה, היה 13,000.- ש"ח. לא נסתרה טענתה כי מכרה אותה כגרוטאה תמורת 1,000.- ש"ח. הפסדה הוא לפיכך 12,000.- ש"ח. מששילמה התובעת לנתבעת 2,000.- ש"ח תמורת תיקון כושל - הרי שהיא זכאית גם להחזר תשלום זה. התובעת זכאית להלכה גם פיצוי עבור חדשים ארוכים בהם נשללה הנאתה מהמכונית. נזקיה עולים איפוא במידה ניכרת על הנתבע בתביעתה. משהעמידה התובעת את סכום תביעתה על 13,000.- ש"ח אין לפסוק לה יותר מכך. 15. התוצאה היא שאני מחייב את הנתבעים הדדית לשלם לתובעת 13,000.- ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה (13/05/99) ובנוסף על כך אגרת תביעה בסך 152.- ש"ח ובעבור ביטול זמנה בהליך זה 1,000.- ש"ח. תיקון רכב