1. כנגד המערער הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ ב- 5.2.95 בתיק הוצאה לפועל לצורך גביית מזונות קטינה. 2. הקטינה בת 8, אין חוב מזונות עבר, והמזונות השוטפים עומדים על סך 1,156 ש"ח. 3. עוד בערעור בתמ"ש 56890/97 פסק בית משפט זה: (א) גם אם החיוב הכספי או החיוב של המזונות השוטפים שולם כסדרו ואין יתרת חוב בהוצאה לפועל - אין מניעה ליתן סעד של עיכוב יציאה מהארץ כנגד החייב בגין חיובי המזונות שנושאים פני עתיד, ושנקבעו בפסק-הדין. (ב) אין המדובר בסעד זמני בטרם ניתן פסק-דין כאשר קניינו של הנושה, בהיבט של זכות חוקתית, אינו מוכח. פסק הדין, המבוצע בהוצאה לפועל, ניתן לאחר בירור מלא של זכויות הצדדים והוראת סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל חלה גם על חיובים עתידיים שנקבעו בפסק-הדין. לקטגוריה זו ניתן לסווג גם פסק-דין למזונות, שמטיבו מתפרש על פני תקופה ממושכת בעתיד. 4. החייב לא עירער על עיכוב היציאה שהוצא כנגדו בפב' 95. בשנים שחלפו המציא המערער שני ערבים, שיציאתם עוכבה, כל אימת שחפץ היה לנסוע לחו"ל. 5. ביולי 97 הגיש המערער בקשה לראש ההוצאה לפועל לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ. בבקשה הציע המערער לעקל את קיצבת הנכות המשולמת לו ע"י המוסד לביטוח לאומי לצורך גביית מזונות הקטינה, וכנגד לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ. בבקשה הודגש שהמערער עומד לנסוע לחו"ל ב- 1.8.97. קיצבת הנכות עמדה נכון ליוני 96 על גובה 1,347 ש"ח ועלתה על גובה מזונות הקטינה. המערער אף טרח והמציא אישור שגימלת הנכות תשולם לו עד הגיעו לגיל 65 - גם לאחר שתפוג חובת המזונות לקטינה. 6. לצורך הנסיעה באוגוסט 97 המציא המערער ערבים. עתה מבקש הוא להעמיד להכרעה עקרונית את הסוגיה. 7. סעיף 303 (א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 - מורה: "זכות לגימלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגימלה לפי פסק-דין של בית משפט או של בית-דין מוסמך". סעיף 14 (א) לחוק המזונות (הבטחת תשלום) קובע: "המוסד יגבה מן החייב כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה לפי פסק-הדין למזונות..." 8. העקרון המנחה את המוסד לביטוח לאומי בעניין נכוי חוב מזונות מקיצבת נכות הוא, שיש הכרח מחד לגבות מזונות מהחייב באמצעות נכוי מהקצבאות המגיעות לו, ומאידך להבטיח לחייב - הנכה הכנסה מינימלית לקיום. עקרון מנחה זה ישים רק כאשר המוסד לביטוח לאומי, המשלם לחייב את קיצבת הנכות, משלם לזוכה את קיצבת המזונות - בנסיבות בהן מעדיפה הזוכה לממש את פסק-הדין למזונות דרך הביטוח הלאומי ולא באמצעות ההוצאה לפועל. כאשר המוסד לביטוח לאומי הוא אשר משלם את המזונות ינוכה מקיצבת הנכות של החייב במזונות, לטובת מזונות, סכום שיותיר לנכה הכנסה מינימלית לקיום. 9. כאשר פסק הדין למזונות מבוצע בהוצאה לפועל - לא הוסמך המוסד לביטוח לאומי להפעיל שיקול דעת לעניין גובה הנכוי מקיצבת הנכות. כאשר הנכוי בגין חוב המזונות מתבצע עפ"י צו ראש ההוצאה לפועל ניתן לעקל את מלוא קיצבת הנכות וגם לצורך גביית מזונות העבר. ניתן גם לעקל בצו הוצאה לפועל את קיצבת השירותים המיוחדים והניידות אם הדבר נדרש במפורש בצו העיקול. במקרים כאלה, נכה שנותר ללא מקורות קיום, מופנה לבדיקת זכאות לקיצבת הבטחת הכנסה. 10. נוצר חוב גימלת יתר וכן חוב מזונות ינוכה חוב הגימלה בעדיפות על חוב המזונות. 11. לאחר שלמדנו על יחסי הגומלין בין חוב מזונות או קיצבת מזונות לבין קיצבת נכות, נעבור ונבחן אם קיצבת נכות יכולה לשמש בטוחה לתשלום מזונות קטינה בזמן שהותו של החייב בחו"ל. 12. סעיף 324 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995 מורה: "הנמצא בחוץ לארץ למעלה משישה חודשים לא תשולם לו קיצבה בעד הזמן שלמעלה מששת החודשים הראשונים אלא בהסכמת המוסד, ואולם רשאי המוסד לשלם את הקיצבה כולה או מקצתה לתלויים בו". 13. קיצבת הנכות אינה יכולה לשמש ערובה לתשלום מזונות בתקופת שהות החייב בחו"ל באשר אין ערובה שהחייב לא יהגר מהארץ. תשלום קיצבה לשוהה בחו"ל מותנה בכך שהנכה הוא בגדר "תושב ישראל" גם בעת שהותו בחו"ל אולם אם הנכה היגר מהארץ הרי שאינו זכאי לקיצבה גם ב- 6 החודשים הראשונים מאז עזב את הארץ. 14. עפ"י הכללים שנקבעו ע"י המוסד לביטוח לאומי תשולם קיצבת נכות לנכה השוהה מעל 6 חודשים בחו"ל רק אם התקיימו אחד מהתנאים הבאים: (א) 50% נכות רפואית לפחות או דרגת אי כושר בשיעור 75%. לא הוכח שהמערער עומד בקרטריון זה באשר עפ"י האישור שהוצג דרגת נכותו 41%. (ב) הנכה שוהה בחו"ל באחת מהארצות אתן כרתה ישראל אמנה הנוגעת לעניין ביטוח נכות. יסוד זה אף הוא לא הוכח לעניין המערער. (ג) הנכה מועסק ע"י מעביד ישראלי הממשיך לשלם לו שכר עבודה בתקופת שהותו בחו"ל ומהשכר משולמים דמי ביטוח לאומי ומס הכנסה בישראל. יסוד זה אינו ניתן לאכיפה לאחר שהמערער יעזוב את ישראל. (ד) המערער שוהה בחו"ל לצורך טיפול רפואי או שיקום. יסוד זה לא נטען כלל ולא הוכח. 15. עפ"י הנוהלים לעניין תשלום קיצבת נכות לשוהה יותר מ- 6 חודשים בחו"ל, על הנכה - החייב במזונות - להמציא אחת לשנה שורה של אישורים כדוגמת אישור חיים קונסולרי, תעודות רפואיות וכדו'. אי המצאת האישורים גוררת הפסקת תשלום קיצבת הנכות. 16. אין שום וודאות אם קיצבת הנכות תשולם לקטינה עבור מזונותיה בתקופת שהיית המערער בחו"ל. לאור התנאים הנדרשים ע"י המוסד לביטוח לאומי והצורך בשיתוף פעולה של המערער, גם בתקופת שהותו בחו"ל, אין קיצבת הנכות של החייב יכולה לשמש כערובה לצורך ביטול עיכוב יציאה מהארץ שהוצא כנגד חייב מזונות. 17. בנסיבות אלה, משלא הוצעה ערובה אחרת - לא ניתן לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ, ודין הערעור להדחות. 18. ניתן היה גם לדחות את הערעור מנמוקים פרוצדורלים, באשר הערעורים לא הוגשו במועד הקבוע בתקנות. לא הוגשה בקשה להארכת מועד ולא הובאו בפני בית המשפט נמוקים המצדיקים את האחור. 19. הערעור נדחה. 20. הנני מחייב את המערער לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח + מ.ע.מ צמוד למדד ונושא ריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל. קטיניםמזונות ילדיםהוצאה לפועלמזונות