התובע בתיק זה, מר אברהם גיל, לימד בשנת הלימודים תשס"ו בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים בהיקף של 6 שעות שבועיות למשך סמסטר א' (היקף של רבע משרה בחישוב שנתי), ושולמו לו שכר ותנאים נלווים בהתאם לכך. בתביעה זו התובע מבקש התובע כי בית הדין יחייב את הנתבעת, שהיא עמותה המנהלת את בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, לשלם לו שכר וזכויות נלוות בגין שנת תשס"ו, כאילו הוא לימד בהיקף של 12 שעות בכל אחד משני הסמסטרים (לפי היקף משרה מלאה בחישוב שנתי). לטענת התובע, הוא זכאי לסעד הנתבע על ידו בשל כך שהוא הועסק על ידי הנתבעת במשרה מלאה משך ארבע שנים - משנת הלימודים תשס"ב עד שנת תשס"ה, ורק סמוך לתחילת שנת הלימודים תשס"ו, בחודש 9/05, הוצע לו ללמד בשנת הלימודים תשס"ו בהיקף של 6 שעות שבועיות בסמסטר א' בלבד, תוך הפחתה של היקף משרתו ב-75%. לטענת התובע, הנתבעת הפרה את חובתה ליתן לו הודעה מוקדמת מספקת על צמצום משרתו ואיחרה את המועד המחייב למתן הודעה כזו. בשל הפרת חובת הנתבעת ליתן לו הודעה מוקדמת על צמצום משרתו, התובע טוען שהוא זכאי לשכר ותנאים נלווים לשנת תשס"ו לפי משרה מלאה. הנתבעת טוענת שתביעת התובע נעדרת עילה וכופרת בטענת התובע כי היא הפרה חובה כלשהי החלה עליה בקשר למתן הודעה לתובע בדבר רצונה להעסיקו בשנת תשס"ו בהיקף של 6 שעות למשך סמסטר אחד. השאלה בה נדרשת הכרעתנו בהליך זה היא האם התובע הוכיח את עילת התביעה הנטענת על ידו? פירוט העובדות הנתבעת היא עמותה המנהלת את בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, שהינו מוסד להשכלה גבוהה המורשה להעניק תארים אקדמיים במקצועות שונים בתחומי ההנדסה והניהול (להלן: "בג"ט"). התובע הינו איש עסקים בתחום היזמות ונותן שירותי ייעוץ בתחום האסטרטגיה והיזמות העסקית. טרם עבודתו אצל הנתבעת, לא עסק התובע בהוראה במוסד אקדמי. התובע התקבל לעבודה אצל הנתבעת בשנת 2000 לצורך ריכוז קורס יזמות בתמיכת חברת "סודה קלאב". קבלת התובע לעבודה נעשתה על פי המלצת ראש מחלקת ניהול ושיווק טכנולוגיה בנתבעת, מר גרשון מיילס, מתוך מגמה לחזק את המימד העסקי-שיווקי של קורס "סודה קלאב". נוכח סיום עבודתו של מר מיילס באותה עת, הוצע לתובע במהלך שנת 2001 להתמנות לראש המחלקה לניהול ושיווק טכנולוגיה (להלן: "המחלקה"). על פי עדותו של פרופ' יוסף בודנהיימר, מי שכיהן במועדים הרלוונטיים לתביעה כנשיא בג"ט, המקובלת עלינו, מטרת קליטתו לעבודה של התובע היתה לאייש את תפקיד מנהל המחלקה על רקע סיום עבודתו של מר מיילס. לאור הנחיות המועצה להשכלה גבוהה, הקובעות, מצד אחד, כי ניהול מחלקה מהווה חלק ממשרה אך מצד שני, מחייבות העסקת בעלי תפקיד, בהם מנהל מחלקה, במשרה מלאה, הוצע לתובע להשלים את משרתו למשרה מלאה באמצעות שעות הוראה. בהתאם לכך, הוצא לתובע ביום 9.12.01 כתב מינוי שזו לשונו: "לכבוד מר אייב גיל יו"ר מחלקת ניהול ושיווק טכנולוגיה שלום רב, אני שמח להודיע לך על מינויך למשרת יו"ר המחלקה לניהול ושיווק הטכנולוגיה לשנת הלימודים תשס"ב, 2001-2002 בבית ספר גבוה לטכנולוגיה, ירושלים. המינוי בתוקף מ 1.10.01 ועד 30.9.02. תנאי ההעסקה הם כדלהלן: משרה מלאה, כאשר 33.3% מהמשרה תוקדם לניהול המחלקה ו-16.7% יוקדשו לפעילויות לפיתוח ושיפר יחסי המוסד עם התעשיה. 50% המשרה הנותרים, 12 שעות סמסטריאליות, יוקדשו להוראה במשך השנה. אתה רשאי לעסוק יום בשבוע בפעילויות שאינן קשורות למוסד. אולם, קשרי תעשיה שתפתח עם תלמידים וסגל של בית ספר גובה לטכנולוגיה, ירושלים, ופרויקטים שלהם יתואמו אתי ויאושרו על ידי. השכר ייקבע עפ"י דרוג של מורה בכיר עם 20 שנות ותק. כמו כן תשולם לך תוספת ניהולית של 15% כיו"ר מחלקה. לאור המאמצים המיוחדים הדרושים לקורס היזמות שבו אתה מרצה, תשולם לך תוספת של 2,000 שקל ברוטו לחודש, במידה ויגויסו תרומות וחסויות מסודה קלאב או מקור אחר. כמו כן הנך זכאי לקרן פנסיה וקרן השתלמות שקלית כמקובל במוסדנו. ... כפי שהנך יודע, ראש מחלקה חייב להיות בעל תואר שלישי ולכן תוקף כהונתך כראש מחלקה הוא לשנה"ל הנוכחית או לשנה נוספת אחת בלבד. אם תמשיך בתפקיד הוראתי לאחר סיום כהונתך כיו"ר מחלקה, יהיה זה כפוף להסכם הדדי בינינו באותו זמן". בכבוד רב, פרופ' יעקב פרידמן חיים בש רקטור מנהל כספים ראשי" בפועל המשיך התובע לכהן כיו"ר המחלקה לניהול ולשיווק עד ליום 15.2.05, מועד בו פרש מתפקידו כיו"ר המחלקה על פי הודעה שנתן לסנאט בג"ט ביום 25.11.05. הסיבות לפרישתו של התובע מתפקיד יו"ר המחלקה שנויות במחלוקת בין הצדדים, אך הכרעה במחלוקת זו אינה נדרשת לצורך הכרעה בתביעת התובע, ולא נידרש לה. למרות שבכתב המינוי מיום 9.12.01, נאמר שתוקף מינויו של התובע היה עד יום 30.9.02 (דהיינו עד לסוף שנת הלימודים תשס"ב), ועל אף האמור בסוף כתב המינוי לפיו "תוקף כהונתך כראש המחלקה הוא לשנה"ל הנוכחית או לשנה נוספת אחת בלבד", לא הוצא לתובע כל מכתב בדבר הארכת מינויו כיו"ר המחלקה לאחר סיום שנות הלימודים תשס"ב או תשס"ג. גם בשנות הלימודים תשס"ג, תשס"ד ותשס"ה (עד ליום 15.2.05), נשמרה החלוקה של משרת התובע בהתאם לאמור בכתב המינוי מיום 9.12.01, ובהתאם לכך מטלות ההוראה היוו 50% ממשרת התובע. עם סיום כהונתו של התובע כיו"ר המחלקה, אשר משמעותה היתה הפחתת 50% ממשרתו, הוסיפה הנתבעת לתובע שעות הוראה להשלמת משרתו ל-100% עד לסוף שנת הלימודים תשס"ה. עוד ביום 4.1.05 הפיץ רקטור בג"ט הודעה בדואר האלקטרוני הפנימי של בג"ט על סיום כהונתו של התובע כיו"ר המחלקה, בה נאמר: "I am pleased to announce that effective February 15, 2005, Mr. Abe Gill will be moving to a new position - Managing the JCT Entrepreneurship Program and Business Intelligence Laboratory. A new Head of the TMM Department will be elected by the senate. Mr. Gill ha agreed to assist the new Department Head during the second semester of this academic year. Afterwards, he will concentrate on teaching and managing the Entrepreneurship/BI Programs at the TMM Department. We wish Abe Gill success in his new position. Professor Menachem Steiner Rector" ביום 21.8.05 שלחה הנתבעת לתובע מכתב בו הוצע לתובע ללמד בבג"ט בשנת תשס"ו כ"מורה מן החוץ" בהיקף של 6 שעות הוראה שבועיות למשך סמסטר א'. ביום 15.9.05 פנה ב"כ התובע לנתבעת במכתב בו נטען כי "על פי ההלכה שנפסקה בעשרות פסקי דין של בית הדין לעבודה במשך השנים, אין תוקף לפיטורין או לקיצוץ שעות עבודה של עובד הוראה לאחר 31.5.05". במכתב נטען כי "לפני כחודש פירסמו מתכונת הלימודים של עובדי המחלקה לשנת תשס"ו ונקבע כי מרשי יעבוד במשרה מלאה: 12 שעות לימוד בסמסטר א' ו-12 שעות לימוד בסמסטר ב'". בהמשך המכתב נדרשה הנתבעת לשלם לתובע שכר בשנת תשס"ו לפי משרה מלאה, בין שיועסק בפועל במשרה מלאה ובין שיועסק על פי ההצעה מיום 21.8.05 ברבע משרה בלבד. הנתבעת דחתה את דרישת התובע ובפועל העסיקה אותו בשנת תשס"ו על פי הצעתה מיום 21.8.05 ושילמה לו שכר בהתאם לכך. מכאן התביעה, בה כאמור, מבקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו שכר ותנאים נלווים בגין שנת הלימודים תשס"ו לפי 12 שעות הוראה בשני סמסטרים. טענות התובע טענות התובע בהליך עברו כמה גלגולים. תחילה נטען בכתב התביעה, בהמשך למכתבו של ב"כ התובע לנתבעת מיום 15.9.05, כי הנתבעת פעלה שלא כדין משהודיעה לתובע על צמצום היקף משרתו לאחר 31.5.05, בניגוד לפסיקה לפיה יש להודיע לעובד הוראה על פיטוריו או על צמצום משרתו לפני 31.5 בשנת הלימודים הקודמת. בסיכומיו זנח התובע טענה זו, ולא בכדי. אכן, כטענת הנתבעת בכתב ההגנה, הכלל בדבר מתן הודעה לעובד הוראה על פיטוריו או צמצום משרתו לפני 31.5 חל רק על עובדי הוראה שעליהם חלים ההסכמים הקיבוציים של ארגוני המורים (בבתי הספר היסודיים ובבתי הספר העל-יסודיים). התובע הוסיף וטען כי הנתבעת יצרה כלפיו מצג לפיו הוא ימשיך לעבוד בשנת תשס"ו בהיקף של 12 שעות בשני הסמסטרים. המצג הוצג לו בכך שעוד בחודש יוני 2005 הוכן לוח "שיבוץ מורים" לשנת הלימודים תשס"ו בו נרשם שהתובע ילמד 12 שעות שבועיות. התובע טען, לראשונה בתצהיר עדותו הראשית, כי קיצוץ משרתו נעשה בעקבות מחלוקת שהתגלעה בינו לבין נשיא בג"ט, פרופ' בודנהיימר, בקשר לייעוד כספים שאושרו לנתבעת על ידי "קרן מרק שולמן". לטענת התובע בתצהירו, נשיא בג"ט כינה כ"מטורפת" תכנית שהתובע הציג על פיה כספי קרן שולמן ייועדו למרכז יזמות שהקמתו תוכננה על ידי התובע, ובעקבות כעסו על התובע ניתנה הוראה על קיצוץ משרתו. בסיכומיו טוען התובע כי יש לאמץ גרסה זו חרף הכחשתה על ידי פרופ' בודנהיימר, מאחר שהנתבעת לא הביאה לעדות את מי שביצע את השיבוצים בלוח השיבוצים מחודש 6/05 שצורף לכתב התביעה ולא הסבירה כיצד השתנה היקף משרתו של התובע ממשרה מלאה בחודש 6/05 לרבע משרה בחודש 8/05. בסיכומיו התובע העלה טענה חדשה, על פיה צמצום משרתו נעשה בניגוד לסעיף כ' ל"חוקת העבודה של המורים הקבועים או המועמדים לקביעות בבית-ספר גבוה לטכנולוגיה" מיום 19.9.74 (להלן: "חוקת העבודה"), אשר הוגש לבית הדין לאחר ישיבת ההוכחות בתיק על פי החלטת בית הדין. בסעיף כ' לחוקת העבודה נקבע: "התפטרות או פיטורים התפטרות או פיטורים מתבצעים בדרך כלל בתום שנת הלימודים והם מחייבים הודעה מוקדמת של ששה חודשים מראש, לגבי מרצה, מרצה בכיר וכו' (לרבות חבר מחקר וחבר הוראה), ושל שלושה חודשים מראש לגבי אסיסטנט ומדריך אלא אם כן היתה הפרישה מטעמי בריאות, משמעת, או התנהגות שאינה הולמת את אופיו של המוסד". בסעיף ב' לחוקת העבודה נקבעה תחולת החוקה, כך: "תחולת ההסכם - הסכם זה חל על כל הפרופסורים, המרצים הבכירים, הר"מים, המרצים, המדריכים והאסיסטנטים שעברו פרוצדורה וקיבלו מינו וכן על אלה שמקבלים מנוי-ביניים לקראת מינוי רגיל (להלן: "המורים")". בסיכומיו התובע טוען שאמנם הוא לא קיבל קביעות אצל הנתבעת, אך עם זאת מאחר שבכתב המינוי שלו נאמר ששכרו ישולם על פי דירוג של מורה בכיר, הרי שמשמעות הדבר היא שהתובע היה מורה אצל הנתבעת. בהתאם לכך, התובע, שהיה מורה, היה בגדר מי שקיבל "מנוי-ביניים לקראת מינוי רגיל", ועל כן סעיף כ' לחוקת העבודה חל עליו. בהתאם לכך, היה על הנתבעת לתת לו הודעה מוקדמת של ששה חודשים בדבר צמצום משרתו, והפרת חובה זו משמעותה שיש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע את שכרו עבור כל שנת תשס"ו לפי משרה מלאה. בתמיכה לטענתו לפיה הנתבעת התייחסה לתובע כאל מורה שחוקת העבודה חלה עליו, מציין התובע את העובדה שנמסרה לו הצעה להעסיקו כמורה מן החוץ בשנת הלימודים תשס"ו. מסירת הצעה זו מעידה על כך, לטענת התובע, כי הנתבעת ביקשה לשנות את מעמדו של התובע למעמד של "מורה מן החוץ", ועל כרחך אתה אומר שלפני אותו שינוי התובע היה מורה "רגיל" שחוקת העבודה חלה עליו. עוד מציין התובע כי אין מחלוקת כי התובע לא היה "מורה מן החוץ" בשנת תשס"ה, כפי שאישר העד מטעם הנתבעת, מר חיים בש. התובע טוען כי ראיה נוספת לתחולת חוקת העבודה עליו היא העובדה שהוא הועסק בכל שנות עבודתו במשרה מלאה, ואף לאחר שחדל לכהן כיו"ר המחלקה הוא המשיך לעבוד במשרה מלאה והודעה על כך נמסרה לו ולכל הגורמים בבג"ט בהודעת דוא"ל של הרקטור מיום 4.1.05. התובע מוסיף וטוען כי העובדה שהוא הוסיף לכהן כיו"ר המחלקה לאחר תום שנת תשס"ב ואף לאחר תום שנת תשס"ג, ללא שהוצא לו מסמך בדבר הארכת תנאי עבודתו על פי כתב המינוי שקיבל ביום 9.12.01, מוכיחה את טענתו כי הוא היה במעמד של מורה רגיל בבג"ט, ולא עבד על פי הסדר מיוחד, כטענת הנתבעת. אשר לטענת הנתבעת בדבר החלטות של סנאט הבג"ט שהתקבלו בכל שנה על פיהן הוארכה כהונת התובע כיו"ר המחלקה, הרי שהחלטות כאלה לא הוצגו בהליך ובנסיבות אלה אין לקבל את טענת הנתבעת בדבר קיומן של אותן החלטות. התובע מדגיש כי לאחר תום כהונתו של התובע כיו"ר המחלקה בחודש 2/05, הוא הועסק במשרה מלאה כמורה, וודאי שמאותו מועד ואילך לא ניתן לטעון כי הוא הועסק על פי מינוי מיוחד, ולכן יש לקבוע כי התובע היה מורה רגיל שחוקת העבודה חלה עליו. האם התובע הוכיח את עילת התביעה לה הוא טוען? לאחר שבחנו את מכלול הראיות וטענות הצדדים, אנו סבורים שהתובע לא הוכיח עילת תביעה לסעד המבוקש על ידו בהליך זה, ומקובלות עלינו תשובות הנתבעת לטענותיו השונות, כמפורט להלן. למעשה, לאחר זניחת טענת התובע בדבר חובת הנתבעת להודיע לו על צמצום משרתו עד 31.5.05, נותרו לדיון שתי טענות של התובע: צמצום משרתו נעשתה תוך הפרת סעיף כ' לחוקת העבודה. הוצג לתובע מצג בדבר שיבוצו להוראה בשנת תשס"ו בהיקף של 12 שעות בשני הסמסטרים. התובע אמנם טען בנוסף לשתי הטענות האמורות, כי ההחלטה על צמצום משרתו התקבלה משיקולים נקמניים, בשל כעסו של הנשיא על הצעתו לייעד את כספי קרן שולמן למרכז היזמות, אך בעקבות התנגדות ב"כ הנתבע להרחבת חזית לטענה זו, שהועלתה לראשונה בתצהירו של התובע, הבהיר ב"כ התובע כי אין הוא טוען לעילה משפטית שלא נטענה בכתב התביעה אלא אך מסביר את גרסת התובע לרקע העובדתי שהוביל להחלטה שנוגדת את חובת הנתבעת למתן הודעה מוקדמת (פרוטוקול 16.3.10, עמ' 8, שורות 1-6). ממילא מקובלת עלינו עדותו של פרופ' בודנהיימר, לפיה הוא כלל אינו מתערב בשיבוץ מורים במחלוקות ולא התערב בהחלטה להציע לתובע ללמד בשנת תשס"ו כמורה מן החוץ בהיקף של 6 שעות למשך סמסטר אחד. כפי שנפרט להן, מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי ההצעה האמורה הוצעה לתובע בתום לב ומנימוקים ענייניים וסבירים של צרכי המחלקה, כפי שהוגדרו על ידי יו"ר המחלקה שהחליפה את התובע בתפקיד זה. אשר לטענת התובע בדבר הפרת סעיף כ' לחוקת העבודה, עמדתנו היא שחוקת העבודה כלל לא חלה על התובע. להלן נימוקינו לקביעה זו. מכתב המינוי של התובע כיו"ר המחלקה, כמו גם מעדותו של מר בש, המקובלת עלינו, עולה כי מינויו של התובע לא היה מינוי אקדמי אלא מינוי לתפקיד ניהולי. מאחר שמינויו של התובע לא היה מינוי אקדמי, אין בסיס לטענתו בדבר תחולת חוקת העבודה עליו, שכן התובע לא היה מי שקיבל "מינוי ביניים לקראת מינוי רגיל". כתב המינוי של התובע מבהיר באופן מפורש, שאם ימשיך בתפקיד הוראה לאחר הפסקת כהונת התובע כיו"ר המחלקה, הדבר יהיה כפוף להסכמה הדדית אליה יגיעו הצדדים באותו מועד. הוראה זו תומכת בגרסת הנתבעת לפיה מטרת קבלת התובע לתפקיד יו"ר המחלקה היתה לצורך ניהול המחלקה ולא לצורך הוראה, והשלמת משרת התובע על ידי שעות הוראה נעשתה לאור כללי המועצה להשכלה גבוהה שחייבו העסקת בעל תפקיד במשרה מלאה. גרסה זו אף מתיישבת עם העובדה, שאינה במחלוקת, שהתובע לא עסק בהוראה במוסד אקדמי לפני שעבד אצל הנתבעת (פרוטוקול מיום 16.3.10, עמ' 3, שורות 6-8). טענת התובע כי אי הוצאת מסמך המחדש את מינויו בשנות הלימודים שלאחר שנת תשס"ב משמעותה שכאשר המשיך בעבודתו לאחר שנה זו הוא הפך למורה במעמד רגיל, אינה מקובלת עלינו., כאשר התובע המשיך לעבוד בתחילת שנות הלימודים שלאחר שנת הלימודים תשס"ב, ללא כל שינוי מן המתכונת בה עבד בשנת תשס"ב, הרי שגם בהעדר מסמך בדבר הארכת כתב המינוי, המסקנה שיש להסיק בדבר אומד דעתם של הצדדים היא שהוסכם ביניהם, בהתנהגות, כי ההסדר שנקבע בכתב המינוי ימשיך לחול עליהם. לדעתנו, אין בסיס בראיות לכל מסקנה אחרת. אין מקום להסיק מסקנה בדבר שינוי במעמדו של התובע בשנות הלימודים שלאחר שנת הלימודים תשס"ב, גם לאור הפסיקה לפיה הקניית מעמד אקדמי או שינוי במעמד אקדמי, אינם משתכללים ללא קיום ההליכים הפורמליים הנדרשים לכך על פי תקנון המוסד להשכלה גבוהה בו מדובר (עע 101/06 ד"ר נחום מנחם נ. הטכניון (ניתן ביום 31.12.06) אין כל מחלוקת על כך שבעניינו של התובע, לא ננקט הליך אקדמי כלשהו למינויו במינוי אקדמי, ועל כן אין מקום להסיק כי נעשה שינוי כלשהו במעמדו כפי שזה נקבע בכתב המינוי שלו. אף אין בסיס לטענת התובע כי הודעת הדוא"ל מיום 4.1.05 שהוציא רקטור בג"ט מהווה מסמך המשנה את מעמדו של התובע או מעיד על שינויו. הודעת דוא"ל זו אינה אלא הודעה אינפורמטיבית שהופצה בדוא"ל הפנימי של בג"ט בדבר סיום כהונתו של התובע כיו"ר המחלקה, וניכר ממנו שהוא נוסח מתוך רצון לשמור על כבודו של התובע. אין כל ממש בניסיונו של התובע לבסס על מסמך זה שינוי כלשהו במעמדו. על רקע האמור לעיל, אף אין בסיס לטענת התובע כי השלמת משרתו למשרה מלאה לאחר סיום כהונתו כיו"ר המחלקה בחודש 2/05, שקולה לשינוי מעמדו בפועל. מקובלת עלינו בהקשר זה טענת הנתבעת כי ההחלטה על השלמת משרתו נעשתה על מנת לאפשר לתובע לסיים את שנת הלימודים תשס"ה, אותה החל במשרה מלאה שמחציתה אינה בהוראה, בעבודה במשרה מלאה, זאת למרות שחדל להיות מנהל המחלקה. על רקע זה, לא היה בהשלמת משרתו של התובע עד סוף שנת תשס"ה כדי לגרוע מהסכמת הצדדים, כפי שבאה לידי ביטוי בכתב המינוי, לפיה העסקתו של התובע בהוראה לאחר סיום כהונתו כיו"ר המחלקה טעונה הסכמה הדדית, ואין לראות בהסכמה להשלים את משרת התובע עד סוף שנת הלימודים תשס"ה כמקנה לתובע הבטחה כלשהי בנוגע לשיעור העסקתו בהוראה מעבר לתום אותה שנת לימודים. אשר להסתמכות התובע על המסמך שצורף לכתב התביעה כנספח ב', שהינו טבלת לוח שיבוץ לשנת תשס"ו בו התובע משובץ להוראה בהיקף של 12 שעות בשני הסמסטרים של השנה: הנתבעת טענה כי מדובר במסמך בלתי מחייב אשר שימש את מחליפתו של התובע בראשות המחלקה כנייר עבודה אשר מעולם לא פורסם ומעולם לא נמסר לתובע באופן רשמי. טענה זו מקובלת עלינו לאור עדותו של התובע בחקירתו הנגדית, בה טען כי איננו זוכר כיצד מסמך זה הגיע לידו. התובע העיד כי הוא עצמו הכין, כשנה לפני תחילת שנת הלימודים תשס"ו, לוח שיבוצים לשנת תשס"ו בו שיבץ את עצמו ל-24 שעות הוראה. טענה זו אינה מתקבלת על דעתנו, שכן החלק ההוראתי של משרת התובע היה נלווה לחלק הניהולי, והתובע לא הסביר מדוע הניח עוד בתחילת שנת הלימודים תשס"ה כי יחדל לשמש יו"ר המחלקה במהלך השנה. מכל מקום, התובע טען בעדותו כי נספח ב' לכתב התביעה היתה "ורסיה" של לוח שיבוצים שהוא ערך עוד בעת כהונתו כיו"ר המחלקה, וכי בנספח ב' לכתב התביעה נעשו שינויים על ידי יו"ר המחלקה שהחליפה אותו. בעדות זו יש תמיכה לגרסת הנתבעת כי לוח השיבוצים הינו אך נייר עבודה שייתכנו בו שינויים (בהיותו "ורסיה" של לוח שיבוצים), וכי אין למסמך כל תוקף משפטי. לפיכך אנו דוחים את טענת התובע כי הוצג לו מצג כי ימשיך לעבוד בשנת תשס"ו בהוראה במשרה מלאה. סוף דבר סיכומו של דבר: התובע לא הוכיח עילת תביעה לקבלת הסעד שתבע. התובע לא הצביע על כל מקור נורמטיבי מכוחו היה מוטל על הנתבעת להודיע לתובע על רצונה להעסיקו כמורה מן החוץ בשנת תשס"ו בהיקף של 6 שעות בסמסטר א', במועד מוקדם יותר מהמועד שבו היא הודיעה לו זאת בפועל. על פי הסכמת הצדדים בכתב המינוי של התובע, עם סיום כהונתו כיו"ר המחלקה בחודש 2/05, המשך העסקתו בהוראה בבג"ט היה כפוף להסכמה הדדית בין הצדדים, והסכמת בג"ט להשלים את משרת התובע בשנת תשס"ה ל-100% לאחר שפרש מכהונתו כיו"ר המחלקה לא היתה בגדר הבטחה לגבי העסקה במתכונת זו, או במתכונת אחרת, מעבר לשנה זו. אשר על כן החלטנו לדחות את התביעה. התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים. ניתן היום, כ"ה אב תשע"א, 25 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים. בן ציון דל נציג ציבור דניאל גולדברג, שופט דיני חינוךמשרהשינוי היקף משרהמורים