סעיף מעורפל בחוזה 1. תביעה זו נסבה על חוב בסך 1,912,000₪ שלטענת התובעת (להלן - אלקטרו) חייבת לה הנתבעת (להלן - חרות) בגין ביצוע עבודות חשמל במלון, הידוע כיום בשם היאט ים-המלח (להלן - המלון). א. רקע עובדתי 2. ביום 20.1.93 התקשרה חברת אסטבלישמנט נהל (להלן - נהל), שיזמה את הקמת המלון, בהסכם עם חרות, לביצוע עבודות האינסטלציה והחשמל במלון (ת/4) (להלן - החוזה). בחוזה נקבע, כי תמורת העבודה תשולם לחרות על ידי נהל לאחר מדידה וספירה על פי חשבונות שיאושרו על ידי ניצן ענבר, ניהול פרויקטים (1992) בע"מ (להלן - ענבר) בניכוי 4.91%. לחוזה מצורפים נספחים, שהם חלק בלתי נפרד ממנו, והרלבנטיים לענייננו הם: המפרט הטכני (נ/37) וכתב הכמויות (נ/31), שהוכנו בחודש פברואר 1992 על ידי קראל ולנט בע"מ, מהנדסי חשמל יועצים (להלן - ולנט). 3. על בסיס החוזה, הנושא גם את חתימת אלקטרו, כמו גם על הנספחים הנ"ל, ביום 9.11.93 התקשרה חרות עם אלקטרו לשם ייצור לוחות החשמל ומתקני המתח הגבוה עבור המלון, גם כן לפי מדידה וספירה (ת/5) (להלן - החוזה המקורי). בסעיף 9(א) של החוזה המקורי נקבע כי: "ביצוע התשלומים לקבלן המשנה [אלקטרו] כמפורט להלן, מותנה בכך, כי המזמין [נהל] אישר את ביצוע חלקי העבודה נשוא חשבון קבלן המשנה ואף שילם לחרות את הכספים המגיעים לה מהמזמין בגין אותם חלקי עבודה". כמו כן נחתם "פרטיכל לסיכומים מיוחדים בין חרות לקבלן משנה" (ללא תאריך) (מוצג נ/2) (להלן - הפרטיכל), שבסעיף 3 שלו נקבע: "מוסכם בין הצדדים כי הקבלן [בענייננו אלקטרו, קבלן המשנה] אחראי בלעדית לכל ההנדסה, תכנון, אישורים, מו"מ עם היועצים והפיקוח לגבי כל תכולת עבודתו ולא תהיה לו שום תביעה או טענה בגין כך". בסעיף 6 של הפרטיכל נקבע: "מוסכם בין הצדדים כי ההנחות על עבודות נוספות תהיינה גם כן 9% מהמחיר המאושר ל'אלקטרו מתכת' ע"י המזמין (למען הסר ספק הנ"ל אינו כולל % 'חרות' כקבלן ראשי המאושרים בהתאם לחוזה"). החוזה המקורי נושא תאריך 9.11.93, אולם בפועל נחתם על ידי אלקטרו ביום 3.4.94. לחתימת אלקטרו על החוזה המקורי וגם על החוזה, קדם מכתב מיום 3.4.94 (ת/6), שבו הוזכר הפרטיכל, והעיקר נאמר בו: "לגבי תשלום - Back to Back במידה ותשלום כלשהו יעוכב לחרות עקב סכסוך בין המזמין [נהל], שאינו קשור בנו [באלקטרו], חברת חרות מתחייבת לקיים את התחייבויותיה כלפינו [כלפי אלקטרו] והתשלומים ישולמו לנו [לאלקטרו] גם אם המזמין [נהל] לא העביר כספים בהתאם". (להלן - הסדר התשלום). סדר הפעולות 4. על פי התנאים המפורטים לעיל, העבודה והתשלום מתבצעים בסדר הבא: אלקטרו מבצעת תוכניות חשמל שהוכנו על ידי ולנט (עמ' 84 ש' 19-22) והביצוע נבדק על ידי משרדו (עמ' 13 רישא לעדות זיימן, מתכנן במשרד ולנט; להלן - זיימן). לאחר ספירה, מדידה ואישור החשבון על ידי ענבר, מקבלת חרות מנהל 95.09% מהסכום שאושר. חרות מעבירה לאלקטרו את הסכום שקיבלה מנהל בניכוי 9% (בשקלול 13.47%). בסופו של יום אלקטרו אמורה הייתה לקבל 86.53% מהסכום שאושר על ידי ענבר. הסדר התשלום נועד למנוע עיכוב תשלום לאלקטרו בגין עבודה שאושרה על ידי ולנט וענבר, מסיבה שאיננה קשורה באלקטרו. המעבר לחוזים פאושליים 5. ביום 6.7.95 נחתם בין חרות לנהל נספח לחוזה (נ/1), שהוא תוספת לחוזה, שהפך את ההתקשרות בעניין עבודות החשמל מחוזה לפי כתב כמויות ל"חוזה פאושלי" (להלן - החוזה הפאושלי), בתמורה כוללת של 13,759,474₪ בצירוף הצמדה ומע"מ. הסכום האמור כולל את כל התוספות, השינויים, ההפחתות ודרישות הפיקוח, שהיו ושיהיו, עד גמר הפרויקט באופן מוחלט וסופי, לרבות כל הטיפולים הדרושים, כך שהפרויקט יעבור את כל הביקורות של הרשויות למיניהן, והכל בהתאם לאמור בחוזה, מבחינת טיב, איכות וחוק החשמל, ובלבד שסך כל התוספות לא יעלה על 500,000₪, מבוסס על מחירי היחידה של החוזה. עוד נקבע, כי אם סך התוספות יעלה על 500,000₪ תהיה חרות זכאית לתוספת תשלום, רק בגין ההפרש שמעל לסך 500,000₪ הנ"ל. בסעיף 7 של החוזה הפאושלי נקבע, כי לסכום האמור יתווסף: "סכום אשר יבדק ע"י היועץ [ולנט] באופן יסודי תוך בדיקת המסמכים הנוגעים בדבר לגבי הסעיפים הבאים בלבד: א. ההפרש בין הגדלת הטרנספורמטורים מ- 1600 קילו וולט אמפר [להלן - קו"א] ל-2000 קו"א. ב. השינויים בלוח החשמל הראשי בלבד הנובעים מהשינויים בסעיף א'. וכן - "מוסכם כי פסיקת היועץ בנדון תהיה סופית ומחייבת". 6. גם במערך ההתקשרות בין חרות לאלקטרו הוכנסו שינויים כדי לעשותו הסכם פאושלי, כעולה ממכתב אלקטרו לחרות בנדון: "סיכום דברים להמשך פרויקט מלון היאט - ים המלח" מיום 9.7.95 (נ/3), שבו צויין: "הפרויקט יחשב כפאושלי לגבי כל האספקות לפי הפירוט להלן: סה"כ מחיר בסיס חוזה לאחר כל ההנחות 2,291,729 א. מערכת פסי צבירה ל-3 שנאים - A 3200 100,000₪ ב. חיבור הלוחות אל השנאים וכל הכבלים היוצאים מהלוחות הראשיים כולל לוח חרום, לוחות קבלים ולוח ראשי וחיבור השנאים עצמם. מחיר כולל לעבודה הנ"ל, לא כולל כבלים וציוד נלווה כנעלי כבל וכו'. 36,000 ג. תוספת מאושרת לשנאים מ-A1600 ל-A2000 82,887 ד. אספקת לוחות מיבנים (X650 חדרים) 195,000 ה. תוספת לכיסוי כל החוסרים ולוחות שלא ידועים 200,000 ו. כל תוספת שתאושר ע"י ולנט בגין חריגים בלוח ראשי, בניכוי 9% עבור חרות על הסכום הנ"ל יש להוסיף את החריגים ללוחות מ.נ. כנאמר בסעיף ו'. המחירים הינם בהתאם לבסיס מחירי החוזה לאחר כל ההנחות. ההצמדות ויתר התנאים לפי החוזה המקורי". תשובת חרות מיום 20.7.95 (נ/4 הזהה לת/12) נוקטת בסעיף 7 בלשון: "תוספת עבור לוח ראשי כפי שתאושר ע"י המתכנן [ולנט] בגין חריגים ללוח ראשי בניכוי אחוז מוסכם עבור חרות". 7. ברוח האמור בסעיף 6 לעיל, נחתמה ביום 14.8.95 בין אלקטרו וחרות "טיוטת זכרון דברים - פרויקט מלון היאט ים-המלח - יצור אספקת לוחות חשמל מתח נמוך ומתח גבוה", שמוסכם שהוא מחייב (ת/7 זהה למוצג נ/6) (להלן - ההסכם הנוסף), ובה נקבעו העבודות שיש לסיים, כולל כל הלוחות הדירתיים ויתר הלוחות, שהם 38 במספר. בסעיף 6 של ההסכם הנוסף נקבעו העלויות ומצב החשבון נכון לאותו מועד: "6.1 עלות החוזה המקורי 2,291,729₪ 6.2 תוספת עלות שנאים 82,887 6.3 עלות לוחות דירתיים 195,000 6.4 עלות פסי צבירה 92,000 6.5 תוספת גלובלית מוסכמת עבור סיום עבודה פאושלי 140,800 6.6 חיבור לוחות אל השנאים 36,000 ס"ה 2,931,709₪ 6.7 פחות תשלומים ששולמו לאלקטרו 907,507 6.8 יתרה לתשלום 1,931,709₪ היתרה לתשלום אינה כוללת את החריגים שיאושרו עבור לוח ראשי בהפחתת 9% (עבור חרות)". עוד נקבע, כי היתרה לתשלום תחולק לחמישה סכומים כשהתשלום הראשון יועבר ישירות לאלקטרו, להבטחת ביצוע המטלות לשביעות רצונה של חרות. דהיינו נוצרה זיקה ישירה בין חרות לאלקטרו בקשר לתשלומים ולפיקוח. ההשלכות של השינויים בהתקשרויות 8. בטרם אכנס לסבך המחלוקת בין הצדדים אקדים לציין, כי מדובר בפרוייקט ששינה פניו מהתכנון המקורי, ועד ליום 14.8.95 טרם הושלם. בחוזה נאמר, כי המלון תוכנן לכ-448 חדרים, שטחים ציבוריים, בריכות שחיה, מרכז בריאות וכו' (ת/4 "ב"), ואילו במפרט דובר על מלון, שבו שלוש קומות ציבוריות תחתונות, ועוד 14 קומות חדרים, ובסך הכל 17 קומות, וכ-650 חדרי מלון ברמה של חמישה כוכבים (שם במבוא למפרט). 9. ההתקשרויות על בסיס פאושלי נערכו בעיצומן של העבודות במלון, כשמדובר היה ב-650 חדרים. לפי דברי ג'ינו מנכ"ל אלקטרו (להלן - ג'ינו) (בעמ' 34 ש' 13-18): "המלון שונה על ידי היזם ... השינוי היה לפני שחתמנו על החוזה הפאושלי. במקור היו שני שנאים של 1600 קו"א ובגלל צרכים של אנרגיה נוספים - היזם דרש מהמתכנן לשנות את מרכז האנרגיה עם שלושה שנאים של 2000 קו"א...". לפי דברי מהנדס ולנט (עמ' 10 ש' 28-33), מימדי המלון ותכולתו היו ידועים עוד בטרם הוכנו תוכניות החשמל כולן. למשל, בשנת 1992 עדין לא היו תוכניות לאולם אירועים, ספא, בריכה וכו'. לדבריו, בחודש מרס 1995 עודכנו אותן תוכניות. לאחר מכן הוכנה שורה של תוכניות מפורטות, כמו זו של ה"בל רום" שהוכנה על ידו ביום 6.11.95, של מטבח זה או אחר, אולם האירועים וכד'. לכל אלה התייחס ג'ינו כאל תוספות המזכות את אלקטרו בתשלום נוסף, ולא היא; לכל המקומות האלה היתה אמורה להגיע אספקת חשמל, לשמה נדרשה הגדלה של הטרנספורמטורים מ-1600 קו"א ל-2000 קו"א, ואלה אמורים היו להילקח בחשבון בקביעת המחיר הפאושלי. החוזה הפאושלי וההסכם הנוסף לא באו במקום התנאים שנקבעו בהסכם (בין נהל לחרות) ובחוזה המקורי (בין חרות לאלקטרו), אלא נועדו לשנות את שיטת התשלום: במקום בסיס של ספירה ומדידה, נקבע סכום גלובלי לכל העבודות. ניתן יתר תוקף לזיקה בין חרות לאלקטרו בעניין הפיקוח והסדר התשלום. ג'ינו אינו יכול להתגדר בטענה שלקח בחשבון רק תוכניות קיימות, או כאלו שאותן ציפה לקבל תוך זמן קצר. בהסכם הנוסף לא נקבעה נקודת זמן, שממנה ואילך כל תוכנית שינוי היא בגדר חריג. פרשנות כזו מחזירה אותנו לבסיס של ספירה ומדידה, דבר שהצדדים ביקשו למנוע. 10. שעה שהצדדים קבעו את השינוי בהתקשרויות הם צפו חריגות, לגביהן נקבע סכום כולל, להוציא חריגה ספציפית הנובעת משינוי קו"א בלוח הראשי לגביה הוסכם, כי פסיקתו של ולנט תכריע. ב. רקע דיוני כתבי הטענות 11. ביום 18.9.97 הגישה אלקטרו תביעה בסדר דין מקוצר, בה ביקשה לחייב את חרות לשלם לה יתרת חוב בסך 1,912,000₪, בהסתמך על נספחים שצירפה לתביעה, והם: החוזה (נספח א'; ת/4); החוזה המקורי (נספח ב'; ת/5); הסדר התשלום (נספח ג'; ת/6); ההסכם הנוסף (נספח ד'; ת/7 זהה ל-נ/6); חשבון סופי (מתוקן) מיום 26.9.96 (עסקה מס' 1265) המתייחס ל-42 לוחות בסכום כולל של 289,357 ₪ (נספח ה'; ת/8, ת/8א-ד); מכתב מיום 13.5.97, שבו מתבקשת אלקטרו לפרט חשבון שהגישה ע"ס 1,876,865₪ (נספח ו'); מכתב מיום 7.8.96 מאלקטרו לחרות, שבו נטען, כי פירוט החריגים נמסר לולנט על ידי חרות ביום 11.2.96. שולנט קיים מספר פגישות עם ג'ינו (מאלקטרו) ומר סגל (מחרות) בקשר לחשבון הסופי, אולם לא התקבלה החלטה, אלא נטען שחרות לא סיימה את כל העבודות עבור נהל (מחלוקת שאינה נוגעת לאלקטרו). בנוסף, אלקטרו קבלה על כך, שחרות פועלת בניגוד להסדר התשלום (נספח ז'). 12. בבקשת רשות להתגונן (המר' 2782/98) טענה חרות, כי לפי החוזה המקורי, מחיר העבודה אמור היה להיקבע על ידי מדידה וספירה בהתאם למפרט ולכתב הכמויות, שלא צורפו לתביעה. עוד נטען, כי התביעה מוקדמת משום שביצוע כל תשלום לאלקטרו, מותנה באישור נהל שטרם ניתן. נהל מעולם לא אישרה את חשבון אלקטרו, ולא שילמה אותו לחרות, כולו או מקצתו; הסכום הנתבע כלול בהסכם הנוסף. חלק מהעבודה לא בוצע ע"י אלקטרו, וחלק אחר מבוסס על נתונים שגויים. בתמיכה לבקשה צורף תצהיר של עודד קפלן, מנהל חוזים והתקשרויות בחרות (להלן - קפלן), וכן תצהיר של סימן טוב, מנהל עבודות החשמל בחרות (להלן - סימן טוב). 13. לחרות ניתנה רשות להתגונן. חרות הגישה כתב הגנה ושלחה הודעה לצד ג', בה ביקשה לחייב את נהל בכל סכום, שבו תחויב לשלם לאלקטרו. 14. נהל ביקשה (המר' 1743/98) לסלק על הסף את הודעת צד ג' מן הטעם שתלויה ועומדת נגדה תביעה, שהגישה חרות בת"א 1460/97, על סך 37,410,593₪, הכולל את חשבון אלקטרו. הסדר דיוני 15. במסגרת הסדר דיוני, שקיבל תוקף של החלטה, הוסכם כי הבקשה (בש"א 1743/98) תתקבל ללא צו להוצאות, וכי הליכי צד ג' נגד נהל יעוכבו עד לבירור התובענה בת"א 1460/97 ומתן פסק דין חלוט. עם זאת הוסכם, כי פסק דין חלוט בתיק זה ביחס להיקף העבודה שביצעה אלקטרו, טיב העבודה, ניכוי עמלות וכיו"ב, יהווה מעשה בית דין ביחסים שבין חרות לנהל ככל שהדברים נוגעים לסכום. זאת, להבדיל מקיומה של חבות, אשר לגביה קיימות כל שאר הטענות ביחסי שני הצדדים הללו. ג. גדר המחלוקת 16. אלקטרו טוענת, כי בנוסף לתוספת מחיר בגין השינויים בלוח הראשי שבוצעו, ובגינם מגיע לה תשלום על פי הסדר התשלום, היא זכאית לתוספת עבור עבודות, שלטענתה, חרגו לחלוטין מהמוסכם (להלן - החריגים) ובגין לוחות חשמל (להלן - הלוחות) שלטענתה, לא נצפו אולם סופקו על ידה לפי הזמנתה של חרות. עוד טוענת אלקטרו, כי לפי הסדר התשלום, על חרות לשלם את המגיע לה בניכוי 9%. 17. חרות טוענת, שאלקטרו זכאית רק לתוספת בגין השינויים בלוח הראשי, אולם חולקת על הסכום שנתבע בגינם. לגבי כל היתר טענה, שהם כלולים בחוזה הנוסף. באשר למועד התשלום, זה טרם הגיע, משום שנהל טרם אישרה את החשבונות, ולא העבירה לה סכום כלשהו על החשבון, ולכשתקבלו יש להפחית ממנו 4.91% + 9% (13.47% בשקלול). ד. דיון 18. להלן אתייחס לתביעות אלקטרו בגין השינויים בלוח הראשי, החריגים, הלוחות, ההפחתות ומועד התשלום. השינויים בלוח הראשי 19. אין מחלוקת שבעקבות דרישה להגדלת הטרנספורמטורים מ-1600 קו"א ל-2000 קו"א, הוסכם בסעיף 7 של החוזה הפאושלי, כי ישולם: "סכום אשר יבדק ע"י היועץ באופן יסודי תוך בדיקת המסמכים הנוגעים בדבר לגבי הסעיפים הבאים בלבד: א. ההפרש בין הגדלת הטרנספורמטורים מ-1600 קו"א ל-2000 קו"א. ב. השינויים בלוח החשמל הראשי בלבד הנובעים מהשינויים בסעיף א'". וכי "מוסכם כי פסיקת היועץ בנדון תהיה סופית ומחייבת." 20. במכתב חרות לאלקטרו, שקדם להסכם הנוסף, נקבע גם תנאי, לפיו: "תוספת עבור לוח ראשי כפי שתאושר ע"י המתכנן בגין חריגים ללוח ראשי בניכוי אחוז מוסכם עבור חרות" (נ/4 הזהה לת/12). ובחוזה הנוסף נאמר: "היתרה לתשלום אינה כוללת את החריגים שיאושרו עבור לוח ראשי בהפחתת 9% (עבור חרות)". זהות הפוסק 21. גם בעניין זהותו של הגורם שיקבע את תוספת המחיר לא יכולה להיות מחלוקת, שכן אין ספק שהכל כיוונו לולנט, בו ראו את הסמכות העליונה, המתכננת והמייעצת בענייני החשמל במלון. אפילו משה נבות, המומחה מטעם חרות (להלן - המומחה נבות), מסכים בחוות דעתו מיום 21.6.99 (נ/7), כי מדובר בולנט: "בסיכומים קודמים ובמגעים בין הצדדים נקבע שמדובר באישור ע"י המתכנן (או בניסוח אחר - אינ' ולנט)" (שם, בעמ' 4). קביעת התוספת 22. ולנט הוזמן להעיד מטעם אלקטרו. ולנט היה זה שתיכנן את עבודות החשמל ואת השינויים שנדרשו. לדבריו, כאשר הוחלט בשנת 1995 לבצע את העבודות על בסיס פאושלי היה קיים תכנון כללי, ללא תוכניות מפורטות. העבודה בשטח הייתה בעיצומה, היקפה ניתן היה להערכה ונצפו שינויים בתכנון מפורט. לכן במפרט הכמויות היו פריטים מסוימים שלא הופיעו, והיו כאלה שהופיעו אולם ביצועם לא נדרש (עמ' 6 ש' 7-28). ולנט קיים מספר פגישות, בהן נכחו ג'ינו מנכ"ל אלקטרו; אידל סיגל, מנהל מחלקת החשמל בחרות בתקופה הרלבנטית, אשר נשלח מטעמה אל ולנט (עמ' 11 ש' 31); ודני זיימן ממשרד ולנט. ולנט בדק את "ניתוח מחירים חריגים לוח ראשי ים-המלח", שהוגש ביום 29.2.96 על ידי אלקטרו לחרות, ע"ס 843,206₪ (ת/2, ת/2 א-ב) וביקש הבהרות. במכתב מיום 4.11.96, ששלח ולנט לענבר (ת/1) (להלן - הפסק), הוא אישר את הסכומים דלהלן: לוח מתח נמוך 333,211₪ לוח מתח גבוה 16,780₪ ובסך הכל 349,001₪. ולנט לא מצא לנכון לשלוח עותק הפסק לחרות או לאלקטרו, בנימוק שלא ידע את פרטי ההסכם ביניהם, שקיבל ביטוי בנ/3 ובנ/4, אלא רק ידע שאלקטרו הסכימה לבצע את העבודה במחיר פאושלי. ראוי לציין, כי הפסק משקף את העובדות סמוך להתרחשותן, גם אם הוכן באיחור שכן כל הנתונים היו בידיעתו של ולנט. 23. משהתברר לאלקטרו ולחרות, בעקבות עדותו של ולנט, כי ולנט הכריע בעניין, קיבלה אלקטרו את קביעתו כפסק בורר מחייב, והעמידה את סכום התביעה על סך 349,991₪ בפריט זה, תחת הסכום שתבעה מלכתחילה. 24. חרות, לעומת זאת, בחרה להתכחש לתפקידו של ולנט במחלוקת, למרות שולנט הוזכר בתביעה שהגישה חרות נגד נהל, וגם בכתב הגנתה בתיק זה, והעלתה טענות כנגד פסיקתו של ולנט בשני מישורים כמפורט להלן: במישור הדיוני טענה חרות, כי אלקטרו לא התבססה על ת/1 ולא הגישה בקשה לתיקון התביעה, גם לאחר שהתבררה לה קביעתו של ולנט. בטענה זו לא מצאתי ממש. חרות לא הצביעה על נזק כלשהו הנובע מהקטנת הסכום שנתבע, משזה נקבע על ידי מי שממילא אמור היה להיות הפוסק בעניין. במישור המהותי טענה חרות, כי ולנט כלל לא הוסמך לשמש בורר ו-ת/1 איננו פסק בורר. טענה זו אינה מועילה לחרות משני טעמים: האחד - בהנחה שפסיקת ולנט אינה בגדר פסק בורר, הנפקות לכך הנה, כי לצדדים לא יעמדו היתרונות שמקנה חוק הבוררות לבוררות המתנהלת על פיו (ראו: אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה שלישית, תל-אביב, תשנ"א-1991, עמוד 248). השני - פסיקת ולנט מקורה בהסכם, היא נגזרת ממנו, ועל כן מחייבת את הצדדים. למותר לחזור ולציין, כי ולנט היה זה שתיכנן את תוכניות החשמל מאז יצא הפרויקט לדרך. משרדו הכין את המפרט הטכני ואת כתב הכמויות, ולאחר מכן הנפיק תוכניות מפורטות בהתאם לשינויים בהיקף הפרויקט. 25. בנקודת הזמן, שבה שונה הבסיס של ההתקשרויות לפאושלי, היו העבודות בעיצומן. כאשר נדרש ולנט בחקירתו לקבוע, אם לוח מסעדה או "בל רום" נכלל אז בהסכם הפאושלי אם לאו, השיב (בעמ' 6 ש' 24-30): "בשלב ראשון בוודאי שלא הופיע, הרבה דברים לא הופיעו בשלב הראשון. אבל לפי דעתי זה לא רלבנטי. חתמתם על חוזה פאושלי על כל מיני דברים שבכלל לא הופיעו. הייתם צריכים לבדוק את עצמכם ובדקתם והסכמתם למחיר 13 מליון והייתם שמחים ויצאתם לדרך והיו הרבה דברים שלא היו מתוכננים עד הסוף ופה חתמתם. אני לא רוצה להוציא את הצימוקים - הבל רום או חדר המכונות או כל מיני דברים אחרים שצצו במשך העבודה." גם ג'ינו מאשר בעדותו (בעמ' 16 ש' 20-22): "נחתם חוזה עם חברת חרות לביצוע עבודות לוחות חשמל ועבודות נוספות במלון היאט ים המלח. בגלל ריבוי של חריגים שהיו בפרויקט הזה, הן בחלק שלנו וכמה שאני יודע גם בחלק של חרות, הוחלט שהאפשרות היחידה לגמור את הפרוייקט זה ללכת על פאושלי." 26. טענה אחרת העלתה חרות והיא, שולנט לא הוסמך להכריע בתוספות ללוחות מתח גבוה, אלא רק לוחות מתח נמוך. בעניין זה הסביר ולנט בעדותו: "זה נובע מכך שהעומסים גדלו והשנאים גדלו, אז גם הלוח גדל וכל מה שקשור". כאשר נשאל לגבי סמכותו לפסוק בעניין המתח הגבוה ענה ברוב הגינותו: "אתה צודק כתוב רק על מתח נמוך לא על מתח גבוה" (עמ' 87 ש' 13). ובהמשך ניסה להסביר: "אני מניח, שאלה שכתבו על זה אז, כתבו את זה לא מקצועי. הם ראו לוח ראשי טרנספורמטורים, אבל אתה צודק כתוב רק לוח חשמל ראשי, לוח חשמל ראשי זה גם לוח מתח גבוה" (שם, ש' 16). אולם הדעת נותנת, כי ולנט יודע להבחין היטב בין לוח חשמל למתח גבוה ובין לוח חשמל למתח נמוך. הבחנה זו מופיעה גם בעמ' 1 של המפרט הטכני. ולנט פסק בהתאם לכך שני סכומים: האחד עבור המתח הנמוך, והשני עבור המתח הגבוה. לא היה זה מתפקידו לקבוע מי ישא בתוספת התשלום. 27. בניסיון לדלות טעויות בפסק, התייחסה חרות לתיקון ספרה בסעיף 13 בת/2א, המתייחס למערכת החלפת גנרטור. לטענת אלקטרו, על פי התכנון המקורי היה עליה להרכיב מערכת אחת. בפועל התקינה אלקטרו שתי מערכות. ולנט אישר תוספת למערכת אחת, דהיינו תוספת של מערכת אחת, ולא נפלה טעות. 28. חרות טענה כי ולנט חרג מכללי הצדק הטבעי. בעניין זה שוכנעתי, כי בטרם הסיק ולנט את מסקנותיו הוא שמע את נציגי הצדדים, ובחן את החשבונות ואת דוחות הביצוע. לפיכך, טענת חרות, כי ולנט חרג מכללי הצדק הטבעי - מוטב היה לה אילו לא נטענה. 29. לאור האמור התייתר הצורך לדון בחוות הדעת של מהנדס רפאל כהן (ת/10) שהוגשה מטעם אלקטרו, כמו גם בחוות הדעת של אינג' משה נבות מיום 26.5.99, המתייחסות לשינויים שבוצעו בלוחות כתוצאה מהגדלת הטרנספומטורים מ-1600 קו"א ל-2000 קו"א. ולנט נחקר ארוכות על מסקנותיו ודעתו מקובלת עלי. יש להצטער על כך, שהפסק לא הובא בשעתו לידיעת אלקטרו, באופן שהיה מעמיד את תביעתה בפרופורציות הנכונות. 30. לפיכך, באשר לשינויים בלוח הראשי, יש לנכות את הסכום שפסק ולנט בגין המתח הגבוה, ולאשר לוח מתח נמוך בסך 333,211₪, בניכוי שתי ההפחתות (13.47% כמפורט בסעיף 40 להלן). על הסכום שיתקבל יש להוסיף מע"מ והפרשי הצמדה למדד תשומות הבניה, על בסיס מדד נובמבר 1992 (כפי שפורסם ביום 15.12.92), עד למועד הגשת התביעה, וממועד זה ועד לתשלום בפועל יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. 31. המחלוקת שנותרה לדיון היא, אפוא, האם עלות הפריטים הנזכרים בסעיף 34 לעיל כלולה בתוספת הגלובלית, שנועדה לכסות עבודות חריגות, או שמא מדובר בפריטים החורגים כליל מהעבודות, בגינן נקבע המחיר הפאושלי. החריגים 32. בעניין החריגים מבססת אלקטרו את תביעתה על מכתב מיום 29.2.96 (נ/12) כמפורט להלן: "סעיף 1 התקנה מחדש והחלפה IQ DATA 4 יח' לפי הצעת אפקון 30,000 סעיף 2 23 מונים תלת פאזיים מונה תלת פאזי כולל חיבור למחשב 1,515 משנה זרם 3 יח' X 200 600 התקנה וחיבור 240 מהדקים וחומר עזר 20% 423 14% רווח קבלני 330 3108 X 23 יח' 3108 X 23 יח' = 71484 סעיף 3 אספקת UPS 10600 התקנה וחיבור קומפלט 1,200 14% רווח קבלני 1,652 13,452 X 2 יח' = 26,904 ס"ה 128,388 בנוסף, טענה אלקטרו, כי היא זכאית לתשלום עבור לוחות, שחרגו מהמוסכם לפי חשבון עסקה 1265 שצורף לפרשת התביעה. 33. חרות לא חלקה על ביצוע העבודות, אך היא מבקשת לדחות תביעה זו בנימוק שהכל כלול במחיר הפאושלי. מבחינתה, היא מוכנה לחזור לבסיס של ספירה ומדידה כדי להוכיח את גרסתה. אלקטרו הייתה מוכנה להסכים לספירה ומדידה בכפוף לסילוק סכום שלא שנוי במחלוקת, ולזאת לא הסכימה חרות (עמ' 107 ש' 12-14). 34. כדי שאלקטרו תזכה בתוספות הנ"ל, עליה להוכיח כי מדובר בעבודות שחרגו לחלוטין מהעבודות עליהן הוסכם שכן, חוזה פאושלי מבוסס על שכר קצוב וסופי לביצוע עבודה ידועה. בחוזה מסוג זה נלקחים בחשבון סיכונים, כשכל צד לוקח בחשבון שיקוליו, משום שיתכן שבסופו של דבר יתברר, כי הסכמה לקבוע שכר על פי מדידת כמויות חומרים ופעולות עבודה שנדרשו בפועל, היתה מטיבה עמו. לפיכך, משבחרו הצדדים בסוג זה של חוזה, אין לתת יד לצד המבקש לשנות את תנאי החוזה, רק כיון שהתברר לו, בדיעבד, כי עדיף היה לו, לו היה בוחר בתנאים שונים מאלו שהוסכמו. 35. בענייננו, מדובר בהתקשרות על בסיס פאושלי, שבה נלקחה בחשבון "תוספת גלובלית מוסכמת עבור סיום עבודה פאושלי" בסך 140,800₪. סעיף מעורפל זה זכה להתייחסות בהתכתבויות שבין הצדדים עוד טרם נחתם החוזה הפאושלי, ומהתכתבויות אלה ניתן ללמוד על אומד דעתם של הצדדים. במסמך שכותרתו "סיכום דברים להמשך פרויקט מלון היאט - ים-המלח", הוגדר עניין זה על ידי אלקטרו כ"תוספת לכיסוי כל החוסרים ולוחות שלא ידועים" (ראה נ/3 סעיף 2 ה'). לעומת זאת, במסמך תשובה של חרות נוסח עניין זה כ"תשלום חד פעמי בערך נוכחי כפיצוי עבור חוסרים והשלמות שבוצעו עד כה ויבוצעו בעתיד עפ"י דרישות נהל ככל שזה קשור לאספקת ציוד שהוגדר לאספקה ע"י אלקטרו מתכת במסגרת ההסכם בין חרות לבין אלקטרו מתכת" (ראה נ/4 סעיף 8). נראה, אפוא, כי בסעיף זה התכוונו הצדדים לכלול כל אותם פריטים ועבודות שלא פורטו בהסכם הפאושלי, אולם נובעים ממנו, וכיון שפריטים אלו לא זכו לפירוט בהסכם עצמו הוסכם בין הצדדים כי אלקטרו תקבל סכום גלובלי בסך 140,800₪, ובכך ייסגר העניין בפני התדיינות כספית בעתיד. התקנה והחלפה של IQ DATA 36. מדובר במכשיר למדידת אנרגיה עם הרבה נתונים כגון: מתח, זרם, תדירות, הספק - שיודע להעביר אינפורמציה למערכת ממוחשבת שרושמת את הנתונים האלה (עמ' 14 ש' 7-8). העיד ג'ינו מטעם אלקטרו כי הגיש דגם שאושר והותקן בשטח וסופק. נהל לא חתמה על הסכם עם קבלן בקרה בזמן. כאשר נכנס הקבלן לעבודה באיחור דרש ציוד אחר. אכן יש טעם בדבריו של ג'ינו כי לא חלה עליו בנסיבות כאלה חובה לספק ציוד פעמיים ולבצע פעמיים עבודה (עמ' 18 ש' 15-22, וכן עמ' 18 ש' 10-14). בטענת חרות כי אלקטרו לא עשתה שימוש בציוד נכון מלכתחילה מקופלת הודאה כי אכן העבודה בוצעה פעמיים. אין טענה שהעבודה הייתה לקויה, וזיימן אישר אותה: "הותקנו שלוש מערכות מדידה או יותר אני לא זוכר בדיוק, מתוצרת שהוצגה בתוכניות על ידי חברת אלקטרו מתכת ואושרה על ידי" (עמ' 14 ש' 11-12). העיד סימן טוב מטעם חרות, שגילגל את האחריות לכפל העבודה לרגלי אלקטרו, בטענה שזו לא הזמינה את הציוד מחברת ווסטינגהאוס, אלא סיפקה דגם אחר, שהמפקח, מנחם שגב, לא אישר אותו, וכי אכן אותו דגם לא פעל, ולכן נדרשה אלקטרו להחליפו. טענה זו לא נזכרה בתצהיר סימן טוב, והועלתה לראשונה מעל דוכן העדים. מה גם שחרות נמנעה מלהזמין את המפקח, עובדה שיש בה כדי לנגוס בגרסת חרות, ולחזק את גרסת אלקטרו. מכל הטעמים שלעיל, אני מחייבת את חרות בגין פריט זה בסך 30,000 ₪ בניכוי שתי ההפחתות (13.47% כמפורט בסעיף 40 להלן) בצירוף מע"מ הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 29.2.96 ועד למועד הגשת התביעה. מערכת U.P.S. לפיקוד בלוח ראשי 37. מדובר במערכת שאמורה לשמר אנרגיה חשמלית לצורך הפעלה ראשונה של הלוח לאחר הפסקת חשמל מחברת חשמל (עמ' 145 סיפא). על השאלה אם זה חלק אינהרנטי מביצוע העבודה השיב זיימן: "לא בהכרח", הגם שלדבריו חייב להיות פתרון (עמ' 16 רישא). במפרט הטכני נקבע, כי הוא אינו כולל מערכות מתח נמוך ומערכות חשמל מסוימות, ביניהן מערכות S.P.U (אל פסק), אלא רק את התשתיות, דהיינו סולמות תעלות צינורות וכד' (שם, בסיפא של עמ' 3). בכתב הכמויות (נ/31) לא מצאתי אזכור למערכת כזו. המסקנה המתבקשת היא שעבודה זו היא מחוץ לפאושלי. אין מחלוקת שהמערכת הותקנה, וזאת אישר זיימן. אין בטענתה הסתמית של חרות (בסעיף 217 של סיכומי בא כוחה), כי רכיב זה אינו כלול בלוח הראשי, כדי לשלול את זכאותה של אלקטרו לתשלום בגין פריט זה בסך 10,600 ₪ בניכוי שתי ההפחתות (13.47% כמפורט בסעיף 40 להלן) בצירוף מע"מ הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 29.2.96 ועד למועד הגשת התביעה. 23 מונים תלת פאזיים 38. טוענת אלקטרו כי סיפקה 23 מונים תלת פאזיים בגינם דרשה במחירי בסיס החוזה סך של 3,108 ₪ ליחידה ובסה"כ 71,484 ₪. דרישתה זו היא מבססת על העדרם של פריטים אלה מהמפרט הטכני התכניות וכתב הכמויות, ועל מכתב ששלח זיימן ממשרד ולנט לסגל מחרות (נ/13) שבו נאמר: "מערכות מונים שנדרשתם להוסיף בלוחות החשמל". חרות אישרה כי המונים הללו אינם כלולים בלוח הראשי, ועל כן אינם בני תשלום על פי ההסכם הפאושלי. עיקר המחלוקת היא על גובה הסכום הנדרש בגינם. אלקטרו לא הציגה חשבוניות. העד מטעמה אינג' כהן לא שכנע אותי כי הוא בקיא במחיר ששולם על ידי אלקטרו. מחומר הראיות עולה לכאורה כי חרות מודה בסכום של 935 ₪ ליחידה נכון ליום 1.9.98 ובסה"כ 21,505 ₪. אני מאשרת איפוא את הסכום של 21,505 בניכוי שתי ההפחתות (13.47% כמפורט בסעיף 40 להלן) בצירוף מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד הגשת התביעה. לוחות החשמל הנוספים 39. תביעה זו מבססת אלקטרו על חשבון 1265 שצורף לתביעה (ת/8א), ועל סמך טענה כי אלו חורגים מהסכום הפאושלי, שכן בהסכם הנוסף נקוב מספר של 38 מונים, בעוד החשבון מצביע על 42 מונים, וג'ינו הזכיר בעדותו מאות מונים. מכלל הראיות התרשמתי, כי כמו הגידול בהיקף העבודה ובהגדלת קו"א, כך גם חל גידול במונים שאמורים היו להילקח מלכתחילה בסכום הפאושלי, ולפיכך התביעה בגין פריטים אלו נדחית. ההפחתות 40. המעבר לחוזים פאושליים לא עיקר את הרווח הקבלני שלו זכאיות נהל וחרות. שיעור ההפחתות מתוך הסכום שחרות אמורה לקבל מנהל עומד על 13.47%. בחשבונות ששלחה אלקטרו לאחר ההסכם הנוסף, כלולים שתי הפחתות, ובכך ישנה הודאה של אלקטרו שהענין הובן והוסכם (ראה נ/15 מיום 30.7.96; ת/8 מחודש 9/95; נ/26; וכן נ/3, בהם נוקטת אלקטרו בלשון רבים "לאחר כל ההנחות" לפיהם בוצעו שתי הפחתות). משכך, אין לקבל טענת אלקטרו, כפי שבאה מפי ג'ינו, כי נפלה טעות בהנהלת החשבונות, ואני קובעת כי חרות זכאית לשתי ההפחתות, שעומדות על 13.47%. באשר למועד התשלום 41. במכתב מיום 28.5.97 ששלחה חרות לב"כ אלקטרו (נ/5), אישרה חרות כי אלקטרו ביצעה את עבודותיה במלון על פי ההסכמים שחתמה עימה, אם כי, הוסיפה, שאלקטרו אחראית בלעדית למו"מ עם היועץ והפיקוח של נהל, וכל עוד לא אושרו החשבונות אין לפנות לחרות בדרישת תשלום כלשהי, כולל תוספות מעבר לכלול ב"פאושל". עוד צויין, כי חרות מציעה לשתף פעולה בטיפול באישור החריגים על ידי ולנט. והנה מתברר, שלמרות שכיום יודעת חרות שולנט בדק והכריע בענין, היא עדיין מחזיקה בדעתה, שעל אלקטרו להמתין עד שחרות תקבל את המגיע לה, בניגוד להסדר התשלום. טענת חרות, כי על אלקטרו להמתין עד לאישור החשבון על ידי נהל - נדחית. אין ספק שעיכוב התשלום המגיע מנהל לחרות נובע מטעמים שאינם קשורים באלקטרו, וזוהי בדיוק הסיבה בגללה נקבע הסדר התשלומים (סעיף 3 לעיל) והחוזה הנוסף יצר זיקה ישירה בין חרות לאלקטרו בהקשר לתשלומים (ס' 7 סיפא לעיל). ה. לסיכום 42. אני מחייבת את חרות לשלם לאלקטרו את הסכומים המפורטים בסעיפים 30, 36, 37, 38 שלעיל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. 43. לאור התוצאה, כל צד ישא בהוצאותיו. חוזהפרשנות חוזה