1. התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה שענינה תשלומי תגמולי ביטוח המבוססת על פוליסה לביטוח נוסעים לחו"ל שהוציאה הנתבעת לתובע. 2. בישיבת בית המשפט מיום 18.1.99 הסכימו הצדדים לסכם את טענותיהם בכתב אליהם יצרפו מסמכים רפואיים, ובית המשפט יחליט בשאלת כיסוי פוליסת הביטוח בלבד, ואכן הגישו הצדדים את סיכומיהם ואף הוסיפו הבהרות בישיבת בית המשפט מיום 30.3.99. 3. העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים הן כדלקמן: א. ביום 9.11.96 הוציאה הנתבעת פוליסת ביטוח לנוסעים לחו"ל בה בוטחה נסיעתו של התובע למשך 89 יום, הפוליסה כיסתה ביטוח רפואי וביטוח מטען והייתה בתוקף מיום 3.12.96 עד 11.3.97 (להלן תקופת הביטוח). ב. בתחילת חודש נובמבר 1996 חש התובע דפיקות לב ונבדק אצל ד"ר דניאל וייסברג, שרשם לו תרופות להסדר קצב הלב, וזאת בהתאם למסמכים רפואים שצורפו לסיכומי ב"כ התובע. ג. התובע נסע לארגנטינה ועם הגעתו אושפז ביום 4.12.96 למשך 10 ימים והושתל בליבו קוצב לב. ד. אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע לא קיבל אוטם בשריר הלב בחו"ל. 4. עיקר טענותיו של ב"כ התובע הן כדלקמן: א. התובע לא סבל בעבר מבעיות קרדיולוגיות או ממום גופני ותשובותיו להצעת הביטוח היו נכונות, ולא חלים סעיפים 6 ו7- לחוק חוזה הביטוח. ב. הנתבעת לא הוכיחה כוונת מירמה מטעם התובע, אף אם לא דייק במתן תשובותיו בערכית פוליסת הביטוח. ג. קיימת אי בהירות בחריג שבסעיף 4 לפוליסה ומהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד ועל כן הוא בטל, לחילופין החריג לא צויין בהבלטה מיוחדת כנדרש בסעיף 3 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א 1981, ויש להתעלם ממנו. ד. הפוליסה חלה הן בגלל העובדה שלא הוכח כי התובע סבל קודם מאוטם בשריר הלב או לחילופין חלה עקב שינוי פתאומי ובלתי צפוי במצב בריאותו אשר הצריך את האישפוז והשתלת קוצב הלב.. 5. עיקר טענותיו של ב"כ הנתבעת הן כדלקמן: א. אי גילוי מצבו הרפואי של התובע עובר להוצאת הפוליסה בניגוד לסעיפים 6 ו7- לחוק חוזה הביטוח ועל כן הפוליסה לא מכסה את המקרה. ב. חלה במקרה זה ההחרגה שבפוליסה בגין מחלה או מום גופני בהם לקה המבוטח 6 חודשים לפני תחילת הפוליסה. ג. השתלת קוצב לב מכוסה בפוליסה, שכן התובע לא סבל מאוטם בשריר הלב בחו"ל והוא סבל ממחלת לב קודמת. מצבו הרפואי הקודם של התובע ואי גילוי מצב זה ע"י התובע 6. סעיף 6 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א 1981 קובע כדלקמן: א. הציג המבטח למבוטח לפני כריתת החוזה, אם בטופס של הצעת ביטוח ואם בדרך אחרת שבכתב, שאלה בענין שיש בו כדי להשפיע על נכותו של מבטח סביר לכרות את החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו (להלן ענין מהותי), על המבוטח להשיב עליה בכתב תשובה מלאה. ב. שאלה גורפת הכורכת ענינים שונים, ללא אבחנה ביניהם, אינה מחייבת תשובה כאמור לעיל אם הייתה סבירה בעת כריתת החוזה. ג. הסתרה בכוונת מירמה מצד המבוטח של עניין שהוא ידע כי הוא עניין מהותי, דינה רצון מתן תשובה שאינה מלאה וכנה. 7. סעיף 7 לחוק הנ"ל קובע כדלקמן: א. ניתנה לשאלה בעניין מהותי תשובה שלא הייתה מלאה, רשאי המבטח, תוך שלושים ימים מהיום שנודע לו על כך וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח, לבטל את החוזה בהודעה בכתב למבוטח. ב. ביטל המבטח את החוזה מכוח סעיף זה, זכאי המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטוח בניכוי הוצאות המבטח, זולת אם פעל המבוטח בכוונת מירמה. ג. קרה מקרה הביטוח לפני שנתבטל החוזה מכח סעיף זה, אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים כמקובל אצלו לפי המצב לאמיתו, לבין דמי הביטוח המוסכמים והוא פטור כליל בכל אחת מאלה: התשובה ניתנה בכוונת מירמה. מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע את המצב לאמיתו, במקרה זה זכאי המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר קרות מקרה הביטוח, בניכויי הוצאות המבטח. 8. בעת עריכת חוזה הביטוח הצהיר התובע כדלקמן: "אין כל סיבה שיאושפז, או יבדק, ויקבל טיפול רפואי כלשהו בחו"ל". 9. ב"כ התובע בסיכומיו מסתמך על חוות דעתו של ד"ר וייסברג אשר קבע כי התובע התלונן על דפיקות לב, ללא סיפור קרדיולוגי בעבר, לא התלונן על תעוקת חזה, קוצר נשימה או סחרחורת, וכן לא היו בעבר אירועים של סנקופה, בבדיקה גופנית לא היו ממצאים בולטים, פרט ללחץ דם מעט מוגבר ודופק לא סדיר עם פרפור פרוזדורים עם תגובה מתונה. 10. לפי דעת ב"כ התובע אין זה מתקבל על הדעת כי אדם בגילו של התובע שהיה בן 78 היה נוסע לחו"ל אם סבל ממחלת לב חמורה והוא מסתמך על מקרה זהה שנפסק בע.א. 786/84 הפניקס נג' רייך פס"מ מ"ו (1) 329 העוסק בהיקף אחריותו של מבטח בפוליסה לביטוח בריאות בנסיעה לחו"ל, כאשר מבוטח סבל ממחלה לפני עשיית חוזה הביטוח, אך טרם אובחנה בעת עשיית חוזה הביטוח. כב' השופט לויט קובע בפסק הדין כדלקמן: "היקף הסיכון שהמערערת נטלה על עצמה והסכימה לבטח עפ"י הפוליסה הוא מחלות שהמבוטח גילה בהן לראשונה בחו"ל, בתקופת הביטוח, אולם יש לפרש את האמור לפי אומד דעתם של הצדדים בעת ההתקשרות ולא בדיעבד, בעת ההתקשרות המנוחה ובעלה, וכן רופאיה לא ידעו כלל שהמחלה הממארת קיננה בגופה של המנוחה, ולא הועלתה כלל כל טענה שהייתה הזנחה או רשלנות של מי מהם בעניין זה". 11. ב"כ התובע מבקש בסיכומיו לקבוע כי התובע לא ידע על המחלה לפי פרשנות סובייקטיבית, המחלה נעשתה פעילה לראשונה בחו"ל, ועל כן אין לומר כי הטעה את חברת הביטוח או הסתיר ממנה מידע על עברו הרפואי. 12. ב"כ הנתבעת בסיכומיו סבור כי התובע ידע על מצבו הרפואי הקרדיולוגי לפני נסיעתו ועובדה שנועץ בשני רופאים, עם ד"ר ויסנברג דניאל ועם רופא המשפחה ד"ר ליטבק והיה חייב לגלות את מצבו למבטחת גם אם רופאים אלה המליצו לא לבטל את נסיעתו לחו"ל. 13. ב"כ הנתבעת מסתמך על חוות דעתו של ד"ר יוסף יעקובי אשר בדק את כרטיסו הרפואי של התובע והגיע למסקנה כי אישפוזו של התובע בחו"ל ביום 4.12.96 נגרם עקב מחלה ממנה סבל המוכרת בשם "מחלת הקשרית החולה" (S.S.S) מחלה זו נגרמה עקב פגיעה בפרוזדור השמאלי המביאה להפרעה במערכת ההולכה של החולה, אשר מתבטאת בדופק מהיר ואיטי לסירוגין, הפרעות קצב שונות, גם פרפור פרוזדורים התקפי המתחלף עם קצר סינוס. 14. ד"ר יעקובי קובע כי התובע סבל ממחלה זו שביטויה הראשון החל ב3- שבועות לפני נסיעתו לחו"ל והקוצב שהושתל בחו"ל בא בעקבות מחלה שהחלה עוד בהיותו של מר פלם בארץ, ולא באה בעקבות אוטם שריר הלב. 15. לאחר ושקלתי את טענותיהם של באי כוח הצדדים, אני קובע כי במקרה זה לא חלים סעיפים 6 ו7- לחוק חוזה הביטוח מהנימוקים הבאים: א. התובע בתשובותיו בהצעת הביטוח לא ידע על מחלתו שאובחנה מאוחר יותר בחו"ל (מחלת הקשרית החולה). ב. תשובתו של התובע בטופס הביטוח לפיה אין כל סיבה שיאושפז, או יבדק ויקבל טיפול רפואי כל שהוא בחו"ל, לא ניתנה בכוונת מירמה, התובע האמין שמצבו הרפואי מאפשר את נסיעתו לחו"ל לאחר ונבדק ע"י ד"ר וייסנברג לפני נסיעתו לחו"ל, וקיבל את חוות דעתה של רופא המשפחה. ג. אין זה הגיוני כלל כי התובע ידע על מחלתו, ואף על פי כן החליט לסכן את עצמו ולנסוע לארגנטינה, יעד רחוק הכרוך בטיסה ארוכה ומעייפת בהיותו בן 78. ד. יש לאמץ את המבחן הסובייקטיבי שנקבע בע.א. 786/86 הנ"ל. 16. לאור האמור לעיל, אני קובע כי הפוליסה שהוציאה הנתבעת תקפה, ויש לבדוק באם מכסה את המקרה לאור החריגים שמופיעה בה ופרשנותם המשפטית. 17. בפוליסת הביטוח קיימים חריגים לפיהם לא תחול על המבטחת חובת תשלום בגין תביעות הנובעות או הקשורות במספר מקרים, ואשר לעניננו החריג שבסעיף 4 אשר קובע כדלקמן: "מחלה או מום גופני שהמבוטח היה לוקה בהם בהיכנס ביטוח זה לתוקפו או משך ששה חודשים לפני כן, המונח היה לוקה בהם, יכלול אף טיפול תרופתי המיוחס למחלה או למום הגופני האמור". 18. חריג מספר 4 ממשיך וקובע כדלקמן: "למען הסר ספק, מובהר כי ניתוח לב השתלת איברים והשתלת קוצב לב אינם נכללים בביטוח זה לגבי אנשים אשר לקו בעבר במחלת לב, וכן כאשר אינם סמוכים לאוטם שריר הלב שאירע בחו"ל. הרחבה זו לא תכסה: א. מחלה שחלה בה החמרה בשנה הקודמת לאחר תחילת הביטוח, ו/או שלא הייתה מיוצבת בשנה זו, וכן מחלות הסרטן ומחלת הכשלת החיסוני הנרכש (איידס). ב. מחלה שבגינה עמד המבוטח לפני התערבות רפואית או כירורגית אקטיבית או בדיקת בירור בלתי שגרתית. ג. בדיקות שגרתיות, בדיקות סקר או בירור, או בדיקות וטיפולים שניתן היה לדחותן עד לשובו של המבוטח לישראל. ד. תרופות וטיפולים רגילים שנקבעו למבוטח טרם נסיעתו. ה. השתלת איברים. ו. ניתוח לב, השתלת קוצב לב וצינתור לב שלא באו בסמוך לאוטם שריר לב שאירע בחו"ל. 19. מאחר ואין מחלוקת בין הצדדים כי לא סבל התובע מאוטם בשריר הלב באשפוזו בחו"ל, נראה לי כי ההחרגה של סעיף 4 הנ"ל תחול והפוליסה לא מכסה את המקרה. 20. סעיף 4 לחריגים ממשיך וקובע כמעין הסתייגות כדלקמן: "מוצהר ומוסכם בזה כי בניגוד לאמור בסעיף 4 "לחריגים" פוליסה זאת מכסה הוצאות אשפוז, הוצאות רפואיות, הפסד כרטיס נסיעה, הוצאות לשהות נוספת, קיצור נסיעה או הפסקתה, הוצאות קבורה והעברת הכל כמוגדר בפוליסה גם במקרה שינוי פתאומי ובלתי צפוי, שלא היה כמותו בשנה הקודמת ליום תחילות הביטוח, במצב בריאותו של המבוטח מחמת מחלה קיימת, וכאשר הטיפול בשינוי כזה היה הכרחי בחו"ל". 21. לכאורה נראה כי קיימת הרחבה כיסוי על אף החריג הנ"ל לפיה לא תחול ההגבלה על מקרה המהווה שינוי פתאומי ובלתי צפוי שלא היה כמותו בשנה הקודמת ליום תחילת הביטו במצב בריאותו של המבוטח מחמת מחלה קיימת, וכאשר הטיפול בשינוי כזה היה הכרחי בחו"ל אולם אין הדבר כך שכן בהמשך נאמר במפורש בפוליסה כי הרחבה זו לא תחול על מספר מקרים וביניהם השתלת קוצב לב שלא בא סמוך לאוטם שריר הלב שאירע בחו"ל. 22. ב"כ התובע בסיכומיו מסתמך על הסיפא של החריג המופיע בסעיף 4 הנ"ל אשר קובע כיסוי ביטוח במקרה של שינוי פתאומי ובלתי צפוי שלא היה כמותו בשנה הקודמת במצב בריאותו של התובע שהביא לאשפוזו ועל כן יש לשלם את הוצאות האישפוז, הרפואיות הקשורות במחלה שנתגלתה לראשונה בחו"ל במערכות ההולכה של הלב (פגיעה בקשר הגתי פרוזדורלי) ומאחר ואין מדובר באוטם שריר הלב אלא במחלה אחרת זכאי התובע לקבל את הוצאותיו בגין השתלת קוצב הלב, לרבות אשפוזו כמצויין בפוליסה. 23. ב"כ התובע אף מסתמך על חוות דעתו של פרופ' מרמור אלן שצורפה לסיכומיו לפיה הופעת פרפור פרוזדורים לא יכולה בשום פנים ואופן להצביע על "מחלת הקשרית החולה" כסיבה אתיולוגית ברורה, שכן מחלה זו מופיעה בתחתית האפשרויות האבחנתיות, וכי זו אחת מהאבחנות או האפשרויות היותר נדירות. 24. ב"כ הנתבעים בין יתר טענותיו בסיכומיו סביר שיש לדחות את התביעה בשל ההחרגה הפרטנית של סעיף 4 לפוליסה, החרגה המובילה שוללת תגמולי ביטוח בגין הוצאות אישפוז הקשורות להשתלת קוצב לב שאינה סמוכה לאוטם שריר הלב, ואף מפנה לקביעה המפורשת בסעיף 4 לפוליסה בה נאמר כי הרחבה זו לא תכסה השתלת קוצב לב. 25. ב"כ הנתבעים דוחה בתוקף את נסיונו של ב"כ התובע להסתמך על הסיפא של ההחרגה של סעיף 4 הנ"ל המדבר על שינוי פתאומי ובלתי צפוי במצב בריאותו של התובעת מחמת מחלה קיימת, שכן לטענתו כל תשלום הקשור בהשתלת קוצב לב, חייב להיות סמוך לאוטם שריר הלב שלא היה במקרה זה, וכן ההרחבה של הפוליסה לא חלה במפורש על השתלת קוצב לב, כפי שצויין זאת במפורש בפוליסה. פירוש סעיף ההחרגה 26. חזרתי ועיינתי בסעיף 4 (סעיף ההחרגה של הפוליסה) וכן בסיכומי טענות באי כוח הצדדים ולדעתי צודק ב"כ הנתבעת שיש לפרש את הסיפא של סעיף 4 המכיר בשינוי פתאומי במצב בריאותו של המבוטח מחמת מחלה שהצריך טיפול הכרחי בחו"ל על פי הפוליסה כפוף לרישא של סעיף ההחרגה, דהיינו בכל מקרה של השתלת קוצב לב חייב להיות קשור וסמוך לאוטם שריר הלב, אחרת מתרוקן סעיף ההחרגה מתוכן, דבר שנאמר במפורש בסעיף לפיו הרחבת הכיסוי לא תחול על השתלת קוצב הלב שלא בא סמוך לאוטם שריר הלב שאירע בחו"ל. 27. מאחר ואין חולקין כי לתובע לא אירע אוטם בשריר הלב ואשפוזו נבע ממחלה של (קשרית החולה) הפוליסה לא מכסה את המקרה ודין התביעה להדחות. התוקף המשפטי של סעיף ההחרגה 28. ב"כ התובע בסיכומיו טוען לבטלות החריג המופיע בסעיף 4 לפוליסה, שכן חריג זה עומד בניגוד לסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973. 29. ב"כ התובע מסתמך על פסק הדין שניתן בע"א 420/83 חליל נ' מגדל, פד"י מ"ד (2) עמו' 627. 30. לדעתי אין ללמוד מפסק הדין הנ"ל הדן בסוגיה משפטית שונה בקשר לתוקפו של חריג בפוליסה אשר קובע כי חברת הביטוח אינה אחראית לנזק הנגרם בתאונת דרכים בפעילות איבה, שכן חריג זה עומד בניגד מפורש לפקודת ביטוח כלי רכב וחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לא כן במקרה שלנו אשר מדבר על חריג של תגמולי ביטוח הקשורים בדרך כלל בסיכון תמורת פרמיה אשר חברת הביטוח לוקחת על עצמה ולדעתי תקף ואינו סותר את תקנות הציבור. 31. לא מצאתי ממש בטענתו הנוספת של ב"כ התובע לפיה החריג הנ"ל בטל בהיותו תנאי מקפח בחוזה אחיד הבטל בהיותו נוגד את חוק החוזים האחידים התשמ"ג 1982. 32. פוליסת הביטוח נבדקת ע"י המפקח על הביטוח ומקבלת אישור המועצה לחוזים אחידים, ואין בפני ראיות כנגד הנחה זו, ועל כן טענה זו של ב"כ התובע נידחת בזה. 33. אני דוחה את טענתו הנוספת של ב"כ התובע לפיה לא צויין סעיף ההחרגה באופן בולט כמצוות סעיף 3 לחוק הביטוח, שכן אין טענה כזו מצדו של התובע שלא ידע על קיומו של סעיף ההחרגה והצדדים הסמיכו אותי לפסוק אך ורק לפי פירוש הפוליסה ולפי עובדות מוסכמות. 34. לאור האמור לעיל, אני קובע כדלקמן: א. הפוליסה שהוציאה הנתבעת תקפה ואין מקום להחיל עליה סעיפים 6 ו7- לחוק חוזה הביטוח ותשובותיו של התובע בטופס הביטוח מספקות. ב. התובע לא לקה באוטם בשריר הלב סמוך לאישפוזו, ועל כן חלה ההחרגה של סעיף 4 לפוליסה אשר נותנת כיסוי ביטוחי בהשתלת קוצב לב אך ורק אם היה אירוע של אוטם בשריר הלב. ג. אין מקום להחיל את הסיפא של ההחרגה הדן בהחמרה של מחלה קיימת או שינוי פתאומי ובלתי צפוי במצב בריאותו של התובע, שכן תנאי הכרחי להחלת חריג זה קיומו של אירוע של אוטם בשריר הלב ונאמר במפורש כי השלתלת קוצב לב אינו מכוסה על פי הפוליסה, אלא אם קדם לו אוטם בשריר הלב אחרת מתרוקן סעיף ההחרגה הדן בהשתלת איברים מתוכנו. ד. נאמר במפורש בפוליסה כי סעיף ההרחבה לא יחול על השתלת קוצב לב, ויש לתת תוקף לסעיף זה המבטא את הסכמת הצדדים. 35. אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבעת סך של 5,000 ש"ח הוצאות מתוך המלצה שלא תגבה את הסכום הנ"ל. ניתן היום 2.5.99 זכות ערעור תוך 45 יום לביה"מ המחוזי. מותר לפרסום מיום 2.5.99 דן גבאי, שופט פוליסהפיצוייםביטוח נסיעות לחו"ל