ביקורת על החלטת ועדה רפואית לעררים 1. בפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לערעורים מיום 6.2.2003 שקבעה למערער נכות צמיתה של 52.53% החל מיום 1.7.2002. (להלן:הועדה). 2. על פי החלטת בית הדין מיום 29.2.2004 סיכמו הצדדים בכתב את טענותיהם. 3. תמצית טענות המערער 3.1 המערער נפגע בתאונת עבודה ביום 17/7/1998, נבדק על ידי ועדה מדרג ראשון אשר קבעה לו נכות זמנית בשיעור 70%. המערער ערר על שיעור אחוז הנכות הזמנית בפני ועדה לעררים שקבעה את נכותו הצמיתה לנכות בשיעור 52.53% כולל תקנה 15 במלואה. 3.2 הועדה קבעה את נכותו הצמיתה של המערער מבלי שתהא בפניה קביעת נכות צמיתה של ועדה מדרג ראשון, ובכך פגעה בזכותו של המערער להגיש ערר בתחום הרפואי בפני ועדה רפואית לעררים. 3.3 הועדה טעתה כשהתעלמה מחוות הדעת שהוגשו בפניה, ולא התיחסה באופן עניני לממצאים שעלו מהן. כן לא פרטה הועדה אלו חוות דעת או חומר רפואי עמדו בפניה. 3.4 הועדה לא התיחסה לנימוקי הערר, שהוגש על החלטתה של הועדה מדרג ראשון, לרבות העדר התייחסות לטענות המערער בעניין ממצאי בדיקות נוירוקוגנטיביות אשר נערכו למערער ואשר הוגשו לועדה. 3.5 הועדה לא התייחסה לממצאי בדיקת SPECT (מיפוי מוח עם ECD). 3.6 הועדה לא התייחסה למכלול הממצאים בחוות דעתו של פרופ' גינת, באשר למצבו הפסיכיאטרי של המערער, לא התייחסה למסמך של ד"ר פרץ אהרון ולקביעות הממצאים העובדתיים באותו מסמך. 3.7 הועדה לא התייחסה, ולא ביצעה כל בדיקה אשר תשלול או תאושש את קביעות ד"ר הוניגמן, בדבר הפגיעה הקשה הימנה סובל המערער בתחום הנוירולוגי, להתאמה שבין מצבו הבריאותי הקשה לבין תיאור הפגיעה עליה מצביעה ד"ר הוניגמן ולאחוזי הנכות המתאימים לאותה פגיעה. 3.8 הועדה לא התייחסה למגבלות ולכאבי הגב מהן סובל המערער, כמו כן, לא התייחסה לממצאי בדיקת EMG שנערכה למערער. 4. המערער מבקש להחזיר את עניינו לועדה מדרג ראשון או להחזיר את עניינו לועדה לעררים בהרכב שונה. 5. תמצית עמדת המשיב 5.1 באשר להחזרת עניינו של המערער לועדה מדרג ראשון, טוען המשיב, כי לא נפלה טעות שיפוטית בהחלטת הועדה מדרג ראשון, וכי המערער הפנה להוראות התקנות הנוגעות לנכות כללית בעוד עניינו של המערער הינו נכות מעבודה. 5.2 סוגיית החזרת עניין המערער לועדה מדרג ראשון, כאשר זו קבעה רק נכות זמנית (וטרם נקבעה נכות צמיתה) נבחנה בהרחבה תוך בחינת מכלול ההשלכות בבג"צ 1082/02 המל"ל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פד"י נז (4) 443, אליו הפנה המערער. לטענת המשיב, אין כל נימוק המצדיק לסטות בעניינו של המערער מהלכה זו שנפסקה לאחרונה. 5.3 מפרוטוקול הועדה (מיום 24/4/2002) עולה כי המערער ביקש כי תקבע נכות קבועה. 5.4 המשיב מסכים להחזיר את עניינו של המערער לועדה הרפואית לעררים. עם זאת, אינו מסכים להחזיר את העניין לועדה, על מנת שתבחן את עניינו של המערער מחדש, וודאי שלא לועדה בהרכב שונה, דבר הנעשה במקרים חריגים בלבד. 5.5 באשר להתיחסותה של הועדה לחוות הדעת ולמסמכים הרפואיים, טוען המשיב:- 5.5.1 מוסכם להחזיר לועדה, על מנת, שתתייחס לחוות דעתו של פרופ' גינת המנומק. 5.5.2 הועדה העניקה למערער את אותם אחוזי נכות, כפי שקבע ד"ר הימלפרב , כך קיבלה הועדה את חוות דעתו במלואה בעניין הטינטון. 5.5.3 הועדה התייחסה לעניין הגמגום בשתי ישיבות, ב-24/4/2002 קבעה הועדה כי: "מידי פעם מופיע גימגום, אם כי מתבטא בצורה יפה והסביר בצורה תקינה.." ובישיבתה השניה מיום 1/12/2002 קובעה הועדה כי: "בבדיקה הפסיכיאטרית הופיע מדי פעם גמגום, אם כי מתבטא יפה". המשיב מסכים להחזיר את עניינו של המערער לועדה, על מנת שתתיחס במנומק לחוות דעתו של ד"ר הימלפרב בשאלת הגמגום. 5.5.4 מוסכם להחזיר את עניינו של המערער לועדה על מנת שתתיחס לחוות דעתו של ד"ר הלל (אורטופד). 5.5.5 באשר לחוות דעתה של ד"ר הוניגמן, הועדה מתייחסת במפורש לחוות דעתה ואף NBNE, מדוע אינה מקבלת את קביעתה (פרוטוקול הועדה מיום 1/12/2002 עמ' 2 לאחר סעיף 23). 5.5.6 הועדה אינה מחוייבת להתייחס במפורש למכתב מרופא כפי שהיא מחוייבת בעניין חוות הדעת, וכך פעלה באשר למכתבו של ד"ר אהרון. 5.5.7 הועדה ציינה כי המסמכים העומדים בפניה הינם דו"ח הועדות הקודמות והמסמכים שעמדו בפניהם ובנוסף חוו"ד פסיכיאטרית. לטענת המשיב, המסמכים מצויינים בפרטוקולים של הועדות הקודמות. 5.5.8 הועדה מתייחסת לבדיקות נוירופסיכולוגיות (פרוטוקול מיום 1/12/2002 ליד סעיף 22), בנוסף מקריאת הפרוטוקולים ניתן לראות כי הועדה מתייחסת לבדיקות הרבות של המערער. 5.5.9 המשיב מסכים להחזרת עניינו של המערער לועדה על מנת שתתיחס לחוות הדעת הפסיכיאטרית מטעמו. 5.5.10 בניגוד לטענת המערער, הועדה כן מתייחסת לבדיקת SPECT, וזאת בפרוטוקול מיום 1/12/2002 (אמצע עמוד 3). 5.5.11 הועדה התייחסה לפגיעה בראשו של המערער כמו כן הועדה מוסמכת לקבוע איזה בדיקות נחוצות לה לצורך קביעת נכותו של הנפגע, הועדה ראתה לנכון לבקש בדיקות CT' , SPECT , ו-MAI על ידי אורטופד. 6. המסגרת המשפטית 6.1 חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: החוק) קובע בסעיף 118 שכותרתו "קביעת דרגת נכות מהעבודה" כדלקמן:-   (א) רופא או ועדה רפואית יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות. (1) אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה: (2) את דרגת הנכות לענין סימן זה לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע, לאחר התיעצות עם שר הבריאות. (א 1) קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי סעיף 104 (א) וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות.   6.2 תקנה 30 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956 (להלן: התקנות) שכותרתה "סמכות ועדה לערעורים" קובעת, בין השאר, כדלקמן:- "(א) ועדה לערעורים רשאית לאשר החלטת הועדה, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה, בין שהמערער הוא הנפגע ובין שהוא המוסד.   6.3 על פי ההלכה הפסוקה, אין תפקידה של ועדה רפואית לעררים מצטמצם רק להעברת ביקורת על החלטת הערכאה הראשונה; בהיותה ועדה רפואית, עליה לבדוק את מצבו של הנפגע מחדש ולעמוד על מצבו הרפואי במעמד הבדיקה או בעת הדיון מחדש (דב"ע פא/11-0 יהושוע עצמון נ' המל"ל פד"ע ב 81 ; דב"ע נז/58-01 חיים טיומקין נ' המל"ל פד"ע לא 193). 6.4 סעיף 123 לחוק קובע כי החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד. 6.5 תקנה 24 לתקנות שכותרתה "החלטת הועדה ורישמן" קובעת, בין השאר לאמור:- (א) דיוני הועדה יירשמו בפרוטוקול אשר ייחתם על ידי חברי הועדה. (ב) החלטת הועדה הקובעת דרגת נכות תהיה בכתב ויצורפו אליה הממצאים והנימוקים. (ג) החלטה תימסר למזכיר. (ג) הועדה רשאית לתקן טעות סופר... 6.6 סמכותה של הועדה היא סמכות מקצועית רפואית, המחייבת לימוד העובדות, ניתוחן ותירגומן של הפגימות והליקויים לשפת אחוזי הנכות (חיים טיומקין נ' המל"ל פד"ע לא' 193). 6.7 הלכה פסוקה היא, כי הועדה הרפואית לעררים אינה כבולה לנוסח הערר אשר לפניה, ועליה לבטא את ממצאיה, אף בהעדר ערעור בנקודה זו או אחרת. סמכות זאת של המוסד כוללת אף את הסמכות לקביעת או שלילת הקשר הסיבתי שבין הפגיעה לתאונה (נה/13-01 נאום פוריוסון נ' המל"ל פד"ע כח' 561; דב"ע 83/97-01 נחמן צדוק נ' המל"ל (לא פורסם). 7. מן הכלל אל הפרט 7.1 ועדה רפואית מדרג ראשון אשר דנה בפגיעתו של המערער בגין תאונת עבודה מיום 17.7.1998, קבעה בהחלטתה מיום 30.12.2001 נכות זמנית של 70%. 7.2 ערר על החלטה זו הוגש לועדה הרפואית לעררים אך לא הוגש ערר על החלטת הועדה בתחום א.א.ג., ובגין אחוזי הנכות שנפסקו בגין ירידה בכוח יד שמאל ובגין הגמגום. הערר הוגש גם על זמניות אחוזי הנכות. 7.3 המערער מאזכר את נוסח תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות) התשמ"ד-1984, בעוד עסקינן בתקנות שהותקנו בשנת תשט"ז-1957 שעניינן קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה. 7.4 עניינו של המערער נידון בפני ועדה רפואית לעררים שישבה לדון בעניינו ב-3 ישיבות בתאריכים 24/6/2002, 1/12/2002, 6/2/2003 בהרכב של שלושה רופאים מומחים (ד"ר משיח - רופא מומחה למחלות נפש ועצבים, ד"ר סמואל מומחה למחלות אף אוזן גרון וד"ר קליין מומחית ברפואה תעסוקתית). הועדה דנה בפגימותיו של המערער, ואף ביקשה לדון בתיקו כתיק יחיד בשל מורכבותו, כן ביקשה הועדה חוות דעת נוספות, והפנתה המערער לבדיקות נוספות. הועדה התיחסה לתלונות המערער באשר לכאבי הראש, עורף וגב התחתון, וכל זאת, תוך, כדי עיון בבדיקות שעשה המערער ובחוות דעתו של ד"ר עמיהוד, וקיבלה את קביעותיו באשר לנכות בעמ"ש צווארי. הועדה ביקשה להתייעץ עם הרשות לעניין הפעלת תקנה 15. 7.5 בישיבתה השלישית, ולאחר שקיבלה את המלצת ועדת הרשות שהמליצה להגדיל את הנכות במחצית, קבעה הועדה את נכותו הצמיתה של המערער על פי סעיפי המבחנים הבאים: 20% לפי סעיף ליקוי 34 (ג) מותאם. 5% לפי סעיף ליקוי 35 (1)(א-ב) מותאם (עמ"ש צווארי). 5% לפי סעיף ליקוי 35 (ו) (א-ב) מותאם (עמ"ש מותני). 10% לפי סעיף ליקוי 72 (4) ד (2). בנוסף לכך הוגדלה הנכות במחצית (17.5%) כתוצאה מהפעלת תקנה 15. 7.6 מורכבות התיק והיקף נימוקי ערעורו של המערער לועדה הרפואית לעררים חייבו את הועדה, כאמור, להתייחס לתיק כתיק יחיד. מרישומי הועדה עולה כי הועדה התיחסה לפגימותיו של המערער אך לא התיחסה, כנדרש ממנה, לחלק מחוות הדעת שהוגשו בפניה, ואשר מסקנותיהם באשר להיקף ושיעור הנכות - שונות משל חברי הועדה. יצויין כי על ועדה רפואית לעררים מוטלת החובה לנתח את חוות הדעת הרפואית אשר בפניה ולהצביע על הנראה בעיניה כטעות בחוות הדעת, כמו כן עליה לנמק שלילית את המסקנה שבחוות הדעת. (דב"ע לפ' 258-0 הגיג נ' המל"ל פד"ע ו' 215). 7.7 הלכה פסוקה היא, כי סמכותה של הועדה היא מקצועית רפואית המחייבת לימוד העובדות, ניתוחן ותירגומן של הפגימות והליקויים לשפת אחוזי נכות, ומשהועדה מוסמכת, על פי כל דין, להעניק את אחוזי הנכות - על בית הדין לא נותר אלא לבחון האם טעתה הועדה טעות משפטית. 7.8 בבג"צ 1082/02 המל"ל נ' בית הדין הארצי לעבודה עבודה עליון, כרך ס"ד, 413, נקבע כי פרשנות המצרה את סמכותה של הועדה הרפאוית לעררים עלולה לפגוע, בראש ובראשונה, באינטרס של נפגעי העבודה, בשל סרבול ההליכים והארכתם. כך למשל, ידרשו נפגעים אשר עצם נכותם הוכרה לראשונה על ידי הועדה לעררים, לשוב לועדה הרפואית מדרג ראשון, על מנת שזו תכריע בדבר דרגת הנכות,ועד להכרעת הועדה הרפואית, לא יוכלו אותם נפגעים לקבל את המגיע להם והדרוש להם למחייתם, שהרי דרגת נכותם טרם נקבעה. עוד נקבע, כי הועדה לעררים מוסמכת לדון ולהכריע בעניינים שעולים בפניה במסגרת הערר, גם אם לא נדונו ולא הוכרעו בועדה הרפואית מדרג ראשון. בכלל זה, רשאית הועדה לעררים, הקובעת את דבר נכותו היציבה של נפגע עבודה, לקבוע את שיעורה ודרגתה של אותה נכות יציבה, זאת - אפילו קבעה הועדה הרפואית בדרג הראשון נכות בלתי יציבה בלבד לאותו נפגע. לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי אין מקום להעתר לבקשת המערער להחזיר את עניינו לועדה מדרג ראשון. 7.9 באשר בקשה להחליף את הרכב הועדה, הרי שעל פי ההלכה הפסוקה, עניינו של מבוטח יועבר לועדה בהרכב אחר רק במקרים נדירים. משלא מצאתי כי יש בעבודת הועדה משום משוא פנים או חשש שהועדה תהא "נעולה" על החלטתה הקודמת, ומשהרכב הועדה הוא בהחלט נאות ומתאים לבחינת עניינו של המערער - אין להיענות לבקשת המערער בעניין זה. 8. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בפרוטוקולים של הועדות הרפואיות, במסמכים שהוגשו לתיק וכן בסיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל באופן שעניינו של המערער יוחזר לועדה, באותו ההרכב, שתשוב ותתיחס לחוות הדעת הרפואיות כמו גם למסמכים ו/או לתעודות הרפואיות שהוגשו על ידי המערער, כפי שהן מפורטות בסעיף 6א' (8-1) לנימוקי ערעור המערער כדלקמן:- חוות דעת פסיכיאטרית - פרופ' רפאל גינת - מתאריכים 15.11.00 והשלמה בתאריך 20.3.2002. חוות דעת נוירולוגית - ד"ר הוניגמן סילביה וד"ר יהודית אהרון פרץ. חוות דעת רפואית בתחום א.א.ג. - ד"ר מרדכי הימלפרב. חוות דעת אורטופדית - פרופ' תום הלל. דוחות עדכון תקופתיים של היחידה הנוירוספיכולוגית לטיפול ושיקום מתאכיכים 17.12.1998, 16.6.1999, 4.11.1999, 9.12.2000, 20.2.2000, 5.8.2001 ו- 5.1.2003. הערכות רפואיות וסיכומה של המחלקות לאשפוז יום לטיפול ושיקום נפגעי ראש. בדיקות מיפוי מח SPECT בדיקת E.M.G מיום 1.3.2000. לא נעלמה מעיני התייחסותה של הועדה לחוות דעתה של ד"ר הוניגמן, והעובדה כי הועדה גם ציטטה מתוכה. הועדה אינה חייבת לקבל את מסקנותיה של חוות דעת רפואית ובלבד שתנמק החלטתה בעניין. משעשתה כן פטורה הועדה מלדון שנית בחוות דעת זו. הועדה תנמק את החלטתה ובמידה ואין היא מקבלת את המסקנות בחוות הדעת, תנמק באופן שלילי את המסקנה שבחוות הדעת. הועדה תבצע רישום מסודר של כל הבדיקות והמסמכים הרפואיים שבפניה, לרבות הבדיקות שהועדה בעצמה שלחה את המערער, ותפרט את אחוזי הנכות המוענקים למערער תוך כדי פירוט ונימוק ראוי של ההחלטה. הלכה פסוקה היא כי צורת הבדיקה של הנפגע ואורכה הם נושאים שבגדר הרפואה, וערכאה שיפוטית אינה מוסמכת להתערב בהם (דב"ע 10) 91-99 רוזנברג נ' המל"ל לקט ועדות 644), אך הועדה חייבת להתייחס לחוות הדעת הרפואית שהוגשה לפניה, התיחסות "עניינית ומנומקת" (דב"ע ל/15-0 בטרמן נ' המל"ל פד"ע ב' 147). כמו כן נפסק על ידי בית הדין הארצי כי "ההנמקה צריך שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את מהלך המחשבה שהביא להחלטה אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך , אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק" (דב"ע נד/14-01 חיון נ' המל"ל פד"ע כז' 242) ומן הראוי שהחלטת הועדה תהיה ברורה לכל, ללא כל צורך בפרשנות או בהסקת מסקנות (עב"ל 10082/97 שלמה שיה נ' המל"ל פד"ע לד' 188). 12. סוף דבר 12.1 הערעור התקבל. 12.2 עניינו של המערער מוחזר לועדה אשר תפעל על ההנחיות המפורטות בסעיף 8 לעיל. 12.3 המשיב ישא בהוצאות ושכ"ט עו"ד התובע בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק שישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.רפואהועדה רפואיתערר