לדברי התובע, בסמוך למסירת הדירה לידיו, התגלו בדירה אי התאמות וליקויי בניה חמורים, לרבות אי התאמה מבחינת שמירת מידות בחדר, אי התאמה בין המובטח בתכנית המכר לבין המצב בפועל במידות במטבח ובחדר השינה, אי אחידות בגווני ריצוף השיש וכן עמוד הקיים בחדר, אשר איננו מופיע בתכנית המכר. עניינה של התביעה שבפניי הוא לקויי בניה שהתגלו בדירה (להלן:- "הדירה"), אשר רכש התובע מהנתבעת. 1. רקע עובדתי: בתאריך 17/08/03 רכש התובע מהנתבעת, שהנה חברה העוסקת בתחום הבניה, דירה מספר 59 בבית משותף ברחוב מבצע קדש 39 באשקלון, על פי הסכם מכר, אשר נחתם בין הצדדים (להלן:- "החוזה" או "ההסכם"). התובע קיבל החזקה בדירה ביום 12/11/03. בדירה מתגורר מר אלברט עזריה- אחיו של התובע וכן משמשת הדירה את התובע, שהינו תושב צרפת, בעת ביקוריו בארץ. 2. לטענת התובע, בסמוך לאחר קבלת החזקה בדירה, התגלו בדירה ליקויי בנייה ואי התאמות להם אחראית הנתבעת ולאחר פניות חוזרות לנתבעת ותיקונים חוזרים ונשנים אשר לא היה בהם כדי לסלק מכלול הליקויים, עתר הוא בתביעה זו לפיצויים בגין נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו לו. לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של המהנדס מר מרדכי אדלר אשר מצא, כי בדירה ליקויי בניה שעלות תיקונם מוערך בסך של 79,958.35 ₪, נכון למועד עריכת חוות הדעת (חודש יוני 2004). לאחר המצאת חוות הדעת לנתבעת, ביצעה הנתבעת תיקונים בדירה לאחריהם זומן המומחה מטעם התובע בשנית וערך חוות דעת עדכנית (מיום 6/4/05), אשר צורפה אף היא לכתב התביעה ובה העריך את עלות התיקונים בסך של 67,449.19 ₪ . מאידך, צירפה הנתבעת לכתב ההגנה את חוות דעתו של האדריכל מר אבי גולדשטיין, אשר עמד על מספר ליקויים קיימים, אשר לשיטתו הנם ברי תיקון וכי פרק הזמן הדרוש לביצוע העבודות לתיקון הליקויים מסתכם בכשלושה עד ארבעה ימי עבודה. 3. ביום 20/04/06 מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש המהנדס מר יעקב דבדבני (להלן: "המומחה" או "מר דבדבני") וזאת נוכח הפערים בין חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים. המומחה התבקש לבדוק קיומם של ליקויי בניה בדירה ועלות תיקונם, לאמוד שווים המוערך של ליקויים שאינם ניתנים לתיקון וכן לקבוע אם קיימת ירידת ערך לגבי הדירה. מר דבדבני ביקר בדירת התובעים ביום 12/06/06 והגיש חוות דעת מפורטת בדבר ליקויי הבנייה בדירה ועלות תיקונם. 4. תמצית טענות התובע: לדברי התובע, בסמוך למסירת הדירה לידיו, התגלו בדירה אי התאמות וליקויי בניה חמורים, לרבות אי התאמה מבחינת שמירת מידות בחדר, אי התאמה בין המובטח בתכנית המכר לבין המצב בפועל במידות במטבח ובחדר השינה, אי אחידות בגווני ריצוף השיש וכן עמוד הקיים בחדר, אשר איננו מופיע בתכנית המכר. יצויין, כי בכתב התביעה ובחוות הדעת הראשונית מטעם התובע פורטו ליקויים נוספים רבים, אשר חלקם תוקן על ידי הנתבעת בתיקונים שונים שביצעה בדירה, אלא שלטענת התובע לא היה בתיקונים החוזרים ונשנים כדי לסלק את מכלול הליקויים הקיימים. לטענת התובע, במצב דברים זה בו ניתנו לנתבעת הזדמנויות רבות לתקן הליקויים, אך ללא הועיל, תוך שנגרמה לתובע אי נוחות, סבל ועגמת נפש, הרי שאין ליתן לנתבעת הזדמנות נוספת לבצע תיקונים נוספים בדירה ויש לפצות התובע בפיצוי כספי לרבות הוצאות עבור דיור חלופי, טרחה עגמת נפש ואבדן הנאה בנכס. 5. תמצית טענות הנתבעת: לטענת הנתבעת, הסתיר התובע פרט מהותי בתביעתו, שכן המדובר בדירה אשר נמכרה לתובע לאחר שבוצעו בה שינויים לבקשת רוכש קודם (להלן:- "הרוכש הקודם"), שרכש את הדירה, התחרט וביטל העסקה. השינויים כללו הגדלת חדר השירות כך שיוכל לשמש כחדר מגורים, הרחבת מסדרון הבית ועוד שינויים פנימיים קלים. התובע רכש את הדירה ביודעו כי בוצעו שינויים בדירה. לטענת הנתבעת, ביקרו התובע ונציגים מטעמו בדירה מספר פעמים, בדקו ובחנו היטב התרשמו עוד טרם רכישת הדירה ולא הועלתה על ידם כל טענה בקשר למצבה בעת רכישתה. עוד ציינה הנתבעת, כי כל פניותיהם של התובע או מי מנציגיו נבדקו ונענו במהירות וכי הנתבעת עשתה כל שלאל ידה על מנת לתת שירות טוב לשביעות רצון התובע. בנוסף ציינה, כי לאחר שתואם מועד עם התובע לביצוע תיקונים בדירה, ביצעה הנתבעת התיקונים הנדרשים בהתאם לחוות הדעת ומר עזריה אלברט המתגורר בדירה אף אישר בחתימתו כי התיקונים בוצעו לשביעות רצונו. לדבריה, חוות הדעת מטעם התובע הנה מוגזמת ומגמתית וכי הלקויים בדירה תוקנו. יחד עם זאת ציינה, כי ככל שייקבע כי קיימים ליקויים נוספים באחריות הנתבעת, עומדת היא על זכותה לתיקון הליקויים וכי היא עודנה מוכנה לתקן כל הדרוש תיקון בדירה הנופל לתחום אחריותה. 6. הראיות בתיק: מטעם התובע הוגשו תצהיריהם של התובע מר ז'אן ז'אק עזריה, תצהירו של מר יצחק עזריה- אחיו של התובע אשר טיפל בשמו של התובע במערכת היחסים עם הנתבעת ושפנה אליה עניין הליקויים שנמצאו בדירה וכן תצהירו של מר אלברט עזריה- אחיו של התובע אשר מתגורר בדירה מתחילת שנת 2004. כמו-כן, הוגשה מטעם התובע חוות דעת הנדסית של המהנדס מר מרדכי אדלר וכן חוות דעת מעודכנת של המהנדס לאחר ביצוע תיקונים ע"י הנתבעת.   מטעם הנתבעת הוגשו תצהירה של הגב' עליזה מזרחי, אשר טיפלה במסגרת עבודתה במכירת הדירה לתובע, תצהירו של מר גדעון מכלוף- סמנכ"ל הנתבעת וכן הוגשה מטעם הנתבעת חוות דעת של האדריכל מר אבי גולדשטיין.    כל המצהירים נחקרו על תצהיריהם, המומחים לא נחקרו על חוות הדעת, ב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב. 7. חוות דעת מומחה מטעם ביהמ"ש: כמומחה מטעם בית המשפט מונה, כאמור, המהנדס מר דבדבני יעקב אשר בדק את הדירה, ונתן חוות דעתו ביום 01/04/07. כמו כן, השיב מר דבדבני על שאלות הבהרה שנשלחו אליו על ידי הצדדים. בדיון בבית המשפט נרשמה הסכמת הצדדים, לפיה המומחים מטעמם לא ייחקרו בבית המשפט; עם זאת צויין, כי הם אינם מסכימים לראות בחוות הדעת מטעם ביהמ"ש כחוות דעת יחידה בתיק. 8. שאלת חוות דעת מומחה מטעם ביהמ"ש אל מול חוות דעת מומחים מטעם הצדדים נדונה בפסקי דין שונים בהם נקבע כי בהעדר סיבה מהותית, יש להעדיף חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט על פני חוות דעתם של מומחים מטעם בעלי הדין. כך בע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי, תק-על 90(2)532, נאמר: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן". 9. בענייננו, מדובר בתביעה שעילתה ליקויי בניה. מטבע הדברים, לבית המשפט אין בסכסוכים מסוג זה ידע המספיק לצורך הכרעה בסוגיה וחוות דעת המומחה היא אחד הכלים המרכזיים ביותר המשמשים אותו בבואו להכריע, כאשר כפי שצויין לעיל, בתי המשפט נוטים לאמץ את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט בהיותו מומחה בלתי תלוי ואובייקטיבי. רק במקרים חריגים לא יסתמך בית המשפט על הקביעות המקצועיות של המומחה שמונה מטעמו. ראו ע"א 2934/94, סולל בונה בע"מ נ' ארז איתן ואח', תק-על 96(2), 481 ,עמ' 482: "למרבית הצער, מעוררים פרוייקטים של בניה, מחלוקות והתדיינויות בהקשר לליקויי בניה ולאי מילוי ההתחייבויות ההדדיות של כל הגורמים המעורבים. הגיעה העת, שכל הצדדים המעורבים יבינו, שיש סוף פסוק לכל אלה, בחוות דעתו של מומחה המתמנה על ידי בית המשפט בהסכמת באי כח הצדדים. סביר להניח שאף אחד מהצדדים אינו יוצא - במקרים כאלה - כשכל תאוותו בידו. אולם, על כל צד להבין כי משנתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה, שיש בה משום נסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלה או אחרים." 10. במקרה שלפניי, אינני מוצאת כי קיימים נימוקים כבדי משקל המניעים סטייה מקביעות המומחה מטעם בית המשפט. המומחה שמונה על ידי בית המשפט הינו מומחה ניטראלי, התרשמתי מהאמור בחוות דעתו, בנסיבות אלו אני מוצאת שיש להעדיף את חוות דעתו של המומחה שמונה על פני חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים וזאת מבלי להטיל דופי במקצועיותם של המומחים מטעם הצדדים. אוסיף ואציין, כי עולה מסיכומי הצדדים, כי אף הם בחרו לאמץ את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולא את חוות הדעת של המומחים מטעמם. 11. דיון: ראשית אציין, כי אין חולק על טענת הנתבעת כי מדובר בדירה אשר עברה שינויים לבקשת רוכש קודם אשר ביטל העסקה וכי הדירה נמכרה לתובע לאחר ביצוע השינויים ולאחר שהסכים לכך. כך בחקירתו ציין התובע: " ראיתי אותה (את הדירה) באוגוסט... ראיתי וחתמתי. הסבירו לנו שהיה של אמריקאי ועשו כמה עבודות והסכמתי..." (עמ' 7 לפרוטוקול שורות 9-10). זוהי הנחת בסיס בתביעה זו, אשר אני מוצאת ליתן לה משקל בהכרעה. 12. זכות הנתבעת לתקן אל מול זכות התובע לקבל פיצוי כספי הנתבעת טענה בסיכומיה, כי לאחר שפנו אליה התובע או מי מטעמו בעניין ליקויים קיימים, הגיעה הנתבעת ותיקנה הליקויים בדירה. בהמשך הוגשה חוות דעת מטעם התובע בעקבותיה הוגשה חו"ד מטעם הנתבעת והליקויים בדירה תוקנו ע"י הנתבעת בהתאם לחוות הדעת מטעמה ומר עזריה אלברט המתגורר בדירה אישר התיקונים שנעשו לשביעות רצונו. לפיכך טוענת הנתבעת, כי כיום לא קיימים ליקויים בדירה, אך ככל שקיימים, יש לאפשר לה לבצע תיקון של כל ליקוי אותו יקבע בית המשפט. מנגד, טען התובע כי הנתבעת קיבלה הזדמנות סבירה ונאותה לתקן הדירה ואין חולק כי בוצעו תיקונים חוזרים ונרחבים, אלא שניסיונות התיקון לא הצליחו ועדיין קיימים ליקויים רבים בדירה ולפיכך יש לפסוק לו פיצויים ולא לאפשר ביצוע התיקונים הנדרשים על ידי הנתבעת או מי מטעמה. בעניין זה נחה דעתי להעדיף את עמדתו של התובע. מתוך כתבי הטענות והעדויות שהוצגו לפניי, עולה שבעבר בוצעו תיקונים שונים ורבים לפי בקשת התובע, כשלמעשה תביעה זו שלפניי נולדה בעיקבות אותם ליקויים שלהם טען התובע ושבינתיים תוקנו. יודגש, רואה אני לחיוב את רצינותה של הנתבעת בכוונתה להשביע את רצונו של התובע ולהביא הליקויים הקיימים לידי פתרון. אחיו של הנתבע אף אישר כי כל הליקויים אשר מפורטים בחוות הדעת מטעם הנתבעת תוקנו לשביעות רצונו. עיקר המחלוקת שנותרה בין הצדדים נוגעת לשאלת חובתה של הנתבעת לתקן ליקויים מסויימים ולכן היא לא נשאה בתיקונם. התובע נותר חסר שביעות רצון בנוגע לאותם ליקויים שעדיין קיימים בדירה, ליקויים אשר היו וקיבלו ביטוי כבר בחוות הדעת מטעמו אשר הוגשה לנתבעת ואשר לאחריה ניתנו הזדמנויות לנתבעת לבצע תיקונים. במהלך ההתדיינות בבית המשפט ציינה הנתבעת, כי כל התיקונים בוצעו, למעט התיקונים שעליהם חולקת הנתבעת ואין בדעתה לבצע תיקונים אלה. ב"כ הנתבעת ציין: "לא נסכים להזזת קירות בכל מקרה. אם תהיה ירידת ערך, שכל צד יטען טענותיו." (עמ' 2 לפרוטוקול ישיבת יום 25.12.06). בנסיבות אלה, בהתחשב בזמן שחלף מאז שקיבל התובע חזקה בדירה, לאור ההזדמנויות הרבות שניתנו בעבר לביצוע כל הדרוש תיקון, אני מוצאת להעדיף תשלום פיצויים לתובע על פני ביצוע התיקונים באמצעות הנתבעת. 13. אשר לליקויים, יצויין כבר עתה כי הדיון בליקויים יהיה ביחס לאלה הנטענים ע"י התובע בסיכומים וכפי המופיעים בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט מתוך הנחה, כי הליקויים הרבים והנוספים המפורטים בכתב התביעה ובחוות הדעת המצורפת אליו באו לכדי פתרון באמצעות תיקונם על ידי הנתבעת ולפיכך זנח התובע טענותיו לגביהם. 14. מידת רוחב מינימאלית לחדר: לטענת התובע, רוחב אחד מחדרי הדיור הינו פחות מ- 2.6 מ' שהיא מידת הרוחב המינימאלית הנדרשת בהתאם לתוספת השניה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 (להלן:- "תקנות הבנייה"), דבר שלא ניתן לתיקון ולפיכך ירד ערכה של הדירה. עוד הוסיף התובע, כי העבודות בדירה להן טוענת הנתבעת אשר בוצעו לבקשת הרוכש הקודם עובר לחתימת ההסכם עם התובע, בוצעו ע"י הנתבעת ובאחריותה. בנוסף טען התובע, כי ניסיונה של הנתבעת להכשיר הליקוי בכך שהתובע ראה את הדירה לפני הרכישה נדחה גם מן הבחינה המשפטית. לטענת הנתבעת, הנסמכת על חוות דעתו של מר גולדשטיין, חלל החדר לא תוכנן כחדר שינה אם כי כחדר שירות ולראיה, ניתן לראות בבירור בתכנית כי מחוץ לחלל זה מצוי מסתור כביסה בו ממוקמים דוד ומדחס מערכת מיזוג אוויר. בנוסף נטען על ידי הנתבעת, כי התובע רכש הדירה ביודעו, כי בוצעו בה שינויים לבקשת הרוכש הקודם שביטל העסקה ולאחר שראה אותה לפני הרכישה, בנוסף ציינה כי שטחו הכללי של החדר הוא מעבר ל-8 מ"ר שהוא המינימום הנדרש בחוק. 15. המומחה מטעם בית המשפט ציין, כי אכן רוחב החדר הוא 2.45 מ' בלבד, בעוד שלפי תקנה 2.04 (א) לתקנות הבניה, הרוחב המינימאלי צריך להיות 2.6 מ'. יחד עם זאת ציין המומחה, כי השטח הכולל של החדר מתאים לדרישות התקנה. עוד ציין המומחה, כי לא ניתן לתקן את הליקוי והוסיף כי על פי מפרט המכר, נמכר החדר כחדר שינה רגיל. המומחה מביא בחוות דעתו את טענת מומחה הנתבעת, לפיה מדובר בחדר שירות שלבקשת הרוכש המקורי שונה לחדר שינה, אך נמנע מלנקוט עמדה בעניין זה. 16. כאמור מעלה, התובע לא חלק על כך שבוצעו שינויים בדירה ואני נוטה לקבל את טענת הנתבעת, כי המדובר בחדר שירות שבוצעו בו שינויים כך שהפך לחדר. עם זאת, אני סבורה, כי מן הראוי היה, כי עניין זה היה מוצא ביטוי במפרט הטכני, בשים לב לכך שהשינוי הינו שינוי היוצר אי התאמה, כפי הגדרתה בחוק המכר (דירות), התש"ג-1973 (סעיף 4(א)(1) לחוק). ויצויין, אין מדובר בשינוי מידות, שכן דווקא בעניין זה מצאה הנתבעת מקום לציין במפרט את מידותיו הנכונות של החדר, אלא שמדובר בשינוי המביא לשינוי בהגדרת החדר על פי תקנות הבנייה ועניין זה הוא מהותי והיה מקום לציינו מפורשות במפרט. יאמר, כי לו היה נערך השינוי לאחר עריכת המפרט, ייתכן והיה מקום לקבל את עמדת הנתבעת לכך שהצדדים הסכימו על שינוי מהאמור במפרט. ואולם, במקרה דנן, הוגדרה הדירה במפרט כדירת חמישה חדרים, החדר הנדון הוגדר חדר וכל שהיה על הנתבעת להוסיף ולציין הוא, כי החדר אינו עונה על הדרישות המינימליות שבתקנות הבניה. 17. בכתב תביעתו לא עתר התובע לפיצוי כספי שאותו כימת בגין ירידת ערך הדירה כתוצאה מאי ההתאמה האמורה. התובע עתר בכתב התביעה למינוי שמאי מומחה מטעם בית המשפט, אשר ישום את ירידת הערך שנגרמה לדירה כתוצאה מאי ההתאמה האמורה. בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה ציין המומחה, כי עלותו של מומחה כאמור מגיעה לסך של 2,000 ₪ וסכום זה נכלל בסכומים אשר נתבעו. התובע מוסיף ומציין, כי בית המשפט מוסמך לפסוק את הפיצוי בגין ירידת הערך על דרך האומדנא, בבחינת אומדנא דדיינא. כן מציין התובע, כי הגם שלא נתבע הסכום המבוקש על ידו בכתב התביעה, אין מניעה לפסוק סכום זה, בשים לב לכך שמסגרת תביעתו לא השתנתה והנזק הנתבע הינו נזק הכלול בתביעת ראש הנזק הכללי של ליקויי הבניה. המומחה מטעם בית המשפט קבע, כי לאחר שהתייעץ עם שמאי שעימו הוא עובד, יש לקבוע ירידת ערך בשיעור של 1,000 $. הנתבע טוענת, כי כיוון שלא צורפה לתיק חוות דעת שמאית, אין מקום לפסוק פיצוי בגין ירידת ערך. 18. הגם שמן הדין היה מקום לקבוע פיצוי בגין ירידת הערך על פי הערכת שמאי בלבד, היות והמומחה מטעם בית המשפט אינו שמאי בעצמו, מצאתי מקום במקרה דנן לפסוק לתובע פיצוי בגין ירידת הערך הנובעת מהשינוי בגודל החדר לעומת מידותיו הנדרשות בהתאם להוראות תקנות הבנייה וזאת גם ללא שהוגשה חוות דעת שמאית. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 25.12.06 טענה הנתבעת, כי לא הוגשה חוות דעת שמאית, אך לאחר מכן טענה, כי אין צורך במינוי שמאי, נוכח טענות הצדדים. עוד טענה הנתבעת באותו דיון, כי אינה מוכנה להזיז קירות בדירת התובע ואם תהיה ירידת ערך, כל צד יטען את טענותיו. בנסיבות אלה ואף לאחר שבאותו דיון עלה מפורשות עניין התייעצות המומחה עם שמאי מטעמו, מצאתי מקום לפסוק לתובע פיצוי בעניין ירידת הערך, הגם שלא צורפה חוות דעת שמאית בעניין. כאמור, המומחה מטעם בית המשפט העריך את ירידת הערך בסכום של 1,000 דולר בהסתמך על התייעצות עם שמאי. בכתב התביעה לא נטען לסכום מסויים, למעט לעניין עלות חוות הדעת. בשים לב לכך שהתובע, ככל רוכש סביר ראה את הדירה ולא שת ליבו לכך שמדובר בחדר בעל מימדים קטנים ועניין זה הובא לידיעתו רק עם עריכת חוות הדעת (ראה עמ' 12 לפרוטוקול שורות 15-18) ואף בשים לב לסיכון שלקחה הנתבעת על עצמה, סיכון המוגבל לטענות שבכתבי הטענות, שלא נתמכו בחוות דעת, מצאתי מקום להעמיד את הפיצוי בגין ירידת הערך על הסך של 2,000 ₪. 19. כתמים בריצוף השיש: לטענת התובע, הנסמכת על חוות דעת המומחה מטעמו, קיימים כתמים לבנים על גבי אריחי השיש בדירה ולפיכך צריך להחליף את הריצוף בבית. בסיכומיו טען התובע, כי הנתבעת התחייבה כלפיו לאספקת ריצוף תקין ואחיד. עוד הוסיף, כי אף המומחה ציין בתשובה לשאלות ההבהרה, כי התיקון כפי שפורט בחוות הדעת יותיר מצב שבחדר שבו יפורק הריצוף יהיה ריצוף מגוון אחר ולפיכך ביקש להחליף את רצוף השיש הקיים בדירה כולה. העד אלברט עזריה המתגורר בדירה נשאל בעניין הריצוף והשיב כי השוני בריצוף מאוד הפריע לו, אך חשב שכך זה צריך להיות, ציין כי זה מראה לא יפה וכי זה מפריע לו אלא שלא חשב לפנות לקבלן בעניין זה. לטענת הנתבעת, התובע או מי מטעמו לא טענו דבר בעניין ליקוי בריצוף וטענה זו נולדה רק לאחר ביקור המומחה מטעם התובע בדירה. עוד הוסיפה הנתבעת, כי המומחה מטעם בית משפט אימץ למעשה את האמור בחוות הדעת מטעמם בעניין זה לפיו הכתמים הלבנים הנם מרכיב טבעי של השיש ואין לראות בכך שום ליקוי פונקציונאלי, אלא המדובר בטעם סובייקטיבי בלבד. המומחה מטעם בית המשפט ציין בחוות דעתו, כי מדובר בשיש טבעי והחומר הלבן מהווה חלק מהשיש ואינו גורם לליקוי פונקציונאלי וכי מדובר בליקוי אסתטי סובייקטיבי. יחד עם זאת ציין, כי מקובל בכללי המקצוע שממיינים את האריחים לפני הנחתם וכי בריכוז הקיים של החומר הלבן, ככל הנראה לא מיינו את האריחים כנדרש. לדברי המומחה נמצאו 19 אריחים עם ריכוזים גדולים של חומר לבן והמליץ להחליף האריחים באריחים דומים כאשר העלות היא כ-3,000 ₪ ולחילופין ככל שלא ימצאו אריחים מתאימים לפרק ריצוף מהחדר ולבצע החלפה כאשר העלות במקרה זה היא 4,000 ₪. בתשובותיו לשאלות ההבהרה שנשאל ע"י ב"כ הנתבעת בעניין זה השיב ,כי מדובר בליקוי אסתטי בולט לעין שאינו מקובל בכללי המקצוע ובמקרים מסוג זה ניתן למיין האריחים ולמנוע את הליקוי. 20. מצאתי מקום לקבל את המלצת המומחה, לפיה יש להורות על החלפת האריחים הפגומים. המומחה ציין, כי מקובל למיין את האריחים על מנת לקבל מראה אחיד. מודעת אני לכך שמטיבו ריצוף שיש לעולם לא יהיה אחיד לגמרי וזהו טיבעו של הריצוף הטבעי ואולם, אם ניתן ומקובל להשיג מראה אחיד של האריחים בדרך של מיונם, יש מקום לעשות כן. אינני מוצאת לקבל את טענת התובע לפיצוי עבור החלפת הריצוף בדירה כולה, אינני מוצאת כל הצדקה לכך, בנסיבות העניין בהן מציין המומחה כי אין המדובר בליקוי פונקציונאלי אלא אסתטי בלבד, אני סבורה כי המלצתו של המומחה סבירה ותביא לידי פתרון נכון. יוער בהקשר זה, כי על פי המפרט הטכני (סעיף 3.8 למפרט), חדרי השינה ירוצפו בריצוף קרמיקה ורק איזור הכניסה, חדר המגורים, המטבח ופינת האוכל ירוצפו בריצוף שיש. בתשובה לשאלות ההבהרה הסביר המומחה כי מדובר בחדר אוטונומי, שאינו מהווה משטח רציף ליתר חלקי הבית. הצדדים לא נתנו הסבר לעובדה שבסופו של דבר כל הדירה רוצפה בריצוף שיש, ויש להניח, כי הדבר נבע מהשינויים שערך הדייר הקודם (לאחר שהוברר, כי הדירה נרכשה על ידי התובע כשהיא מוכנה). מכל מקום, לאור קביעתו של המומחה, יש להניח, כי ימצא ריצוף שיש דומה, אף אם הוא לשם ריצוף החדר הנוסף שיש לפרק ממנו אריחים לשם החלפת האריחים בחדר המגורים. גם אם לא ימצאו אריחי שיש, הרי שכיוון שמדובר באחד החדרים, איני מוצאת, כי יהיה זה מידתי לשם כך להחליף את כל הריצוף בבית. לפיכך, אני מוצאת לאמץ החלופה השנייה להמלצת המומחה כך שהנתבעת תפצה התובע בסך 4,000 ₪ לצורך תיקון ליקוי זה. 21. השוני במידות המטבח בין תכנית המכר לבין המצב הנתון בדירה: לטענת התובע, קיימת אי התאמה בין מידות המטבח בתכנית המכר לבין המצב בפועל. לדבריו מחוייבת הנתבעת בעמידה דווקנית בפרטי תכנית המכר וכי לא הייתה מניעה לתקן את אי התאמה, אך הנתבעת נמנעה מכך משיקולים כלכליים. לטענת הנתבעת, המדובר בהפרשי מידות מזעריים וכי שטחה הכללי של הדירה נשמר, מדובר בשינויים שבוצעו לבקשת הרוכש הקודם והתובע רכש הדירה לאחר שביקר בה וראה את שטחה ומידות החדרים. עוד הוסיפה, כי ככל שייקבע כי מדובר בליקוי הרי שמדובר בכזה הניתן לתיקון. בחוות דעתו מאשר, למעשה, המומחה מטעם בית המשפט את העובדה אשר הצדדים אינם חלוקים לגביה, לפיה מידת רוחב המטבח עד לפרוזדור הוקטנה אך באותה מידה הוגדלה פינת האוכל. המומחה מציין, כי למעשה שטח הדירה לא שונה וכי ככל הנראה בהגדלת אורך פינת האוכל ב-15 ס"מ על חשבון המטבח אין ליקוי פונקציונאלי מהותי. המומחה מציין את דברי הנתבעת, כי על גבי תכנית המכר נכתב שייתכנו שינויים והתכנית אינה סופית וכי הדייר קנה הדירה במצבה הקיים ולא העיר כל הערה. 22. על אף שאני סבורה כי מן הראוי היה, כי הנתבעת תיתן ביטוי במפרט לשינוי, הרי משציין המומחה כי בשינוי זה אין ליקוי פונקציונאלי הרי שאני מוצאת לאמץ את המלצתו. זאת ועוד, הצדדים הסכימו, כאמור, כי הדירה תירכש על השינויים שנעשו בה על ידי הרוכש הקודם. עדת ההגנה העידה, כי התובע הגיע לדירה וביצע מדידות של המטבח לשם התאמת ארונות המטבח ולא הלין בנוגע לגודל המטבח. מכאן, בשים לב לשינוי שנעשה כשהרוכש מסכים לו, אין מקום לפסוק פיצוי בגינו. 23. השוני במידות חדר השינה בין תכנית המכר לבין המצב הנתון בדירה: בחוות דעתו מאשר המומחה את הליקוי לו טוען התובע ומציין כי אכן אורך חדר השינה הוקטן ב-12 ס"מ לעומת תכנית המכר ובאותה מידה הוגדל רוחב הפרוזדור. למעשה, מציין המומחה כי לא שונה שטח הדירה, אך מדגיש כי גם אם נעשה השינוי לטובת המשתמשים או לבקשתם, יש להראות זאת בתכנית המכר, דבר שלא נעשה ע"י הנתבעת. עוד הוסיף המומחה כי מדובר בליקוי הניתן לשינוי באופן של הגדלת החדר והקטנת הפרוזדור בהתאם וציין כי העלות לכך שלא לסיכום היא כ-3,000 ₪. התובע ביקש לאמץ את המלצת המומחה והנתבעת ביקשה שככל וייקבע כי מדובר בליקוי ליתן לה לתקן הליקויים שבאחריותה. מר מכלוף גדעון סמנכ"ל הנתבעת נשאל בעניין זה והשיב כי כשמכר הדירה לתובע, לא היה מוכן האחרון לשנות את הדירה במחיר שהוא קנה וזה מה שהתאים לו, עוד הוסיף כי מובן שאפשר לשנות כל דבר ולהרוס את הדירה ולבנותה מחדש אך את זה לא רצה . 24. הגם שסבורה אני, כי מלכתחילה, כפי שהדבר בנוגע למידות המטבח, היה מקום לציין עניין השינוי במידות במפרט, על מנת להעמיד הדייר על השינויים לעומת המפרט, הינני סבורה, כי בנסיבות המקרה שלפניי, אין מקום להורות על פיצוי לעניין הזזת הקיר. גירסת הנתבעת לפיה התובע היה מעוניין בדירה כמות שהיא, נתמכה למעשה בעדותו של התובע. התובע העיד: "לא ראיתי מה יש בתוכנית לא ראיתי את התוכנית. ברגע שהמנהדס בא וראה את התוכנית ובדק, הוא העלה את הבעיה. אני לא ראיתי את התוכנית לפני זה." (עמ' 10 לפרוטוקול שורות 2-3). דהיינו, גם התובע ביקש לרכוש את הדירה כמות שהיא, היה מודע לכך שדייר קודם עשה שינויים אלה ואחרים בדירה ואף לא טרח לברר את טיבם ואף לא טרח לעיין בתוכניות, על מנת לעמוד על מידותיהם המדוייקות של הדירה ושל חדריה השונים. בשים לב לכך שמידות הדירה עצמן לא שונו לעומת המפרט, על פניו הסכים התובע למידות הדירה, כשרוחב המסדרון רחב יותר ורוחב החדר קטן יותר לעומת המפרט. עוד מצאתי מקום להעיר בהקשר זה, כי על פי המפרט, מותרת לנתבעת סטיה של 2% מהמידות המצויינות במפרט ובמקרה דנן לא עולה הסטיה על 3%, כך שמדובר בפערים שאינם משמעותיים ואף מסיבה זו, בנסיבות שתוארו לעיל, אין הצדקה להזזת הקיר. 25. העמוד בחדר: לטענת התובע, בחדר מצוי עמוד אשר לא סומן בתכנית המכר ואשר ניתן להוציאו מחוץ לחדר. המומחה מטעם ביהמ"ש ציין, כי קיימת אפשרות לתיקון אלא שהיא איננה מומלצת. התובע מבקש לאמץ התמחור שהוצע על ידי המומחה מטעמו לתיקון בסך 4,000 ₪. מר אלברט עזריה המתגורר בדירה העיד בעניין זה, כי בתוך החדר קיים עמוד וכי לא ברור מדוע הוא בתוך החדר ולא בתוך הקיר, העד ציין כי הוא לא עלה על הבעיה אלא עד שהגיע המומחה מטעמם שעלה על הבעיה וציין כי בתכנית העמוד לא מופיע. לטענת הנתבעת, התובע רכש את הדירה לאחר שראה והיה מודע לקיומו של העמוד בחדר וכי אף בעדותו של מר אלברט עזריה המתגורר בדירה עולה, כי לא ראו בעמוד בעיה עד שהמהנדס מטעם התובע הגיע וציין זאת. המומחה התייחס לעניין בחוות דעתו זה וציין, כי אכן קיים צינור שמיקומו נקבע ככל הנראה ע"י מתכנן האינסטלציה. ציין, כי רצוי היה כי שבתכנית המכר יסומן העמוד, דבר שלא נעשה. עוד ציין המומחה כי מעשית לא ניתן לשנות המצב מבלי לפגוע בחזית הבניין ולפיכך ממליץ שלא לשנות המצב הקיים ולקבוע ירידת ערך כלשהי, המומחה אף ציין כי מהתייעצות עם שמאי מקרקעין מדובר בירידת ערך של כ-200$ . בנסיבות העניין, כאשר התובע רכש את הדירה לאחר שראה אותה וכאשר אין חובה לציין את דבר קיומו של העמוד במפרט ועל אף האמור בחוות הדעת אני מוצאת שלא לקבוע פיצוי בגין ירידת ערך . 26. המומחה מטעם בית המשפט התייחס למספר ליקויים נוספים אשר ניתנים לתיקון ואשר הופיעו בחוות הדעת מטעם התובע שהומצאה לנתבעת ועל אף זאת לא תוקנו ואני מוצאת לאמץ המלצותיו להלן הליקויים: נקודת מאור ללא ארמטורה- תיקון הליקוי בהתאם לחוות הדעת היא בעלות של כ-100 ₪. פנלי הלבשה אינם צמודים- לדברי המומחה, סרגלי ההלבשה במלבני דלתות חדר האמבטיה, חדר הורים וחדר השינה אינם צמודים ויש להצמידם כראוי והעלות לכך היא 200 ₪. בחלון מטבח חוסר אטימה וקיימת חדירת רוח- בעניין זה ציין העד אלברט עזריה המתגורר בדירה כי קיימות רוחות שאותן שומעים מהחדרים וכי הודיע על כך לנציגי הנתבעת שבאו לתקן אלא שהבעיה לא נפתרה. המומחה מטעם בית משפט ציין, כי אכן יש חוסר אטימה וקיימת חדירת רוח וכי יש להחליף את גומיית האיטום העליונה והעלות לכך כ-250 ₪. כך גם בחדר הורים, יש חוסר אטימה, קיימת חדירת רוח מהחלון- קבע המומחה כי יש לתאם את סגירת החלון ולהוסיף גומיות אטימה כשהעלות לכך היא כ-400 ₪. במעקה אלומניום חיבורים לא אחידים- לפי חוות הדעת, יש לווסת ולהדק החיבורים בשני מקומות והעלות לכך היא כ-150 ₪. לעניין סימני רטיבות מנזילות הגג בתקרת מרפסת הסלון, ציין המומחה כי בעת הביקור לא נמצאה רטיבות והתקרה הייתה יבשה ונראה כי אף התובע זנח טענה זו בסיכומיו לפיכך איני מוצאת כי קיים ליקוי. 27. דיור חלופי: התובע עתר לפיצוי בסך 10,000 ₪ עבור דיור חלופי. לדברי המומחה משך ביצוע התיקונים הוא כשלושה עד ארבעה ימי עבודה, גם ככל שהדבר נוגע להחלפת הריצוף לפי החלופה שנקבעה לעיל. מי שמתגורר בדירה בגפו הינו אחיו של התובע. על פי הנטען האח מגורר בחדר הממ"ד. המומחה ציין, כי אין צורך בדיור חלופי בכל הדירה אלא רק בחדר אחד שבו יוחלף הריצוף. בשים לב לכך שמדובר בדירת חמישה חדרים, איני סבורה כי יש צורך להרות על פיצוי לדיור חלופי לאחיו של התובע, המתגורר בגפו, כאשר החלפת הריצוף מונעת שימוש בחדר אחד בלבד. 28. עגמת נפש ואובדן הנאה בנכס: התובע עתר לפצותו פיצוי בסך 15,000 ₪ בגין אבדן הנאה מהדירה ועוגמת נפש שנגרמה לו ולאחיו במהלך השנים כתוצאה מהליקויים. לטענת התובע, נגרמו לו ולאחיו עוגמת נפש ותסכול רב כתוצאה מהליקויים ובצורך בתיקונם פעם אחר פעם. שקלתי את האמור בעניין זה, שקלתי גם את היקף הליקויים את אלו שתוקנו ואת אלו שעוד נותרו. את סוג הליקויים והיקפם, את משך הזמן עד שתוקנו כעולה מחומר הראיות בתיק ואת הסיבות לאי תיקונם קודם. התרשמתי, כי התנהלותה של הנתבעת היתה סבירה, הנתבעת ביצעה תיקונים במהלך תקופת הבדק ואף לאחר מכן, כשהועלו לראשונה ליקויים באמצעות חוות דעת המומחה מטעם התובעים, טיפלה בליקויים באופן ענייני ובתוך תקופת זמן סבירה. לא בכל מקרה בו מתגלים ליקויים בדירתו של רוכש דירה יש מקום להורות על פיצוי בגין עוגמת נפש, שכן מטבע הדברים מתגלים ליקויים בדירה חדשה, ליקויים הגורמים לאי נוחות זו או אחרת לכן, אין מקום להורות על פיצוי בגין עוגמת נפש, כל מקום בו גילה דייר פגמים וליקויים בדירתו. המחלוקת העיקרית שנותרה בין הצדדים נוגעת לליקויים שהתובע לא העיר מאומה בנוגע אליהם, עד אשר ניתנה חוות הדעת מטעמו. אחיו של הנתבע העיד לגבי מידות החדרים, כי נוכח בליקוי רק לאחר חוות הדעת והתובע העיד, בנוגע לליקוי בריצוף, כי הגם שהדבר הפריע לו הוא לא מצא מקום לפנות לנתבעת בעניין זה, כיוון שסבר, כי כך צריך להיות, כך גם בנוגע ליתר הליקויים (עמ' 9-10 לפרוטוקול). היות שכך, והיות ויתר הליקויים שנמצאו ושטרם תוקנו הינם תיקונים שאינם משמעותיים, למעט הליקוי בריצוף, אינני סבורה, כי יש מקום בגין ליקויים אלה להורות על פיצוי בגין עגמת נפש משמעותית. כאשר אני לוקחת בחשבון את אי הנוחות בזמן החלפת הריצוף, והגם שסביר כי העבודה תיעשה בזמן שהתובע עצמו לא יתגורר בדירה, מצאתי מקום להורות על פיצוי בשיעור של 600 ₪. 29. סוף דבר: נוכח האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע בגין הלקויים הסכומים הבאים: רוחב החדר- 2,000 ₪ כתמים בשיש- 4,000 ₪ בצירוף מע"מ נקודת מאור ללא ארמטורה- 100 ₪ בצירוף מע"מ הצמדת פנלי הלבשה- 200 ₪ בצירוף מע"מ חוסר אטימה בחלונות- 650 ₪ בצירוף מע"מ חיבורים במעקה אלומיניום- 150 ₪ בצירוף מע"מ עגמת נפש 600 ₪ ובסה"כ 8,491 ₪, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום עריכת חוות דעתו של המומחה (16.07.06). כן תישא הנתבעת בהוצאות המשפט (הכוללות גם את מחצית שכ"ט המומחה מטעם בית המשפט ששולמה על ידי התובע וכן מחצית מעלות שכ"ט המומחה מטעם התובע, נוכ הפערים שבין חוות דעת המומחה מטעם התובע ובין חוות דעתו של מומחה בית המשפט והסכומים שנפסקו) שכר טרחת עו"ד בסך של 1,300 בתוספת מע"מ. לעניין שכר הטרחה מצאתי מקום לציין, כי הגם שהושקעו בתיק זה מאמצים מרובים על ידי ב"כ התובעת, אין להתעלם מכך שמרבית התביעה נדחתה ומכאן מצאתי מקום להסתפק בפסיקת שכר טרחה לפי התעריף המינימלי המומלץ. אי התאמה (חוק המכר)