התפטרות בדין מפוטר - איחור בתשלום משכורת

בתביעה זו מתבקש בית הדין להורות לנתבעת לשלם לתובע סכומי כסף שונים בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעת וסיומה. העובדות הצריכות לעניין ותמצית טענות הצדדים התובע עבד אצל הנתבעת כמתכנת מחשבים מיום 19/03/01 ועד ליום 30/04/07, היינו כשש שנים וחודש אחד. במהלך השבועות שקדמו למועד בו הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים התברר לתובע כי הנתבעת לא העבירה לקופת הגמל אשר נפתחה עבורו כספים אשר היה עליה להעביר או שהכספים הועברו באיחור. נוסף על כך, שיק אשר הפקיד התובע בחשבונו בגין שכר אחד מהחודשים בראשית שנת 2007 לא כובד על ידי הבנק בו התנהל חשבונו. טענות התובע התובע מציין כי הנתבעת פגעה בזכויותיו מכוח חוקי המגן הסוציאליים במשך מרבית תקופת העסקתו. חרף התראות והזדמנויות אשר נתן התובע לנתבעת לתקון המעוול הדבר לא נעשה ועל כן היה זכאי הוא להתפטר בדין מפוטר. התובע מציין כי אף אם לא היה מקום לראות בו כמי שהתפטר בדין מפוטר, על פי ההסכם בינו לבין הנתבעת הוא זכאי לתשלום מלוא פיצויי הפיטורים אם התפטר. נוסף על כך טוען התובע כי שכרו בחודשי העבודה האחרונים שולם בחסר והוא תובע את ההפרשים אשר לא שולמו לו. לטענת התובע שכרו האחרון עמד על סך של 17,875 ₪ בעוד שבחודשים פברואר ומרץ 2006, שולם שכרו לפי סך של 16,500 ₪. התובע אף טוען כי הוא זכאי להפרשי כספים אשר שולמו בחסר לקופות הגמל אשר פתחה על שמו הנתבעת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד למועד בו שוחררו הקופות לחזקתו. לבסוף, התובע טוען כי אף פדיון ימי חופשתו שולם לו בחסר והוא תובע את ההפרש. טענות הנתבעת הנתבעת טוענת כי התובע התפטר מיוזמתו בניגוד לרצונה. הנתבעת איננה מכחישה כי היו תקלות בתשלום זכויות שונות לתובע, אך לטענתה מדובר היה בתקלות בעלות אופי חד-פעמי אשר לא הצדיקו את התפטרות התובע. לדברי הנתבעת שכרו של התובע עלה מ-16,500 ₪ ל-17,850 ₪ בעקבות הסכם בעל-פה אליה הגיעה הנתבעת עם התובע. הואיל והתובע לא כיבד הסכם זה הורד שכרו לרמתו טרם ההסכם. הנתבעת מציינת כי לתובע שולמו זכויותיו במלואן הן בהפרשות לקופות הגמל והן בפדיון ימי החופשה להם היה זכאי. דיון והכרעה לאחר ששמענו את הצדדים ואת עדיהם ולאחר שעיינו במלוא חומר הראיות באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל ברובה, כפי שיפורט להלן. פיצויי פיטורים ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים לשם ההכרעה בשאלה האם התפטר התובע בדין מפוטר עלינו לבחון האם עומד התובע בתנאי סע' 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"), ובפסיקה לעניין זה. בסעיף 6 בעמוד הראשון לתצהיר התובע, טוען הלה כי הנתבעת איחרה מספר פעמים בתשלום שכרו, ושיקים אשר ניתנו לו לא כובדו על ידי הבנק על דברים אלו חזר התובע אף בחקירתו הנגדית ועדותו לא נסתרה (עמ' 22 לפרוטוקול הדיון מיום 25/02/10 שורות 8-12). מחקירתו הנגדית של התובע עולה כי הנתבעת אף פיצתה את התובע בגין האיחור בתשלום שכרו, משמע הנתבעת עצמה הבינה כי נהגה שלא כשורה (שם, שורות 13-16). בסעיף 6, בעמ' השני לתצהיר התובע, אף עולה כי הנתבעת איחרה מספר פעמים בהפקדת הסכומים אשר היה עליה להפקיד בקופות הגמל על שם התובע. בעובדה זו אף הודה מנהל הנתבעת, מר קורט בחקירתו הנגדית ובגין עיכובים אלו אף הוגש נגדו ונגד התנתבעת כתב אישום (עמ' 30-31 לפרוטוקול הדיון מיום 06/09/10). אי תשלום שכר וזכויות סוציאליות מהווים נסיבות ביחסי עבודה שבהן אין לדרוש מעובד שימשיך בעבודתו (ע"ע 24/99 עטרי - ש.נ.ג. ריהוט עילית בע"מ, לא פורסם). יחד עם זאת, בכדי שעובד יהא זכאי להכרה כמתפטר בדין מפוטר עליו להוכיח כי נתן למעסיקו את ההזדמנות לתקן את הפגיעה בזכויותיו וללא הועיל (דב"ע לה 15-3 בן צור דרויאנוב בע"מ - רוסקיס, לא פורסם). בענייננו נוכחנו לראות כי התובע מחה לא אחת בפני הנתבעת על הפגיעה בזכויותיו אך הנתבעת חזרה והפרה את חוזה העבודה ואת זכויותיו מכוח חוקי המגן, שוב ושוב. הנתבעת טענה כי התובע השתמש בקשייה הכספיים וב"מעידות" חד פעמיות כאמתלה להתפטרותו באופן שיזכה אותו בפיצויי הפיטורים. לשיטת הנתבעת, היא נקלעה לקשיים אמיתיים אך עשתה כל שניתן כדי לשמר את התובע כעובדהּ לאור תלותה בו והקפידה לשלם לתובע את המגיע לו. הנתבעת הפנתה לדברים אשר כתב התובע בבלוג באתר אינטרט ממנו ביקשה ללמוד כי התובע התפטר מהנתבעת בלא התראה ובלי כל כוונה לחזור לעבודה (נספח ה' לתצהיר מר קורט). עיון בדברים הרשומים בנספח ה' לעיל תומך דווקא בגירסת התובע. בבלוג מציין התובע כי הודיע למנהל הנתבעת כי אין בכוונתו לחזור לעבודה עד שתשולם לו משכורתו, היינו, התובע התנה את חזרתו לעבודה בתשלום זכויותיו. מהדברים המפורטים שם, אף שנכתבו בבדיחות הדעת, ניתן ללמוד כי התובע כעס על היחס לו זכה אחרי שש שנות עבודה. מתוכנו של הבלוג ניתן להתרשם כי התובע לא השתמש בשיק שלא כובד כאמתלה להתפטרותו, אלא כי אכן מדובר בסיבה האמיתית לכך וכי נתן לנתבעת הזדמנות, גם אם בחירוק שיניים, לשלם את שכרו וליישר את ההדורים. למעלה מכך, אין חולק כי הדברים בבלוג אשר כתב התובע נכתבו במהלך חודש פברואר 2007 ולמעשה לאחר שהדברים נכתבו חזר התובע לעבוד בנתבעת עד סוף חודש אפריל 2007. אם אכן היה מבקש התובע לנתק את יחסי העבודה מטעמיו הוא, סבורים אנו כי לא היה חוזר לעבודה פעילה בנתבעת. עובדה נוספת המעידה על תום-ליבו של התובע הינה תכתובת הדוא"ל בינו לבין מנהל הנתבעת, מר ראובן קורט, אשר צורפה לתצהירו של מר קורט כנספח ז'. מהראיות המפורטות לעיל התרשמנו כי התובע כעס על הבעיות הכספיות שליוו את העסקתו ובעיות אלו היוו את הסיבה להתפטרותו. התרשמנו כי התובע נתן הזדמנות נאותה לנתבעת לתקן בעיות אלו, אך הן חזרו במהלך חלק נכבד מתקופת העסקתו והתובע בחר לסיים את ההתקשרות בין הצדדים עקב בעיות אלו. לאור זאת דעתנו היא כי עמדה לתובע האפשרות לפי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, להתפטר בדין מפוטר. באשר לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים דעתנו היא כי בין הצדדים הייתה מחלוקת באשר לעצם זכאותו של התובע להתפטר בדין מפוטר. על כן אין אנו פוסקים לתובע פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. שיעור פיצויי הפיטורים יהא בהתאם להכרעתנו בסוגיית שכרו הקובע של התובע בהמשך פסק הדין. לאור הכרעתנו כי התובע זכאי לפיצויי פיטורים כמי שהתפטר בדין מפוטר מתייתרת הכרעתנו בשאלה האם הסכימו הצדדים להעביר את קופת הפיצויים לזכות התובע. למעלה מן הצורך נציין כי לשונה של התוספת להסכם בין הצדדים אשר צורפה כנספח ג' לתצהיר התובע מדברת בעד עצמה ותומכת בטענות התובע לעניין זה, באשר להעברת הכספים אשר נצברו בקופה לרשות התובע. שכרו הקובע של התובע כאמור, התובע טוען כי היה זכאי לשכר בסך 17,875 ₪, כאשר בשני חודשי עבודתו האחרונים הפחיתה הנתבעת את שכרו לסך של 16,500 ₪. מר ראובן קורט, בעלי ומנכ"ל הנתבעת ציין בסעיף 7 לתצהירו כי התובע הפר הסכמה בעל-פה אליה הגיעו בדבר העלאת שכר התובע. הפרה זו יסודה בכך שהתובע לא הסכים לעבוד שנה נוספת בנתבעת ולא הסכים ליתן לנתבעת הודעה מוקדמת בת 60 ימים טרם התפטרותו. באשר להסכמה בעל-פה בין הצדדים, השתכנענו כי יש רגליים לגירסת הנתבעת, אך אין בכך כדי להועיל לה. במה דברים אמורים? נספח ז' לתצהירו של מר קורט הינו תכתובת דוא"ל בין התובע למר קורט החל מיום 13/03/07 ועד לתום תקופת עבודת התובע בנתבעת. בהודעות הדוא"ל מיום 13/03/07 שואל התובע את מר קורט מדוע הופחת שכרו. מר קורט משיב לתובע כי שכרו הופחת עקב כך שהתובע הודיע על התפטרותו ועל כן הפר את המוסכם בין הצדדים. בהודעת דוא"ל מהשעה 10:03 התובע אכן מציין כי התחייב לעבוד למשך שנה בתמורה להעלאת שכרו, התחייבות אשר לא עמד בה. אומנם התובע מציין בהודעת הדוא"ל כי התחייבות זו ניתנה ללקוחה של הנתבעת ולא לנתבעת עצמה, אך מהקשר הדברים ניתן ללמוד כי הדבר נעשה בתיאום עם הנתבעת. תמיכה נוספת לגירסת הנתבעת ניתן ללמוד מהעובדה כי שכרו של התובע הועלה פעמיים בפרק זמן בן שלושה חודשים. עיון ביתר תלושי שכרו של התובע מלמד כי העלאת שכרו של התובע בתדירות שכזו הייתה חריגה ביותר ואף היא תומכת בגירסת הנתבעת. יחד עם זאת משהשתכנענו כי הנתבעת בהתנהגותה היא אשר הביאה להתפטרות התובע הרי שיש לראות בנתבעת כמי שיזמה את הפרת החוזה בטרם חלפה השנה המוסכמת בין הצדדים. התרשמנו כי אלמלא הייתה הנתבעת מפרה את זכויותיו של התובע לא היה התובע מתפטר והתנהלות הנתבעת היא אשר הביאה להתפטרותו ועל כן אין לראות בו כמי שהפר את החוזה בין הצדדים. אף אם ההסכמה בין הצדדים בוטלה והתובע לא המשיך את העסקתו למשך השנה הנוספת לה התחייב, משהחוזה לא בוטל ביוזמתו סבורים אנו כי יש להורות על קיום חלקי של החוזה. דעתנו היא כי התובע זכאי לשכר המוסכם בין הצדדים למשך תקופת העסקתו וכי לנתבעת לא היה צידוק כדין להפחית את שכרו של התובע עד למועד סיום ההתקשרות החוזית בין הצדדים. נוסף על כך, אחת מטענות הנתבעת לעניין הפרת החוזה מלכתחילה לאו הפרה היא. במה דברים אמורים? הנתבעת טענה כי התובע התחייב ליתן לה הודעה מוקדמת בת 60 ימים במקרה של התפטרות. אלא שלא ניתן היה לחייב את התובע ליתן הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות התשס"א - 2011. תקופת ההודעה המוקדמת הנקובה בחוק הינה מירבית, ככל שמדובר בחובת העובד, ולא ניתן לחייבו ליתן הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בסעיפים 3 ו-4 לחוק (ד"מ (י-ם) 6700/04 יניב ואח' - כפיר בטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ, טרם פורסם). אנו קובעים אם כן כי הנתבעת הפחיתה משכרו של התובע שלא כדין וכי שכרו האחרון עמד על סך של 17,875 ₪ ושכר זה הינו שכרו הקובע לשם קביעת זכויותיו. התובע ביקש כי נפסוק לו אף פיצויי הלנה בגין אי-תשלום שכרו החוזי המוסכם במלואו. הואיל ונוכחנו לראות כי בין הצדדים ניטשה מחלוקת באשר לעצם זכאותו של התובע לשכר המוסכם אין אנו פוסקים פיצוי זה לזכותו. על כן מחויבת הנתבעת לשאת בהפרשי שכרו של התובע עבור החודשים פברואר ומרץ 2007 וכן יש לחשב את פיצויי הפיטורים להם הזכאי התובע לפי סכום זה. הנתבעת תשלם לתובע הפרשי שכר בסך 2,425 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 10/04/07 ועד ליום התשלום בפועל. פיצויי הפיטורים יהיו בהתאם לתחשיבו של התובע ויעמדו על סך של 108,740 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 10/04/07 ועד ליום התשלום בפועל. מסכום זה ינוכה כל סכום אשר הופקד בקופת הפיצויים ואשר הועבר לחזקת התובע, ככל שהועבר. לאור קביעתנו זו אנו אף קובעים כי התובע זכאי להפרש פדיון חופשתו השנתית בהתאם לשכר חודשי בסך 17,875 ₪, ובסך הכל 806 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 10/05/07 ועד ליום התשלום בפועל. הפרשי תשלומים לקופות התגמולים והפיצויים לטענת התובע, הנתבעת הפרישה בחסר סכומי כסף שונים לקופות הגמל עבור התובע. לדבריו, במהלך שנות עבודתו איחרה הנתבעת בהפקדת סכומי הכסף השונים הן בקופת התגמולים והן בקופת הפיצויים. לדברי הנתבעת לא נפלו כל חסרים שהם בהפקדות אשר היה עליה להפקיד עבור התובע בהתאם להסכמות בין הצדדים. שני הצדדים הגישו חוות דעת אקטואריות אותן הכינו מומחים מטעמם והמומחים נחקרו על חוות דעתם. עיון בחוות דעת המומחים מלמד כי הפער בין המומחים יסודו בקביעת ריבית והצמדה לסכומים אשר הופרשו לקופות הגמל. המומחה מטעם התובע שיערך את הסכומים בתוספת הפרשי ריבית והצמדה בעוד המומחה מטעם הנתבעת לא עשה כן. המומחה מטעם הנתבעת ציין בחוות דעתו כי לא היה מקום להוסיף הפרשי ריבית והצמדה הואיל ופוליסות הביטוח של התובע הינן מסוג "משתתפת ברווחים". פוליסות מעין אלה, לדברי המומחה, משתתפות גם בהפסדים והואיל ובשנים אלו קרנות הפנסיה של התובע סבלו מהפסדים לא היה מקום להוסיף הפרשי ריבית והצמדה. טענה זו אין בידנו לקבל הואיל והיא נטענה ללא תימוכין וללא פירוט כדבעי. על פי תחשיב התובע ההפרשים להם הוא זכאי הינם בסך 23,500 ₪ הן בגין קופת התגמולים והן בגין קופת הפיצויים. הואיל ופסקנו לתובע פיצויי פיטורים מלאים אשר חושבו על פי שכרו האחרון, אין מקום לפסוק לו הפרשי ריבית והצמדה אלא באופן יחסי עבור קופת התגמולים בסך 12,820 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. נוסף על כך טוען התובע כי הוא זכאי להפרשי ריבית והצמדה עבור מלוא הסכומים אשר נצברו עבורו בקופות הגמל הואיל והנתבעת לא העבירה את הקופות לרשותו עם סיום יחסי העבודה בין הצדדים. טענה זו אין אנו מקבלים. הכספים אשר נצברו בקופות הגמל חלה עליהם מערכת כלשהי של ריבית והצמדה בהתאם לתקנון קופות הגמל. מכיוון שכך ערכם של הכספים אשר נצברו בקופות הגמל לא נשחק ואין מקום להורות על שיערוך כלשהו. סוף דבר - 43. הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: א. הפרשי שכר בסך של 2,425 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 10/4/07 ועד התשלום בפועל. ב. פיצויי פיטורים בסך של 108,740 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 10/4/07 ועד התשלום בפועל. ג. פדיון חופשה בסך של 806 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 10/5/07 ועד התשלום בפועל. ד. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לגמל בסך של 12,820 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 10/4/07 ועד התשלום בפועל. הנתבעת תישא בהוצאות התובע ובשכר טרחת עו"ד בסך 14,000 ₪, צמודים כדין מהיום. ניתן להגיש ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק-דין זה. ניתן היום, כה' בתמוז תשע"א, 27 ביולי 2011, בהעדר הצדדים. נ.צ. (ע) גב' אסתר קורדובה ורדה סאמט,שופטתאב"ד נ..צ (מ) מר צבי שוויגר התפטרות בדין מפוטרפיטוריםמשכורתהתפטרות