"חוק לרון" הינוי כינוי לתיקון מס' 109 לחוק הביטוח הלאומי מיום 1.8.09, בו תוקן בין היתר סעיף 195 לחוק. בתיקון מס' 54 לחוק הביטוח הלאומי הוסף סעיף 200א לחוק שכותרתו - קצבה חודשית נוספת. התוספת מותנית בגובה אחוזי הנכות הרפואית. זו תביעה למתן סעד הצהרתי המורה לנתבע להעמיד את התובע בפני ועדה רפואית לעררים. להלן עובדות המקרה: 1. התובע הגיש לנתבע תביעה לנכות כללית. ועדה רפואית מיום 15.2.00 קבעה לתובע נכות רפואית זמנית בשיעור של 100% מיום 9.9.99 עד יום 8.12.99, ונכות רפואית זמנית בשיעור של 43% מיום 9.12.99 עד יום 12.1.00. ועדה רפואית מיום 1.4.00 קבעה לתובע נכות רפואית זמנית בשיעור של 100% מיום 13.1.00 עד יום 31.7.00. ועדת אי כושר מיום 23.2.00 קבעה לתובע דרגת אי כושר זמנית של 100% מחודש 9/99 עד חודש 8/00. ועדה רפואית מיום 3.8.00 קבעה לתובע נכות רפואית זמנית בשיעור של 64% מיום 1.8.00 עד יום 31.1.01. ועדת אי כושר מיום 14.8.00 קבעה לתובע דרגת אי כושר זמנית בשיעור של 75% מיום 1.8.00 עד יום 1.2.01. 2. בתאריך 28.12.00 נשלחה לתובע הודעה מטעם הנתבע על פיה נקבעה לו דרגת אי כושר יציבה בשיעור של 75% החל מיום 1.2.01, ועל כן הוא זכאי לקצבת נכות בשיעור של 100%. 3. ועדה רפואית מיום 19.12.00 קבעה לתובע נכות רפואית יציבה בשיעור של 43% החל מתאריך 1.2.01. 4. התובע טוען כי הועדה הרפואית הנ"ל מיום 19.12.00 התכנסה מבלי להזמינו, והפחיתה את אחוזי נכותו הרפואית מבלי ליידעו על כך. 5. בתאריך 15.2.09 נשלח לתובע מכתב מטעם המשרד לענייני גימלאים, על פיו לאור תיקון חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), תותאמנה קצבאות הזקנה לעדכון קצבאות הנכות גם למי שהגיע לגיל פרישה החל משנת 1998, ומאחר והתובע הגיע לגיל פרישה בחודש 10/01 באפשרות המשרד לענייני גמלאות לבדוק עם הנתבע האם הוא זכאי לעדכון תוספת הנכות. 6. לאור האמור פנה התובע לנתבע בבקשה לבדוק האם הוא זכאי לקצבה חודשית נוספת המותנית בגובה אחוזי הנכות הרפואית, בהתאם לתיקון מס' 54 לחוק הביטוח הלאומי, במסגרתו הוסף סעיף 200א לחוק. 7. בתאריך 21.6.09 הודיע הנתבע לתובע כי אינו זכאי לקבל הפרשים לאור האחוזים הרפואיים הנמוכים שנקבעו לו. 8. בתאריך 20.7.09 נשלח לתובע פרוטוקול הועדה הרפואית מיום 19.12.00 אשר קבעה לו נכות רפואית יציבה בשיעור של 43% מיום 1.2.01. 9. התובע פנה לנתבע באמצעות בא-כוחו ביום 29.10.09 בטענה כי, זכותו לערער על קביעת הועדה הרפואית הנ"ל נפגעה עקב אי מסירת מידע באשר לאחוזי הנכות שנקבעו לו, והעובדה כי קיבל מידע רק באשר לגובה דרגת אי הכושר שנקבעה. 10. במכתב מיום 1.2.10 טען הנתבע כי קצבה חודשית נוספת בהתאם לתיקון חוק הביטוח הלאומי משולמת רק מחודש 11/02, ומאחר והתובע הגיע לגיל זקנה בחודש 11/01 תיקוני החקיקה אינם חלים עליו. 11. לאור האמור, הוגשה התביעה דנן. טענות התובע: 12. טענת התיישנות בתביעה זו לא נטענה ע"י הנתבע בהזדמנות הראשונה. 13. הנתבע לא הודיע לתובע על התכנסות הועדה הרפואית בעניינו מיום 19.12.00 ועל הפחתת אחוזי הנכות הרפואית מ- 64% ל- 43%. 14. פרוטוקול הועדה מיום 19.12.00 נשלח לתובע רק בתאריך 20.7.09, על כן גם עפ"י כללי ההתיישנות לא התקיימה התיישנות במקרה זה. 15. הועדה פגעה בזכאותו של התובע לקבל את התוספת החודשית בהתאם לתיקון מס' 54 לחוק הביטוח הלאומי. לפיכך, מן הראוי שתינתן לתובע אפשרות להופיע בפני ועדה לעררים כדי להעלות את אחוזי הנכות הרפואית מעל 50%. 16. התיקון לחוק הביטוח הלאומי חל בעניינו של התובע, ורק עפ"י תיקון זה קמה עילת תביעה לתובע לקבל תוספת לקצבת הזקנה. טענות הנתבע: 17. "חוק לרון" הינוי כינוי לתיקון מס' 109 לחוק הביטוח הלאומי מיום 1.8.09, בו תוקן בין היתר סעיף 195 לחוק. בתיקון מס' 54 לחוק הביטוח הלאומי הוסף סעיף 200א לחוק שכותרתו - קצבה חודשית נוספת. התוספת מותנית בגובה אחוזי הנכות הרפואית. אין קשר בין "חוק לרון" לבין תיקון מס' 54 לחוק משנת 2002. 18. התובע לא פנה לנתבע בתביעה לקצבה חודשית נוספת בשנת 2002, לפי סעיף 200א, אלא פנה לנתבע רק בשנת 2009, כשבע שנים ממועד היווצרות העילה. על כן, יש לדחות את התביעה מחמת שיהוי על יסוד סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי. 19. העובדה שהתובע לא פנה לנתבע בתביעה לקצבה נוספת בשנת 2002, הינה דווקא הוכחה כי ידע שנקבעו לו 43% נכות רפואית, אשר לא מקנים לו קצבה חודשית נוספת לפי סעיף 200א. 20. "חוק לרון" נכנס לתוקף ביום 1.8.09. סעיף 195 קובע בהגדרת מבוטח - "תושב ישראל שמלאו לו 18 וטרם הגיע לגיל פרישה". התובע הגיע לגיל פרישה בתאריך 1.11.01, על כן, לפי חוק לרון התובע אינו עונה על הגדרת מבוטח. 21. טענת ההתיישנות הועלתה ע"י הנתבע עוד במכתב שנשלח אליו מיום 23.8.09, בו צוין כי ועדה לעררים רשאית לשנות החלטה של רופא מוסמך בתנאי שמוגש ערר תוך 30 יום מקבלת ההודעה על ההחלטה. 22. על התובע היה לברר מהי הנכות הרפואית היציבה שנקבעה לו, משידע כי הועדה מיום 3.8.00 קבעה לו נכות רפואית זמנית בשיעור של 64% לתקופה מיום 1.8.00 עד יום 31.1.01. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 23. תיקון מס' 54 לחוק הביטוח הלאומי, התשס"ב - 2002, קובע כדלקמן: "3. אחרי סעיף 200 לחוק העיקרי יבוא - " 200א. (א) בסעיף זה, "נכות רפואית" - נכות שנקבעה לפי הוראות סעיף 208. (ב) נכה שנקבעה לו דרגת אי כושר להשתכר של 75% לפחות ולא מתקיים בו האמור בסעיף 307, זכאי לקצבה נוספת בשיעורים שיחושבו מקצבת היחיד המלאה (בסימן זה - קצבה חודשית נוספת), כמפורט להלן: (1) 17%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 80% לפחות; (2) 14%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 70% לפחות ולא יותר מ-79%; (3) 11.5%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות ולא יותר מ-69%. ... 9. במקום סעיף 251 לחוק העיקרי יבוא - "251. (א)בסעיף זה - "קצבת נכות" - קצבה חודשית כמשמעותה ... "גמלה נוספת לנכה" - סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת זקנה. מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת זקנה, וסכום קצבת הזקנה שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת הזקנה בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה - קצבת זקנה לנכה)... ... 12.(א) תחילתו של חוק זה ב- 1 בחודש שלאחר פרסומו (בסעיף זה יום התחילה). ... (ג) הוראות סעיפים 199, 200א, 202, 206א ו- 228 לחוק העיקרי... יחולו על גמלה המשתלמת בעד חודש מרס 2002 ולאחריו. (ד) הוראות סעיפים 246(ב) ו- 251 לחוק העיקרי...יחולו על גמלה המשתלמת למי שמלאו לו 65 שנים בגבר ו- 60 שנים באישה ביום י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002) ולאחריו בעד גמלה המשתלמת בעד אותו המועד ולאחריו. " (הדגשות אינן במקור) 24. תיקון מס' 109 לחוק הביטוח הלאומי, המכונה "חוק לרון", התשס"ח- 2008 קובע כדלקמן: "14. בחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 54), התשס"ב - 2002, בסעיף 12 - (1) במקום כותרת השוליים יבוא "תחילה, תחולה והוראת מעבר"; (2) בסעיף קטן (ד) - (א) האמור בו יסומן כפסקה (1), ובה, אחרי "ביום י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002)" יבוא "(בסעיף קטן זה - המועד הקובע)"; (ב) אחרי פסקה (1) יבוא: "(2) על אף הוראות פסקה (1), מי שמלאו לו 65 שנים בגבר ו- 60 שנים באישה (בפסקה זו - גיל קצבת הזקנה), לפני המועד הקובע, והתקיימו לגביו התנאים המפורטים להלן, תשולם לו גמלה נוספת לנכה, שתחושב בהתאם להוראות פסקה (3): הייתה לו בתכוף לפני שהגיע לגיל קצבת הזקנה, דרגת אי כושר להשתכר של 75% לפחות; לא משתלמת לו פנסיה. (3) לצורך חישוב הגמלה הנוספת לנכה כאמור בפסקה (2) תתווסף לקצבת הנכות המשולמת למבוטח קצבה חודשית נוספת, בשיעורים כמפורט להלן, לפי העניין: (א) לגבי מי שהגיע לגיל קצבת הזקנה בתקופה שמיום ו' בטבת התשס"א (1 בינואר 2001) עד יום ט"ז בטבת התשס"ב (31 בדצמבר 2001) - בשיעור הקבוע לגביו בסעיף 200א(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה (בפסקה זו - השעור המלא);" (הדגשות אינן במקור) 25. היינו, בתיקון מס' 109 לחוק הביטוח הלאומי משנת 2009 כאמור, תוקן תיקון מס' 54 לחוק משנת 2002, כך שנקבע כי גמלה נוספת לנכה, עפ"י סעיף 200א לחוק הביטוח הלאומי, תשולם לא רק למי שהגיע לגיל פרישה מיום 1.1.02 (כפי שנקבע בתיקון מס' 54 לחוק משנת 2002), אלא אף למבוטח שהגיע לגיל פרישה משנת 98 ואילך. 26. התובע הגיע לגיל פרישה בתאריך 1.11.01, ועל כן, הסעיף הרלוונטי לגביו בתיקון מס' 109 לחוק הביטוח הלאומי הינו, סעיף 14(3)(א), הקובע כי מי שהגיע לגיל פרישה בתקופה שמיום 1.1.01 ועד יום 31.12.01, זכאי לגמלה נוספת בהתאם לסעיף 200א(ב) לחוק הביטוח הלאומי. 27. סעיף 200א(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי נכה שנקבעה לו דרגת אי כושר של 75% לפחות זכאי לקצבה נוספת, בהתאם לאחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לו כמפורט בסעיפים 200א(ב)(1) - (3). 28. סעיף 200א(ב)(3) קובע כי נכה שנקבעה לו דרגת אי כושר של 75% לפחות ונכות רפואית בשיעור של 50% עד 69%, זכאי לקצבה חודשית נוספת בשיעור של 11.5%. 29. לאור האמור לעיל, אין לקבל את טענת הנתבע כי לא קיים קשר בין תיקון מס' 54 לחוק לבין תיקון מס' 109 לחוק הביטוח הלאומי. תיקון מס' 109 לחוק משנת 2009, קובע מפורשות כי סעיף 200א לחוק הביטוח הלאומי שהוסף בעקבות תיקון מס' 54 לחוק משנת 2002, חל אף על מבוטחים שהגיעו לגיל פרישה לפני תאריך 1.1.02, כדוגמת התובע. 30. לפיכך, תמוהה בלשון המעטה, טענת הנתבע כי על התובע היה לפנות בתביעה לקבלת קצבה חודשית נוספת, לפי סעיף 200א לחוק הביטוח הלאומי, עוד בשנת 2002 לאחר תיקון מס' 54 לחוק. זאת לאור העובדה, כי תיקון מס' 54 לחוק הביטוח הלאומי קבע כי רק מבוטחים שהגיעו לגיל פרישה מיום 1.1.02, זכאים לקצבה חודשית נוספת. מאחר והתובע הגיע לגיל פרישה כאמור ביום 1.11.01, הרי שעפ"י תיקון מס' 54 משנת 2002, סעיף 200א אינו חל עליו. 31. רק עפ"י תיקון מס' 109 לחוק הביטוח הלאומי משנת 2009, קמה עילת תביעה לתובע לקבלת קצבה חודשית נוספת עפ"י סעיף 200א לחוק הביטוח הלאומי. התובע פנה לנתבע בשנת 2009, לאחר התיקון לחוק, בתביעה לקבלת קצבה חודשית נוספת, ולפיכך, דין טענת הנתבע לשיהוי - להידחות בזאת. 32. התובע העיד כי קיבל ביום 19.8.01 פרוטוקולים רק של שני ועדות רפואיות מיום 15.2.00 ומיום 3.8.00, כאשר הועדה האחרונה מיום 3.8.00 קבעה לתובע נכות רפואית זמנית בשיעור של 64% מיום 1.8.00 עד יום 31.1.01. (ראה פרוטוקול דיון מיום 5.1.11 עמ' 1) כמו כן, התובע קיבל מכתב מהנתבע מיום 28.12.00 על פיו נקבעה לו דרגת אי כושר יציבה בשיעור של 75% המזכה אותו בקצבת נכות מלאה בשיעור של 100% החל מיום 1.2.01, וזאת ללא ציון אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לתובע. 33. התובע העיד כי לא צורף למכתב שנשלח אליו מטעם הנתבע ביום 19.8.01 פרוטוקול הועדה מיום 19.12.00, אשר הפחיתה לתובע את אחוזי הנכות הרפואית ל- 43% החל מיום 1.2.00. כמו כן, העיד התובע כי לא זומן לועדה הרפואית שהתכנסה בעניינו בחודש 12/00, וכי את הפרוטוקול של הועדה הנ"ל קיבל רק בתאריך 20.7.09. התובע הוסיף והעיד כי, לא פנה לנתבע לבירור אחוזי נכותו הרפואית היציבה, לאור המכתב שנשלח אליו בחודש 12/00 על פיו כאמור, הוא מקבל קצבת נכות מלאה בשיעור של 100%. (ראה פרוטוקול מיום 5.1.11 עמ' 2-3) 34. עדותו של התובע הותירה עלינו רושם אמין ומהימן. 35. יתרה מזאת, לא הוכח כי פרוטוקול הועדה מיום 19.12.00 אכן נשלח לתובע בחודש 1/01, וכי התובע ידע לפני שנת 2009 באשר לקיומה של הועדה הרפואית מחודש 12/00 והפחתת אחוזי נכותו הרפואית. טענת הנתבע כי העובדה שהתובע לא פנה בתביעה לקבלת קצבה חודשית נוספת לאחר תיקון מס' 54 לחוק הביטוח הלאומי בשנת 2002 מעידה כי ידע על הפחתת אחוזי נכותו הרפואית ל- 43%, אשר אינה מקנה לו קצבה נוספת לפי סעיף 200א לחוק - דינה להידחות בזאת. תיקון מס' 54 לחוק משנת 2002, קבע כי סעיף 200א חל רק על מבוטחים אשר הגיעו לגיל פרישה משנת 1.1.02 ואילך. לפיכך, התובע לא פנה בתביעה לנתבע לקבלת קצבה נוספת בשנת 2002, מאחר ובהתאם לתיקון מס' 54, סעיף 200א לא חל עליו, וזאת ללא קשר לאחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לו. 36. אשר על כן, אנו קובעים כי לתובע נודע על קיומה של הוועדה מיום 19.12.00, אשר הפחיתה את אחוזי נכותו מ- 64% ל- 43% החל מיום 1.2.00, רק בתאריך 20.7.09. זאת, בעקבות פנייתו לנתבע בתביעה לקבלת קצבה חודשית נוספת בשנת 2009 לאחר תיקון מס' 109 לחוק הביטוח הלאומי, אשר החיל את סעיף 200א לחוק גם על מבוטחים אשר הגיעו לגיל פרישה לפני יום 1.1.02, כדוגמת התובע. 37. לפיכך, העובדות המהוות את עילת התובענה נודעו לתובע רק בשנת 2009, ודין טענת הנתבע להתיישנות - להידחות בזאת. 38. מאחר וכאמור לעיל, לתובע נודע על החלטת הועדה הרפואית מיום 19.12.00 רק בשנת 2009, ולאור העובדה כי החלטתה של הועדה הנ"ל על הפחתת אחוזי נכותו הרפואית של התובע לשיעור של 43% שוללת את זכאותו של התובע לקבלת קצבה חודשית נוספת לפי סעיף 200א ותיקון מס' 109 לחוק הביטוח הלאומי, מן הדין ומן הצדק לאפשר לתובע להופיע בפני ועדה לעררים ולטעון כנגד הפחתת אחוזי נכותו. 39. על כן, על הנתבע להעמיד את התובע בהקדם בפני ועדה רפואית לעררים, אשר תקבע את אחוזי נכותו הרפואית היציבה. כמו כן, על הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום. ניתן היום, כ"ה באייר תשע"א, 29 במאי 2011, בהעדר הצדדים. א. קצירסגנית נשיא מר חיים רזנציג מעבידים מר זלמן גורדוןנציג עובדים חוקביטוח לאומי