מכרז פנימי לבחירת מנהל בית ספר התובע, מר אסמאיל עבדאלחמיד (להלן - התובע), והנתבע מס' 6, מר בהג'ת שבאט (להלן - הנתבע), ניגשו למכרז פנימי למשרת מנהל בית הספר המקיף בכפר נחף. ועדת הבחינה בחרה בנתבע למלא את התפקיד. משלא זכה התובע בתפקיד הגיש תביעה לבית-הדין לביטול המכרז ופרסום מכרז חוזר למשרה. בצד תביעתו הגיש התובע בקשה לסעד זמני בתיק בש"א 2340/02, ובה עתר לכך שתוצאות המכרז הפנימי לא יפורסמו וכי נתבעת מס' 5 (להלן - המועצה) תימנע מלהעסיק כל מאן דהוא לתפקיד מנהל בית-הספר זולת התובע. בקשה זו של התובע נדחתה ע"י בית-הדין בתאריך 5.9.2002, בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית הדין הארצי בתיק בר"ע 1398/02 נדחתה ביום 12.9.2002. עתה נדרשים אנו להכרעה בתביעה העיקרית. ראשית נציין כי כל העדויות שנשמעו וכל הראיות שהוגשו במסגרת הבקשה הזמנית מהוות חלק ממסכת הראיות בתביעה העיקרית. יאמר כבר עתה כי במסגרת הדיון בתביעה העיקרית הובאו בפנינו עדיות וראיות נוספות, אשר לא היו בפנינו בעת מתן ההחלטה בבקשה הזמנית. המסכת העובדתית: התובע הינו מורה ומחנך בבית הספר המקיף בכפר נחף (להלן - בית הספר) מזה 17 שנה. לתובע תואר B.A. בהיסטוריה של המזרח התיכון ובספרות עברית וכן תואר שני בספרות עברית והשוואתית. התובע לומד לקראת התואר השלישי בספרות עברית והשוואתית, ונושא שתי תעודות הוראה בספרות עברית מאוניברסיטת רמת אביב, ותעודת הוראה בלימודי דת אסלאם ממכללת השריעה ולימודי האסלאם בבקה אלגרביה, כמו כן נושא רשיון הוראה קבוע וסיים קורס מנהלים במכללת עמק הירדן.. הנתבע הינו מורה ומחנך בעל ותק של 24 שנים בהוראה ובעל רשיון הוראה קבוע. לנתבע תואר B.A. לשפה וספרות ערבית ולהיסטוריה כללית וכן תואר M.A. לשפה וספרות ערבית. לנתבע תעודת הוראה מהמכללה ללימודי השריעה ומדעי האסלאם וכן תעודה מאת המכללה האקדמית עמק הירדן, של סיום הקורס האקדמי להכשרת מנהלים לבתי ספר. הנתבע עושה השלמות לתואר השלישי בחוג לשפה וספרות ערבית ויש לו רשיון הוראה לבתי ספר על יסודיים. עד לסוף שנת הלימודים תשס"א כיהן בבית הספר מנהל אחד ולצידו שימש סגן מנהל כאחראי על חטיבת הביניים וכן היה צוות ניהול שסייע למנהל בניהול החטיבה העליונה. עם פרישתו של המנהל המקיף, בסוף שנת הלימודים תשס"א, הוחלט תחילה על מינוי שני מנהלים נפרדים לשתי החטיבות וניתנו אישורי נחיצות מילוי משרה לתפקיד מנהל בחטיבת הביניים ומנהל בחטיבה העליונה. במכרז לבחירת מנהל החטיבה העליונה, שפורסם במאי 2001, השתתפו, בין היתר, התובע והנתבע. ועדת הבחינה בחרה בנתבע. בשלב מאוחר יותר פורסם מכרז שלישי למשרת המנהל הכללי לבית הספר, אליו ניגשו מספר מועמדים וביניהם התובע. ועדת הבחינה החליטה כדלקמן: "הועדה החליטה לבחור למשרה הנ"ל במר עבד אל חמיד אסמאעיל, לשנה אחת (תשס"ב) עם ליווי המפקח ובסוף תשס"ב יפורסם מכרז חדש". בסעיף ההערות העירה הועדה כדלקמן: "הועדה ממליצה לפרסם מכרז חוזר בסוף תשס"ב לקראת תשס"ג וזאת מפני ששלושת המועמדים לא הרשימו ולא גילו בקיאות והתאמה למילוי המשרה, אך הנ"ל היה הבולט ביניהם בעל תעודות מתאימות". עם תחילת שנת הלימודים תשס"ב שימש התובע כמנהל הכללי של בית הספר והנתבע שימש כמנהל החטיבה העליונה. משרבו חילוקי הדעות בין השנים ולא יכלו לעבוד בשיתוף פעולה, התפטר הנתבע מתפקידו. ביום 5.5.2002 הודיע ראש המועצה מר עומר מטר (להלן - ראש המועצה וגם עומר מטר) לתובע כי מינויו יפוג ביום 31.8.2002, כפי שצויין בכתב המינוי שקיבל. ביום 27.5.2002 הודיע מר ישראל שפיצר, ראש מינהל השירות במשרד הפנים, לראש המועצה כי הוא מאשר נחיצות מילוי משרה של מנהל בית ספר מקיף במועצה המקומית נחף והוא נותן היתר לפרסם עליה מכרז פנימי או פומבי, במקרה שלא ימצא מועמד מתאים מבין עובדי המועצה, וכי הרכב ועדת הבחינה במכרז יהיה כדלקמן (ראו: נספח ז' לתצהיר התובע (מב/1)): ד"ר דוד וסרמן - יו"ר - נציג משרד החינוך.ב מר רקאד טפאש - נציג מינהל שירות העובדים.ו מר אסעד עראיידה - נציג ועדת מינהל השירות (המועצה המקומית מג'אר).נ מר מטר עומר - נציג הרשות המקומית.ב - המפקח על בית הספר.ו מר רן ארז - נציג ארגון המורים.נ מר יוסי וסרמן - נציג הסתדרות המורים.ב התובע עתר לבית הדין בבקשה זמנית בתיק בש"א 1440/02 למנוע את פרסום המכרז לתפקיד המנהל הכללי לבית הספר וכן הגיש תביעה עיקרית בתיק עב 1464/02. מותב בית הדין בראשות כבוד השופטת מהא סמיר-עמאר ונציגי הציבור מר דוד גפניאל וגב' אביבה שור דחה את בקשתו הזמנית ביום 23.7.2002. מכתבו של מר שפיצר (נספח ז' לתצהירו של התובע) ובו שמות חברי ועדת הבחינה נשלח בטעות כשבוע לפני מועד ישיבת ועדת הבחינה אל המועמדים במכרז, התובע והנתבע. הטעות קרתה כאשר עובדת לשכת המועצה הדפיסה מחדש את ההזמנות למכרז עקב שינוי מקום הראיון, ולא שמה לב שיש שני נוסחים למכתב, אחד האמור להשלח לחברי ועדת הבחינה, אליו יש לצרף גם את מכתבו של מר שפיצר, והשני למועמדים למכרז, אליו אין לצרף את מכתבו של מר שפיצר. בטעות הדפיסה עובדת זו מכתב אחד לכולם, צירפה אליו את מכתבו של מר שפיצר ושלחה אותו הן לחברי ועדת הבחינה והן למועמדים. כך קרה שגם המועמדים קיבלו את מכתבו של מר שפיצר ובו שמות חברי ועדת הבחינה וזאת כשבוע לפני מועד הראיון. הרכב ועדת הבחינה שישב למעשה היה שונה מההרכב שנקבע במכתבו של מר שפיצר. יו"ר הועדה הוחלף על פי החלטתו ש ד"ר דוד וסרמן, מנהל מחוז הצפון במשרד החינוך ובמקומו מונה מר מחמוד דיאב, המפקח המחוזי במשרד חינוך. המפקח על בית הספר, מר אחמד בדראן, פסל עצמו מלהיות חבר בועדת הבחינה ובמקומו מונה המפקח ד"ר סעד סרסור. נציג הסתדרות המורים בועדה הוחלף בנציג אחר, מר חאלד עבדאלרחמאן ונציג ארגון המורים לא הופיע לוועדה. לפיכך רק שלושה מתוך חברי ועדת הבחינה המצויינים במכתבו של מר שפיצר השתתפו, למעשה, בועדת הבחינה והם: מר רקאד טפאש, מר עסעד עראיידה ומר עומר מטר. התובע והנתבע הופיעו בפני ועדת הבחינה ביום 18.8.2002 והועדה החליטה לבחור בנתבע למשרה. תמצית טענות התובע: השתלשלות העניינים מלמדת על מטרה אחת ויחידה שעמדה לנגד עיני המועצה וראש המועצה, להביא למינויו של הנתבע לתפקיד מנהל בית הספר תוך דחיקת התובע לפינה והשארתו בתפקיד מורה בבית הספר ומניעת קידומו, על אף כשירותו המוכחת בשטח. המהלכים שננקטו על ידי ראש המועצה מלמדים על שיקולים זרים וידיים לא נקיות. ראש המועצה חייב היה לפסול עצמו בהיותו צד להליך משפטי שנוהל נגדו בבית הדין לעבודה בתביעה אשר הגיש התובע במסגרת תיק עב 1464/02. נציג ארגון המורים לא נכח כחבר ועדת הבחינה בעת התכנסות ועדת הבחינה וזאת בניגוד לסעיף 22 לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), תשל"ז-1977 (להלן - צו הנוהל). המועצה שלחה אל המועמדים ביום 11.8.2002, כשבוע לפני יום הראיון, את מכתב אישור נחיצות מילוי המשרה ובה פירוט הרכב ועדת הבחינה במכרז. חשיפת שמות חברי ועדת הבחינה בפני המועמדים, בטרם הראיון, הינה בניגוד להוראת סעיף 11.493 לתקשי"ר . רוב חברי ועדת הבחינה, אשר השתתפו כחברי ועדה במכרז הקודם שהתקיים ביום 22.8.2001, השתתפו גם במכרז נשוא דיוננו, שהתקיים ביום 18.8.2002, וזאת חרף האמור בסעיף 11.468 לתקשי"ר. המפקח על בית הספר מטעם משרד החינוך והתרבות לא היה חבר בועדת הבחינה וזאת בניגוד לסעיף 22(א)(7) לצו הנוהל . התנהגות חברי ועדת הבחינה והתייחסותם העויינת לתובע מחזקת את טענת התובע כי החלטתם נגועה בשיקולים זרים פוליטיים שמקורם בקנוניה או מזימה אנטי מוסדית שנרקמה בין ראש המועצה, המפקח אחמד בדראן ממשרד החינוך וחברם הנתבע. התובע הינו גיסו של מי שהתחרה והתמודד כנגד ראש המועצה בבחירות האחרונות. ראש המועצה הביע את כעסו על התבטאויות של התובע כלפיו, במסגרת בקשה קודמת שהגיש לבית הדין וכן הביע את מורת רוחו מפניית התובע לערכאות אשתקד. בין הנתבע לבין המפקח אחמד בדראן נרקם קשר אישי בתקופת לימודיהם המשותפים באוניברסיטה. לפני עריכת המכרז למשרה נשוא הבקשה נערך מכרז נוסף למשרת מנהל מפת"ן שנמצא בבעלות המועצה המקומית מג'אר. ראש המועצה נכח באותו מכרז כנציג ועדת מנהל שירות העובדים ואסעד עראיידי כנציג הרשות המקומית. ועדת הבחינה בחרה בבנו של אסעד עראיידי לתפקיד מנהל המפתן. מצב זה מלמד על חשש כן ורציני לתיאום עמדות בין ראש מועצת נחף לבין אסעד עראיידי בהסכם של "שמור לי ואשמור לך". במהלך ניהול המשפט התגלה כי הנתבע שיבש לכאורה הליכי משפט וכן התנהגותו מעלה לכאורה בסיס להתקיימות עבירה של איומים. בעבודת הועדה נמצאו פגמים רבים אשר יש בהם כדי לאיין את הליך המכרז כולו. החלטת הועדה לא הייתה תוצאה של בדיקה עניינית הוגנת ושיטתית של העובדות; הועדה לא ניהלה פרוטוקול; החלטתה אינה מנומקת ואין אנו יודעים מה היו הנתונים והשיקולים שהביאו להחלטתה. תמצית טענות הנתבעים 1 עד 4: התובע מנוע מלהעלות טענות באשר לפגמים, שהוא ידע עליהם בעת כינוסה של ועדת הבחינה, אך הוא לא מחה עליהם בפניה והחליט להופיע ולהשתתף במכרז. דברים אלה מתייחסים לטענות התובע באשר לאי השתתפות נציג ארגון המורים, משלוח שמות חברי הועדה לפני מועד הראיון, לאותו הרכב אשר ישב במרכז קודם לפני שנה, ואי השתתפות המפקח אחמד בדראן בועדה. לא היה מקום לפסול את הנתבע מלגשת למכרז בשל העובדה שאחיו משמש כמורה בבית הספר המקיף. אין מדובר בפסלות מלגשת למכרז, אלא במניעה מלקבל את המינוי. הוראות התקשי"ר אינן חלות על מועצות מקומית, אלא כהשלמה וכשאין הסדר ספציפי בהוראות החוקיות החלות על המועצות. בענייננו ישנן הוראות מפורשות בסעיפים 106-108 לצו הנוהל. סעיפים אלה מופיעים בפרק "סייגים להעסקה מטעמי קרבה משפחתית" והם אינם מופיעים בפרק שעוסק במכרזים. משכך אין הקרבה המשפחתית עילה לפסילה, כי אם לא ניתן יהיה לאייש את המשרה, אלא אם קרוב המשפחה לא יעבוד יותר בבית הספר או יתקבל היתר מועדת מינהל השירות לפי סעיף 108 לצו הנוהל. הבאת שמות חברי הועדה לידיעת המועמדים הינו מעשה לא תקין. יחד עם זאת מעשה זה לכשעצמו איננו עילה לביטול תוצאות המכרז. ראש המועצה משתתף בכל המכרזים של המועצה וזה נהוג במועצות קטנות . אין כל איסור לכך שהרכב ועדת בחינה, שישב במכרז שנה קודם לכן, יישב במכרז מושא דיוננו. זאת ועוד התובע לא פנה ולא ביקש כי הרכב הועדה יהיה שונה במכרז וגם בהליך הקודם בבית הדין בתיק בש"א 1440/02 (נספח י"ב לתצהיר המועצה) בו הובהר כי מכרז חדש עומד להתפרסם לא היתה כל המלצה של בית הדין לעניין הרכב הועדה. טרונית התובע לאי השתתפותו של הפקח מר אחמד בדראן אינה הוגנת נוכח הנטען על ידו בסעיף 46 לתצהירו המביא את דבריו בסעיף 23 לתצהיר, אותו הגיש במסגרת תיק בש"א 1440/02 ואשר לפיו ראש המועצה, המפקח אחמד בדראן והנתבע רקמו קנוניה ומזימה נגדו. מנהל מחוז הצפון במשרד החינוך מינה את המפקח המחוזי מר מחמוד דיאב לשמש כיו"ר הועדה. מפקח זה בתפקידו כמפקח המחוזי ממונה על כל המפקחים במחוז הצפון ובמסגרת זו הוא ממונה גם על המפקח מר אחמד בדראן. התובע הגיש מסמכים רבים לועדת הבחינה ומשכך איש לא מנע ממנו להוכיח את התאמתו לתפקיד המנהל הכללי. התובע לא הביא אפילו ראשית ראיה לכך ששיקולים פוליטיים וזרים הנחו את חברי ועדת הבחינה או שמא היה תיאום עמדות בן חברי ועדת הבחינה. תמצית טענות הנתבעים 5 ו- 7: התובע בא לבית הדין בידיים לא נקיות. הוא לא הצליח להסביר מדוע הוא העלים גם בתצהירו וגם בבקשה להתמנות למשרה את העובדה שהמועצה מעסיקה שני גיסים שלו. מדובר במורה לעברית בעל תואר שני לספרות עברית ואין מתקבל על הדעת שאינו יודע מה משמעות המלה "גיס". צודק התובע כי ראוי היה שלא להביא את שמותיהם של חברי הועדה לידיעתם של המועמדים, אלא שהעתק אישור נחיצות המשרה הועבר למועמדים בשל תקלה מצערת במזכירות המועצה. יחד עם זאת שלושה מבין חברי הועדה, המצויינים באישור נחיצות המשרה, הוחלפו וגם נציג ארגון המורים לא השתתף. משכך אין בתקלה המצערת כדי לפגום בהליכי המכרז. התובע טוען כי חשיפת שמותיהם של חברי הועדה, לפני כינוסה, מעלה חשש כי הנתבע יכול היה ליצור קשר עם חברי הועדה, אלא שבמהלך שמיעת הראיות ובעיקר במהלך עדותו של יו"ר הועדה, מר מחמוד דיאב, התברר דווקא שהתובע נסה בעבר, לפני המכרז הקודם, להשפיע על חברי הועדה על ידי פניה אל המפקח המחוזי במשרד החינוך, מר מחמוד דיאב. נציג ארגון המורים מר רן ארז קיבל את ההזמנה להשתתף בועדת הבחינה, ברם אי השתתפות נציג ארגון המורים בוועדה נבע מתקלה של ארגון המורים ולא של המועצה. הניסיון להאשים את הנתבעים בשיבוש הליכי משפט, אף הוא נעשה בחוסר תום לב, תוך ניסיון להסיט את הדיון מהשאלה העיקרית. טענת התובע בדבר אי נוכחות המפקח על בית הספר, מר אחמד בדראן, מועלית בחוסר תום לב רבתי. בדיון שהתקיים בבית הדין בתיק בש"א 1440/02 טען התובע כי דעתו של המפקח על בית הספר הינה משוחדת ואף טען לקנוניה הנרקמת על ידו. אין ספק כי לו השתתף המפקח בדיוני הועדה, היה התובע מאשימו באותן האשמות קשות שהטיח בו בדיון הקודם. סעיף 107(ב) לצו הנוהל אינו מחייב פסילתו של מועמד על הסף מלהשתתף במכרז, שכן הוראת סעיף 107(ב) מתייחסת לשלב המינוי של המועמד ולא לשלב השתתפותו במכרז. את הטענות בדבר פסלות הרכב הועדה ואי נוכחותו של נציג ארגון המורים היה על התובע להעלות מיד בפני ועדת הבחינה. משלא העלה טענות אלה במועד, מנוע היום התובע מלהעלות טענות אלו. התובע השתתף במכרז לבחירת מנהל לחטיבה העליונה ולא נבחר וכן השתתף במכרז לבחירת מנהל כללי לבית הספר המקיף, במכרזים אלה לא היתה בפיו כל טענה כי אותם חברים אינם יכולים לשבת פעם אחר פעם במכרזים, ורק היום, משלא זכה, מעלה הוא לראשונה טענה זו. אין יסוד משפטי לטענה כי חברי ועדת הבחינה במכרז הקודם פסולים מלשמש חברי ועדת הבחינה גם במכרז נשוא דיוננו. השתתפותו של ראש המועצה בועדת הבחינה, כנציג המועצה, הינה אחת הפריבילגיות שלו בתור ראש רשות, בהתאם לסמכויות שיש לו, ואין שום הוראה בחוק המגבילה את סמכותו של ראש המועצה להשתתף בהרכבי ועדת בחינה. לא הובאה כל ראיה בעניין טענת התובע בדבר תיאום עמדות בין חברי הועדה. הסיכום שהוכן על ידי התובע בדבר הישגיו ואופן תפקודו, צורף על ידו לטופס הבקשה למילוי המשרה, כך שכל טענותיו לעניין הצלחתו במילוי התפקיד עמדו בפני חברי הועדה. כך גם לא נשללה מהתובע הזכות לטעון כל טענה שהיא. עובדת התפטרותו של הנתבע בשל אי יכולתו לעבוד ביחד עם התובע, היתה ידועה לחברי הועדה, כפי שהעיד מר מחמוד דיאב שאחד מחברי הועדה העלה את הנושא והתייחס לכך. לא היה כל פגם בהליכי הועדה. נוהל פרוטוקול כמצוות סעיף 33 לצו הנוהל, והחוק אינו מחייב כי בפרוטוקול ינומקו הטעמים להחלטת הועדה. התפקיד להעריך את כשירותם של המעומדים מוטל על ועדת הבחינה ולא על הערכאה השיפוטית הדנה בעניין. תמצית טענות הנתבע מס' 6: הן בבקשה לצו המניעה הזמני, הן בתביעה עצמה, וגם בעת ניהול המשפט לא חדל התובע להטיח השמצות והאשמות, הן בראש המועצה, הן במפקח אחמד בדראן וגם במפקח מחוז הצפון למגזר הערבי במשרד החינוך והתרבות, האחראי על המפקחים, מר מחמוד דיאב. ההתקפות של התובע וב"כ כלפי ראש המועצה מקורן בכך שראש המועצה זכה בבחירות והביס את מתחריו, ובכללם אביו של ב"כ התובע וחותנו של התובע. בית הדין מתבקש להסיק את המסקנות המתבקשות והמתחייבות מהתנהגות פסולה זו ולהגיע למסקנה כי התובע אינו ראוי להיות מנהל בית ספר מקיף ובצדק ובדין הוא לא נבחר. באשר לפגמים הנטענים בעניין קיום הישיבה, טענות אלה יש לדחות זאת משום שהתובע הופיע בפני הועדה, וככל שמצא פגמים, היה עליו להעלותם בפני הודעה, ומשלא עשה כן הוא מנוע מלכפור במסקנותיה ומלבקש ביטולו של האקט המינהלי. הלכה היא כי בית הדין לא יתערב בשיקול דעת הועדה, כל עוד החלטתה אינה נראית שרירותית או בלתי צודקת בעליל. אפילו נפל פגם מהותי, אך הדבר נבע מתוך טעות ונעשה בתום לב ואין הפגם עלול לגורם להפרת השוויון או עקרון ההגינות, בית הדין לא יתערב. בית הדין גם לא יתערב בהחלטות רשות הפועלת בתחום שהוגדר לה על פי דין, ואין הוא מעמיד את שיקוליו במקום שיקולי הרשות, אלא אם שיקול הדעת הופעל באופן פסול או בלתי רלוונטי. בענייננו אין כל פסול בעבודת הועדה. הועדה ערכה פרוטוקול לפי הטופס כאמור בצו הנוהל, כמו כן נפסק כי אין בניהול מרושל של פרוטוקול משום פגם היורד לשורשו של עניין, כמו כן נפסק כי עריכת פרוטוקול הוא פרט שולי. אין כל פסול בהצטרפותו של ראש המועצה לדרג המקצועי. הועלו טענות סרק בקשר להכרות עם חבר ועדה זה או אחר, הוטחו האשמות שהם פרי דמיונו של התובע וכבר נפסק על ידי בית המשפט העליון כי היכרות קודמת בין מועמדים לבין חברי הועדה אין בה כשלעצמה כדי לפסול את חברי הועדה. דיון והכרעה: השאלות העומדות להכרעתנו הן: האם נפלו פגמים בהליך ניהול המכרז הפנימי לתפקיד מנכ"ל ביה"ס המקיף בכפר נחף, וככל שכך הדבר, האם מדובר בפגמים מהותיים בהליכי המכרז או בהחלטת הועדה, ממין אותם פגמים היורדים לשורשו של עניין והפוסלים את המכרז או את החלטת ועדת הבחינה. אי נוכחות המפקח על בית הספר מר אחמד בדראן בועדת הבחינה: טוען התובע כי נפל פגם בהליכי המכרז משום שלפי סעיף 22(א)(7) לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה) תשל"ז-1977 (להלן - צו הנוהל) המפקח על בית הספר, מטעם משרד החינוך והתרבות, מר אחמד בדראן, היה אמור לשבת כחבר בועדת הבחינה, ואולם בועדת הבחינה, מושא דיוננו, ישב המפקח סעד סרסור. בד בבד עם טענה זו מביא התובע בתצהירו בסעיף 46 את אשר הוצהר על ידו בתצהיר קודם, אותו הגיש לבית הדין ביום 14.5.2002, במסגרת הבקשה הקודמת לצו מניעה, בתיק בש"א 1440/02 (עב 1464/02) וכך הצהיר: "התובע יטען כי השיקולים שהביאו להתניית תנאי המכרז הנם שיקולים זרים לעניין, פוליטיים שמקורם בקנוניה ו/או מזימה אנטי מוסרית ואף לאו-בר חינוכית, שנרקמה לה אי שמה מאחורי הפרגוד בין ראש המועצה חסר הידע והניסיון בתחום זה, המפקח אחמד בדראן ממשרד החינוך וחברם המוצהר לשעבר מנהל החטיבה העליונה בהגת שבאט, אשר העז להתפטר באמצע שנת הלימודים, (לאחר שנבחר במהלך פגרת הקיץ אשתקד לתפקיד מנהל החטיבה העליונה), בהיותו אדם צר עין..". המפקח על בית הספר מר אחמד בדראן פסל עצמו מלהיות חבר בועדת הבחינה, זאת בשל ההאשמות הקשות שהטיח בו התובע, במסגרת הבקשה בתיק בש"א 1440/02. ועל כן, הגם שלא היה כל יסוד לטענות אלה, החליט מר בדראן שלא להשתתף בועדת הבחינה כדי למנוע לזות שפתיים ובמקומו מונה המפקח סעד סרסור. מחד מעלה התובע טענות חריפות ביותר כנגד המפקח מר בדראן, והן: קנוניה, מזימה, שיקולים פוליטיים, העדפת חבר, ניגוד עניינים. טענות אלה הן טענות לפסילת חבר ועדה מלשבת במכרז, מאידך, טוען התובע, בנשימה אחת, טענה הסותרת את רעותה והיא לפגם בהליך בשל אי השתתפותו של מר בדראן בועדת הבחינה, עקב כך שפסל עצמו. אין התובע יכול לאחוז בחבל משני קצותיו, מחד לטעון טענות לפסילת חבר ועדה ומאידך לבוא בטרוניה מדוע חבר זה פסל עצמו. טענות אלה אינן יכולות לדור בכפיפה אחת. זאת ועוד, הגם שהתובע ידע, כשהופיע בפני ועדת הבחינה, כי המפקח על בית הספר, מר אחמד בדראן, אינו נמנה על חבריה, בחר להשתתף במכרז ולא להעלות כל טענה בפני הועדה בדבר פגם בהרכב הועדה. ואלה דברי התובע בעמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 27.8.02 (בתיק בש"א 2340/02) שורות 11-16: "ש. האם הכרת את ששת חברי הועדה שבפניהם הופעת? ת. אני מכיר אותם מתוך עבודתי בתור מנהל בין מפקחים וברובם היו במכרז הקודם. אני ידעתי את מי כל אחד מהם מייצג. ש. אתה לא העלית בפני הועדה, בתחילת הישיבה שיש לך טענה כלשהי לגבי הרכב הועדה ולגבי העדרו של נציג המורים? ת. לא העליתי." המשתתף במכרז ביודעו על פגם שנלווה אליו אינו יכול לבוא ולבקש את פסילת המרכז בגלל אותו פגם. עמד על כך כבוד סגן הנשיא אדלר (כתוארו אז) בדב"ע נה/1-4 ההסתדרות הכללית - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ח 76 בעמ' 80-81: "7. אפילו אם היה פגם בהרכב ועדת המכרזים, אין לקבל את תקיפת המערערת על כשירות המכרז, משום שנציגה מטעמה השתתפה במכרז מבלי למחות. במקביל לחובת הרשות הציבורית לקיים את המכרז על פי כללי המשפט המנהלי קיימת חובת המשתתפים ונציגי העובדים להתנהג בתום לב ובדרך הוגנת. לענייננו יצוין הכלל, כי מי שמשתתף במכרז ביודעו על פגם שדבק בו, מנוע מלטעון לאחר מכן כלפי תקפו של המכרז (דב"ע תש"ן/27-3 הראל - האוניברסיטה העברית, פד"ע כא 31 בע' 321). בדב"ע מח/31-3 ציילר - נציבות מס הכנסה, פד"ע י"ט 360, אימץ בית דין זה את הכלל שנקבע על ידי הבג"צ, כי: "מי שחטא בעצמו בכל הנוגע לדרך השתתפותו במכרז, לא נשמע לו כאשר יבוא להלין על תוצאות המכרז" (בג"צ 256/85 בשג"צ 10/86, כהן נ' המועצה המקומית קריית-טבעון, פ"ד מ(1), 610, 612). מי שיש לו טענות נגד הרכב ועדת מכרזים אינו יכול להשתתף במכרז, לחכות לתוצאות, ולהתלונן לאחר שהפסיד. לגבי מי שיודע על הפגם לפני החלטת ועדת המכרזים נאמר: "המועד הנכון להגיש השגה על מכרז, לגבי כשירות המועמדים האחרים למכרז, הוא לפני סיום ישיבת ועדת המכרזים" (דב"ע נב/34-3 שטריקר - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם), ע' 5. (ראה גם: בג"צ 162/82 טיולי הגליל נ' ממשלת ישראל, פ"ד לו(4) 44; בג"צ 58/84 חורי נ' מינהל מקרקע ישראל, פ"ד לח(2) 315)." יפים לעניין זה גם דברי כבוד סגן הנשיא אליאסוף בדב"ע נז/184-3 חטיב - מועצה מקומית דיר חנא בסעיף 27 לפסק הדין: "על כך נפסק כי "כל מי שמשתתף במכרז בידעו על פגם שנלווה אליו, אינו יכול לבוא ולבקש את פסילת המכרז בגלל אותו פגם, כאשר אין הוא זוכה בו" (בג"צ 35/82 ישפאר בע"מ נ' שר הבטחון ואח', פ"ד לז(2) 505, 512; ר' גם דב"ע שן/27-3 הנ"ל, בעמ' 320 - 332, פיסקאות 8 - 12 לפסק הדין)." על כן משלא העלה התובע את טענותיו, בדבר הרכב ועדת הבחינה, בפני חברי הועדה בשעת הראיון, מנוע הוא כיום מלבוא ולבקש את פסילת המכרז בשל אותו פגם, כשלא זכה במכרז. משכך דוחים אנו את טענת התובע בעניין אי השתתפותו של המפקח אחמד בדראן כחבר בועדת הבחינה. אי השתתפות נציג ארגון המורים בועדת הבחינה: נציג ארגון המורים מר רן ארז הוזמן לישיבת הועדה על ידי המועצה, ההזמנות לארגון המורים נשלחות למשרד הראשי בתל אביב. עורכת הדין של ארגון המורים ערכה בדיקה והיא השתכנעה כי המועצה שלחה את ההזמנה לארגון המורים בפקס, לפי מספר הפסק הנכון, ומבחינתה של עורכת הדין מדובר היה בתקלה שהביאה לאי התייצבותו של נציג ארגון המורים. לא למותר יהא לציין, כי בעת שהתובע התייצב בפני ועדת הבחינה הוא היה ער לכך שנציג ארגון המורים אינו נמצא בן חברי הועדה, אולם הוא לא העלה בפני ועדת הבחינה כל טענה בדבר פגם בהרכב הועדה, ומשכך אין הוא יכול כיום לעתור לפסילת המכרז בשל טענה זו, וטענה זו נדחית על ידינו. אי פסילת מועמדותו של הנתבע: בתביעתו טוען התובע כי על פי סעיף 107(ב) לצו הנוהל ונסמן 11.423 לתקשי"ר מן הדין היה לפסול על הסף את מועמדות הנתבע, זאת משום שאחיו משמש כמורה קבוע בבית הספר המקיף. אומנם התובע לא חזר על טענה זו בסיכומיו, ואולם למען הסר ספק נתייחס לטענה זו. בפתח נושא זה נציין כי התובע לא ציין בבקשתו שהגיש למכרז וכן לא הביא לבית הדין את העובדה כי שני גיסיו משמשים כמורים בבית הספר וכי טענתו לפסלות הנתבע, פוסלת גם אותו מלשמש כמועמד במכרז. לשון נסמן 11.423 לתקשי"ר (תקנון שירות המדינה) כפי שהיה רלוונטי בעת קיום המכרז הינו: "(א) בכדי להשתתף במכרז יש להגיש טופס בקשה למשרה פנויה (מדף 2115). מועמד הנמצא בשירות צבאי רשאי להגיש את הבקשה במכתב רגיל; (ב) מועמד ההנהלה ימלא את הטופס הנ"ל והאחראי יציין בפרט 15 של הטופס, כי העובד מתאים למלא את המשרה כמועמד ההנהלה, ויפרט את הנימוקים לכך. כן יצרף מועמד ההנהלה טופס שאלון אישי כאמור בפסקה 11.415, אם המשרה מסווגת סיווג ביטחוני; (ג) יש לעובד קרוב משפחה, כמוגדר בפסקה 13.312 להלן, המועסק ביחידה בה קיימת המשרה הפנויה אליה הציג את מועמדותו - חייב הוא לציין זאת בסעיף 10 של טופס הבקשה למשרה פנויה (מדף 2115) ולהעביר את הטופס לאחראי במשרדו; (ד) על האחראי לוודא האם יווצרו יחסי כפיפות או קשרי עבודה בין העובד-המועמד לבין קרוב משפחתו, במקרה והמועמד ייבחר במכרז לאותה משרה; (ה) עלולים להיווצר יחסי כפיפות או קשרי עבודה או מדובר בעבודה באותה יחידה - חייב האחראי לפסול את המועמדות על הסף; (ו) לא ציין העובד-המועמד בטופס האמור כי יש לו קרוב משפחה באותה יחידה והוא נבחר למשרה והתברר כי אכן מועסק במשרד קרוב משפחה ונוצרו יחסי כפיפות או קשרי עבודה ביניהם - תיפסל בחירתו של אותו עובד." (ההדגשה אינה במקור) ראשית נציין כי לאחרונה תוקן נסמן (ה) לפסקה 11.423 לתקשי"ר בהודעת נציבות שירות המדינה מס' סד/28 מיום 11.5.2004. בהודעה מציין נציב שירות המדינה, מר שמואל הולנדר דברים אלה: "בית הדין לעבודה העיר כי אין הצדקה בקיומו של נסמן זה שעה שאין בידי המעביד לקבוע מראש עבור בני המשפחה מי יהא בן המשפחה שיעבוד ומי לא. במילים אחרות, אין פסול בכך כי ועדת הבוחנים תמצא כי המועמד ראוי ומתאים לתפקיד, והקרבה המשפחתית כשלעצמה אינה עילה לפסילת מועמדות. הבחינה צריכה להיעשות לאחר הבחירה ולא בשלב קבלת המועמדויות." וזו לשונו של נסמן (ה) המתוקן: "עלולים להיווצר יחסי כפיפות או קשרי עבודה בין העובד המועמד לבין קרוב משפחתו - חייב האחראי לידע את המועמד ואת קרוב משפחתו כי אם יבחר העובד המועמד, ייבחנו יחסי הכפיפות וקשרי העבודה בין העובדים; באם לא ניתן יהיה לאשר את עבודתם של קרובי המשפחה לאור תוצאות המכרז, לא יוכל העובד להיכנס לתפקיד זה, או לחילופין יועבר קרוב משפחתו מתפקידו, באם הדבר מתאפשר;" שנית, בהתייחס לנוסח נסמן (ה) לסעיף 11.423, שהיה רלוונטי בעת קיום הליכי המרכז, נציין כי על פי סעיף 01.024 לתקשי"ר, הוראות התקשי"ר אינן חלות על: מנהלים מורים, גננות ומדריכי גדנ"ע, המועסקים במשרד החינוך במוסדות חינוך. אם התקשי"ר אינו חל על עובדי הוראה בשירות המדינה, מה לו כי יחול על עובדי הוראה ברשויות המקומיות?! לא נסתפק בכך ונבחן את השאלה האם התקשי"ר חל על עובדי הרשויות המקומיות, שאינם עובדי הוראה. בית המשפט העליון נדרש לסוגיה זו בבג"צ 1086/94 אריה צוקר נגד עיריית תל-אביב-יפו ואח', פ"ד מט(1) 139, וכך אומר כב' השופט זמיר בעמ' 145 לפסק הדין: "אולם התקשי"ר אינו חל אלא על עובדי המדינה. ראו סעיף 01.021 לתקשי"ר. ראו גם דב"ע לט/3-101 טוביהו נ' המועצה לענף החלב בישראל בע"מ, פד"ע י"א 18. אם כך, ישאל השואל, מה לו ולעובדי העירייה?" בהמשך פסק הדין קובע כב' השופט זמיר כי בהיעדר הסדר בחוק או בתקנות רשאית העירייה לאמץ לעצמה את הוראות התקשי"ר, אם כהוראות מינהליות ואם כהוראות הסכמיות, לפי העניין, אך אין העירייה רשאית לנהוג לפי התקשי"ר בעניין שהוסדר על-ידי תקנות (ראו דבריו שם, בבג"צ 1086/94, עמ' 149-150). בענייננו חל צו הנוהל ומשכך אין לנו צורך לפנות להוראות התקשי"ר. נשאלת, איפוא, השאלה האם לאור הוראות הצו היה מקום לפסול את הנתבע על הסף ולא לאפשר לו לגשת למכרז וזאת בשל העובדה שאחיו משמש כמורה בבית הספר המקיף. טוענים הנתבעים כי קרבה משפחתית אינה פוסלת מועמד מלגשת למכרז, אלא יכולה למנוע מהזוכה לקבל את המינוי. בפרק העוסק במכרזים בצו אין התייחסות לקרבה משפחתית של מועמד ואין איסור על קרוב משפחה לגשת למכרז למשרה ביחידה בה עובד קרוב שלו. נושא הסייגים להעסקה מטעמי קרבה משפחתית, נכלל בפרק נפרד והוא הפרק התשיעי לצו הנוהל. ואלה הסעיפים הרלוונטיים לענייננו: סעיף 107 לצו הנוהל קובע סייגים להעסקת עובד: "(א) לא יתקבל אדם לעבודה ברשות מקומית ולא יועבר עובד למשרה שעליה ממונה קרוב משפחה שלו. לא יועסק ולא יתמנה ממונה ביחידה של הרשות המקומית שבה עובד קרוב משפחה שלו ובתנאי שלא תהיה ביניהם כפיפות." "קרוב משפחה" מוגדר בסעיף 106, סעיף ההגדרות, כך: "בן-זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, בן-אח, בת-אח, בן-אחות, בת-אחות, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד, נכדה, לרבות חורג או מאומץ;" סעיף 108 לצו הנוהל קובע כי ועדת מינהל השירות רשאית להתיר העסקת עובד אף אם לא מתקיימות הוראות סעיף 107: "על אף האמור בסעיף 107 רשאית ועדת מינהל השירות, לפי בקשת ראש הרשות המקומית להתיר העסקת עובד אף אם לא מתקיימות הוראות הסעיף האמור." על כן הוראת סעיף 107 (ב) לצו הנוהל מתייחסת לשלב המינוי של המועמד ולא לשלב השתתפותו במכרז ולפיכך אין מניעה לכך, שהמועמד, למשרת ממונה יגש למכרז, הגם שביחידה אליה מבקש הוא להתמנות, עובד קרוב משפחה שלו. אין פסול בכך שועדת הבחינה תמצא את המועמד ראוי ומתאים לשמש בתפקיד, המניעה היא שירותם של הממונה וקרוב משפחתו, ביחסי כפיפות ביחידה אחת. משכך אין הקרבה המשפחתית לכשעצמה עילה לפסילה, ברם לא ניתן יהיה לאייש את המשרה, אלא אם קרוב המשפחה יחדל לעבוד ביחידה, או יקבל היתר מועדת מינהל השירות לפי סעיף 108 לצו. ואכן ביום 12.11.2002 הודיע מרכז ועדת מינהל שירות העובדים במשרד הפנים כי ועדת מינהל שירות העובדים החליטה לאשר את העסקת הנתבע - מנהל בית הספר המקיף, בכפוף לכך שבכל הנושאים החינוכיים והמקצועיים יהיה האח, שהינו מורה בית הספר, כפוף למפקח בית הספר ולא למנהל (הנתבע), ובנושאים המינהליים יהיה האח כפוף למנהל מחלקת החינוך במועצה (מוצג נ/2). משכך לא היה מקום לפסול את מועמדות הנתבע על הסף. רוב חברי הועדה שהשתתפו במכרז מיום 22.8.2001 השתתפו גם במכרז מושא דיוננו: מוצא התובע, בהסתמכו על נסמן 11.468 לתקשי"ר, פגם בכך שרוב חברי ועדת הבחינה, אשר השתתפו כחברי ועדה במכרז הקודם מיום 22.8.2001, השתתפו גם במכרז נשוא דיוננו שהתקיים ביום 18.8.2002. וזה לשונו של נסמן 11.468 לתקשי"ר: "חבר ועדת בוחנים אשר השתתף כחבר ועדה במכרז פנימי, לא ייכלל בהרכב ועדת בוחנים במכרז פומבי על אותה משרה שפורסמה במכרז פנימי, אם היו בין המועמדים למכרז הפומבי גם מועמדים אשר לא נבחרו למשרה כאשר הוכרזה במכרז פנימי." ראשית נציין כי אין בנמצא הוראה או איסור כזה בצו הנוהל. שנית, אין בענייננו מכרז פנימי ומכרז חיצוני לאותה משרה. עסקינן בשני מכרזים שונים שהתקיימו בהפרש של שנה ואשר שניהם מכרזים פנימיים ומשכך סעיף זה של התקשי"ר אינו רלוונטי כלל לענייננו. שלישית, רק שלושה חברים מתוך שבעה השתתפו בשני המכרזים. רביעית, כשבוע לפני ישיבת הועדה קיבל התובע בטעות את מכתב האישור בדבר נחיצות מילוי המשרה, אשר בו פורטו שמות חברי הועדה, אך התובע לא מצא לנכון להעלות כל טענה שהיא במשך שבוע שלם בדבר הרכב הועדה ואף לא מצא לנכון לטעון בעניין זה בפני ועדת הבוחנים עת התייצב בפניה לראיון. משכך מנוע התובע היום מלהעלות טענה כל שהיא בעניין הרכב הועדה. חשיפת שמות חברי ועדת הבחינה: נסמן 11.493 לתקשי"ר קובע כי אין להביא לידיעת המועמדים את שמות חברי הועדה, אלא בעת התכנסות הועדה. אין חולק כי המועצה שלחה אל המועמדים (התובע והנתבע) ביום 11.8.2002, כשבוע לפני יום הראיון, את מכתב אישור נחיצות המשרה ובה פירוט הרכב ועדת הבחינה במכרז. הנתבעים מסכימים כי נפל פגם בחשיפת שמות חברי הועדה כשבוע לפני הראיון ומשכך נשאלת השאלה האם פגם זה מצדיק את ביטול המכרז. אין אנו מוצאים כי פגם זה לכשעצמו מצדיק את ביטול המכרז, ונבאר: התובע ידע על הפגם כשבוע ימים לפני ישיבת הועדה, עם קבלת המכתב על נחיצות מילוי המשרה, אך לא מצא לנכון להתריע על קיומו של הפגם כך גם לא התריע על קיום הפגם בפני ועדת הבחינה, אליה התייצב לראיון וכבר נאמר לעיל כי המשתתף במכרז ביודעו על פגם שנילווה אליו מנוע מלבוא ולבקש את פסילת המכרז בגלל אותו פגם, משלא זכה במכרז. לא הובאה בפנינו כל ראיה כי משלוח המכתב נעשה בכוונה או בזדון. כעולה מתצהיר ראש המועצה - מכתבו של מר שפיצר ובו שמות חברי ועדת הבחינה, נשלח בטעות אל המועמדים (ראו: סעיף 23 ונספחים ט"ז ו-ט"ז/1 לתצהירו של ראש המועצה (מש/2)). רק שלושה מתוך חברי ועדת הבחינה המצויינים במכתבו של מר שפיצר השתתפו, למעשה בועדת הבחינה ומשכך רק שלושה נחשפו ולא כל חברי הועדה. זכות השוויון לא הופרה, משום שהמכתב נשלח לשני המועמדים, כך גם לא הובאה בפנינו כל ראיה לכך שנגרם, לכאורה, נזק כלשהו למי מהמתמודדים. טענות התובע באשר לקנוניה שנרקמה נגדו וחוסר תום לבם של ראש המועצה והנתבע: טוען התובע כי השתלשלות העניינים מלמדת על מטרה אחת ויחידה שעמדה לנגד עיני המועצה וראש המועצה, להביא למינויו של הנתבע לתפקיד מנהל בית הספר, תוך דחיקת התובע לפינה, וכי ועדת הבחינה החליטה לבחור בנתבע למשרה הנדונה, משיקולים זרים ופוליטיים, שמקורם בקנוניה ומזימה, וזאת עשתה תוך תיאום עמדות בין חברי ועדת הבחינה. טענות התובע מתמקדות בראש המועצה אך הוא היה אחד מתוך ששה. יתר חמשת חברי ועדת הבחינה הינם: נציג משרד החינוך, נציג מינהל שירות העובדים, מפקח מטעם משרד החינוך, נציג הסתדרות המורים ונציג ועדת מינהל השירות. איש מהם אינו עובד המועצה ואינו כפוף לראש המועצה ואין לו קשר לעניין פוליטי, כך גם לא הובאה בפנינו כל ראיה לכך שהחלטת הועדה לבחור בנתבע יסודה בשיקולים פוליטיים, או שיקולים זרים, או תוך תיאום עמדות. ככך גם לא שוכנענו כי נרקמה קנוניה בין ראש המועצה, המפקח אחמד בדראן (שפסל עצמו ולא ישב בועדת הבחינה) והנתבע, כנגד התובע, גם לא שוכנענו כי ראש המועצה פעל בחוסר תום לב ולא מצאנו כל הצדקה להאשמותיו, לטענותיו ולהתנהגותו של התובע כלפי ראש המועצה. גם באשר לנתבע לא מצאנו כי נהג בחוסר תום לב או שלא כדין באופן כלשהו באשר למכרז או לבחירתו. טענות התובע בדבר שיבוש הליכי משפט ואיומים בעת מהלך המשפט: אשר לטענות התובע בדבר חשד לביצוע עבירות פליליות של שיבוש הליכי משפט ואיומים בעת מהלך המשפט, אין אנו מוצאים כי זה מתפקידו של בית הדין לדון בטענות בדבר חשד לביצוע עבירות פליליות. טענות בדבר התנהגות הצדדים, שבאה לאחר סיום הליכי המכרז, אינן מעניינו ומסמכותו של בית הדין לדון בהן. בית הדין בוחן את הליך המכרז בלבד, ולא דברים שקרו לאחר מכן. טענות התובע בדבר פגמים בעבודת הועדה: התובע טוען כי בעבודת הועדה נמצאו פגמים רבים אשר יש בהם כדי לאיין את הליך המכרז כולו. החלטת הועדה לא הייתה תוצאה של בדיקה עניינית הוגנת ושיטתית של העובדות; הועדה לא ניהלה פרוטוקול; החלטתה אינה מנומקת ואין אנו יודעים מה היו הנתונים והשיקולים שהביאו להחלטתה. בעניין זה מצאנו כי יש ממש בטענות התובע באשר לפגמים שנפלו בעבודת הועדה, ונתייחס אליהם אחד לאחד. ניהול פרוטוקול ע"י הועדה: מן הדין שועדת מכרזים תערוך פרוטוקול אשר ישקף את מהלך הישיבה, ראיון המועמדים, הדיון שעורכים חברי הועדה ועמדותיהם וכן תינתן החלטה מנומקת, שתשקף את שיקולי הועדה בבוחרה במועמד זה ולא באחר. על חשיבות ניהול פרוטוקול עמד כבוד השופט פליטמן בפרשת אילן יוסי: "יש לשים אל לב, כי המועמדים הניגשים למכרז אינם יודעים דבר על המתרחש בין כותלי ועדת המכרזים בהעדרם ועל נימוקי החלטתם של חבריה. ועל כן, בדרך כלל לא יעלה בידם להוכיח את אי תקינות ההליך שקוים בפניה וטעמי פסילתו עקב כך. משום זאת, חובה על העירייה להנחות את חברי ועדות המכרזים לנהל פרוטוקול מלא ואמין של ישיבתם, שישקף את דברי חברי הועדה ועמדותיהם ותצוין בו החלטת הועדה ונימוקיה". (ע"ע 1057/02 אילן יוסי - עירית ת"א ואח', ניתן ב - 24.2.2003). פרוטוקול מלא ומסודר של מהלך הישיבה, האמור לשקף את דברי חברי הועדה ועמדותיהם וכן את החלטת הועדה ונימוקיה לבחירת הנתבע, לא נוהל בענייננו. הפרוטוקול הרשמי היחידי שנערך הוא "זכרון הדברים" (מוצג ת/2) ובו רשומים שמות חברי הועדה וכן מצויין שם הזוכה במכרז. יו"ר הועדה מר מחמוד דיאב, מפקח מחוז הצפון למגזר הערבי במשרד החינוך והתרבות, העיד בפנינו כי הוא אינו אמור לרשום פרוטוקול, אך רשם לעצמו פרטים מסויימים (עמ' 20 לפרוטוקול, מיום 22.6.03, שורות 14-16, 18). רישום זה, בכתב ידו של מר דיאב, הוגש לבית הדין (מוצג ת/3), אולם רישום זה אינו מהווה פרוטוקול מסודר כדבעי של מהלך ישיבת הועדה (עמ' 21 לפרוטוקול מיום 22.6.03, שורות 20, 23; עמ' 23 שורות 15-16). חובת ההנמקה: משלא נערך פרוטוקול מסודר מהישיבה, גם אין בפנינו עמדותיהם של חברי הועדה והנימוקים לבחירת הנתבע, למעט הדברים הכלליים שרשם מר מחמוד דיאב בתרשומת שלו (מוצג ת/3). על חובת ההנמקה וחשיבותה עמדה כבוד השופטת ארד בפרשת סלאח אבו עוואד: "2. ההנמקה היא מעיקריה של ההחלטה המינהלית ומיסודתיה. בהחלטה המנומקת שוטחת הרשות בפני האזרח, בעל דברה, את שיקוליה ואת טעמיה. בדרך זו, מסיר הנגלה את החשש מפני הנסתר ומפני שיקולים בלתי עניניים, ומתקיימות השקיפות וההגינות המתחייבות מפעולת הרשות ומהחלטותיה. למעלה מזאת, בהיעדר הנמקה, נמצאת ההחלטה עירומה וחסרה גם בפני הביקורת השיפוטית על ההחלטה ועל כשרותה. על חובת ההנמקה, אשר נקבעה זה מכבר בחוק לתיקון סדרי מינהל (הנמקות), התשי"ט-1958, עמד בית המשפט העליון מראשית ימיו. הולמים ביותר לעניננו, דבריו של השופט ברנזון בעניין אחג'יג'י (בג"צ 143/56, אחג'יג'י נ' המפקח על התעבורה, פ"ד יא 370, 372), גם בחלוף למעלה משנות דור: 'פקודת התעבורה שממנה שואב הנתבע את סמכותו, עוברת בשתיקה על שאלת מתן נימוקים להחלטותיו. היא אינה מחייבת אותו לנמק את החלטותיו, אך גם אינה פוטרת אותו מחובה זו. במקרה כזה, סבורים אנו כי מן הדין הוא שהנתבע יתן נימוקים לכל החלטה התלויה בשיקול-דעת, שיש בה כדי לפגוע באזרח. עליו להראות כיצד ועל סמך מה הגיע להחלטתו, לא רק כאשר הוא נדרש להראות טעם בבית משפט זה, אלא מלכתחילה כאשר הוא נותן את ההחלטה. הרי ההחלטה, אם היא אינה שרירותית, חייבת להיות מבוססת על עובדות, ממצאים ושיקולים מסויימים, ואם כך הוא הדבר, מדוע לא יירשמו כל אלה ולא יוודעו למי שהדבר נוגע לו כדי שאפשר יהיה להעמידה לביקורת ולמבחן?' בעניין ניימן (ע"א 2/84, 3/84 ניימן נ. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה, פ"ד ל"ט (2), 225, 251) ובפרשת אלוני (בג"צ 852/86 ח"כ שולמית אלוני ו6- אח' נ' שר המשפטים פ"ד מא(2), 1, 50 (הדגשה במקור). ראו: גם עע 1091/00 אלעד שטרית - קופת חולים מאוחדת פד"ע לה, 5. וכן ראו: יצחק זמיר, הסמכות המינהלית, כרך ב', פרק 35, עמ' 897) היתווה נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר את אמות המידה לבחינת דרך פעולתה של הרשות הסטטוטורית וכשרות החלטתה וכך אמר: 'לעניין דרך קבלת ההחלטה אמרנו (שם בג"צ 297/82 ברגר ואח' נ' שר הפנים, פ"ד לז(3) 29, עמ' 45) כי החלטה חייבת להיות בכל מקרה תוצאה של בדיקה עניינית, הוגנת ושיטתית; ואם, לאור אופיו של העניין, נדרשים בדיקה ומחשבה חוזרים ונשנים, אין לדחות את הפנייה החדשה במחי-יד ובלי עיון הולם, תוך הסתמכות בלעדית על העובדה כי לבעל הסמכות הוענק שיקול הדעת להחליט בענין, או תוך דבקות בהחלטה הקודמת, אשר יתכן שהיא טעונה שינוי. החובה לקיים בחינה עניינית ושיטתית ביטויה בקיומו של תהליך של קבלת החלטה על ידי מי שהוקנתה לו הסמכות לכך על פי החוק. תהליך זה, מן הראוי שיהיה מורכב, בדרך כלל, ממספר שלבים בסיסיים וחיוניים אשר הם הביטוי המוחשי להפעלת הסמכות המשפטית תוך התייחסות לנושא שהוגדר בחוק. כאמור בבג"צ 297/82 הנ"ל, אלו השלבים: 'איסוף וסיכום הנתונים (לרבות חוות הדעת המקצועיות הנוגדות, אם ישנן כאלה), בדיקת המשמעויות של הנתונים (דבר הכולל במקרה של תיזות חילופיות, גם את בדיקת מעלותיהן ומגרעותיהן של התיזות הנוגדות) ולבסוף, סיכום ההחלטה המנומקת. תהליך כגון זה מבטיח כי כל השיקולים העניניים יובאו בחשבון, כי תעשה בחינה הוגנת של כל טענה וכי תגובש החלטה אותה ניתן להעביר בשבט הביקורת המשפטית והציבורית'. ............. מכל האמור לעיל, עולה שההחלטה המנומקת מחזיקה בתוכה את כלל מרכיביה, ובהיעדרם נותרת היא סתומה וחתומה הן בפני בעל דברה של הרשות והן בפני הביקורת השיפוטית. ככזו - דינה להתבטל". (ע"ע 1460/01 סאלח אבו עוואד - מואייד עמאשה ואח', פד"ע ל"ז 423, בעמ' 427-429). עיון בתיקים האישיים, המידע שהיה בידי חברי ועדת הבחינה והדיון שקיימו : משעסקינן במכרז למשרה בכירה, היינו לבחירת מנהל בית ספר, נודעת חשיבות רבה לעיון בתיקיהם האישיים של המועמדים וכן בהערכות שניתנו בעיינם, כך גם יש חשיבות רבה לעיון בכל החומר שמהמועדים המציאו לועדה, החלטה של ועדת בחינה על סמך התרשמותה בלבד, אינה מספקת, עמד על כך כבוד השופט ר' כהן בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בפרשת ראמז לובאני: "במרקה דנן, ועדת הבחינה פעלה כדבעי. הועדה בחנה את כישורי המערער להתמנות למשרה ואת נתוניו האישיים. אומנם, המערער הותיר רושם חיובי על חברי הועדה. אולם בכך לא סגי. הועדה החליטה לא רק על פי התרשמות חבריה מהראיון שערכה עם המערער אלא אף מהחומר שבכתובים שהונח בפניה ולפי האמור בנסמן 11.481 לתקשי"ר: 'ועדת הבוחנים תחליט על מועמד כשיר, או מועמדים כשירים, לפי התרשמותה מן המועמד ובשים לב לחוות דעת הממונים, לגליונות ההערכה התקופתיים, ותוצאות המבחן בכתב - אם התקיים' ". ובהמשך: "בענייננו עסקינן במשרה ניהולית בכירה. לדעתנו יכלה ואף חייבת היתה ועדת הבחינה ליתן משנה תוקף לאמור בגיליונות הערכת עובד השנתיים של המערער, לצורך הערכת התאמתו למשרה, שהרי חלק מגורמי הערכה הנקובים בהם היו באופן מפורש חלק מדרישות המשרה ולאור מהות ואופי התפקיד ברור כי יש ליתן להם משקל. בנוסף, רק בחינתם של גורמי ההערכה על פני פרק זמן ממושך, משקפת את מצב הדברים לאשורו." (ע"ע 1238/01 ראמז לובאני - מדינת ישראל, עבודה ארצי כרך לג )47) 31) כך גם יפים לענייננו דברי כבוד השופט אליאסוף בפרשת ד"ר דניאל יחיא, שם לא הובאו מכתבי המלצה שהתייחסו לאחד המועמדים בפני ועדת הבוחנים: "15. מכתבי ההמלצה לגבי הנתבע אשר לא היו לפני ועדת הבוחנים, פורטו בפסק דינו של בית הדין האזורי, כמפורט בפיסקה 6 לעיל. מכתבים אלה הם מאת גורמים מקצועיים אשר הכירו את הנתבע בעבודתו. אין אנו מוסמכים לקבוע את משמעות האמור במכתבים אלה לגבי כישוריו של הנתבע והמשקל אשר יש להם בהערכת התאמתו למשרה הפנויה. יוצאים אנו מתוך ההנחה הברורה שבתהליך הבחירה של המועמד הכשיר למשרה הפנויה, מחליטה ועדת הבוחנים לא רק על פי התרשמות חבריה מהראיון עם המועמדים אלא אף מהחומר שבכתובים לגביהם. הדברים אמורים במיוחד לגבי מועמדים למשרות מקצועיות ועל אחת כמה וכמה למשרות מקצועיות בכירות." (דב"ע נג/171-3 ד"ר דניאל יחיא - מדינת ישראל ואח', פד"ע כה 479, בעמ' 486-487). חבר הועדה, ד"ר סעד סרסור העיד כי אף פעם לא היה מפקח בבית ספר בנחף, ולא ידע שהוא יושב במכרז בתקן של המפקח על בית הספר, אלא סבר שהוא מייצג את משרד החינוך. לפני שהגיע למכרז לא ידע דבר על מה שקורה בבית הספר גם לא ניסה לברר ואף לא ידע מי המועמדים. ד"ר סרסור העיד כי לא ראה כל חומר בעניין מי מהמועמדים וציין כי החליט לבחור בנתבע רק לפי התרשמותו ואלה דבריו: "אני הצבעתי לנתבע מס' 6, כי שניהם הופיעו בפני הועדה, היו שאלות של חברי הועדה שהפנו אליהם ולפי התשובות של המועמדים על השאלות, אני ראיתי שהנתבע מס' 6 נתן תשובות ענייניות, הגיוניות ולעניין וראיתי בו כמועמד מתאים ונתתי לו את קולי. לא עיינתי בתיקים האישיים של המעומדים. לא עיינתי, אני רק מהתרשמות שלי בתוך הועדה מההופעה ומתן התשובות החלטתי במי לבחור, לא הוצגו בפני מסמכים כלשהם באשר למועמדים. הדבר הרבה יותר טוב, שלא הייתה לי דעה קדומה על המועמדים, מתוך ההופעה האישית אני נותן את דעתי במי לתמוך. נדמה לי שכל מהלך המכרז היה כחצי שעה". (עמ' 37 לפרוטוקול, מיום 13.7.03, שורות 24-31 עמ' 38 שורה 1). וב ובהמשך העיד ד"ר סרסור: "אני לא חקרתי את העבר של המועמדים לא לחיוב ולא לשלילה והתרשמתי מהופעתם ועפ"י ההופעה שלהם וההתרשמות שלי הצבעתי". (עמ' 38 לפרוטוקול, שורות 13-14). יו"ר הועדה מר מחמוד דיאב, נשאל האם עיין בתיקים האישיים של המועמדים לפני שהגיע להחלטה או שהחלטתו היתה לפי התרשמות. מר דיאב העיד כי התיקים נמצאים תמיד, ואולם לא זכר אם חברי הועדה עיינו בתיקים, אף לא זכר אם הוא עיין בתיקי המועמדים. לשיטתו הוא יושב בעשרות מכרזים ואינו יכול לזכור אם הוא עיין בתיקי המועמדים (עמ' 21 לפרוטוקול, מיום 22.6.03, שורות 1-8). מר דיאב נשאל על סמך מה גיבש את עמדתו במכרז, ותשובתו היתה: "העמדה שלי התבססה על ההתרשמות מההופעה ומהתשובות שלהם על השאלות שהוצגו ע"י חברי הועדה". (עמ' 23 לפרוטוקול, מיום 22.6.03, שורות 12-14). ובהמשך העיד מר דיאב : "הנתונים האישיים מונחים בפני כל חברי הועדה. כל מה שהתובע הגיש לועדה היה מונח, אם קראו, אינני זוכר." (עמ' 23 לפרוטוקול, שורות 21-22). ראש המועצה, מר עומר מטר, ציין בסעיף 17(א) לתצהירו (מוצג מש/2 בתיק בש"א 2340/02) כי בתחילת ישיבת ועדת הבחינה שהתקיימה ביום 18.8.2002, הבהיר לחברי הועדה שהוא יצרף את דעתו לדעתם של אנשי המקצוע מבין חברי הועדה, וזאת כדי שלא יוטחו בו האשמות לא מבוססות, וכך אכן עשה, ולאחר שנציגי משרד החינוך הביעו את דעתם, צרף את דעתו לדעתם. בעדותו בפנינו העיד ראש המועצה כי הוא לא הציג את עברו של כל אחד מהמועדים בפני הועדה: "ש. בקשר למכתב של בהגת מ - 19.9.2000 שאתה שלחת וכתבת לו שהוא מקלל ומגדף. אתה הצגת בפני חברי הועדה? ת. אני לא הצגתי את העבר של כל אחד מהמועמדים. היו שני מועמדים. ש. מה העבר שיש לתובע? ת. אני לא יודע שום דבר מידיעה אישית. שניהם אנשי צוות ולא שיתפו פעולה. מה שהיה ביניהם לא רציתי להביא לועדה. הם לא תפקדו כראוי בשנה זו ואני הדחתי אותם בסוף השנה ואת זה לא רציתי להביא לועדה. נתתי להם צ'אנס. ש. הועדה לא קיבלה את כל האינפורמציה ונתנה החלטה מבלי שכל המידע היה בפניה? ת. נכון. ש. האם לדעתך לא היה מקום להתייחס ולהיות הגון כלפי חברי הועדה ולהגיד שהתובע עבד לשביעות רצון במשך שנה, ולא התקבלו תלונות מארגון המורים ולא מועד ההורים, לא היה ראוי להגיד את העמדה שלך על התובע? ת. קיבלתי מארגון המורים סכסוך עבודה. בגלל שהוא נתן לגיס שלו...את כל האינפורמציה התובע הגיש לועדה והיא היתה בפניה. ש. למה לא דיברת על התובע ולא על בהגאת? ת. מאז שאני נכנסתי אמרתי שאני נשבעתי שאני לא נעול על אף אחד. ברגע שאתחיל לתת חוות דעת אז אני כאילו מסית את דעת כולם לצד מועמד אחד וזאת לא רציתי לעשות ." (עמ' 63 לפרוטוקול, מיום 31.7.03, שורה 22 עד עמ' 64 שורה 12). הנה כי כן על פי פסק דין ראמז לובאני (שהובא לעיל), משעסקינן במשרה ניהולית בכירה, התרשמות בלבד של הועדה מהמועמד, אינה מספקת ועל הועדה להתרשם גם מהחומר בכתובים שמובא בפניה; הועדה חייבת ליתן משנה תוקף לאמור בגיליונות הערכת העובד השנתיים של המועמד, לצורך הערכת התאמתו למשרה וכי רק בחינתם של גורמי ההערכה על פני פרק זמן ממושך, משקפת את מצב הדברים לאשורו; כך גם על פי פסק דין בעניין ד"ר דניאל יחיא (שהובא לעיל), משמדובר במשרות מקצועיות בכירות, על ועדת הבוחנים להחליט לא רק על פי התרשמות חבריה מהראיון עם המועמד, אלא אף מהחומר שבכתובים לגביהם, ומשום כך חשוב כי מכתבי ההמלצה לגבי המועמד יהיו בפני ועדת הבוחנים. גם לפי נסמן 11.481 לתקשי"ר אשר צוטט לעיל, על ועדת הבוחנים להחליט על מועמד ככשיר, לפי התרשמותה מהמועמד ובשים לב לחוות דעת הממונים, לגיליונות ההערכה התקופתיים ותוצאות המבחן בכתב, אם התקיים. כמצויין לעיל התקשי"ר אומנם אינו חל, אלא על עובדי מדינה, ואולם בהעדר הסדר בחוק או בתקנות, ניתן לאמץ את הוראות התקשי"ר. בענייננו אין הוראות בצו הנוהל, באיזו דרך אמורה ועדת בחינה לנהוג ועל מה עליה לסמוך, בעת בחירת מועמד כשיר, משכך סוברים אנו כי בבחירת מנהל בית ספר על ועדת הבחינה לנהוג כאמור בנסמן 11.481. כך גם סוברים אנו כי על ועדת הבוחנים לנהוג על פי האמור בנסמן 11.463 (ב) ו - (ג) לתקשי"ר אשר זו לשונם: "(ב) חבר ועדת בוחנים שקיבל מידע על כשלונו בעבר של מועמד, על ניסיון לא מוצלח עימו או הערכה אחרת כל שהיא, יודיע על כך למועמד ויאפשר לו להגיב על המידע. אם המידע הוא סודי או שחברי הועדה החליטו כדין שלא לגלותו אין חובה להודיע על כך למועמד. (ג) אם מתנהלים נגד מועמד למשרה חקירה או דיון בקשר להאשמה משמעתית או פלילית, יש להביא בפני ועדת הבוחנים את המידע על החקירה או הדיון ולאפשר למועמד להגיב על המידע." יובהר כי לא מצאנו דופי בחברי הועדה עצמם, ואולם הועדה בענייננו החליטה על בחירת הנתבע על סמך התרשמות חבריה מהנתבע, ובכך לא סגי. אכן התרשמות הינה דבר חשוב, ואולם לא פחות חשוב הוא מידע על עברם של המועמדים, הצלחותיהם וכישלונותיהם, גיליונות ההערכה התקופתיים בעניינם וחוות דעת הממונים עליהם, מכתבי המלצה והערכות של אחרים. חברי ועדת הבחינה לא עיינו בחומר המצוי בתיקיהם האישיים של התובע והנתבע, לא עיינו בגיליונות ההערכה התקופתיים שלהם, לא בחנו את החומר שצרפו לבקשותיהם, ראש המועצה החליט שלא להביא בפני חברי הועדה מידע חשוב ביותר באשר לשני המועמדים, ובכלל זה את המידע על עברו של כל אחד מהמועמדים, את העובדה ששניהם היו אנשי צוות שלא שיתפו פעולה ולא תפקדו כראוי ועל כן בסוף אותה שנה, הוא הדיח אותם, את העובדה שגם בשנה שלאחריה, כאשר הנתבע שימש כמנהל החטיבה העליונה והתובע שימש כמנהל בית הספר המקיף, הנתבע התפטר מתפקידו בשל ריב סמכויות בין השנים. מידע חשוב זה ראוי היה שראש המועצה יביא בפני הועדה, זאת דווקא נוכח העדרותו של המפקח הכולל על בית הספר, מר אחמד בדראן, אשר פסל עצמו מלשבת בועדה וכפועל יוצא מכך לא הביא בפני הועדה את הידוע לו אודות המועמדים. ראוי היה שועדת הבחינה תבקש את התייחסותם של התובע והנתבע, בעת הראיונות עמם, למידע זה, וכן להתנסותם, להצלחותיהם, לכשלונותיהם או ליכולת העבודה שלהם כצוות. כך גם ראוי היה שחברי הועדה, לאחר ראיונות המועמדים, ינהלו דיון נוקב בכל השאלות העולות מהמידע אודות המועמדים. משלא נעשו הדברים, סוברים אנו כי מבחינת התובע והנתבע זכות הטעון שלהם נפגעה, ובאשר להחלטת הועדה - זו ניתנה ללא בירור עובדתי מעמיק וראוי ועל בסיס של תשתית ראייתית חסרה ובלתי ראויה, ודברים אלה עולים לכדי פגם יסודי ומהותי בהחלטת ועדת הבחינה, לכך יש להוסיף את הפגמים המהותיים של אי ניהול הפרוטוקול ואי שיקוף הליכי הועדה וכן אי מתן החלטה מנומקת. נשאלת השאלה האם בנסיבות אלה יש להורות על ביטול החלטת ועדת הבחינה. ניתן ללמוד לענייננו מפסק הדין בפרשת ד"ר דניאל יחיא (שהובא לעיל), שם לא הובאו מכתבי המלצה שהתייחסו לאחד המועמדים, בפני ועדת הבוחנים וכבוד השופט אליאסוף פסק כי אין מדובר בפגם פורמלי, אלא בפגם היורד לשורש הליך הבחירה ועל כן היה מקום לבטל את החלטת ועדת הבוחנים ואלה דבריו : "15. מכתבי ההמלצה לגבי המשיב אשר לא היו לפי ועדת הבוחנים, פורטו בפסק דינו של בית הדין האזורי, כמפורט בפיסקה 6 לעיל. מכתבים אלה הם מאת גורמים מקצועיים אשר הכירו את המשיב בעבודתו. אין אנו מוסמכים לקבוע את משמעות האמור במכתבים אלה לגבי כישוריו של המשיב והמשקל אשר יש להם בהערכת התאמתו למשרה הפנויה. יוצאים אנו מתוך ההנחה הברורה שבתהליך הבחירה של המועמד הכשיר למשרה הפנויה, מחליטה ועדת הבוחנים לא רק על פי התרשמות חבריה מהראיון עם המועמדים אלא אף מהחומר שבכתובים לגביהם. הדברים אמורים במיוחד לגבי מועמדים למשרות מקצועיות ועל אחת כמה וכמה למשרות מקצועיות בכירות. 16. משום כך, נראה לנו כי מאחר וחומר זה לא היה לפני ועדת הבוחנים לפני שהחליטה על כשירות המועמדים, היה בכך פגם בהליך הבחירה. מספר המסמכים אשר לא היו לפני הועדה ומהותם של מסמכים אלה, המתייחסים למרבית תקופת עבודתו של המשיב במקצועו (16 שנים מתוך 19 שנות עבודה), מביאים אף אותנו למסקנה כי הפגם האמור אינו פגם פורמלי או פגם של מה בכך. פגם זה הוא מן הפגמים אשר פוגעים פגיעה ממשית בעקרון השויון בין מועמדים במכרז, ומכאן שהוא פגם היורד לשורש הליך הבחירה. 17. לאור זאת, נראה לנו שמסקנתו של בית הדין האזורי שעקב הפגם האמור יש לבטל את החלטת ועדת הבוחנים, היא מסקנה נכונה בנסיבות העניין." (דב"ע נג/171-3; 108-9 ד"ר דניאל יחיא - מדינת ישראל ואח', פד"ע כ"ה 479, בעמ' 486-487). יפים לענייננו גם פסקי הדין בפרשת רחל כהן - חנה פרץ של בית הדין הארצי והאזורי. שם נקבע כי חסרונם של גיליונות ההערכה בנוגע לשתי המועמדות מהווה פגם היורד לשורשו של עניין ונקבע כי החלטת ועדת המכרזים בטלה. ואלה דברי בית הדין האזורי בראשות כבוד השופטת ר. רוזנפלד: "חסרונם של גליונות ההערכה (בנוגע לשתי המועמדות) מהווה פגם היורד לשורשו של עניין. יש להניח כי גליונות ההערכה אליהם התיחסה המבקשת בעדותה, אלו שמולאו במסגרת מועמדותה לפרסים השונים, התיחסו לעבודתה במשך השנים (היא עובדת המוסד מזה 23 שנים). יש להניח כי גם אלו שנמצאו בתיקה של המשיבה רלוונטיים וחשובים ביותר לעניין בחירתה על ידי ועדת הבוחנים. כמו בעניין ד"ר יחיא נראה לנו כי הפגם שנפל בהחלטת הועדה שלא נזקקה לאותם המסמכים הוא פגם מהותי היורד לשורשו של הליך הבחירה. " (פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בש"א 1364/02 כהן רחל - המוסד לביטוח לאומי וחנה פרץ (ניתן ביום 15.5.02, ראו סעיף 11 לפסק הדין); ראו גם את פסק הדין של בית הדין הארצי, אשר דחה את הערעור על פסק דין זה, עא"ח 1020/02 חנה פרץ - המוסד לביטוח לאומי ורחל כהן, ניתן ביום 5.8.02). ערים אנו לכך שאין הנתבע אחראי לפגמים שנפלו בעבודת ועדת הבחינה, אולם אין בכך כדי לסייע לו, זאת משום שהפגמים שנפלו בהליך הבחירה הינם פגמים מהותיים היורדים לשורש ההליך ואין ניתן להשלים עם דרך זו של ניהול מכרז. משכך שוכנענו כי יש לבטל את החלטת ועדת הבחינה. השאלה הנשאלת היא האם יש צורך בפרסום של המכרז מחדש, או שמא יש להורות על החזרתו של הליך הבחירה לועדת הבחינה? הפגמים שמצאנו הם פגמים בהליכי הדיון בפני ועדת הבחינה, לא נמצא פגם במכרז עצמו ולא היתה הפרה מהותית כלפי כלל הציבור, משכך יש להחזיר את הליך הבחירה לועדת הבחינה לשם דיון והכרעה בעניינם של אותם המועמדים שבאו לפניה, כלומר התובע והנתבע בלבד. (ראו עא"ח 1020/02 חנה פרץ - המוסד לביטוח לאומי ורחל כהן ניתן ביום 5.8.02). שאלה נוספת היא האם ועדת הבוחנים שתשב בעניינם של התובע והנתבע תשב בהרכבה הקודם או בהרכב חדש? הגם שאין אנו מוצאים עילה לחוסר אמון כלפי חברי הועדה ואין אנו מוצאים דופי בחברי הועדה עצמם, סבורים אנו שמן הדין ששני המועמדים יבואו בפני ועדה בהרכב חדש שטרם גיבש את עמדתו בעניינם. יפים לעניין זה דבריה של כבוד השופטת ארד בפרשת גילה שנער: "אין אנו רואים להטיל דופי בחברי הועדה, הגם שלא נחה דעתנו מכך שאחד מחבריה הפר את חובת הסודיות של דיוניה. עם זאת, וכדי להסיר חשש וספק ספיקא, וכאשר ממילא אמורות המערערת והמשיבה להתייצב מחדש לבחינתה של ועדת בוחנים - סבורים אנו, כי מן הדין הוא שיבואו שתיהן כאחת בפני הועדה על תשתית שוויונית, וללא דעה שהתגבשה בהליך הקודם. באופן זה, תיקבע ההחלטה בדבר התאמתן למשרה, לאחר שהועדה תתרשם התרשמות ישירה מכל אחת מהמועמדות לעצמה, ובהשוואה לאחרת." (ע"ע 1070/01 גילה שנער - נציב שירות המדינה ודניס מאיר, עבודה ארצי כרך לג (54),26, סעיף 19 לפסק הדין). בטרם נחתום דברינו מצאנו לנכון להפנות את שימת הלב של המדינה והרשויות המקומיות לכך שבתקשי"ר מצויים כללים חשובים ומהותיים באשר לניהול מכרז ולדרך עבודתה של ועדת הבחינה, ואולם כללים אלה אינם מצויים בצו הנוהל, ומן הדין כי כללים אלה ימצאו גם כן בצו הנוהל. אשר על כן אנו מבטלים את החלטת ועדת הבחינה מיום 18.8.2002 ומורים על כך ששני המועמדים - התובע והנתבע - יוזמנו מחדש לבוא ולהתייצב בפני ועדת בחינה בהרכב חדש של כל חבריה, וזו תבחן ותתרשם כנדרש מהתאמתם למשרת מנהל בית הספר המקיף בכפר נחף . מובהר בזאת כי אין בפסק דיננו כדי לחייב את ועדת הבחינה לבחור באחד מהמועמדים, וככל שהועדה תמצא כי אין לבחור במי מהמועמדים לתפקיד מנהל בית הספר המקיף, תפעל המועצה לפי הנחיותיהם של משרד החינוך ומשרד הפנים. הנתבע, בהג'ת שבאט, ימשיך לשמש כמנהל בית הספר המקיף, עד לבחירה סופית של מנהל לבית הספר, וזאת על מנת לאפשר את המשך תפקודו התקין של בית הספר ולהקטין, עד כמה שניתן, את הפגיעה בתלמידי בית הספר ובמוריו. נתבעת מס' 1 - מדינת ישראל, ונתבעת מס' 5 - המועצה המקומית נחף, תשלמנה, כל אחת, לתובע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 4,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין. בסכומים אלה לקחנו בחשבון את בקשת התובע, שהוגשה ביום 3.11.2003 לחיוב המועצה בהוצאות, וכן לקחנו בחשבון את ההוצאות שהושתו על התובע, במסגרת הבקשה הזמנית בתיק בש"א 2340/02, ויצאנו מתוך הנחה שהתובע שילם סכומים אלה, או שעליו לשלמם. הסכומים ישולמו לתובע תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. דיני חינוךמכרזמכרז פנימיבית ספרמנהל בית ספר