1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת שרה שדיאור ונציגי הציבור מר יהושע ענר וגב' שולמית שמש; בל 10268/08) בו נדחתה תביעתו של המערער לתשלום מענק לימודים עבור ארבעת ילדיו על פי סעיף 74(ב2)(4) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן גם החוק) או לפחות לשני ילדיו בגינם הוא זכאי לקצבת שאירים. להלן עיקר עובדות המקרה ופסק דינו של בית-הדין האזורי: 2. המערער הוא אלמן שנישא מחדש, ולו שני ילדים מאשתו שנפטרה, ובנוסף ילד משותף מאשתו החדשה וילדה מבעלה הראשון של אשתו החדשה. המערער קיבל קצבת שאירים עד לנישואיו מחדש ומאז הוא ממשיך לקבל את הקצבה עבור שני ילדיו מנישואיו הראשונים, ובנוסף הוא מקבל קצבת ילדים עבור כל ארבעת ילדיו. המחלוקת בין הצדדים נעוצה בשאלת זכאותו של המערער למענק לימודים על פי הסעיף האמור שמקנה זכאות למענק להורה אשר לו ארבעה ילדים לפחות והוא זכאי לקצבת זקנה או קצבת שאירים. המערער טוען כי הוא זכאי למענק עבור כל ארבעת ילדיו ולחילופין עבור שני ילדיו הזכאים לקצבת שאירים. יודגש, כי ביום 25.5.08 יצא חוזר כללי מטעם מנהלת אגף גמלאות משפחה במוסד לביטוח לאומי (להלן גם החוזר), בו ניתנה הנחייה לגבי פרשנות סעיף 74(ב2) לחוק וזכאות למענק לימודים במקרים שונים, לרבות במקרה של אלמן שלו ארבעה ילדים ויותר המקבלים גמלת שאירים והוא נישא בשנית ובמקרה זה יש זכאות למענק הלימודים. פרטי החוזר יפורטו בהמשך הדברים. 3. בית הדין האזורי ניתח את התנאים המצטברים על פי הסעיף וקבע כי התנאי של "הורה" אינו מכוון רק ל"הורה יחיד" אלא חל גם על מי שנישא או גר עם ידועה בציבור. אולם, פרשנות התנאי "שלו ארבעה ילדים לפחות" - משמעו ילדים שלו ולא של אחר. לכן בעניינו של המערער יש לו שלושה ילדים שלו, ולכן לא ניתן לכלול כ"ילד" לצורך הסעיף את הילדה של אשתו החדשה מנישואיה הראשונים, ומשכך המערער אינו עומד בתנאי הזכאות בחוק. בית הדין האזורי ציין כי מדובר במצב "אבסורדי", אולם בנסיבותיו הספציפיות של המערער לא ניתן לקבל את התביעה. מכאן הערעור שבפנינו. עיקר טענות הצדדים בערעור: 4. המערער טוען בפנינו כי מענק הלימודים משולם בהתאם לפרק ד' שעוסק בביטוח ילדים ולכן הגדרות "הורה" ו"ילד" בסעיף 74(ב2) לחוק נגזרות מהגדרת "ילד" לצורך תשלום קצבת ילדים לפי סעיף 65 לחוק, הכוללת גם ילד חורג ובלבד שפרנסתו מוטלת על המבוטח. המערער גורס כי גם לשיטת המשיב, המערער הוא הורה לארבעה ילדים משום שהוא מקבל עבורם קצבת ילדים, ולכן בית הדין האזורי פירש את המונח "הורה" לצורך סעיף 74 לחוק באופן שגוי. לטענת המערער יש להתחשב בשיקול שמענק הלימודים משולם לטובת הילד וכדי למלא את צרכיו, ומצב הילדים היתומים מהורה אחד אינו משתפר בעקבות הנישואין החדשים של ההורה השני. לטענתו אין זה סביר שמפאת הנישואין החדשים של ההורה תבוטל הזכאות למענק לימודים לילדים היתומים, ואין להיצמד לפרשנות מילולית דווקנית של החוק. המערער טוען, כי פרשנות המשיב לחוק, המתנה את הזכאות בארבעה ילדים לפחות הזכאים לקצבת שאירים, מחוסרת תימוכין, מנוגדת לתכלית החוק, ויוצרת הפליה פסולה בין יתומים ממשפחות בנות ארבעה ילדים ויותר. 5. המשיב, מנגד, טוען כי המערער אינו עונה על תנאי הזכאות לפי סעיף 74 לחוק וסעיף 74(ב2) לחוק אינו חל עליו משום שהוא אלמן שנישא מחדש וזכאותו לקצבת שאירים פקעה. כן נטען כי המערער אינו זכאי למענק לימודים גם לפי פרשנות מרחיבה משום שהוא אינו אב לארבעה הזכאים לקצבת שאירים אלא זכאי לקצבת שאירים עבור שניים מילדיו בלבד. לטענת המשיב, לשון החוק בעניין מפורשת, והמערער אינו זכאי לקצבת שאירים וגם אינו אב לארבעה ילדים לפי הגדרתם בסעיף אלא לשלושה בלבד, כאשר רק שניים מהם יתומים מאם. גם אם המשיב היה מסכים כי המערער אב לארבעה ילדים הרי אין ספק שבמועד שהיה זכאי לקצבת שארים היה אב לשני ילדים בלבד. המשיב מפנה לחוזר וטוען שגם לפי הפרשנות המרחיבה שקבועה בו אין זכאות למערער למענק הלימודים. באשר לתכלית החוק נטען, כי הוא מיועד להעניק את המענק למשפחות מעוטות יכולת שיכולתן הכלכלית נפגעה כתוצאה מקיומו של מפרנס יחיד או חוסר במפרנס כלל, ומצב הדברים אינו כזה במשפחת המערער, בה יש שני מפרנסים. בתא המשפחתי של המערער אין ארבעה ילדים שלהם מפרנס יחיד ויכולתם הכלכלית נפגעה, אלא שניים לכל היותר, והוא אינו חב לבד בפרנסתם של הארבעה. דיון והכרעה: 6. לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים, לתשתית העובדתית שנפרשה בבית הדין האזורי ובפנינו ולפסק דינו של בית הדין האזורי, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, מקום שהמערער אינו עומד בתנאי הזכאות לפי החוק לקבלת מענק לימודים עבור ארבעת ילדיו. המסגרת הנורמטיבית: 7. בסעיף 74 לחוק, הקובע את הזכאות למענק הלימודים, מגדיר בסעיף קטן (א) שבו "הורה יחיד" - כמשמעותו בחוק משפחות חד-הוריות, תשנ"ב-1992, ובסעיף קטן (ב) קבועים סוגי הורים הזכאים למענק הלימודים (הורה יחיד בעד כל אחד מילדיו; הורה שמשתלמת לו גמלה לפי סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה בעד כל אחד מילדיו; מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו; מי שבמשמורתו ילד נטוש לפי חוק הבטחת הכנסה; ומי שמשתלמת לו לפי הסכם שנערך על פי סעיף 9 לחוק קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו). הגדרת "ילד" הרלוונטית מופיעה בסעיף 65 לחוק, בסימן א' לפרק ד' שעוסק בביטוח ילדים, וזו לשון ההגדרה: "(1) ילד של מבוטח או של מי שהיה מבוטח; (2) מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח, ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים 'אב', 'אם' ו'הורה' יתפרשו בהתאם לכך". סעיף 74(ב2), שתחולתו על המקרה שנויה במחלוקת בין הצדדים, קובע כך: "הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה: (1) גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה; (2) תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972; (3) קצבה חודשית לפי סעיף 199(1); (4) קצבה לפי סימנים ג' או ד' לפרק י"א". סימן ג' לפרק י"א לחוק עוסק בביטוח זקנה וסימן ד' עוסק בביטוח שאירים. סעיף קטן (ב2) הוסף לסעיף 74 לחוק במסגרת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 27), התשנ"ח-1998 (ס"ח התשנ"ח, עמ' 253). בדברי ההסבר להצעת החוק, בהם ניתן לעמוד על תכלית הסעיף, נכתב כך (ההדגשה שלי - ו.ו.ל): "... מוצע בזאת לקבוע זכאות למענק לימודים כאמור, גם להורה שלו 4 ילדים והוא זכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, או לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), וכן להורה הזכאי לקצבת נכות, זקנה או שאירים לפי החוק, וזאת בהתחשב בכך שמשפחות מעוטות יכולת מתקשות לרכוש, מדי שנה, ספרי לימוד וציוד למידה בסיסי לילדיהם". 8. בחוזר מטעם המוסד לביטוח לאומי מיום 25.5.08, ניתנה פרשנות מרחיבה להוראות הסעיף. בחלק הכללי של החוזר נכתב כי מטרתו של סעיף 74(ב2) לחוק על חלופה (4) שבו, היא להרחיב את הזכאות גם למשפחות שאינן חד-הוריות, היות ואלמן זכאי למענק כזה על פי חוק משפחות חד-הוריות. כן צוין בחוזר כי על פי חוות דעת משפטית שקיבל המוסד הסעיף מתייחס למקרה בו פקעה הזכאות להורה לקצבת שאירים עקב נישואיו אך ילדיו ממשיכים לקבל קצבת שאירים, ונקבע בחוות הדעת כי קיימת זכאות למענק לימודים לאלמן שנישא, ולו לפחות ארבעה ילדים המקבלים גמלת שאירים. בחלק הפירוט נכתבו הקריטריונים החדשים לזכאות למענק על פי החוזר, ואלה הם: "1. אלמן שלו 4 ילדים ויותר המקבלים גמלת שאירים, נישא בשנית, זכאי למענק לימודים עבורם. 2. אלמן שלו 4 ילדים ויותר המקבלים גמלת שאירים, נישא בשנית, ולבת זוגו יש ילדים שאינם זכאים לגמלת שאירים, יהיה זכאי למענק רק עבור ילדיו... 3. אלמן שלו 4 ילדים ויותר המקבלים גמלת שאירים, נישא בשנית, ונולד לו ילד שאינו זכאי לגמלת שאירים, ילד זה אינו זכאי למענק לימודים. 4. אלמן שלו 3 ילדים המקבלים שארים, נישא בשנית, ונולד לו ילד רביעי שאינו זכאי לגמלת שאירים, לא קיימת זכאות למענק לימודים לכל הילדים. 5. אלמן ולו ילדים המקבלים שארים, נישא עם אלמנה ולה ילדים המקבלים שארים, ובהרכב במשפחה החדשה יש 4 ילדים ויותר המקבלים גמלת שאירים, ישולם מענק לימודים בגין כל אחד מהילדים המקבלים גמלת שאירים. בכל המקרים ששולם מענק לימודים על פי הקריטריונים דלעיל אם יצא הילד הרביעי הזכאי לשאירים ממעגל הזכאות לקצבת ילדים תופסק הזכאות בתיק לכל הילדים". אשר לענייננו: 9. על פי הנסיבות הנדונות בערעור זה, כפי שצוין לעיל ועליהן אין חולק, למערער יש שני ילדים מנישואיו מאשתו הראשונה שנפטרה, ילד משותף מאשתו החדשה לה נישא, וילדה חורגת - בתה של אשתו החדשה מנישואיה הקודמים, ובסך הכל - ארבעה ילדים. לאחר שנישא מחדש, פקעה זכאותו של המערער לקצבת שאירים, אולם הוא ממשיך לקבל קצבת שאירים עבור שני ילדיו הראשונים. לאחר שעיינו בהוראות החוק, ולאור תכליתו, אנו סבורים כי אין מנוס מהמסקנה כי המערער אינו עומד בתנאים הברורים הקבועים בחוק לקבלת מענק הלימודים עבור ילדיו. על פי לשונו של החוק, המערער אינו עומד בתנאי המצטבר השני הקבוע בסעיף והרלוונטי לגביו, ולפיו ההורה זכאי לקצבת שאירים, כאשר זכאותו לקצבת שאירים פקעה עת נישא בשנית. 10. המערער מנסה להשליך יהבו, בנוסף על הוראות החוק, גם על הוראות החוזר שהוציא המוסד לביטוח לאומי. אולם, עיון מדוקדק בהוראות החוזר מלמד כי המערער אינו עומד בקריטריונים הקבועים בו לקבלת מענק הלימודים עבור ילדיו. יצוין, כי הזכאות למענק הלימודים על פי החוזר, מותנית בכך שארבעת הילדים של האלמן שנישא מחדש זכאים לקצבת שאירים. בעניינו של המערער, רק שניים מילדיו זכאים לאותה קצבה, ולכן אין לחייב את המוסד לביטוח לאומי בתשלום מענק הלימודים גם על פי לשונם של הקריטריונים המופיעים בחוזר, ואין יסוד בדין גם לטענה כי יש זכאות למענק הלימודים רק עבור שני ילדיו של המערער הזכאים לקצבה. יודגש, כי הפרשנות הרחבה הקבועה בחוזר, העניקה זכאות למענק הלימודים גם לאלמן שנישא בשנית וזכאותו לקצבת שאירים פקעה ויש לו ארבעה ילדים, אך התנתה את הזכאות בכך שארבעת ילדיו של אותו אלמן זכאים לקצבת שאירים, תנאי שכאמור אינו מתקיים בעניינו של המערער. 11. לפי שיטתו של המערער, העובדה שהוא מקבל עבור ארבעת ילדיו קצבת ילדים, מעידה על כך שהמוסד לביטוח לאומי מכיר בכך שהוא הורה לארבעה ילדים לעניין ענף ביטוח ילדים, ובכלל זה לצורך זכאות למענק לימודים. אולם, אין בטיעון זה כדי לסייע למערער, מאחר שהמוסד לביטוח לאומי אינו חולק על תנאי זה אלא טוען כי על פי החוק הזכאות מותנית בכך שההורה זכאי לקצבת שאירים, תנאי שאינו מתקיים במערער. 12. באשר לטענת המערער בדבר תכלית החוק - כפי שצוין לעיל, מטרתו של מענק הלימודים הקבוע בסעיף 74 לחוק הוא לסייע למשפחות מעוטות יכולת לשאת בהוצאות רכישת ספרי לימוד וציוד למידה בסיסי לילדיהן. בסעיף 74(ב) קבועים חמישה סוגי מקרים בהם יינתן המענק, וכאשר נחקק סעיף 74(ב2) לחוק, מטרתו הייתה להרחיב את מעגל הזכאים לאותו מענק, במקרים בהם ראה לנכון המחוקק כי מוצדק לעשות כן. אולם, גם תכלית החוק כשלעצמה אינה מצדיקה קביעת זכאות למערער למענק הלימודים עבור ילדיו, כאשר הוא פסק לקבל את קצבת השאירים ולפיכך אינו עומד עוד בתנאי החוק. על פי ההיגיון של הסעיף במקרה זה, מוצדק לשלם את מענק הלימודים לאלמן אשר זכאי לקצבת שאירים ויש לו ארבעה ילדים לפחות, אך הצדקה זו אינה עומדת עוד כאשר זכאותו של האלמן לקצבה פוקעת, למשל במקרה בו הוא נישא מחדש ויכולותיו הכלכליות של התא המשפחתי גדלות. 13. אולם מוסיף המערער וטוען, וזו למעשה טענתו העיקרית בערעור, כי אין תימוכין לפרשנות המוסד לביטוח לאומי לקריטריונים הקבועים בחוזר, ולפיהם הזכאות של אלמן שנישא ולו ארבעה ילדים מותנית בכך שכל ארבעת הילדים זכאים לקצבת השאירים, ופרשנות זו יוצרת הפליה בין משפחות. לגישתו של המערער, פרשנותו של המוסד לביטוח לאומי לחוק הבאה לידי ביטוי במדיניות המופיעה בחוזר, מעוררת קושי מסוים. הקושי מתבטא בכך שעל פני הדברים, מצד אחד, המוסד לביטוח לאומי מרחיב את מעגל הזכאות כאשר הוא מעניק את מענק הלימודים לאלמן אשר נישא וכבר אינו זכאי לקצבת שאירים, ומצד שני "מקשיח" לכאורה את תנאי הזכאות כאשר הוא מעניק אותה רק לאותו אלמן אשר ארבעת ילדיו זכאים לקצבת השאירים. זאת כאשר התנאי של זכאותם של הילדים לקצבת השאירים אינו מופיע במפורש בסעיף 74(ב2), אשר מתייחס רק לזכאותו של ההורה לאותה קצבה. לכן, מתעורר חשש להפליה לכאורה בין תא משפחתי של ארבעה ילדים לפחות אשר רק חלקם זכאי לקצבת שאירים, לבין תא משפחתי עם אותו מספר ילדים אשר ארבעה מהם לפחות זכאים לקצבה. המוסד לביטוח לאומי משיב לטענה זו באמרו כי המחוקק ראה לנגד עיניו אלמן הזכאי לקצבת שאירים ולו ארבעה יתומים הזכאים לקצבת שאירים, וגם אם הוא נישא מחדש יינתן המענק כאשר מתקיים התנאי שיש לו ארבעה יתומים הזכאים לקצבה, משום שהם ארבעה יתומים שנפגעה יכולתם הכלכלית. על פי הטענה, הדרישה שארבעת הילדים זכאים לקצבת שאירים היא דרישה של החוק. עוד מוסיף המוסד לביטוח לאומי כי בתא המשפחתי של המערער ישנם לכל היותר שני ילדים שלהם מפרנס יחיד, ולשני ילדיו הנותרים יש לפחות שני מפרנסים, כאשר הוא חב בפרנסת ילדו המשותף עם אשתו השניה יחד עם אשתו השניה ובפרנסתה של הילדה החורגת חייב גם אביה הטבעי. וכאשר החוק דורש לפחות ארבעה ילדים, אין זכאות בעניינו של המערער למענק. 14. אשר לדעתנו - השאלה של סבירותה של פרשנות המוסד לביטוח לאומי לחוק, כפי שבאה לידי ביטוי בחוזר, אינה משליכה על תוצאת ההליך בפנינו, הואיל וכפי שצוין לעיל, המערער אינו עומד בתנאים המופיעים בחוק מלכתחילה. זאת מאחר שלא היו לו ארבעה ילדים במועד שהיה זכאי לקצבת שאירים כך שסעיף 74(ב2) לא חל עליו. במועד שהמערער נישא בשנית הוא כבר לא היה זכאי לקצבת שאירים ומסיבה זו סעיף 74 כבר לא חל עליו. באשר לפרשנות החוזר - הוא כאמור בא להרחיב על הוראת החוק גם להורה שנישא בשנית ואינו זכאי עוד לקצבת שאירים, ובלבד שיש לו ארבעה ילדים יתומים שמקבלים קצבת שאירים. משמדובר בהרחבה מעבר להוראות החוק יש לפרשה כלשונה, והמערער אינו עומד בתנאים המפורטים באותו חוזר. אין בידינו לקבל את טענת המערער לפיה פרשנותו של המוסד לביטוח לאומי לחוק משוללת כל יסוד. במקרה בו אלמן אשר היה זכאי לקצבת שאירים נישא וזכאותו לקצבה פוקעת, יש ממש בגישה לפיה נדרש שארבעת ילדיו יהיו זכאים לקצבת שאירים כדי לקבוע זכאות למענק הלימודים, זאת הואיל ומצב מעין זה מעיד על קושי כלכלי של התא המשפחתי ובכך תכליתו של החוק מוגשמת. אין זה ודאי כלל שאין שוני רלוונטי בין מצבה הכלכלי של משפחה מעין זו לבין משפחה בה פחות מארבעה ילדים זכאים לקצבת השאירים. יודגש, כי אם תתקבל פרשנותו של המערער, הרי גם במקרה בו אלמן ללא ילדים נישא מחדש ומגדל יחד עם אשתו השניה ארבעה ילדים מנישואיה הקודמים - תיווצר זכאות למענק הלימודים כאשר איש מבני המשפחה אינו נסמך על קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי. ספק רב אם מצב מעין זה רצוי מבחינת המדיניות המשפטית ותכלית החקיקה. לכן, על אף הטענה בדבר קושי בפרשנותו של המוסד לביטוח לאומי, ואי התאמתה לכאורה ללשון סעיף 74(ב2) לחוק, אין הצדקה לפסול אותה הואיל והוא מוסיפה מבוטחים נוספים למעגל הזכאות למענק הלימודים. אולם, אין בה כדי לקבוע כי המערער בנסיבותיו המיוחדות זכאי למענק לימודים עבור ארבעת ילדיו. 15. על כן הגענו לכלל מסקנה כי על פי המצב המשפטי הנוכחי, אין בסיס לטענת המערער לפיה יש להרחיב את תחולת הסעיף גם על מקרה בו המערער אינו זכאי לקצבת שאירים, ורק שניים מתוך ארבעת ילדיו זכאים לקצבת שאירים. לפיכך, אין מנוס אלא לדחות את הערעור. 16. סוף דבר: הערעור נדחה. אין צו להוצאות. ניתן היום א' בתמוז, תשע"א (3 ביולי, 2011) בהעדר הצדדים. השופטת ורדה וירט-ליבנה השופטת רונית רוזנפלד השופטת סיגל דוידוב-מוטולה נציג עובדים מר אבישי ספיר נציג מעבידים מר מיכאל הילב קצבת שארים