ביזיון בית משפט הוצאה לפועל .1פסק-דין זה ניתן במאוחד בתיקים ע"א 1666/94 ו-ע"א 1303/.95 .2המשיב, שלמה כתבי, הגיש לבית-משפט השלום ברחובות תובענה למתן פסק-דין הצהרתי בתיק ה"פ 362/94. העתירה בלתי-שגרתית, ובה התבקש בית המשפט להצהיר כי על המערער בענייננו (עו"ד יצחק אמיר) והמשיב (שלמה זקס) לקיים אחר הוראותיו והחלטותיו של ראש ההוצאה לפועל בקריית-גת, לפיהן חויבו עו"ד אמיר ומר זקס להחזיר למר כתבי מכונית מסוג "מרצדס" שנלקחה ממנו בהליכי הוצאה לפועל. .3עו"ד אמיר שימש ככונס נכסים על מכונית זו שעה שייצג את מר זקס בהליכי הוצאה לפועל נגד מר כתבי. אולם, ראש ההוצאה לפועל ביטל את מינויו. במהלך הדיון בבית-משפט השלום החליט שופט קמא (הרן פיינשטיין) למחוק את מר זקס כמשיב מהמרצת הפתיחה, ופירוש הדבר הוא כי המערער, עו"ד אמיר, נשאר משיב יחיד בהליך האמור. לנוכח מצב דברים זה, ולאחר שזקס חדל להיות בעל-דין באותו הליך, לא היה מקום וצורך לצרף אותו כמשיב לערעור שהונח לפנינו. צירוף זה היה דרוש אילו היה מר זקס מוסיף להיות בעל-דין עד לסיום הדיון. אולם, לנוכח מחיקתו מאותו הליך שוב לא היה צורך בצירופו כצד בערעור זה. .4בתצהיר שצורף לבקשתו בבית-משפט השלום מסביר מר כתבי, כי עו"ד אמיר ומר זקס לא מילאו אחרי הצווים של ראש ההוצאה לפועל ולא החזירו לו את המכונית האמורה. בקשה שהגיש כתבי על פי פקודת בזיון בית המשפט נדחתה, מכיוון שהפקודה אינה חלה על צווים שנותן ראש ההוצאה לפועל (ראה פסק-דינו של הנשיא י' טירקל, ת"א 203/92 [3]). בסעיף 11לתצהירו טוען כתבי, כי אין לאכוף את החלטות ראש ההוצאה לפועל על המשיבים, אלא לאחר שיינתן פסק-דין בבית-משפט מוסמך. הווה אומר: תכליתה של הבקשה שהונחה לפני בית-משפט השלום נועדה ליצור בסיס לפתיחת הליכי ביזיון בית המשפט בשל הפרת הצווים של ראש ההוצאה לפועל, לאחר שצווים אלה יאומצו מטעם בית-משפט השלום ויהפכו חלק בלתי נפרד מפסק הדין שייתן. .5שופט קמא הנכבד קיבל את התובענה ונתן פסק-דין המצהיר, כי על המערער לקיים את ההוראות וההחלטות של ראש ההוצאה לפועל שניתנו ב- 8.12.91וב-.16.1.92 לאחר מתן פסק הדין פנה המשיב אל הערכאה הראשונה בעתירה נגד המערער לפי פקודת בזיון בית המשפט, אולם עתירה זו נדחתה כדין, שכן לא היה באפשרותו של המערער לקיים את הצו. עם זאת, חויב עו"ד אמיר לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 200, 7ש"ח. .6נראה לנו, כי מלכתחילה לא היה מקום לאמץ את החלטות ראש ההוצאה לפועל על דרך של מתן פסק-דין הצהרתי של בית-משפט השלום. כבר אמרנו, כי עו"ד אמיר שימש בתור כונס נכסים על אותה מכונית, לאחר שראש ההוצאה לפועל מינה אותו לכך. לפיכך לא היה דבר שמנע מכתבי לפתוח בהליכים נגד כונס הנכסים על פי סעיף 58לחוק ההוצאה לפועל, שעניינו: חיוב כונס נכסים בפיצוי הנזק שגרם. דרך זו, שבה הלך כתבי, גרמה שלא לצורך להארכת הדיונים ולסרבולם, בעוד שניתן היה לפתור בדרך יעילה ומקוצרת את המחלוקת, שנתגלעה בעיקר בין כתבי לעו"ד אמיר, לגבי החזרת המכונית. .7ראוי לזכור ולהדגיש, כי פסק הדין ניתן בבית-משפט השלום כבסיס וכמבוא לפתיחת הליכי בזיון בית המשפט כלפי עו"ד אמיר. השאלה העומדת לפנינו היא, אם מכאן ואילך ניתן להמשיך בהליכים האמורים נגד עו"ד אמיר, או שמא אירעה התפתחות לאחר מתן פסק הדין, אשר מסכלת את הזיקה להליכים אלה. אכן, במהלך הדיון שלפנינו שמענו מפי באי-כוח הצדדים, כי המכונית כבר נמכרה בהליכי הוצאה לפועל שהתנהלו בתיק שונה מהתיק נושא דיוננו, ולא היה כל קשר בין ההליכים בתיק ההוא לבין ההליכים דנן. שופט קמא הנכבד נתן צו ביום 18.5.95וקבע כי הרכב כבר נמכר מטעם ההוצאה לפועל "על פי צו מוזר למדי של ראש ההוצל"פ, ולכן אין עוד טעם והגיון לכפות על המשיב, עו"ד אמיר, הליכי בזיון לקיום פעולה שאין הוא יכול לקיימה". פירוש הדבר הוא, כי גם אם יינקטו הליכי ביזיון בית-משפט נגד המערער, לא יהיה בהם כדי לאכוף עליו את ביצוע החלטותיו של ראש ההוצאה לפועל, מכיוון שהמכונית כבר נמכרה לצד שלישי, ושוב אין אפשרות להחזירה לבעליה. הלכה פסוקה היא, כי חוסר יכולת לבצע חיוב שבפסק-דין משמש הגנה מפני הליכים של ביזיון בית המשפט (ע"פ 221/88 [1] בעמ' 724א). ובמילים אחרות: בית המשפט אינו נותן צו לאכיפה, אלא אם כן שוכנע שהצו יהיה יעיל ואפקטיבי; ואין בית המשפט מפעיל את סמכויותיו לפי פקודת בזיון בית המשפט אלא למטרת כפייה ולא למטרת ענישה לשמה (ע"א 422/77 [2] בעמ' 319ד). .8הוא אשר אמרנו: המכונית כבר נמכרה בהליכים אחרים, שאינם קשורים כלל בהליכים נושא דיון זה, ומשום כך אין עוד מקום וטעם להשאיר בעינו פסק-דין, שכל תכליתו לא נועדה אלא ליצור בסיס ראוי לפתיחת הליכים בשל ביזיון בית המשפט. כלומר: לאחר שנשמט הבסיס העובדתי והמשפטי למתן פסק הדין, שוב אין טעם ראוי לקיומו. אולם, אנו מביעים מורת-רוח מהתנהגותו של עו"ד יצחק אמיר, אשר נמנע באורח עקבי ונחרץ מלמלא אחר הצווים של ראש ההוצאה לפועל. כאן ראוי לומר ולהדגיש, כי הטעם לאי-מילוי הצווים לא היה נעוץ כל עיקר באותם הליכי הוצאה לפועל שהתנהלו בתיק אחר, אלא בטענה מעין-משפטית שהעלה עו"ד אמיר (בסעיף 5לתצהיר הנגדי שהוגש בבית-משפט השלום). לפי טענתו: החלטות ראש ההוצאה לפועל לא הופנו אליו אישית בתור כונס נכסים, שכן פוטר מתפקיד זה, אלא כבא-כוחו של מר זקס, באשר שלוחו של האדם כמותו. טענה זו אינה ברורה לנו כל עיקר, כשם שלא נתברר לנו הטעם להתנהגותו הכוללת של עו"ד אמיר בפרשה זו. ברור הוא, כי לכל אורך ההליכים שהתנהלו בתיק זה נמנע המערער מלמלא אחר החלטות שניתנו כלפיו בהוצאה לפועל, בשלב שבו ניתן עדיין לקבל את המכונית בחזרה מהמוציא לפועל כנגד תשלום מתאים של דמי אחסנה. .9קבלת הערעור בנסיבות שגובשו כאן אינה מצביעה על כך, שהתנהגותו של המערער היתה תקינה, ועדיין פתוחה הדרך בפני המשיב, מר כתבי, לפתוח נגדו בהליכים לפי סעיף 58לחוק ההוצאה לפועל ולהעמיד את החיוב על בסיס כספי. אנו מדגישים, כי גם אם נסגר בינתיים תיק ההוצאה לפועל שהתנהל בקריית-גת, אין הדבר מונע מראש ההוצאה לפועל דיון בבקשה לפי הסעיף האמור, שכן מדובר כאן בהליך עצמאי המתברר לפני ראש ההוצאה לפועל בדרך המרצה. .10בנוגע לערעור בתיק ע"א 1303/95: לא מצאנו מקום להתערב בשיקוליו של בית-משפט קמא, בחייבו את המערער בהוצאות הדיון ובשכר טרחת עורך-דין, אף שדחה את העתירה שהוגשה נגדו לפי פקודת בזיון בית המשפט. הערכאה הראשונה ביקשה להביע את מורת-רוחה, באמצעות הטלת הוצאות, מהתנהגותו המתמשכת והעיקשת של עו"ד אמיר, ואנו תמימי דעים עם שופט קמא הנכבד בעניין זה. .11סיכומו של דבר: אנו מקבלים את הערעור שהוגש בתיק ע"א 1666/94 ודוחים את הערעור שהוגש בתיק ע"א 1303/95. פסק הדין שניתן בתיק ה"פ 362/94 בטל בזה. בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו בערעור זה. כאמור, אין מניעה בידיו של המשיב, שלמה כתבי, לפתוח בהליך לפי סעיף 58לחוק ההוצאה לפועל. ביזיון בית המשפטהוצאה לפועל