חברות בעמותת ספורט

חברות בעמותת ספורט    1. עניינם של המבקשים בסעד הצהרתי שיקבע כי: א. המבקשים הם חברי העמותה לספורט במקומות עבודה במרחב ירושלים (להלן - העמותה), מעולם לא חדלו להיות חברים בה וזכותם לבחור ולהיבחר למוסדותיה. ב. המבקשים 2 ו-3 חברים בהנהלת העמותה. ג. המבקשים זכאים להעביר הסתייגויותיהם לתקנון העמותה החדש. ד. אין העמותה רשאית לקיים אסיפה כללית ו/או בחירות, עד אשר יוכרע מי הם חברי העמותה הרשאים לבחור ולהיבחר למוסדותיה, בהתאם לפנקס הבוחרים כמשמעותו בסעיף 18 לחוק העמותות התש"ם-1985 (להלן - החוק). ה. אין תוקף לאף אחת מהחלטות האסיפה הכללית של העמותה מיום26.11.01, וכי אלו בטלות ומבוטלות. ו. על העמותה להתכנס באסיפה שלא מן המניין, כאמור בסעיף 20(ב) לחוק, בהתאם לדרישת חברי העמותה מיום 15.10.01, ובפורום כפי שהיה ביום 25.12.96.   טענות הצדדים בתמצית 2. המבקשים העלו טענות בדבר ניהול לא תקין של העמותה, וכן טענו, כי ההחלטה להדיח את המבקשים 2 ו-3 מהעמותה וההחלטה בדבר שינוי תקנון העמותה ומניעת זכות עיון במסמכי העמותה נתקבלו שלא כדין. מכאן בקשתם לסעדים ההצהרתיים כמפורט לעיל.   3. המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה מטעמים של שיהוי ואי-ניקיון כפיים. לטענת המשיבה, המבקשים אינם חברים בעמותה. המבקשים 2 ו-3 הוצאו מהעמותה עוד ביום 25.2.98 בעקבות הפרת תקנונה ובשל כוונתם לפגוע ולשבש את פעילותה. המבקשים 2 ו-3 נמצאים בניגוד עניינים פסול, בהיותם חברים בעמותה מתחרה. המבקש 1 אינו חבר בעמותה משנת 2000, עת החליף אותו רכז ספורט אחר ממקום העבודה. בנסיבות אלה, טוענת המשיבה, לא היו המבקשים זכאים לעיין במסמכיה. באשר לשינויים בתקנון העמותה, לטענתה, אלה נעשו כדין.   הסדרי דיון 4. לבקשה זו קדמו בקשות לסעדים זמניים (של המבקשים 2 ו-3 בבש"א 8867/01 שקדמה לה בש"א 8865/01, ושל המבקש 1 בבש"א 9217/01), לאסור קיומה של אסיפה כללית של העמותה שנועדה ליום 26.11.01. הדיון בשלושת הבקשות הנ"ל (שתיים בפני כב' השופט מ' גל ואחת בפני כב' השופטת ח' בן-עמי) הסתיים בהסדרי ביניים, לפיהם כל החלטה שתקבל העמותה החל מיום 26.11.01 תהיה כפופה לתוצאות הדיון בהליך העיקרי.   ניהול ההליכים בתיק 5. לבקשה העיקרית צורפו תצהירים של המבקשים 1 ו-2, ומטעם העמותה הוגש תצהיר של המנכ"ל מר עזיז צרפי (להלן - צרפי). לאחר חקירת המצהירים הודיעו הצדדים ובאי כוחם ביום 5.2.02, כי הגיעו להסכמה דיונית, לפיה בית המשפט יתעלם מתצהירי הצדדים ומהחקירות עליהם; יוגשו סיכומים בהסתמך אך על מסמכים וכל צד רשאי לצרף את המסמכים בהם הוא חפץ.   6. משלא הוגשו הסיכומים במועדים שנקבעו, נשלחה לצדדים הודעת חוסר מעש לפי תקנה 156 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984. בעקבות ההודעה התבקשה הארכת מועדים להגשת הסיכומים, בנימוק שמתנהל משא ומתן בין הצדדים. בהמשך התבקשו דחיות נוספות, ובסופו של דבר אחרון הסיכומים הוגש ביום 9.9.02. מתן פסק הדין נדחה מפני עניינים דחופים אחרים, ועל כך התנצלותי.   אעיר כי מהמסמכים שצירפו ב"כ הצדדים לסיכומיהם עולה, כי כבר מראשית היווסדה של העמותה לא נוהלו ענייניה תוך הקפדה על כל תג, וזאת בידיעת המבקשים, שלא מחו, אלא בשנת 2001, לאחר שהמבקשים 2 ו-3 הודחו מהעמותה ביום 25.2.98 והמבקש 1 חדל לשמש רכז ספורט מטעם מקום עבודתו עוד בשנת 2000. תחילה אפנה לנסיבות ייסודה של עמותה.   ייסוד העמותה 7. אין מחלוקת שמשנת 1962 עד לשנת 1990, קודם להתאגדותה של המשיבה כעמותה, התנהלה פעילות הספורט במקומות העבודה בירושלים, על כל ענפיה השונים, במסגרת המחלקה לספורט של אגודת הפועל הארצית, כאשר מנהל המחלקה בחלקיות משרה היה אז מר צרפי.   8. ביום 14.8.90 התקיימה אסיפה כללית, שבה הוחלט על ייסוד העמותה (להלן - אסיפת הייסוד). באסיפה השתתפו מי שהוגדרו כ"מייסדי העמותה", והם: צרפי - שהיה אז מנהל המחלקה לספורט במקומות העבודה; ישראל שטרית - מנהל אגף ספורט לעם; אבנר הוברמן - מנהל המחלקה הארצית; ניסן הרפז - מועצת פועלי ירושלים; שמעון צוריאלי - מועצת פועלי ירושלים; ועו"ד אלי בן טובים - יועץ משפטי. בנוסף, השתתפו באסיפת היסוד עוד 29 איש ממקומות עבודה שונים, וביניהם המבקשים 2 ו-3. עו"ד בן טובים הבהיר, כי הצעד של הקמת העמותה מנתק את המחלקה לספורט במקומות העבודה ממועצת הפועלים. העמותה תשמש מסגרת ארגונית לפעילות הספורט, שתימשך כבעבר ותפעל לפי תקנון. לעמותה תהיה זיקה למועצת הפועלים ולמרכז הפועל, אולם היא תפעל באופן עצמאי על פי החלטותיה. הועד המנהל את העמותה (להלן - ההנהלה) יורכב מחמישה רכזי ספורט, שני נציגים של מרכז הפועל ונציג ממועצת פועלי ירושלים, סה"כ שמונה נציגים.         התקנון 9. מטרות העמותה - לשמש מסגרת ארגונית לפיתוח והפעלה של ענפי הספורט השונים; טיפוח שחקנים, מאמנים, מנהלים ושופטים בענפי הספורט השונים; הקמה וארגון קבוצות ספורט של הפועל במקומות העבודה בתחום המחוז והשתתפות בפעולות ספורטיביות בארץ ובעולם. 10. סמכויות העמותה - להתקשר בחוזים, לקבל ולהעניק מענקים ומתנות, לערוך, לארגן ולפרסם אירועי ספורט וכו'. כמו כן נקבע, כי מרכז הפועל ילווה את פעולות העמותה באמצעות אגף ספורט לעם והמחלקה למקומות עבודה במרכז הפועל, אך לא ישא בכל אחריות להתחייבות כלשהי שהעמותה קיבלה על עצמה. למרכז הפועל תהא הזכות לעכב פעולה הנוגדת את מטרות ההסתדרות או התאגדות הפועל (המבוא לתקנון).   11. החברים בעמותה הם מייסדי העמותה וחברים בה מיום רישומה בפנקס העמותות. לעמותה יכול להתקבל כל חבר בגיר בהסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, וגם תאגיד, או מסגרת של הפועל במקום עבודה.   12. על החפץ להיות חבר העמותה להגיש בקשה בלשון זו: "אני... מבקש להיות חבר בעמותה... מטרות העמותה ידועים לי. אם אתקבל כחבר בה אני מתחייב לקיים את הוראות התקנון ואת החלטות האסיפה הכללית של העמותה".   עוד נקבע : "חבר העמותה הוא חבר הפועל ואינו יכול להיות בעת ובעונה אחת חבר בהתאגדות ספורט אחרת מחוץ לעמותות הפועל, או להופיע בתחרויות בשם אגודת ספורט אחרת, פרט להופעה בשם מוסד חינוכי שבו לומד החבר, או יחידה צבאית שהוא משתייך אליה".     ועוד נקבע: "האסיפה הכללית רשאית, לפי הצעת הועד, להחליט על הוצאת חבר מן העמותה באחד מהטעמים הבאים: ...ו ...נ החבר פעל בניגוד למטרות העמותה...".ב 13. באשר לאסיפה כללית נקבע, כי זו תכונס לפחות אחת לשנה, וכי: "... הועד רשאי בכל עת לכנס אסיפה כללית שלא מן המניין, ועליו לעשות כן לפי דרישה בכתב של ועדת הביקורת או עשירית מכלל חברי העמותה".   רישום העמותה 14. על הבקשה להתאגד כעמותה חתמו צרפי, ישראל שטרית, אבנר הוברמן ועוד ארבעה מבין המשתתפים באסיפות היסוד, ובנוסף אחד שחתם ולא השתתף באסיפת היסוד, שבתוקף הגדרתם כ"מייסדים", הן לפי התקנון, והן לפי סעיפים 1 ו-2 לחוק, נעשו חברים בעמותה.   15. תעודה בדבר רישום העמותה בפנקס העמותות ניתנה ביום 1.12.91.   תפקוד העמותה עד 25.2.98 (המועד בו הודחו המבקשים 2 ו-3 מהעמותה) 16. אין מחלוקת שמקור המימון לפעילותה של העמותה בדמי רישום שמשלמות קבוצות הספורט המשתתפות בפעילותה ובתקציב שמקצים לה מרכז הפועל ומועצת הפועלים בירושלים. במימון אירועי הספורט שמארגנת העמותה משתתפים, בנוסף להם, נותני חסות שונים. לא בכדי מונו להנהלה שני נציגים מטעם מרכז הפועל ונציג מטעם מועצת פועלי ירושלים.   17. איש מבין 25 המשתתפים האחרים באסיפת היסוד לא התבקש להגיש בקשה פורמלית להתקבל כחבר בעמותה כנדרש בתקנון (ס' 12 לעיל).     18. באסיפה כללית של העמותה שהתקיימה ביום 26.8.91 (עוד בטרם נחתמה תעודה לרישומה של העמותה) נבחרו להנהלה ארבעה חברים נוספים, ביניהם המבקש 2, זאת, כעולה מהפרוטוקול וממכתב מיום 5.3.92 ששלח רואה החשבון של העמותה לרשם העמותות. אולם, אציין, כי לפרוטוקול לא צורפה רשימת הנוכחים באסיפה, כפי שנרשם בפרוטוקול, ועל כן אין לדעת מי נכח באסיפה, כדי להשוות עם רשימות מאוחרות יותר של חברי העמותה.   19. לפי סעיף 13 לתקנון, מספר חברי ההנהלה אמור להיקבע בהחלטת האסיפה הכללית באופן, שמספרם לא יפחת מחמישה ולא יעלה על 15 חברים, כך שמינוי ארבעה חברי ההנהלה נוספים (על השמונה הקיימים) לא חרג מהוראות התקנון.   20. בשנת 1992 הצטרף המבקש 1 לעמותה בתוקף תפקידו כרכז ספורט של ועד עובדי התברואה בעירית ירושלים, במקום מר משה טאטי (שהשתתף באסיפת הייסוד). בתחילת שנת 2000 הוחלף המבקש 1 ברכז הספורט מר אברהם כהן, מטעם אותו ועד עובדים.   21. מהמסמכים שצירפו הצדדים לסיכומיהם עולה, כי עד שנת 1996, דהיינו שש שנים מאז ייסוד העמותה, לא הטריד את המבקשים מבנה העמותה ותפקודה, ואם עולים הם בקנה אחד עם תקנונה; באיזה תנאים מועסקים צרפי או עובדים אחרים; או אם פועלת העמותה לפי הוראות החוק; או אפילו אם היא עקבית בהחלטותיה. אזכיר, כי המבקש 2 כיהן כחבר הנהלה משנת 1991. כעולה מהשוואת רשימות חברי העמותה שצורפו לסיכומי הצדדים, במרוצת הזמן נשרו והתווספו מקומות עבודה ששלחו רכזי ספורט ורכזי ספורט הוחלפו באחרים מטעם מקום העבודה. זאת אציין נוכח הביקורת הקשה שהעלו המבקשים כנגד התנהלות העמותה, תוך שהם שוכחים את העובדה שבשתיקתם הייתה להם יד בכך, ואולי הכל היו שבעי רצון מדרך התנהלותה.     22. בישיבת ההנהלה מיום 4.11.96, הוחלט, בין היתר, כי הגיעה השעה לבחור הנהלה חדשה מקרב רכזי הספורט, תוך מתן אפשרות לכל מקום עבודה להעמיד מטעמו מועמד אחד לבחירות להנהלה. עוד נקבע, כי תקופת כהונתה של ההנהלה החדשה תהיה לארבע שנים. הוסכם גם לכלול את כל החברים שהשתתפו באסיפות הכלליות של העמותה מיום הקמתה (משנת 1990) ועד ליום 4.11.96, וכי: "בעלי זכות לבחור ולהיבחר, הינם חברי העמותה, המייסדים והחברים אשר הוכרו כחברי עמותה וכן רכזי ספורט אשר יגישו בקשה להתקבל כחברי עמותה ויאושרו כחברים על ידי ועד ההנהלה".   עו"ד א' דניאל ועוד שניים נבחרו לשמש ועדת בחירות, והוסמכו לקבוע את נוהל הבחירות. נקבע, כי להנהלת העמותה יכול להיבחר חבר אחד בלבד ממקום עבודה. ההנהלה החדשה תמנה 11 איש, מתוכם תשעה נבחרים, ושני נציגים המתמנים, האחד ע"י מרכז הפועל, והשני ע"י מועצת פועלי ירושלים.   23. בפועל, מאז הקמת העמותה, איש מרכזי הספורט לא נדרש להגיש בקשה פורמלית להתקבל כחבר בה. רשימת הזכאים לבחור ולהיבחר נקבעה על פי רשימות של חברי העמותה המופיעים אצל רשם העמותות, וכן רכזי הספורט בענפים השונים היו על פי הרשימות הקיימות בעמותה, ללא ערעור.   24. הבחירות התקיימו ביום 25.12.96. בפרוטוקול שנשלח לרשם העמותות ביום 29.12.96 דווחו התוצאות, לפיהן מתוך 84 בעלי זכות בחירה הופיעו 63. מבין 17 מועמדים נבחרו תשעה כחברי הנהלה ביניהם המבקשים 2 ו-3, שהיו רכזי ספורט במקום עבודתם (שע"מ ומע"מ) וקיבלו את מירב הקולות. כמו כן דווח כי מטעם מועצת פועלי ירושלים מונה מר ניסן הרפז ומטעם מרכז הפועל מונה מר חיים ממן (ולא מטעם מועצת פועלי ירושלים, כפי שנטען בסעיף 24 של סיכומי ב"כ המבקשים).     25. באשר לשינוי ב"יחסי הכוחות" בתוך ההנהלה, שנטען על יסוד נתון שגוי, לפיו מונו שני נציגים מטעם מועצת פועלי ירושלים (ס' 24-26 לסיכומי ב"כ המבקשים), ראוי להזכיר כי בראשית הדרך התחייבה העמותה למנות להנהלה שני נציגים של מרכז הפועל ונציג של מועצת פועלי ירושלים. הזיקה של העמותה לגופים אלה צוינה בתקנון. ולפיכך, לא ברור אפוא על מה יצא הקצף, כאשר יחסי הכוחות נטו לטובת העמותה.   26. יתרה מזאת, כאשר נשבה הרוח לטובת המבקשים, כלל לא הפריע להם, כפי הנראה, שרכזי הספורט מעולם לא הגישו בקשה רשמית להתקבל כחברים בעמותה, וגם לא הפריעה להם העובדה שהבחירות שהתקיימו ביום 25.12.96, נערכו ללא "פנקס בוחרים", אולם כאשר לא הצליחו להשפיע על חברי העמותה לפי כוחם האלקטורלי, ראו לנכון לבסס על עובדות אלו טענה בדבר התנהלות כושלת של העמותה. נסיבות הדחת המבקשים 2 ו-3 מהעמותה 27. המבקשים 2 ו-3 תולים את הדחתם מהעמותה בהתנגדותם להסדיר את זכויותיו הסוציאליות של צרפי לתקופה שקדמה להתאגדות העמותה, ובהקשר זה העלו טענות קשות נגד עו"ד דניאל שככל הנראה, חות הדעת שהתבקש לתת בענין לא היתה מקובלת עליהם. לטענת המבקשים, ביום 25.12.96 עלה על הפרק, כאמור, עניין הבטחת זכויותיו הסוציאליות של צרפי, ובכללן הפרשות לקרן פנסיה ופיצויים גם לגבי התקופה שקדמה ליסוד העמותה. עו"ד דניאל, ששימש אז יועצה המשפטי של העמותה, התבקש על ידי ועדה שהוקמה לעניין זה לחוות דעתו. ביום 2.4.97 שלח עו"ד דניאל לחברי הועדה "טיוטת הצעה" להסדר הזכויות הסוציאליות של צרפי משנת 1962 עד שנת 1990, ומשנת 1990 עד יום 31.12.96, יחסית להיקף המשרה שמילא לאורך התקופה, כולל פירוט העלויות. לא מצאתי תגובה בכתב של איש מחברי העמותה, כולל המבקשים, שבסיכומים נטען כי עשו כל אשר לאל ידם לסכל החלטה שתאשר את המלצת עו"ד דניאל ככל שהיא נוגעת לתקופה שקדמה לשנת 1990, ואין בכוונתי להביע דעתי עליה משהתקבלה ההחלטה כמפורט להלן, וגם מן הטעם שפרשה זו חורגת מסמכותו של בית משפט זה לדון ביחסי עובד-מעביד.   28. בישיבת ההנהלה מיום 16.4.97, שבה השתתפו גם המבקשים 2 ו-3, נדונה בין היתר פרשת "תגמולי המנכ"ל", ונקבע כדלהלן: "א. ההנהלה מחליטה לקבל את חוות הדעת של עו"ד א. דניאל לשלם את המס המתבקש על כספי ההפקדה ע"ס 74,000 ₪ וזאת בגין כספי התגמולים המגיעים למנכ"ל מר עזיז צרפי לתקופה 1962-1990 כאמור בחוות הדעת. ב. המנכ"ל יחתום על מסמך שיוכן ע"י עו"ד א. דניאל כי בהפקדים והתשלום הנ"ל יהא בכך מיצוי דרישותיו של המנכ"ל לגבי התקופה הנ"ל".   29. גם בהנחה שהיה מקום לבקר את דרך הטיפול בפרשה הנ"ל, הדרך בה בחרו המבקשים 2 ו-3 לתקוף את ההחלטה לא הייתה דרך ראויה בלשון המעטה. 30. המבקשים 2 ו-3, בעודם מכהנים כחברי ההנהלה, וללא ידיעת חבריהם, החלו לקיים מגעים עם גורמי חוץ על מנת להקים עמותה נפרדת. העמותה ראתה את צעדיהם של המבקשים 2 ו-3 בחומרה, וכחותרים תחתיה ומתחרים על מקורות מימונה, בעיקר נוכח ההוראה בתקנון האוסרת על חבר עמותה לפעול בניגוד עניינים (סעיף 12 לעיל). 31. משהתברר, כי ביום 6.10.97 נרשמה הלכה למעשה עמותה בשם "עמותה לספורט בשירות המדינה", שמטרותיה זהות למטרות העמותה ושאת התאגדותה יזמו המבקשים 2 ו-3 - החריפו היחסים בין המבקשים 2 ו-3 להנהלה.   32. בנוסף, במכתב מיום 11.1.98 נדרש המבקש 3 להגיב על תלונות נגדו בדבר התנהגות בוטה ובלתי ראויה, בטרם יובא העניין בפני ההנהלה. המבקש 3 בחר שלא להגיב, וגם לא הגיב על פנייה חוזרת מיום 19.1.98 שנשלחה אליו על ידי עו"ד דניאל.   33. ביום 3.2.98 זומנה אסיפה כללית ליום 25.2.98, שעל סדר יומה, מחד, המלצת ההנהלה להדיח את המבקשים 2 ו-3, ומאידך, מכתב המבקשים 2 ו-3 בו הגיבו על הטענות שהועלו נגדם וביקשו למנוע את הדחתם. באסיפה נכחו 52 חברים (מתוכם 31 חברים אשר היו חברי העמותה באסיפה הכללית שהתקיימה ביום 25.12.96) והוחלט פה אחד, להוציא אחת שנמנעה, להדיח אותם. גם לאחר ההדחה המשיכו המבקשים לפעול בנציבות שירות המדינה בניגוד לענייני העמותה. ביום 26.4.98 פנה מנהל אגף הגמלאות לרווחה בנציבות שירות המדינה אל המבקשים 2 ו-3 בבקשה שלא לפגוע בהתארגנות העמותה למחוזיאדה שהייתה מתוכננת לחודש מאי 1998.   34. גם אלמלא החלטת האסיפה הכללית הנ"ל סבורה אני, כי בהקמת עמותה שמטרותיה זהות לאלו של העמותה, הפקיעו המבקשים 2 ו-3 במו ידם את חברותם בעמותה. מתוקף חברותם בעמותה, ובעיקר מתוקף היותם חברים בהנהלה, חייבים היו המבקשים לנהוג בנאמנות וביושר כלפי העמותה. דא עקא, שלא כך נהגו, אלא שמו עצמם במצב של ניגוד עניינים, מצב שללא ספק היו צריכים להרחיק עצמם ממנו, ומשמצאו עצמם מחוץ לעמותה - אין להם להלין, אלא על עצמם.   זכות העיון במסמכים 35. המבקשים 2 ו-3 לא נקטו בצעדים לביטול הדחתם, וככל הנראה, בשנת 2001 לאחר שהתברר להם כי העמותה אותה ייסדו נותרה על הנייר, פתחו במערכה מחדש ופנו לעמותה בדרישה להציג את מסמכיה, ובהמשך פנו גם בדרישה לכנס אסיפה כללית שלא מן המניין. אין לבוא חשבון עם העמותה, על חששה מפני כוונותיהם של המבקשים 2 ו-3 בנסיבות אלה ובסירובה להיעתר לבקשתם לעיין במסמכיה. מה גם שמספר החברים החתומים על הבקשה אינו מגיע לכדי עשירית מכלל חברי העמותה כנדרש בתקנון (ס' 13 לעיל). התקנון החדש (שיש לו השלכה על מעמדו של המבקש 1 בעמותה) 36. הצורך בעריכת שינויים בתקנון עלה בישיבת ההנהלה עוד ביום 16.4.97. התקנון החדש אמור היה לשקף את הפרקטיקה לפיה התנהלו ענייני העמותה, וכצעד לקראת בחירות חדשות להנהלה. באותה ישיבה הודיע המבקש 3 כי הוא מבקש להשתחרר מלקחת חלק בהכנת התקנון (מבלי לציין את טעמיו), ובקשתו נענתה בחיוב. בחודש נובמבר 2000 החלה ההנהלה לפעול לשינוי התקנון. לאחר שהנוסח המוצע לשינויים אושר על ידי רשם העמותות, הובאו השינויים המוצעים לאישורה של ההנהלה, וביום 26.11.01 אושרו על ידי האסיפה הכללית ובחירת חברי ההנהלה נעשתה על פיו.   37. לטענת המבקשים 2 ו-3, כי מחו על מהלך זה או אחר בתקופה שבה כיהנו בהנהלה, אין זכר במסמכים וגם לא בפרוטוקולים. משבחרו הצדדים להסתמך על המסמכים - אין לקבל טענה שהמסמכים אינם משקפים את הכתוב בהם. החלק הארי של המסמכים שצורפו לסיכומי הצדדים מצביע על נוהג, שלפיו רכזים ממקומות עבודה היו חברים בעמותה, ומתוכם נבחרו חמשה או תשעה רכזי ספורט להנהלה. אילו המבקשים או מי מהם היה עדיין בחזקת חבר בעמותה, ניתן היה למצוא בפגם זה או אחר ענף להיתלות עליו, כדי לבטל הליך שלא התקיים על פי כל הכללים, וזאת מבלי לזלזל בחשיבותם של הכללים שנועדו להגן גם על דעת המיעוט.   לסיכום 38. על פי המסמכים שצורפו - וההנחה היא שצירפו את כל המסמכים הרלבנטיים - יש רגליים לטענה שהעמותה לא עמדה בדקדקנות על מילוי הוראות התקנון במהלך התנהלותה, אך גם המבקשים, ובעיקר המבקשים 2 ו-3, ששימשו פרק זמן ניכר כחברים בהנהלה, לא עשו דבר לשינוי נוהג כלשהו שהשתרש בעמותה, עד ששינו את טעמם ומצאו עילות להצדיק מעשים בגינם הודחו מהעמותה. חברותו של המבקש 1, שהיה רכז ספורט מטעם מחלקת התברואה בעירית ירושלים, הסתיימה משמונה במקומו מחליף בשנת 2000.   39. התוצאה היא, שאני דוחה את הבקשה, ובנסיבות העניין כל צד ישא בהוצאותיו.  דיני ספורטעמותות