אוחז בעד ערך בשיקים

המחלוקת היתה האם בעת הצגת הצ'קים היה הבנק "אוחז בעד ערך" בשיקים האמורים.

בענין זה אוזכרו דברי המשנה לנשיא בית המשפט העליון מ. בן- פורת בע"א 665/83 הנ"ל:

"זמן הסיחור לעומת הכשלון הוא איפוא קריטי לגבי אוחז בעד ערך, (להבדיל מאוחז כשורה). אפילו סוחר לו בעד ערך בפעל אלא בעד הבטחה מחייבת. מקנה לו מעמדו זה (עקר הסיחור שקדם לכשלון התמורה) זכות תביעה נגד המושך, אף על פי שלזה האחרון הגנה טובה נגד הנפרע".

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אוחז בעד ערך בשיקים:

השופט אילן

התובע בנק הפועלים אוחז בסדרת שיקים שנמשכו ע"י עמר מרזוק נעים, הנתבע מס' 2, לפקודת טל אורבך, הנתבע מס' 1 טל אורבך. כל השיקים האמורים הוסבו ע"י האחרון לטובת התובע. השיקים חוללו בהגיע מועד פרעונם ועם הצגתם לפרעון. מכאן התביעה שלפנינו.

בכתב התביעה המקורי היו עוד שלושה נתבעים פורמן מנשה, שהיה נתבע מס' 3 ופמלה בע"מ שהיתה נתבעת מס' 5 והתביעה נגדם נמחקה.

הנתבע מס' 1 טל אורבך והנתבע מס' 6 עודד נייגר לא בקשו רשות להתגונן וניתן נגדם פסק- דין לפי התביעה ביום 26.6.89.

הדיון שבפני התנהל רק בין התובע לבין עמר מרזוק נעים (שכונה להלן הנתבע) והחברה שבשליטתו ע. מרזוק בע"מ (שתכונה להלן הנתבעת) לבין התובע, במסגרת הרשות להתגונן שנתנה לשני נתבעים אלו בהמרצה 1448/89.

לא מצאתי פרוטוקול דיון בהמרצה 1448/89 ולא את ההחלטה המתירה למבקשים להתגונן, אך במהלך כל הדיון היה מוסכם על בלי הדין כי שני הנתבעים שהיו מבקשים בבקשה, קבלו רשות להתגונן (ראה הודעת ב"כ התובע לבין המשפט מיום 29.12.91) לא הוגש כתב הגנה והתצהירים התומכים בבקשה מהווים לכן כתב הגנה.

אין מחלוקת, ומכל מקום הוכח בראיות כי הנתבע מס' 1 טל אורבך והנתבע מס' 2 עמר מרזוק החליפו בניהם שיקים בסכומים זהים, במגמה שכל אחד מהם יוכל להפקיד את השיקים של חברו בבנק שלו ויוכל לזכות באשראי מהבנק. מדובר בתביעה בחמישה שיקים, ארבעה שיקים ע"ס 50,000 ש"ח משוכים ע"י עמר מרזוק נעים על בנק ישראלי ערבי סניף חורפיש לפקודת טל אורבך ומוסבים על ידי האחרון על החלק ושיק אחד על סך 40,000 ש"ח משוך על בנק ברקליס דיסקונט ע"י הנתבעת מס' 4 חברה בשליטתו של הנתבע מס' 2, אשר שמה ע. מרזוק בע"מ, לפקודת טל אורבך ומוסב על ידו על החלק.

כל השיקים נמסרו ע"י טל אורבך לבנק התובע לאחר שהסב אותם.

גם אין מחלוקת כי הנתבע מס' 1 טל אורבך נהל חשבון אצל הבנק התובע ואין מחלוקת כי, הבנק התובע העמיד לרשות הנתבע טל אורבך אשראי שבמסגרתו היתה קודם 60,000 ש"ח והורחבה יותר מאוחר ב- 100,00 ש"ח נוספים וכי בעת קבלת האשראים האמורים חתם טל אורבך על ההתחייבות ת/3 ות/4.

גם אין מחלוקת כי טל אורבך לווה מהבנק 180,000 ש"ח כשמועד פרעון בהלואה זו הוא 31.12.88 וכי בעת קבלת הלוואה זו חתם על ההתחייבות ת/1.

גם אין מחלוקת כי ב- 9.10.88 נטל טל אורבך הלואה נוספת בסך 80,000 ש"ח וחתם על התחייבות ת/3. מועד פרעון הלואה זו 9.1.89.

הוכח כי יתרת חובו של טל אורבך לבנק במסגרת האשראי עמדה ביום 31.12.88 ע"ס 212,747 ש"ח. יתרת חובו בקשר עם ההלוואה ע"ס 180,000 ש"ח היתה באותו יום 189ף848 ש"ח ובקשר עם ההלואה ע"ס 80,000 ש"ח, 84,440 ש"ח.

אין מחלוקת כי הבנק הציג את חמשת השיקים נשוא התביעה המצולמים בת/7- ת/8 לפרעון ואלו חזרו מחוללים.

המחלוקת היא האם הבנק היה רשאי להציגם. דהיינו האם בעת הצגתם היה הבנק "אוחז בעד ערך" בשיקים האמורים.

לפי כתבי ההתחייבות ת/1, ת/2, ת/3, ת/4 כל השיקים שנמסרו ע"י טל אורבך לבנק לפני חתימת המסמכים או ימסרו לבנק לאחר חתימה משועבדים לבנק כבטחון להתחייבויותיו של אורבך לבנק, וזה כולל שיקים של אורבך בעצמו או שיקים בהסכמתו "שנמסרו לבנק לגביה, למשמרת ו/או בטוחה אחרת".

(ראה סעיף 8א לכתבי ההתחייבות ת/3 ות/4 וסעיף 11א לת/1 ות/2).

אין מחלוקת שביום שהבנק הציג את השיקים לפרעון התקיימו התנאים האמורים בהתחייבות ת/1, ת/2\ ת/3 ות/4, אשר בהתקיימם מותר לבנק לממש את הבטחון.

על מה מבוססת איפא הגנתם של הנתבעים 2 ו- 4?

מרזוק עמר מסביר בתצהירו כי מספר ימים לפני 31.10.88 קבל מאת הנתבע מס' 1 המחאה ע"ס 40,000 ש"ח משוכה על בנק הפועלים סניף הקריה תל- אביב (מוצג ת/1) ומסר תמורתה המחאה בסכום זהה משוכה ע"י נתבעת 4 על בנק ברקליס דיסקונט נריה (מצולם כמוצג ת/7).

ביום 31.10.88 הפקיד את ההמחאה נ/1 בבנק ברקליס דיסקונט נהריה. לדבריו לפני תאריך פרעונה התקשר מנהל אותו סניף למנהל סניף בנק הפועלים הקריה ת"א על מנת לודא אם יש כיסוי להמחאה, ואז נודע לאותו מנהל, שבבנק הפועלים סניף הקירה ת"א, יש שיק נגדי באותו סכום בדיוק.

בשיחה שבין מנהל שני הסניפים התברר, כי אין כיסוי לשני השיקים לא בכסף ולא באשראי, ולכן סכמו ביניהם מנהלי הסניפים הדדית, כי שניהם לא ינסו לפרוע את השיקים או לבצע בגינם נכיון ולא יתנו כל אשראי בגינם, וההמחאות תחשבנה חסרות ערך.

לדבריו בתצהירו, מנהל סניף הבנק שלו בנהריה, הודיע לו על תוכן השיחה, ואמר לו, שההמחאה של נתבע מס' 1 בסך 40,000 ש"ח לא תכובד, וכי במקביל המחאה שנתנה הנתבעת 4 לנתבע 1 – לא תכובד.

בעקבות שיחה זו נתנו בבנק הוראות ביטול לגבי המחאות של הנתבע מס' 1 בקשר עם ארבעת ההמחאות ע"ס 50,000 ש"ח, מרזוק העיד תצהירו, כי בסמיכות זמנים לקבלת ההמחאה על סך 40,000 ש"ח מן הנתבע 1, קבל מאותו נתבע ארבע המחאות נוספות על סך 50,000 ש"ח (תצלומן מופיע במוצגים נ/2, נ/3, נ/4 ונ/5) אשר מועד פרעונן בימים שונים במחצית הראשונה של דצמבר 1988, כלן משוכות על בנק הפועלים סניף הקריה ת"א.

כנגד 4 המחאות אלו נתן 4 המחאות מקבילות בסכומים זהים, כלן משוכות על בנק ערבי ישראלי – כפר חורפיש. (תצלומן מופיע ב- ת/7).

את ההמחאות של טל אורבך הפקיד למשמרת באותו סניף של בנק ערבי ישראלי.

לפני מועד פרעונה של ההמחאה הראשונה הוא פנה אל מנהל הסניף בבקשה לערוך ניכיון להמחאות, ומנהל הסניף הסביר לו כי לא יוכל לבצע ניכיון להמחאות, וגם לא יוכל להשתמש בהן כבטחון או לתת אשראי בגינן, מפני שהתברר לו, למנהל הסניף, בשיחה שקיים עם מנהל סניף הקריה של בנק הפועלים, שקיימים אצלם שיקים מקבילים לשיקים של טל אורבך שהפיק הנתבע מס' 2 בבנק ערבי- ישראלי, שיקים מקבילים בסכומים זהים, בתאריכים סמוכים, ועל כן סוכם בין מנהלי שני סניפי הבנקים האמורים, שלא יעשה שמוש כל שהוא בשיקים שבת/7 ושב- נ/2, נ/3, נ/4 ו- נ/5.

עוד הוא מצהיר, שמאוחר יותר התקשר עם טל אורבך והלה אשר באוזניו שאכן מנהל הסניף של הבנק התובע אשרגם לו את הסיכום שבינו ובין מנהל סניפי הבנקים של הנתבע 2.

טל אורבך ספר לו, שהא גם בקש בעקבות הסיכום האמור, לבטל את השיקים שנתן בידי הנתבע 2 והוא גם הבטיח להחזיר לנתבע 2 את השיקים שקבל ממנו, וזאת לאחר שיתפנה מעיסוקו במערכת הבחירות שבה היה עסוק באותה עת. משבושש טל לקים את הבטחתו פנה הנתבע 2 פעם נוספת, והוברר לו, שטל אורבך מאושפז בבית חולים בגלל התקף לב, ועל כן חדל מפעולות נוספות בענין זה והמתין להחלמתו של טל, ונדהם כשקבל תביעה זו.

טל אורבך בתצהיר שמסר, אף הוא בתמיכה לבקשתו של נתבע 2, החרה החזיק אחרי גירסתו של נתבע 2.

הוא מסביר בתצהירו, כי בניגוד ליתר ההמחאות, שאכן נמסרו לבנק התובע, בתמורה לאשראי שקבל מן הבנק, לא נמסרו השיקים של הנתבעים 2 ו- 4 לבנק לשם ביצוע ניכיון או לשם בטחון או לשם ערבות אלא הופקדו למשמרת בלבד.

הוא מדגיש, כי כל השיקים האחרים הנזכרים בכתב התביעה, באמת נמסרו על ידו לבנק כבטחון בעד הלואות או בעד מסגרת אשראי, וכי בעד כל השיקים הללו, הוא עצמו נתן תמורה לחותמיהם, אבל השיקים של נתבעים 2 ו- 4 נתקבלו על ידו תמורת שיקים מקבילים, משוכים על הבנק התובע והשיקים האלו לא נפרעו ותמורתן נכשלה כשלון מלא ומוחלט.

הוא גם לא קבל מן הבנק תמורה כל שהיא בעד השיקים האלה וימים ספורים לאחר הפקדתם מסר לו מנהל סניף הקריה של הבנק התובע, שההמחאות החתומות על ידי נתבעים 2 ו- 4 אין להן כל ערך, ולא יעשה בהן שימוש כל שהוא. המנהל גם מסר ששוחח עם מנהל סניף בנק ערבי- ישראלי בחורפיש, וסוכם באותה שיחה, ששני הבנקים לא יעשו שום שמוש בהמחאות ובהמחאות הנגדיות שהופקדו בסניפים. טל טוען אפילו, שמנהל הסניף אמר לו, שאין להמחאות כל ערך ולכן הוא יכל לקחתן בחזרה. אבל הוא לא טרח לקחתן כי אין להן ערך.

השיחה התנהלה לפני מועד הפרעון על השיקים, והוא הופתע מאד, שהבנק תובע על פי השיקים.

בחקירתו הנגדית בבית המשפט, חזר טל אורבך על הגרסה בתצהירו, והכחיש שהשיקים נשוא הדיון הפקדו כמו כל השיקים האחרים, שתמיד הפקיד בבנק.

לפי דבריו, היה זה דוקא מרזוק שבקש ממנו לעשות החלפת השיקים והוא הסכים. הוא צריך היה לפרוע יום אחד לפני מרזוק. מרזוק אמר לו, שהוא מתכוון לעשות שמשו בשיקים במידה ויוכל אבל אם הבנק לא יסכים לתת לו אשראי או ניכיון, הוא מרזוק, יחזיר את השיקים. הוא לא טען שמרזוק הפר את ההתחייבות הזאת כשלא החזיר את השיקים מפני שהוא עצמו, טל אורבך, לא יכל היה מסיבות טכניות, להחזיר למרזוק, את השיקים שקבל ממרזוק, גם הנתבע מס' 2 מרזוק, בעדותו בעל פה בבית המשפט, חזר על גרסתו שבתצהיר. הוא הוסיף פרט, שהוא ניסה לעשות ניכיון עם השיקים בבנק בנהריה, ולא הצליח, והשיקים הוחזרו לו והמקור עדיין אצלו ואז פנה לסניף הבנק בחורפיש, וקבל שם כמעט אותה התשובה כמו בנהריה.

הוא התקשר עם טל והלה אשר לו, שגם הוא יודע על עמדת מנהלי שני סניפי הבנקים וטל הבטיח לו להחזיר את שני השיקים, אבל לא קיים את ההבטחה.

בסופו של דבר השיקים המשוכים ע"י טל הוחזרו עם ציון שהחשבון מוגבל. בחקירה נגדית אישר, שבזמן קבלת השיקים מאורבך הוא באמת התכוון לעשות ניכיון בבנק, ונתן לו שיקים נגדיים. אבל עוד לפני שהפקיד את השיקים בבנק עשה את הברור והיה ברור לו כבר, שלא יהיה ניכיון וגם לא ישמשו כבטחון. הוא סיים את עדותו בכך, שביום שעשה את החלפת השיקים עם טל אורבך, חשב שהם טובים ויעזרו לו.

מי שהיה מנהל סניף הבנק התובע בקריה, מר אליעזר טל, העיד שהשיקים נשוא הדיון, הובאו על ידי טל אורבך, כמו שיקים רבים אחרים, שהובאו על ידו, והשיקים חזרו ללא פרעון. ובאותו זמן מר אורבך כבר היה בבעיה, ושיקים רבים של לקוחותיו חזרו ללא פרעון, העד אמר: מאות שיקים. לדבריו כל השיקים שטל אורבךמסר, נמסרו לבנק כבטחון, והבנק פעל בתום לב למימוש הבטחון. הוא מכחיש שאמר לטל אורבך שהשיקים של מרזוק חסרי ערך והוא יכל לקחת אותם.

הוא עצמו לא דבר עם מנהל סניף הבנק בחורפיש עליו השיקים היו משוכים, אבל הוא מאשר, כי היתה שיחה בין פקיד בסניף שהוא נהל לבין מנהל הסניף בחורפיש.

הוא טוען, שזה שגרתי לברר טיבם של שיקים כאשר לקוח מפקיד אותם כבטחון, וכך נעשה גם כאן. עוד לפני כן הודיע לו מנהל הבנק הערבי ישראלי שיש בידיו שיקים נגדיים, חתומים על ידי טל אורבך משוכים על הבנק התובע, ולכן הוא בקש שהשיקים לא יהיו בטחון באף בנק כי הם מקזזים זה את זה, על כך ענה לו מר אליעזר טל, כי הבנק התובע כבר קבל את השיקים כבטחון, והום רואים אותם כבטוחה לכל דבר.

הוא מאשר שאמר לטל אורבך, שהוא כבר יודע, שנתנו שיקים נגדיים על ידו למרזוק, ומשום כך יש סבירות גבוהה, שהשיקים של מרזוק יחזרו מחוללים ולכן בקש מטל – להחליף אותם באחרים, אבל הוסיף ואחר לו, שכל זמן שלא יחליפום – הבנק רואה אותם כבטוחה לכל דבר ובודאי שלא אמר לו, שהוא יכל לקחת אותם.

אותו פקיד, שדבר עם מנהל הסניף בחורפיש מר יובל זדוף, העיד אף הוא שטלפון לסניף הבנק הערבי- ישראלי בחורפיש, כדי לוודא את טיבם של השיקים המשוכים על ידי נתבע 2, שהפקדו על ידי טל אורבך וקבל תשובה, שאלו שיקים טובה, דהיינו טל ומרזוק החליפו ביניהם שיקים כטובה הוא דווח על כך למנהל הסניף שלו.

מנהל סניף בנק ברקליס דיסקונט בנהריה – צ'ראלס דוד, אשר, שמרזוק ניסה לבצע בסניף שלו ניכיון של השיק נ/1.

הוא נהג לפי הנוהל המקובל וטלפן לבנק עליו משוך השיק, מקרה זה, בנק הפועלים סניף הקריה, וגלה, שמדובר בהחלפת שיקים, היתר לא עניין אותו.

הוא לא המשיך בהחלפת אינפורמציה, מפני שלא מתייחסים לשיק במסגרת החלפה כזאת כבטחון, כי לא נשתה במסגרת השיק הזה פעולה העסקית והשיק החזר ללקוח. העד מכחיש שהיה הסכם בינו לבין מנהל סניף בנק הפועלים ששני הסניפים הדדית לא יכבדו את השיקים של לקוחותיהם שהוחלפו בין הלקוחות. הם פשוט החזירו למרזוק את השיקים של טל אורבך שהוא הפקיד וברגע שהיה ברור למרזוק שלא יעשה ניכיון על השיקים של טל אורבך הוא נתן הוראת בטול לגבי השיקים שלו שמשך על בנק ברקליס דיסקונט סניף נהריה ומסר לטל אורבך.

גם מי שהיה מנהל סניף בנק ערבי- ישראלי בכפר חורפיש בתקופה הרלוונטית מר פהד מורד העיד. הוא זכר שמרזוק הפקיד בבנק את ארבעת השיקים נ/2, נ/3, נ/4 ו- נ/5 ובקש לעשות עליהם נכיון. לאחר שנודע לעד משיחה שקיים עם סניף הבנק עליהם היו משוכים השיקים, סניף הקריה של בנק הפועלים, כי מדובר בהחלפת שיקים הודיע ללקוח שלא יעשה נכיון.

השיקים הוצגו על ידי הבנק לפרעון במועדם והוחזרו ללא כבוד והבנק החזירם ללקוח. הוא גם העיד כי הבנק אינו מקבל שיקים מן הסוג הזה כבטוחה.

נאמנת עלי עדותם של מנהלי סניפי הבנקים ובמקום שיש סתירה בין עדותם לבין זו של טל אורבך או בין עדותם לבין זו של מרזוק עאמר, אני מעדיף את גרסתם. אני מקבל כעובדה כי כל אחד ממנהלי הסניפים הודיע ללקוחו שלא יבצע נכיון על השיקים בגלל שמדובר בהחלפת שיקים. אני מקבל כעובדה שמנהל סניף בנק ערבי- ישראלי בחורפיש החזיר למרזוק את כל השיקים החתומים ע"י טל אורבך ומשוכים על הנק התובע, שהוחזרו מחוללים לאחר הצגתם.

בשלב הסכומים התעוררה מחלוקת מלאכותית בין בעלי הדין לגבי שאלת החזקתם הפיסית של ההמחאות נשוא הדיון ע"י הבנק התובע משום שבמהלך ההוכחות הוגשו רק העתקים צלומיים. ב"כ הנתבע טוען כי התובע לא הוכיח את עילתו, משום שלא הגיש את השיקים וכי הצהרת ב"כ התובע שהמקורות של השיקים בידי הבנק אינה הראיה. עוד טוען הוא כי טענה מסוג זה אין צורך לטעון בכתב ההגנה.

אני דוחה את כל הטענות האלו. ההגנה בתיק זה התנהלה במסגרת הנטען בתצהירים התומכים בבקשה לרשות להתגונן ושם לא נטען דבר בקשר עם כך שהשיקים לא נמצאים פיסית בידי התובע, יתרה מזאת יש עדות מפי טל אורבך שהשיקים בידי התובע, שכן הוא מעיד שהפקידם בבנק למשמרת ולא קבלם בחזרה. מעדותו משתמע שמנהל הסניף בקריה אמנם אמר לו שיוכל לקבל את השיקים בחזרה בכל עת שירצה אך הוא לא נטלם מפני שהיה עסוק במערכת בחירות ואח"כ קיבל התקף לב (עמ' 9 לפרוטוקול מיום 2.7.90).

אני דוחה את הטענה, הנתבעת בסכומים כי כתב התביעה אינו מגלה עילה שטרית.

נכון שלא נאמר במפורש בכתב התביעה כי הבנק תובע את הנתבעים 2 ו- 4 ע"פ השטרות, אך הדבר מובן מתוך כתב התביעה. ברור מקריאת כתב התביעה כי התביעה נגד טל אורבך היא לא רק שטרית אלא תביעה חוזית ע"פ חוזי האשראי וההלואות, אך גם ברור כי מושכי השיקים השונים הנזכרים בכתב התביעה נתבעים רק על יסוד העילה השטרית.

אני גם דוחה את הטענה שלא הוכח כי לא התקיים התנאי לפיו רשאי התובע להציג את השיקים.

קודם כל העובדה הזאת נטענת בסעיף 17 לכתב התביעה לגבי המסמכים ת/1 ו- ת/2 הקשורים עם ההלואות שקבל טל אורבך ובסעיף 13 לגבי המסמכים ת/3 ו- ת/4 הקשורים עם מסגרת האשראי שקבל אותו איש.

בתצהירים התומכים בבקשה לראשות להתגונן לא נאמר דבר בענין זה ולכן יש לראות את הנתבעים כמודים בעובדות אלה.

יתרה מזאת, העד אליעזר טל מנהל סניף בנק הפועלים – סניף הקריה בתקופה הרלוונטית העיד שטל אורבך הפך ללקוח מוגבל בסוף אוקטובר 88 לאחר שהוחזרו 10 שיקים. העד הזה גם הגיש את דף החשבון (ת/8) שלפיו ניתן לראות מה היה חובו של טל אורבך במועד הפקדת השיקים.

השאלה היחידה הטעונה הכרעה היא האם יש לראות בבנק "אוחז" בשיקים "בעד ערך" במובן פקודת השטרות.

אין המקרה דנן דומה למקרה שבע"א 665/83 בל"ל בע"מ נ. אליהו בן- עליזה, פד"י ל"ח (4) 281 שב"כ הנתבעים הסתמך עליו. במקרה ההוא לא הוכח שהיה קיים חוב בעת שהבנק התיימר לממש את הבטוחה להיפך הוכח שחשבון הלקוח היה בזכות כאשר השיק נשוא התביעה חזר מחולל במקרה דנן התנאי שבהתקיימו הבנק רשאי לממש את הבטוחה הוכח, מפני שכל עובדה שנטענת בכתב התביעה ולא מוכחשת בכתב ההגנה יש לראותה כמוכחת, ודבר חובו של טל אורבך לבנק לא הוכחש בכתב ההגנה וגם הוכח בעדות מר אליעזר טל ובמסמכים.

ברור מתוך הראיות שהתמורה שנתנה לנתבעים בעד השטרות נכשלה כליל מפני שהנתבעים לא יכלו לעשות נכיון בשטרות שקבלו תמורת שטרות אלו אבל גם ברור מעדות של נתבע מס' 2 כי בשעתו נתנה תמורה בעד השטרות כפי שאמר בעדותו, כי ביום שעשה את ההחלפה עם טל אורבך, חשב שהשיקים טובים ויעזרו לו. הוא גם הודה בבקשתו לרשות להתגונן כי ב- 15.10.88 הפקיד את השיקים נ/1 ו- נ/5 בחשבונו מפני חשב שהם טובים ולכן ביום שנעשתה העסקה שבין טל אורבך והנתבעים היתה זו עסקה בתמורה. העובדה שהתמורה נכשלה כשלון גמור לאחר מכן היא הגנה טובה בתביעתו של טל אורבך כלפי הנתביעם. אין זו הגנה טובה בתביעת הבנק אלא אם יוכח שהבנק ידע על הכשלון הזה לפני שהושלמה המסירה של השיקים והדבר הזה לא הוכח. אם יוכח שהבנק ידע על הכשלון הזה לפני שהושלמה המסירה של השיקים והדבר הזה לא הוכח. הוכח היפוכו של דבר. מעדותו של אליעזר טל – שאורבך לא ספר לו באלו נסיבות קבל את השיקים. נכון שנודע לבנק סמוך מאד לאחר קבלת השיקים שמדובר בעסקת חליפין של שיקים וזאת לאחר שהפקיד זלוף התקשר עם סניף בנק ערבי- ישראלי בחורפיש. זה ארע בכל אופן לאחר שהשיקים כבר נתקבלו בבנק כבטוחה.

מר טל העיד מפורשות שמנהל בנק ערבי- ישראלי בקש אותו ששני הבנקים לא יראו בשיקים בטוחה והוא השיב שבנק הפועלים כבר קבל את השיקים כבטוחה ורואה אותה ככזאת.

אמת היא שבנק הפועלים לא הגדיל את האשראי, או לא נתן את האשראי לטל אורבך בגלל השיקים נשוא הדיון. האשראי הן בצורת מסגרת אשראי והן בצורת הלואות ניתן לפני קבלת השיקים, אבל במסמכים ת/1 עד ת/4 הותנה שכל השיקים שימסור טל אורבך לבנק למטרה כלשהי בין כבטוחה וביןלנכיון ובין למשמרת ישמשו בטוחה ולכן חל בענין זה סעיף 26(א)(2) לפקודת השטרות ואין מנוס ממתן פסק- דין לחובת הנתבעים. השאלה החשובה היחידה היא האם יש פגם בזכות הקנין של הבנק על השטר. גם בענין זה שונה המצב במקרה דנן ממה שהיה בע"א 665/83. במקרה ההוא לא הוכיח הבנק שהסיחור קדם לכשלון התמורה, ואילו במקרה דנן ברור מתחוך הראיות שהתמורה נכשלה רק ברגע שנודע למנהלי שני סניפי הבנקים שהם מחזיקים בשיקים מקבילים, דהיינו השיקים כבר הופקדו בשני הבנקים. בענין זה ראוי לאזכר את דברי המשנה לנשיא בית המשפט העליון מ. בן- פורת בע"א 665/83 הנ"ל:

"זמן הסיחור לעומת הכשלון הוא איפוא קריטי לגבי אוחז בעד ערך, (להבדיל מאוחז כשורה). אפילו סוחר לו בעד ערך בפעל אלא בעד הבטחה מחייבת. מקנה לו מעמדו זה (עקר הסיחור שקדם לכשלון התמורה) זכות תביעה נגד המושך, אף על פי שלזה האחרון הגנה טובה נגד הנפרע".

(ראה שם בעמ' 290 והאסמכתאות הנזכרות שם).

גם הטענה שטוען ב"כ הנתבעים, על יסוד הלכת ע"א 665/83 הנ"ל כי הסיחור במקרה דנן לא הושלם כי:

"הסיחור כרוך לא רק בהעברת החזקה במובן פיסי אלא גם בקיום הכוונה להעביר את הקנין בו במסירה שלמה".

(שם בעמוד הנ"ל) אינה נכונה לענייננו.

היא היתה נכונה אילו היה טל אורבך בא לבנק ואומר שהוא רוצה לעשות נכיון לשטרות ואז היה ברור שמטרת מסירתם היא עסקת נכיון ואם הבנק סי לעסקת הנכיון לא הושלמה ההתקשרות. אולם לפי עדות מרק אליעזר טל השיקי נמסרו לבנק התובע, בדרך הרגילה וכאשר התברר לו טיבם, אמר לטל אורבך שהוא מבקש להביא שיקים אחרים במקומם, אך כל זמן שלא יביא כאלו ישארו השיקים נשוא הדיון כבטוחה, ועדותו מהימנה עלי.

יש לציין שטל אורבך עצמו אינו טוען שנסה לעשות עסקת נכיון אם השיק של מרזוק. כל טענתו היא שלא העבירם לבנק כבטוחה, אלא למשמורת בלבד, דהיינו עד שיתברר עם מרזוק מצליח לעשות עסקת נכיון. אך כאמור אני מע את גרסת מר אליעזר טל.

גם נראה לי שטל אורבך אינו יכל לטעון שהוא מסר שיקים למשמרת בלבד כי בהתחייבויות שחתם ת/1, ת/2, ת/3 ו-ת/4 יש תניה שכל שיק שימסור לבנק רק למשמרת ישמש כבטוחה. פרושו שהוא מסכים שבכל מקרה שהוא מוסר שיק לבנק באופן פיסי, הושלם הסיחור והשיק ישמש כבטוחה, אפילו אם נאמר שהוא למשמרת בלבד.

פסיקתא לאור האמור אני מחייב את הנתבע מס' 2 עמאר מרזוק נעים לשלם לתובע בנק הפועלים בע"מ, סך 100,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום .12.88.

ועד לתשלום בפועל.

ובסכוך של 100,000 ש"ח נוספים בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.



את הנתבעת מס' 4 אני מחייב לשלם לבנק התובע סכום בסך 40,000 ש"ח מיום 12.10.88 ועד לתשלום בפועל.



כן ישלמו הנתבעים מס' 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ש"ח בתוספת מ.ע.מ.


והנתבעת מס' 4 תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ש"ח בתוספת מ.ע.מ ניתן ביום 29.10.92.

נמצאו 100 נושאים רלוונטיים נוספים

1. זיכוי על מכירת סמים לשוטר סמוי
2. פסוריאזיס נכות ביטוח לאומי
3. הצמדה וריבית על פיצויים
4. האם טעות של עורך דין מהווה טעם מיוחד להארכת מועד
5. זכות אסירים מוסלמים לארוחת חג
6. הארכת תוקף פטנט בסיסי
7. פיטורי עובד עקב אי ציות להוראות
8. תאונת דרכים עם 4 כלי רכב
9. דמי שכירות דיירים מוגנים בחנות
10. בקשה להוספת מוצג
11. ערעור על הפחתת דמי שימוש בפסק דין
12. התפטרות בורר
13. פטור ממבחן רישוי ברפואה
14. אחריות שומר באתר בניה
15. סעד מן היושר
16. פיטורי עובד רפא''ל בניגוד להסכם קיבוצי
17. תביעת לשון הרע נגד מבקר על חוות דעת
18. ערעור ברשות ערעור בזכות
19. העדפת תוצרת הארץ במכרזים
20. קניית מכונית גנובה
21. פסיקת הוצאות לבעל דין שאינו מיוצג ע''י עורך דין
22. חישוב תקופת עבודה כוללת בקרן פנסיה
23. אשם תורם בחוזים
24. אזרחות לבן זוג זר
25. ביטול זכרון דברים עם קבלן בניה
26. מצג כוזב באתר אינטרנט
27. פיצוי על אובדן חפצים אישיים בעבודה
28. העברת שיקים לקרוב משפחה בחברה אחרת
29. תביעה בגין אי גילוי מידע רפואי לחולה
30. בקשה להוספת חוות דעת לכתב תביעה
31. לשון הרע דו''ח מבקר המדינה
32. טעות בכדאיות העסקה
33. שיפוצים במקום דמי שכירות
34. התקף לב ביטוח תאונות אישיות
35. פלישה למקרקעין ובניה ללא היתר
36. תיקון כתב תביעה ברשלנות רפואית
37. ערעור על ביטול פסק דין בהעדר הגנה בסדר דין מקוצר
38. התנגדות המשפחה לבדיקת סיבת המוות
39. צו הריסה למבנה על גג בניין
40. פגיעה בשיניים בזמן החלפת גלגל
41. חוסר סבירות קיצונית בהליכי גבייה
42. אי הגשת תיק מוצגים
43. ביטול החלטת הממונה על עבודת נשים
44. חתימה על גב השיק
45. חילופי בעלים במקום עבודה
46. ערר על מעצר בגין הריגה בתאונת דרכים
47. קיצור תקופת צינון עקב צינון פנימי
48. כפל עונש - כפל אישום - סעיף 186
49. חסינות בעל מקרקעין כלפי מסיג גבול
50. גניבת סולר
51. הכנסות מדמי שכירות - השלמת הכנסה
52. עיכוב הליכים בבית משפט בשל הסכם בוררות
53. דברי הסתה בתוכנית רדיו
54. ייצוג עובדי בנק ע''י ההסתדרות
55. ניכוי מס מפיצויים בהסכם פשרה בדיני עבודה
56. חזרה מהודייה בעבירות תנועה
57. הגשת ראיה לא קבילה
58. השבת מס בולים
59. תביעת נזק רכב חונה
60. פיצוי על נזק שנגרם ע''י דחפור צה''ל
61. סעיף 79א
62. פרוטוקול הדיון בבית המשפט
63. התיישנות תביעה בגין ליקויי שמיעה
64. קניית רכב עם פגיעה בשלדה
65. תביעות קטנות שכירות דירה
66. התיישנות תביעת בנק
67. משפט על נהיגה בקלות ראש
68. איחור בתשלום פיצויי פיטורים
69. בקשת הכונס הרשמי לביטול הליכי פשיטת רגל
70. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה
71. העדר חתימה על פסק בוררות
72. היוון קצבת נכות מעבודה לאחר החמרת מצב
73. הפסקת גבייה לאחר בקשת אישור תביעה ייצוגית
74. מהי טענת הגנה מן הצדק
75. בקשה לעכב פרישה מהצבא
76. חישוב נכות לפי תקנות מס הכנסה וביטוח לאומי
77. ערעור על דחיית בקשה לפרק חברה
78. חברות במושבה
79. בקשה לביטול היתר המצאה לחו''ל
80. החזר אגרת חיבור למים
81. התקף לב שופט בית משפט
82. תביעה על קללות
83. ביטול פסק בוררות של בית דין חרדי
84. תביעה להפרת סימן מסחר
85. התפטרות בדין מפוטר עקב צמצום שעות העבודה
86. רישום נחלות בטאבו
87. עבודות חפירה ללא היתר
88. אגרת הנחת צינורות
89. מזונות בני זוג לא מאותה דת
90. תוספת שכר רק לעובדים שהצטרפו לקרן פנסיה
91. צו מניעה להפסקת מימוש משכנתא
92. צירוף נתבעים בית הדין לעבודה
93. ראיות מהימנות לכאורה
94. היתר בניה ללא חתימות שכנים
95. העברת ילדים מארה''ב לישראל ללא הסכמת הבעל
96. ערעור מס רכוש לגבי שווי מקרקעין
97. מעמד עובד
98. עובד זר לא חוקי - תאונת עבודה
99. הפניה בתצהיר לכתב טענות
100. הודעה לצד שלישי הקפאת הליכים





תוכן עניינים

תאונות דרכים
תאונת אופנוע
דיני תעבורה
דריסת הולך רגל
מוות בתאונת דרכים
רשלנות רפואית
תאונות עבודה
תאונות ילדים
תאונה בשטח ציבורי
נזקי גוף
דיני בנקאות
רישוי עסקים
דיני מכרזים
תביעה ייצוגית
דיני מיסים
הוצאה לפועל

מוצרים פגומים
חומרים מסוכנים
תקיפה
תקיפת כלב
לשון הרע
נזקי רכוש
פוליסות ביטוח
פגיעה בעבודה
מחלות מקצוע
נכות כללית
הגנת הצרכן
ארנונה
קרן פנסיה
דיני שטרות
משפט פלילי
פשיטת רגל

קצבת ניידות
נפגעי איבה
נפגעי פוליו
נפגעי גזזת
דיני עבודה
דיני חוזים
משפט מסחרי
נדל"ן / מקרקעין
ליקויי בניה
ירושה צוואה
משרד הביטחון
נישואין - גירושין
דיני מזונות
הסכם ממון
משמורת קטינים
תכנון ובניה




א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   כ
ל   מ   נ   ס   ע   פ   צ   ק   ר   ש   ת

רקע תחתון