קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסק דין בבקשה לביטול פסק בוררות לפי סעיף 79א: מבוא 1. המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק הבורר שניתן על ידי הבורר דניאל עזריאל, אך במהלך הדיון בקדם המשפט הוסכם שאתן פסק דין ללא הנמקה לגופו של ענין לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט וזאת בהסתמך על העדויות, המוצגים והסיכומים שהיו לפני הבורר. למרות הסכמה זו סברתי שמוטב שפסיקתי לא תהא כספר חתום לקורא ולפיכך החלטתי לנמק בקצרה את הטעמים למסקנותי. העובדות 2. ביום 1.11.82 נחתמו שני הסכמים, האחד על-ידי המבקש 1 והשני על ידי המבקשת 2. ההסכמים נחתמו עם המשיבים 1, 3 ו4-. המשיבה מס' 2 הינה אשתו של המשיב 1. בהסכמים אלה הועברו למשיבים חלקים במושע של המבקשים בחלקה 3 בגוש 30340 (להלן: החלקה). במבוא להסכמים נאמר שהמבקשים חתמו עם בעלים נוספים של החלקה על הסכם לפיתוח ובניה של החלקה עם חברת "דניה" חברה לפיתוח בע"מ (להלן: "הסכם דניה). באותו יום נחתמו שתי תוספות לשני ההסכמים, שבהם נאמר שלהסכם המקורי נוסף סעיף 2ג', שבו יאמר: "המוכר (המבקשים - מ' ר') מצהיר כי על פי התכנית והסכמי דניה הזכויות המגיעות לבעלים של 500/47109 חלקים מהחלקה הם 7 (שבעה) חדרים מבונים (והכל בכפוף להוראות הסכם דניה והסכם הבעלים - הסכם שנחתם בין המבקשים והבעלים הנוספים בקשר לחלקה - מ' ר'). בכל מקרה ויוענקו לנכס זכויות נוספות מעל 7 (שבעה) חדרים הם יהיו בלעדיים של הקונה, ללא תמורה נוספת ולמוכר לא יהיה כל חלק בהם". על פי שני ההסכמים מגיעים למשיבים 14 חדרים, שהרי בתוספת לכל הסכם הוענקו להם 7 חדרים. 3. לימים פרשה חברת "דניה" ותחתיה באה חברת "צוותא". במסמך מיום 7.10.88 שנחתם על ידי המבקשים ושהופנה למשיבים ושעליו הם חתמו חתימת הסכמה לתוכנו נאמר: "לכבוד תאריך: 7.10.88 נחום זקן שרה זקן גדעון זקן אבי נחמיה רחוב דגניה 11 ירושלים ג.א.נ., הנדון: חלקה 3 בגוש 30340 - הסכם ביננו מיום 1.11.82 לפי בקשתכם, הננו לאשר לכם הסכמתנו והתחיבותנו כי חתימתכם על הסכמי צוותא וכל נספחיהם לא תהווה עילה על ידינו, או מי מטעמנו, לטעון כי ויתרתם על איזו זכות שהיא שהיתה לכם כלפינו לפני חתימתכם על הסכמי צוותא הנ"ל עפ"י ההסכם, לרבות הזכות הקבועה בתוספת להסכם מיום 1.11.82 (פרט, כמובן, להפחתה הנובעת משינוי התמורה בין הסכמי "דניה" 47% לבין הסכמי צוותא 44.5%). האמור לעיל מתיחס לכל זכות שהיתה ויש לכם כלפינו מכח ההסכם הנ"ל, וכל מסמך שנלווה אליו ונחתם על ידינו. כל זכות שהיתה לכם כלפינו בטרם חתימתכם על הסכמי צוותא, תשמר לכם כלפינו בדיוק באותה מידה ואופן שהיתה לכם אלמלא חתימתכם על הסכמי צוותא ואנו נהיה מנועים לטעון טענה איזו שהיא כי חתימתכם על הסכמי צוותא שינתה זכות איזו שהיא שלכם כלפינו... ולראיה באנו על החתום, (-) (-)) נורית לוי (ירדני) אמנון בן מאיר יושע ע עד לחתימות: (-) יוסי ברזילי מ-זקן אנו מסכימים לאמור לעיל. (-) (-) נחום זקן גדעון זקן (-) (-) שרה זקן אברהם נחמיה ע"י נחום זקן עפ"י יפוי כח". אין מחלוקת שהמשיבים הסכימו, לאור שינוי זה, שזכויותיהם לקבלת חדרים בחלקה יופחתו, משום שזכויות המבקשים קטנו אף הם ל44.5%- תחת 47%, שהיו להם קודם, משמע הפחתה של 2.5%. המשיבים טוענים שמגיעים להם בהתאם לפחות 13.65 חדרים. גירסת המבקשים היא שמגיע למשיבים רק 10.55 חדרים. 4. המשיבים הגישו תביעה לפני הבורר ובה טענו שמאחר והמבקשים הפרו את ההסכם הם זכאים לקבלת 14 חדרים מבונים. המבקשים טענו שיש לדחות את התביעה ולחלופין שיש להעניק למשיבים פיצוי לפי מחיר צוותא. עוד טענו המבקשים, וזו היתה טענתם העיקרית, שאין התחייבות מצידם לתת למשיבים 14 חדרים מבונים ואם הם יקבלו רק חלק מהחדרים, אזי הם זכאים להחזר יחסי מהמחיר ששילמו. מסקנות 5. קראתי את פרוטוקול העדויות וממנו נמצאתי למד, ששזורה בו טענה עיקרית אחת של המבקשים - המשיבים רכשו רק זכויות בניה הנגזרות מהחלק היחסי של החלקה שרכשו מהמבקשים. זכויות בניה אלה נגזרות מהתכנית, מהסכם הבניה ומההסכם שנעשה עם בעלים אחרים. לדעת המבקשים בתוספת להסכם אין התחייבות שלהם להעביר למשיבים 14 חדרים, אלא הצהרה שמבטאת ידיעה של כל הצדדים, שלפי התכנית והטבלה זכאים המשיבים ל14- חדרים מבונים ואם יוענקו זכויות בנייה מעבר לכך, הן תהיינה לקנין המשיבים ללא תוספת תשלום. גם המסמך מיום 7.10.88 לא בא לשנות מהמצב המשפטי הקיים שבין המבקשים למשיבים ואין הוא יוצר חבויות או זכויות חדשות ביניהם. 6. המבקשים העלו טענות נוספות שדינן להידחות: (א) טענת התישנות - אין מקום לטענה זו, משום שהעילה לתבוע את המבקשים קמה רק כאשר לא קיבלו המשיבים את המובטח ומועד זה נקבע החל מהיום שבו עמדו הדירות לחלוקה (סעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958). לפי המסמכים שבתיק, החל מרוץ ההתיישנות רק משנת 1990 או 1991. ב) ביטול מחמת טעות - אף טענה זו דינה להידחות, משום שלא הונחה תשתית ראייתית לקיום התנאים שבסעיף 14 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג1973-. גם התנאי שבסעיף 20 לחוק זה אינו מתקיים, משום שהביטול לא היה תוך זמן סביר. 7. לגופו של ענין נראה לי, שהתכלית המסחרית של הסכם זה תומכת בגישת המשיבים. צודק ב"כ המבקשים שבסעיף 4 להסכם הצהירו המשיבים כי ראו את מסמכי דניה והסכם הבעלים והבינו את והתוצאות המשפטיות הנובעות מהם. ברם, מתוך קובץ המסמכים עב הכרס, לא ניתן להדיוט להבין לכמה חדרים זכאים המשיבים. נושא זה עלה משום שהמשיבים חפצו לדעת איזה פרי יראו בעמלם ובכמה חדרים מבונים יזכו אותם המבקשים תמורת הכספים שמהם נפרדו. יש גם להניח בברור שפרקליטם של המשיבים דחק בהם להעלות את הדברים הללו על הכתב, שחור על גבי לבן. זו היתה ליבה של העיסקה. לולי הצהרה זו ספק אם היתה עיסקה זו באה לעולם. מעו"ד גד ירדני, אחיה של המבקשת, למדו המשיבים מה הן זכויותיהם על פי התכנית החלה (ראה עדותו בעמ' 7 מיום 24.1.96, שלפיה השטח שאותו רכשו המשיבים מקנה להם 14 חדרים, כל חדר בשטח 25 מ"ר; ראה גם עדותו של המשיב 1 בעמ' 3 לפרוטוקול מיום 7.1.96, שגם הוא מדבר על 25 מ"ר לחדר). הטענה שבתוספת להסכם ישנה רק הצהרה שעל פי התכנית זכאים המשיבים ל- 14 חדרים, אינה הגיונית. נכון שהנוסח הוא שהמבקשים מצהירים שמה שמגיע למשיבים על פי התכנית הם 14 חדרים, אך ברור שבהצהרה זו גלומה גם הודיה על ידי המבקשים בזכותם המשפטית של המשיבים. פרשנות זו מתחזקת מהאמור במסמך, בהמשך הדברים, שאם יוענקו לחלקה זכויות בנייה נוספות, מעבר ל- 14 החדרים המבונים, הן יהיו לקנינם הבלעדי של המשיבים. ברור שהצהרה זו ללא השובר בצידה היא אמירה בעלמא. על כך כבר נאמר: "...יש לזכור כי מילה אינה גביש, שקוף ובלתי משתנה. מילה היא מעטה חיצוני למחשבה חיה, והיא משתנה, בצבע ובתוכן, על פי הסיבות והזמן שבהם היא מופיעה. לשון החוזה אמנם חשובה, אך אין היא מכרעת. כאשר אין לדלות מלשון החוזה את משמעות הוראותיו ופשרן ניתן ללכת מעבר למילה הכתובה. בעימות בין לשון החוזה וכוונת עושיו - יד האחרונה על העליונה. המגמה הפרשנית הנאותה היא 'להתיר מוסרותיהן של המילים הכתובות ולהגיע לחקר הכוונה האמיתית'. לפיכך יתכנו מקרים שבהם תגבר הפרשנות התכליתית של החוזה על פי פרשנותו המילולית, והוא כאשר הקשר דברים מצביע על כוונה שונה מזו העולה מן המילים כפשוטן". (שלו, חוזים, מהדורה שניה, עמ' 303-302); ראה גם ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265)." גם האמור במסמך מיום 7.10.88 תומך בגישה פרשנית זו, שהרי הפרוש שבו דוגלים המבקשים בפרוש מסמך זה מותיר אותו ללא משמעות. חלקם של המשיבים במושע לא השתנה, אך קטנו זכויות הבניה שלהם הם זכאים. המבקשים מודים שבכפוף לכך, תעמוד להם כל זכות שהיתה שהיתה להם כלפיהם לפני החתימה על הסכם צוותא. 8. בשאלה מהו שיטחו הממוצע של חדר על פי הסכם דניה, נקבע בו חוות דעתו של המומחה המוסכם, ששטחו של חדר ממוצע הינו בין 25 ל28- מ"ר. לאור חקירתו הנגדית של המומחה ובהתחשב גם בעדויותיהם של עוה"ד גד ירדני ושל המבקש 1, סבורני ששטחו הממוצע של חדר מבונה הוא 26.25 מ"ר. השאלות שנשאל המומחה בקשר להנחיות משרד השיכון אינן רלוונטיות משתי סיבות: האחת, משום שאין מדובר בבניה ציבורית אלא יוקרתית. והשניה, שהיתה התיחסות בשאלות גם להנחיות המאוחרות למועד שבו נעשה ההסכם בין הצדדים. לפי המסמך מיום 7.10.88 מגיע לתובעים 13.25 חדרים, משום שבהסכם צוותא צומצם חלקם של המבקשים מ47%- ל44.5%-. 9. הצדדים לא התיחסו בהסכמים שעשו לשווי השוק של החדרים. שיימסרו למשיבים. ידוע לכל שהמחיר של חדר הוא פונקציה של הקומה, של כיווני האוויר וכיוצ"ב. לפיכך יחול בענין זה סעיף 45 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג1973-. סעיף 5 לחוק המכר, תשכ"ח1967- אינו יכול לחול בהיעדר ראיות בענין זה. גם אין מקום להביא בחשבון את שטחי החדרים על פי הסכמי צוותא, שכן אומד הדעת של הצדדים התגבש בטרם שנעשו הסכמי צוותא ואין ראיה שחל שינוי בהסכם שבין הצדדים לאחר שנחתמו הסכמי צוותא. סיכום 10. המשיבים זכאים ל- 13.25 חדרים בשטח של 26.25 מ"ר לחדר. הקיום של חיוב זה יהיה בבינונית. המבקשים ישאו בשכר טרחת עו"ד של המשיבים בסך 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ, בצירוף ריבית והצמדה כדין. כמו כן ישאו המבקשים בשכר המהנדס ורשבסקי. ב"כ הצדדים ידאגו להחזר אוגדן מסמכי הבוררות לעו"ד דניאל עזריאל.יישוב סכסוכיםפסק דין בפשרה (סעיף 79א')בוררותביטול פסק בוררות