הוגשה בקשה למתן הוראות בה עותר כונס הנכסים לקבוע שאין למשיבה זכות עכבון על המשאית, ובכל אופן, לטענתו, זכות כזו, אם קיימת, נסוגה בפני השעבוד השוטף לטובת הבנק, שהתגבש, והשעבוד הספציפי, אשר נרשמו כדין אצל רשם החברות. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכות עכבון רכב מול שעבוד לבנק: .1ביום 3.1.95 מינה כב' סגן הנשיא, השופט י' לויט, את עו"ד אורן הלפרין כונס נכסים ומנהל זמני על כל נכסי החברות גלרון חברה להובלה (1976) בע"מ וגלרון המרכז לשאיבת חול והובלה (1994) בע"מ וזאת על פי בקשת בנק לאומי לישראל בע"מ, לטובתו הנפיקו החברות אגרות חוב עם שעבודים. כמו כן משכנה החברה גלרון חברה להובלה בע"מ (להלן:נ"החברה") לטובת הבנק בשטר מישכון מיום 20.2.91משאית מרצדס-בנץ 2635מס' רישוי 104- 15(להלן:ב"המשאית"). ביום 17.3.95נתן כב' סגן הנשיא י' לויט, פסק דין לאכיפת השעבודים ומינה את עו"ד הלפרין כונס נכסים ומנהל קבוע לחברה. .2הענין בקצרה המשיבה עופר מירצקי ושות' שכון דן, שותפות רשומה (להלן:ו"המשיבה") השכירה לחברה מושכר - מגרש לחניית כלי רכב וציוד, אשר שימשו את החברות בעיסוקן, הובלות ושאיבת חול. החברה נשארה חייבת למשיבה סכום של כ- 70אלף ש"ח, עבור דמי-שכירות. המשיבה עיכבה את כלי הרכב והציוד להבטחת דמי השכירות. לאחר מו"מ בין הכונס למשיבה, שיחררה המשיבה את הציוד וכלי הרכב, פרט למשאית שערכה עולה על חוב החברה למשיבה, לגביה המשיבה טוענת לזכות עכבון. .3הבקשה שבפני בית-המשפט היא בקשה למתן הוראות בה עותר הכונס לקבוע שאין למשיבה זכות עכבון על המשאית, ובכל אופן, לטענתו, זכות כזו, אם קיימת, נסוגה בפני השעבוד השוטף לטובת הבנק, שהתגבש, והשעבוד הספציפי, אשר נרשמו כדין אצל רשם החברות. לחלופין טוען הכונס, שזכות המשיבה קיימת לכל היותר לגבי התקופה אחרי הכניסה האחרונה של המשאית למושכר. עוד מעלה הכונס טענה, שהמשיבה לא רשמה כל שעבוד על המשאית ובכל אופן מפנה אותה לממש זכויותיה במסגרת דין קדימה לו היא זכאית. .4ביום הדיון שהתקיים בבית-המשפט הודיעו הצדדים שהמשאית נמכרה בינתיים והתמורה הופקדה בפקדון עד להחלטה בדבר זכויות הצדדים. .5המשיבה טוענת, שיש לה זכות עכבון על המשאית וכי זכות זו גוברת על השעבודים שיש לבנק על המשאית. לטענת המשיבה, זכות העכבון המוקנית לבעל מלאכה או קבלן על נכס בו השקיע עבודה ושיפורים, יפה גם לגבי משכיר. ב"כ המשיבה מבקש להסתמך על ע.א. 790/85,143/86 806; 180, רשות שדות התעופה ואח' נ' גדוס, כונס הנכסים ואח’, פ"ד מד (3) 183, ולקבוע שההלכה שנקבעה בערעור הנ"ל חלה גם על זכויות משכיר לגבי פיגור בתשלום דמי שכירות על ידי השוכר. לטענת המשיבה, יש לגזור גזירה שווה בין מתן שרות, שומר וקבלן לבין משכיר ובענין הנדון טוענת המשיבה,שהשרות שהעניקה כאשר נתנה מחסה והגנה למשאית, מהווה השקעה בכלי הרכב שאיפשר לו לתפקד כראוי בשרות החברה. את הטענה בדבר חובה לרשום שעבוד על המשאית, דוחה המשיבה בטענה, שזכות העכבון קיימת לה מכח הדין על פיו היא נושה מובטח מעצם קיום זכות העכבון וכי אין ולא היתה חובה עליה לרשום שעבוד על המשאית. לטענת המשיבה, היא רשאית גם להסתייע בהלכה של "בעלות נחזית" הפועלת לטובת נאמן בפשיטת רגל על פי סעיף 85(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"מ - 1980, הלכה הפועלת לטענת המשיבה לטובתה בענין הנדון, כשם שלטענתה סעיף 19של חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א 1970, פועל לטובתה בהקנותו לה זכות עכבון על המשאית. המשיבה מבקשת לראות בעצם קיום זכות לדין קדימה של דמי שכירות לפרק זמן הקבוע בחוק, הנחיה של המחוקק בדבר חשיבות דמי השכירות בסולם החובות, והקבלה לזכויות קבלן המשקיע בנכס. המשיבה מנמקת את טענתה לזכות עכבון בכך שהמשכיר מאפשר לשוכר על אף קשייו להמשיך ולפעול במושכר, הסכמה שיש בה כדי לשמר את הנכס בפני פגעי טבע והפקרה, פריצות וגניבות וכד'. המשיבה רואה בארכה שנתנה לחברה, פעולה ששיפרה את מצב הבנק כנושה מובטח בכך שאיפשרה את המשך פעילות החברה, ואילו הבנק שעמד מנגד כאשר המשיבה סיפקה השירותים של השכירות, מנוע לטענתה להתכחש לעכבון. .6עלי לקבוע בשאלה אחת ויחידה, והיא אילו מהזכויות להן טוענים הצדדים גוברת על זכויות הצד שכנגד. אינני רואה מקום להתייחס לטענה בדבר מניעות הבנק לטעון נגד זכות העכבון, או להתייחס לטענה בדבר שימור המשאית בפני פגעי טבע, פורצים וכד'. כל אלה טענות הדורשות הנחת תשתית עובדתית, שאין בפני בית-משפט. .7כפי שעולה מן הראיות קיים פסק-דין לאכיפת שעבוד שוטף שהתגבש ושעבוד ספציפי, הכוללים את המשאית. שני השעבודים נרשמו כדין. .8א) על פי ההלכה שנקבעה, ברשות שדות התעופה נ' גרוס, נקבע שבתחרות בין בעל משכון לבין קבלן בעל זכות עכבון, זוכה בעל זכות העכבון לעדיפות ראשונה. בענין הנ"ל חברה בעלת מטוסים נכנסה להליכי פירוק. מטוסיה היו לצרכי טיפול תחזוקה ותיקונים בשטח התעשיה האוירית. שני מנועים היו ממושכנים לחברה בריטית. התביעות שהוגשו שם הוגשו על ידי ששה נושים שטענו לזכויות במטוסים, מכח שטרי משכון, מכח הדין - אגרות ומסים, והתעשיה האוירית שטענה לזכות על סמך זכות עכבון לגבי שני מנועים. ב) לצורך ענייננו אתייחס להכרעה שניתנה שם על ידי כב' השופט א' גולדברג, בתחרות שבין החברה הבריטית, אחת מבעלי המשכון, לבין התעשיה האוירית, הקבלן שהשקיע בשיפור ותחזוקה של שני מנועים שהיו ממושכנים לחברה הבריטית. כב' השופט גולדברג העדיף את הקבלן על בעל המשכון והיקצה לבעל העכבון זכות ראשונה להפרע מהנכס הממושכן וזאת מבחינת שיקולי המדיניות של דיני בטוחות. כב' השופט גולדברג שיווה לנגד עיניו החשיבות שיש לייחס לחיזוק מעמד הנושה המובטח (עמ' 204מול א') הרשום כדין כבעל שעבוד, אולם בסופו של דבר העדיף את זכות הקבלן בנימוק של "שיקולי המסחר התקין והשיקול של שיפור הנכס" (עמ' 205, ו'), תוך הדגשה שזכות בעל המשכון היתה להפרע מהנכס, כפי שמושכן ללא השיפורים שהושקעו בו על ידי התעשיה האוירית - הקבלן לצורך הענין, שם. לפיכך, אין עוד ספק שעל פי ההלכה הפסוקה, ועל פי הדין הקבלן המשקיע את עמלו בשיפור הנכס זכאי לעכב אותו נכס בידיו כדי שווי השקעתו. ג) כאן המקום לציין, שכב' השופט גולדברג אישר את פסק-הדין שניתן על ידי הערכאה הראשונה כב' הנשיא ח' אבנור, וקיבל התוצאה אליה הגיעה כב' הנשיא, על פיה צימצמה זכות העכבון לתיקון האחרון במנועים בלבד, ולא לכלל החובות שנצברו לחובת בעלת המטוסים בתעשיה האוירית. ד) שני הצדדים מבקשים ללמוד מהלכת רשות הנמלים נ' גרוס לענייננו. הכונס סבור, שההלכה הנ"ל נפסקה בענין קבלן בלבד שהשקיע עמלו בנכסים ואילו המשיבה מבקשת לראות דין שווה למשכירה ש"השקיעה" בהעמדת מקום מבטחים לזכות החברה. אני דוחה הקבלה זו בין בעלי הזכויות. ראשית, כפי שנאמר לעיל, אין כל תשתית עובדתית בדבר התועלת וההגנה שהעניק המושכר למשאית או לאפשרות או חוסר אפשרות להשיג מושכר חלופי. אולם עיקר ההבדל הוא בכך, שאין המדובר בעמל והשקעה בפועל במשאית המסוימת. אין מדובר במקום בו ניתן מדי ערב טיפול מיוחד למשאית, שרות תחזוקה או מקום מסויים מלווה באביזרים המשפרים את פעולת המשאית לכשתופעל שוב. המדובר במקום שהושכר לחברה לצורך אחסון כלי רכב וציוד, ותו לא. ה) אין למשכיר, לעומת הקבלן, כל זיקה מיוחדת לנכס המסוים הנמצא במושכר. ו) (1) סעיף 19של חוק התרופות יש לקרוא ביחד עם כל אחד מהסעיפים בחוקים המיוחדים המתיחסים להתקשרות שבין הצדדים, ואשר כתוצאה מהתקשרות זו מוקנית זכות עכבון למתקשר כלפי בעל הנכס. בענין הנדון, אין המדובר בנכס הנכנס בגדר חוק חוזה קבלנות כמוסבר לעיל. (2) אין באמור בסעיף 1של פקודת פשיטת הרגל, להקנות לבעל העכבון זכות עדיפה על בעל משכון רשום כדין. כל שנאמר בסעיף 1הנ"ל הוא שבהגדרת נושה מובטח יש למנות כל בעל שעבוד או עכבון, אולם אין בהגדרה כדי למצוא מענה לתחרות בין הנושים השונים. (3) הטענה בדבר בעלות נחזית אינה ישימה בענין הנדון. הנאמן רשאי אמנם לתפוס נכסים הנכנסים בתחום סעיף 85(3) של פקודת פשיטת רגל, אולם בעל הנכס רשאי להוכיח זכותו נגד הנאמן. אין להקיש מהוראות סעיף 85(3) לענין זכויות המשכיר בנכסים שבמושכר. אילו הבעלות הנחזית היתה חלה לטובת המשכיר על נכסי חברה בהליכי כינוס או פירוק וזוכה לזכות עדיפה על משכון, לא היה עוד טעם במישכון נכסים ולא היה צורך ברישום אצל רשם החברות או רשם המשכונות של שעבודים, כי לפי גירסה זו של המשיבה, כל הנכסים בחצרים של חברה הם נקיים וחפשיים מכל שעבוד. (4) גם לענין חוק המכר, הקונה בתום לב מוגן אך ורק אם רכש את הנכס בהתאם להוראות סעיף 34לחוק המכר, תקנת השוק, ולא יהיה מוגן כנגד בעל זכות עדיפה, אם הטובין יגיעו לידיו בכל דרך אחרת. ז) כמובן, אם הכונס עצמו, לאחר שמונה לתפקידו מאחסן את הנכס, כל הוצאה כזו תחשב הוצאה של הכינוס, אולם לא בכך מדובר בענין הנדון. ח) לענין דמי שכירות קיים הסדר מיוחד בחוק, המקנה למשכיר דין קדימה לקבלת דמי שכירות לפרק הזמן האמור בחוק. דין קדימה זה, הוא ביחסים שבין החברה לבין המשיבה ואינה חלה על נושה מובטח, בשעבוד ספציפי. ט) בעל המשכון נוגס בקנינו של בעל הנכס ביחס לאותו נכס ממושכן כדי החוב המובטח, ואין בידי בעל הנכס לגבור על המשכון אלא על פי דין, ואין צד המתקשר עם בעל הנכס יכול לרכוש זכויות בנכס הממושכן מעבר לזכויות שנותרו לבעל הנכס אחרי המישכון. על סמך כל האמור לעיל, הבקשה למתן הוראות מתקבלת. הכונס זכאי למלוא התמורה שנתקבלה במכירת המשאית. המשיבה תשלם לכונס הוצאות בקשה זו בסכום של 500, 3שקלים + מע"מ (צמוד). ניתן והודע היום, 18.02..96 שעבודבנקרכבזכות עיכבון