קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חישוב פיצויים לעובדת זרה שנהרגה בתאונת דרכים: עובדת ששהתה בישראל עבדה המנוחה במספר עבודות ובמספר מקומות עבודה. אך מובן הוא שבמהלך תקופה כה קצרה, והואיל והמנוחה לא שלטה בשפה העברית, לא עלה בידיה להשתכר אלא סכומים זעומים. השכלתה של המנוחה היתה אחת עשרה שנות לימוד והיא עברה מספר קורסים בילדותה. איני רואה צורך לפרט את הקורסים שעברה שכן מדובר בלימודים ובגיל שלא ניתן להסיק מהם מסקנה כלשהי לגבי יכולת השתכרותה של המנוחה. יחד עם זאת אני מאמינה שהסכומים הזעומים שהמנוחה השתכרה היו גדלים במשך הזמן ונראה לי, לפיכך כי שכר של 3,500 ש"ח נטו הוא שכר המשקף את כישוריה ויכולת השתכרותה של המנוחה. התובעת 1 הינה בתה של המנוחה , אשר היתה בת שנתיים ושלשה חודשים בעת האסון. עוד בעת חייה של המנוחה התגוררו המנוחה והתובעת 1 בדירה ביחד עם התובעת 2, היא סבתה של התובעת 1 ואמה של המנוחה (להלן: "הסבתא"). המנוחה היתה אם חד הורית ומכל מקום את חייה בישראל עשתה ללא בן זוג. התובענה הוגשה כנגד חברת הביטוח אשר בטחה את הרכב בו נסעה המנוחה בעת התאונה. בין התובעת 1 והסבתא מחד גיסא, לבין חברת הביטוח מאידך גיסא ניטש ויכוח, אשר למהות סכומי הפצויים שראוי לפסוק לתובעות עקב אובדן המנוחה. 1. אובדן תמיכת הוריה: פרקליטי בעלי הדין נתחו בסיכומיהם את ראשי הנזק השונים והבהירו כי בשים לב להיוותרה של התובעת 1 יתומה כליל קיימת בתיק זה, לכאורה, שאלה מיוחדת בדבר זכותה של התובעת 1 לקבל פיצוי לא רק עבור הידה "שלה", אלא גם עבור ידת משק הבית. הנתבעות טוענות כי הואיל והתובעת 1 נותרה ללא משק בית במובנו הקלאסי, והואיל והיא מתגוררת בבית סבתה, אין מקום לפסוק פיצוי עבור ידת משק הבית. אני סבורה כי אין לקבל טענה זו. משק הבית של המנוחה, לפני מותה, אינו שונה ממשק הבית לאחר הפטירה. בשתי התקופות דרו בני המשפחה תחת אותה קורת גג ומשק הבית, לרבות תשלומי שכר דירה, ארנונה, חשמל וכד' המשיכו לחול והצורך לממנם נותר על כנו, גם לאחר האסון. לא מיותר לציין שגם אם היתה מתקבלת טענת הנתבעות כאילו אין מקום לפסוק פיצוי עבור ידת משק הבית הרי אין ספק בעיני שצריך היה לפסוק פיצוי מתאים ברכיב אחר. כך למשל ראוי היה לפסוק פיצוי עבור הוצאות מוגברות לסבתא, וזאת במקום ידת משק הבית. בשים לב לסכומי השתכרותה הנמוכים של המנוחה ולהוצאות ההכרחיות אשר הוצאו על ידי המנוחה והסבתא בעת מגוריהן המשותפים ביחד עם התובעת 1 מדובר בהוצאות מוגברות, אשר סכומן זהה פחות או יותר "לשוויה" של ידת משק הבית. רואה אני עצמי פטורה מהדיון בשאלה אם התובעות זכאיות להוצאות מוגברות או שמא לידת משק הבית, לא רק משום שמדובר בסכומים בערכים דומים אלא בעיקר משום שמתכונת החיים המשותפת של המשפחה דמתה, מבחינה כלכלית לזו של בני זוג וילדם. בנסיבות אלה סבורה אני כי ראוי לפסוק כאן את הפיצוי על פי הרכיבים "הקלאסיים" המוכרים בתביעת תלויים. לפיכך אני קובעת כי בראש הנזק של אובדן תמיכת המנוחה זכאית התובעת 1 לפיצוי בשיעור כדלקמן: א. שתיים מתוך שלוש ידות ממועד התאונה ועד היום, כשסכום זה נושא ריבית חוקית מאמצע התקופה. ב. שתיים מתוך שלוש ידות מהיום ועד הגיעה של התובעת 1 לגיל 18. ג. ארבעה שלישים של ידה ממועד הגיע התובעת 1 לגיל 18 ועד הגיעה לגיל 21. ד. שווין של שלוש ידות הינו 3,500 ש"ח בחודש נטו. אובדן שירותי אם: רכיב פיצוי נוסף אשר התובעת 1 זכאית לקבל הינו ראש נזק, שהוכר בפסיקה במקרים דומים כאבדן שירותי אם. במקרה זה, הואיל ועם מותה של המנוחה נותרה התובעת 1 ללא הורה שיגור עימה דומה כי "שירותי אם" הינם נושא רגיש ומורכב. אני סבורה כי אין מקום להכנס לחישובים מדוקדקים ואני פוסקת ברכיב זה פיצוי גלובלי בסכום של 140,000 ש"ח. תביעת הסבתא: הסבתא תובעת אף היא בתביעה זו הן את שווי ההטבה שהיא מיטיבה אגב טיפולה בתובעת 1 והן את הפסד ההשתכרות שנובע מהצורך להקדיש את זמנה לטיפול בתובעת 1. אכן עילתה של המיטיבה, הסבתא, הינה שונה במידת מה מראש הנזק של אובדן שרותי אם, אם כי יתכן שיש לעיתים חפיפה מסוימת בין שני סוגי הפיצוי. בשים לב שלסבתא לא היתה חובה חוקית לטפל בתובעת 1, היא מונתה כאפוטרופא מרצונה, והיא מקדישה את זמנה ומרצה לטיפול בילדה רכה בשנים, אשר בגלל האסון אין מי שיטפל בה זולת הסבתא. דומה כי ראוי לפסוק לסבתא פיצוי מסוים עבור הצורך לטפל בתובעת 1 מחד גיסא, ולהתחשב מאידך גיסא בצמצום אפשרויותיה להיות מועסקת ולהשתכר יותר. גם כאן דומני כי ראוי לפסוק סכום גלובלי בהביאי בחשבון הן את כושרה של הסבתא להשתכר מלכתחילה והן את הצרכים המשתנים של התובעת 1 במהלך חייה. יש לציין בהקשר זה כי אין צרכיה של ילדה בת 3 כצרכיה של ילדה בת 10, ולאחר מכן בת 18 ואף בת 20 שנה. אני פוסקת, איפוא, בפריט זה פיצוי לסבתא בסכום כולל של 150,000 ש"ח. 4. הוצאות קבורה: על פי הדין זכאיות התובעות לפיצוי עבור הוצאות קבורה והלוויה. הוצאות אלה הוכחו כדבעי ואני פוסקת איפוא סכום כולל של 4,750 ש"ח בצרוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 15.8.95 ועד ליום התשלום בפועל . אינני רואה מקום לפסוק לתובעות פיצויים ברכיבים נוספים הן משום ששכרה המוגבל של המנוחה לא איפשר, אפילו לא ארעה התאונה, לרכוש פריטים נוספים. כך גם טענותיהן של התובעות בענין הפסד משכנתא. בענין זה לא הוכחו היתרונות הכלכליים שהיו צפויים מקבלת ההלוואה המובטחת במשכנתא ובלאו הכי לו היתה המשפחה מקבלת הלוואה כזו, היה צורך להחזירה למלווה ואגב כך היתה נגרעת מבני המשפחה הכנסה המיועדת למטרות אחרות. הואיל ופסקתי פיצוי עבור אבדן תמיכת האם בילדתה התלויה בה דומני כי גם הדין וגם ההגיון, ובשים לב למסכת הראיות, אינם מצדיקים פיצוי נוסף הקשור לעניין המשכנתא. ניכויים: מן הפיצויים האמורים לעיל יש לנכות את קצבת השארים המשולמת לתובעות על ידי המוסד לביטוח לאומי. הצדדים חלוקים אשר לתקבולי "השלמת הכנסה" שהתובעת 1 עשויה לקבל מהמוסד, אולם בהתאם לתעודת עובד צבור מיום 7.5.99 זכות זו תשלל מהתובעת 1 אם הפיצוי שישתלם לה יעלה על 200,000 ש"ח. הואיל וסכום הפיצוי בהתאם לפסק דין זה יעלה על סך של 2000,000 ש"ח יש להתעלם מהזכות להשלמת הכנסה, אשר, כאמור, התובעת לא תזכה בו בנסיבות העניין. סיכום: לאור קביעותי דלעיל אני פוסקת לתובעות את הסכומים כדלקמן: א. סך של 120,000 ש"ח עבור אבדן שרותי אם, לתובעת 1. ב. סך של 150,00 ש"ח ישולם לסבתא עבור תמיכתה וטיפולה בתובעת 1, לרבות הפסד השתכרותה של הסבתא, לעבר ולעתיד. ג. ישולם לתובעת 1 הסכום המתקבל כתוצאה מהחישוב האקטוארי המגבש את ההפסדים הנזכרים בסעיף 1 לפסק דין זה. באי כוח הצדדים יערכו בענין זה חישוב משותף תוך 10 ימים מהיום (תקופת הפגרה תבוא במנין הימים), ואם לא יעלה בידם להגיע להסכמה ימונה אקטואר על ידי בית המשפט לערוך חישוב. ד. הוצאות קבורה והלוויה בסך 4,750 ש"ח. הסכומים האמורים בסעיפים א, ב ישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. הסכום האמור בסעיף ד' ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 15.8.95 ועד למועד התשלום בפועל. ה. מתוך הסכומים הנ"ל יופחת השווי המשוערך והמהוון של תגמולי המל"ל על פי חוות דעת אקטוארית מועדכנת שתוגש על ידי הצדדים בהסכמה לבית המשפט תוך 10 ימים מהיום (תקופת הפגרה תבוא במנין הימים), בהעדר הסכמה ימונה על ידי בית המשפט אקטואר לעריכת חישוב מעודכן. כמו כן ינוכה מתוך סכום הפיצויים כל סכום ששולם על ידי הנתבעות כתשלום תכוף כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום התשלום ועד היום. בנוסף ישאו הנתבעות בהוצאות התובעות ושכר טרחת פרקליטיהם בסך השווה ל- 13% מהסכום הפסוק בצרוף מע"מ ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. פרקליטי התובעות יגישו בתוך 10 ימים מהיום תכנית להשקעת כספי התובעת 1. פיצוייםתאונת דרכיםעובדים זריםמקרי מוות