קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא יחסי עובד מעביד עם אגד: .Iההליך .1ערעור על פסק-דין חלקי של בית-הדין האזורי בירושלים (אב-בית-הדין השופט הראשי גוטמן: נציגי הציבור - ה"ה גיספאן ויואלי: תב"ע מג/357- 3ו-מג/ 31-3) שקבע "כי בין "אגד" לתובע לא נתקיימו יחסי עובד ומעביד" ודחה את התביעה נגד "אגד" מחמת חוסר סמכות. .2עתירתו של המערער בבית-הדין האזורי היתה לפיצויי פיטורים ולשכר עבודה מולן, משתי נתבעות: "אגד" ו"עזרה". בדיון המקדמי כפרה "אגד" בדבר היותה מעבידתו של המערער ו"עזרה" הצהירה, כי היא המעבידה. על-פי בקשת המערער החליט בית-הדין קמא לפצל את הדיון ולברר תחילה מי משתי הנתבעות היתה מעבידתו של המערער. מכאן פסק-הדין החלקי נשוא הערעור. .3א) העובדות נקבעו על-ידי בית-הדין קמא בזו הלשון: "התובע נתקבל לעבודה, על-ידי אגד, כפוקד. התובע הועסק על-ידי אגד כפוקד במחוז ירושלים תקופה של למעלה מחמש שנים. הוראות כיצד לבצע את עבודתו כפוקד, פיקוח על עבודתו, דיווח על שעות העבודה, נעשו על-ידי אגד. בתקופת עבודתו של התובע כפוקד, קיבל התובע מאת אגד: כרטיס נסיעה חינם במחוז ירושלים, רשות לאכול במסעדת עובדי וחברי אגד, בגדי עבודה (מעיל גשם, מגפיים וכובע הנושא שם של אגד). התובע פוטר מעבודתו על-ידי אגד. שכרו של התובע שולם לו, מדי חודש בחודשו, על-ידי עזרה, אשר נשאה אף בתנאיו הסוציאליים של התובע. התובע ידע, בכל תקופת עבודתו כפוקד באגד, כי עזרה היא זו המשלמת את שכרו ונושאת בתנאיו הסוציאליים כאמור": ב) לעובדות אלה יש להוסיף עובדות משלימות כלהלן: (1) עבודתו של המערער התחילה ביולי 1976והסתיימה ב- 16.10.1981על-פי הודעת פיטורים ניתנו לו על-ידי מר יהודה לוי, מנהל המחלקה לסטטיסטיקה ב"אגד" ירושלים. (2) ב- 25.6.1976הופיעה בעתון "הארץ" מודעה שבראשה הסמל של "אגד" והאומרת כי - "למחלקת הסטטיסטיקה באגד דרושים פוקדים לעבודה קבועה (אפשרי גם פנסיונרים). בדבר פרטים לפנות בין השעות 8.00- 15.00לבית אגד ת"א, דרך פתח-תקוה 142, חדר 307". (3) המערער, שהינו ירושלמי, נסע לתל-אביב, הציע את עצמו כפוקד והופנה למחלקה לסטטיסטיקה של "אגד" בירושלים. (4) בירושלים נתקבל המערער לעבודה על-ידי מר משה רכניץ, מנהל המחלקה לסטטיסטיקה ב"אגד" ירושלים (עד פברואר 1979). (5) "עזרה" היא אגודה שיתופית לשירותי ניקיון בע"מ ו"אגד" היא אחת מלקוחותיה. .4בית-הדין האזורי פסק, כי "אין ספק כי בתובע, ביחסיו עם אגד, נתקיימו הסממנים העיקריים המראים, כי בעבודתו השתלב התובע במפעלה של אגד". בית-הדין הדריך את עצמו על-ידי ההלכות שבעניין הרשקוביץ (דב"ע שם/129-3, [1]), לפיהן, כאשר צריך לברר מי משניים הוא המעביד, יש חשיבות רבה לשאלה, "מי רשאי לפטר ובפני מי מתפטרים" (שם, [1], בע' 259). במקרה דנן "אגד" היא שפיטרה את המערער, משמע שהיתה רשאית לפטרו. על אף כל אלה קבע בית-הדין האזורי, ש"אגד" לא היתה מעבידתו של המערער, מפני ששכרו של המערער (כולל תנאים סוציאליים) שולם לו על-ידי "עזרה" ולא נוצר מצב בו שני מעבידים (פוטנציאליים) "מנערים חוצנם" מהיות "מעביד" (ראה עניין הרשקוביץ, שם, [1], בע' 260). .5בערעורו טען המערער, כי הוא התקבל לעבודה על-ידי מנהל מחלקת הסטטיסטיקה ב"אגד" ירושלים, אליה הופנה על-ידי משרד "אגד" בתל-אביב בעקבות מודעה שפרסמה "אגד" ב"הארץ". נוצר קשר חוזי בין "אגד" לבינו וכל הסימנים מעידים על היותו בלעדית עובדה של "אגד". לא היה לו כל מגע עם "עזרה", אשר אין לה סניף בירושלים. טופס 101שמולא על-ידו נמסר למנהל המחלקה לסטטיסטיקה ב"אגד" ירושלים, והלה שלחו לתל-אביב. אין הוכחה ש"עזרה" אכן שילמה את השכר "מכיסה", או שימשה רק צינור להעברת כספים. .6בא-כוח "עזרה" טען, כי מרשתו היא אגודה שיתופית, שמטרתה להעסיק חברים בשירותי ניקיון ושמירה, ובין היתר, גם כפוקדים ב"אגד" בכל הארץ . האגודה מונה 600- 800חברים, שאינם חברים ב"אגד". ל"אגד" אין שום אינטרס כספי ב"עזרה". בדבר נסיבות קבלתו של המערער לעבודה, הצביע הפרקליט המלומד על האמור בסעיף 5שבתצהיר רכניץ; " .5אני מלאתי עבור התובע את הטופס המתאים של הנתבעת 2(עזרה) ושלחתיו לנתבעת 2בכדי להקל על קליטתו של התובע אצל הנתבעת 2". דא עקא, שהטופס הנ"ל (טופס של "עזרה") לא הוגש, לא נמצא ואיננו בתיק. אשר לפיטורי המערער, טען הטוען, כי הסמכות לפטר היתה בידי "עזרה" והא ראיה, ששני המכתבים נ/ 2ו-נ/3, שהופנו ל"מבטחים" כדי להסדיר תשלום פיצויי הפיטורים, יצאו מאת "עזרה". כאשר נשאל הפרקליט המלומד על-ידי בית-הדין באילו נסיבות "נולד" נ/3, ענה, שלא ניתן להשיב על כך: אין מכתב מ"אגד" ל"עזרה" בעניין זה ואין גם מכתב פיטורים מ"עזרה" למערער. .7בא-כוח "אגד" הצהיר, כי אין לו מה לטעון. .8בעת ההתייצות להכנת פסק-דין התברר, כי אין בתיק תקנון אגודת "עזרה" - אגודה שיתופית לשירותי ניקיון בע"מ. על-פי החלטת הנשיא הומצא לבית-הדין עותק מעודכן של התקנון, כפי שהיה בתוקף בעת התחלת העסקתו של מר קיפניס ביולי .1976מעיון בתקנון שהוגש למדים, כי מטרתה ה"אופרטיבית" של האגודה (תקנה 2 (א)) היא - "לבצע שירותי ניקיון ואחזקה במבנים וכל הכרוך בזה". .Iiפסק-דין .1נשוא הערעור אינו טיב היחסים שהיו, אם בכלל, בין המערער לבין "עזרה" (ומה גם - במאמר מוסגר - שמטרתה של "עזרה" היא ביצוע שירותי ניקיון ואחזקה ולא העסקת "פוקדים" - ראה סעיף 8להליך). על כן אין להידרש לשאלה, אם המערער נראה בעיני "עזרה" כ"חבר" האגודה ובמה התבטאה "חברותו" (ב-נ/ 3מבקשים מ"מבטחים" לשלם פיצויים לחבר קיפניס) או שמא היה בעיני "עזרה" בבחינת עובד (ב-נ/ 2מדובר על פיטורי העובד קיפניס). עניינו הוא במסכת היחסים שבין "אגד" לבין המערער. .2מקביעותיו של בית-הדין האזורי עולה, כי ביחסים שבין "אגד" למערער נתקיימו כל האיפיונים שביחסי עובד-מעביד, להוציא פרט אחד שעליו ידובר בהמשך. ייאמר תחילה, שאנו סומכים את ידינו על קביעותיו של בית-הדין קמא, שהמערער נתקבל לעבודה ופוטר על-ידי "אגד", כי הוא היה משולב ב"אגד", סר למרותה, היה נתון לפיקוחה, מסר לה דוחות, וכו'. אלא מאי? המשכורת והנלווה לכך שולמו על-ידי "עזרה", והמערער ידע על כך. בשל כך נחרץ הדין לשבט. .3נחזור לעניין הרשקוביץ: הסימנים והסממנים לפיהם נקבע שם, כי המעביד היה "המשקם" (שם, [1], ע' 259, סעיף 4(א)-(ד)), ישימים, בשינויים המחויבים, לקביעה, כי "אגד" היתה מעבידתו של המערער. הכוונה ליצירת יחסי עובד-מעביד ולפיטורים ולעובדה הנוספת "כי המערער עצמו ראה כמעבידו את 'המשקם'" ולכך חשיבות רבה כאשר "השאלה היא, מי משניים הוא מעביד" (שם, [1], ע' 260, סעיף 6- ההדגשה שלנו) וזאת לזכור: המערער ראה את "אגד" כמעבידתו. .4השוני הוא בכך, שלהרשקוביץ שילם "המשקם" שלוש מהמשכורות ואילו "אגד" לא שילמה מאומה למערער. מבלי להתחקות מחד גיסא אחרי מקורות המימון של "המשקם" והיעוד הסוציאלי שהוא בא למלא ומאידך גיסא אחרי הסידורים שהביאו את "עזרה" - אגודה לניקיון ושמירה - לשלם משכורת לפוקדי "אגד", יפעל בית-הדין על-פי הכלל שהוטבע בדב"ע שם/129-3, [1], הנ"ל, לאמור: "בפנינו מצב שבו צריך לברור בין שניים ולהחליט, מי מהם היה המעביד: במצב כזה יתן בית-הדין משקל רב ביותר לתשובה לשאלה, מי רשאי להביא את היחסים לידי גמר: מי רשאי לפטר, ובפני מי מתפטרים" (שם, [1], ע' 259, סעיף 5- ההדגשה שלנו). .5סוף דבר: על-פי מכלול הנסיבות, כולל המבחן האחרון דלעיל, אנו קובעים, ש"אגד" היתה מעבידתו של המערער. משמע, הערעור מתקבל, פסק-הדין החלקי מתבטל והעניין מוחזר לבית-הדין האזורי להמשך דיון. אין צו להוצאות.אגדיחסי עובד מעביד