קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מענק מיוחד לגמלאי עובד מדינה: .1ההליך .1בבית-הדין האזורי בירושלים (אב-בית-הדין - השופט נויגבורן; נציגי ציבור - ה"ה פסטרנק וגרבלסקי; תב"ע מד/33-3) התבררה תובענתו של המערער (להלן הגימלאי) בעתירה לחייב את המדינה לשלם יתרת "מענק מיוחד" בעקבות פרישה מהעבודה. בית-הדין האזורי דחה את התביעה ומכאן ערעורו של הגימלאי לבית-דין זה. .2העובדות הצריכות לערעור, כפי שקבען בית-הדין האזורי, הן: א) הגימלאי עבד בשירות המדינה החל מיום 8.9.1949ועד ליום 31.8.1978, עת פרש לגמלאות עם הגיעו לגיל פרישה; ב) עם הפרישה לגמלאות קמה לגימלאי זכות לקצבה מלאה וזאת משתלמת לו מאז; ג) החל מיום 1.9.1978ועד ליום 31.8.1980עבד הגימלאי בשירות המדינה - עבודה חלקית - בתפקיד שהיה ביסודו זהה לתפקיד שמילא בטרם פרש לגמלאות; ד) העבודה בפרק הזמן 1.9.1978- 31.8.1980היתה על-פי חוזה מיוחד ועם סיומה שולמו לעובד-הגימלאי פיצויי פיטורים; ה) הגימלאי היה עובד משרד החינוך והתרבות. החל מיום 1.9.1969- תפקידו היה "מפקח" ביחידה "קמ"ט - חינוך יהודה ושומרון", ומקום עבודתו היה "בית-אל". באותו תפקיד עשה עד לפרישתו לגמלאות וגם לאחר מכן, עת עבד על-פי חוזה מיוחד; ו) "תקן" המשרה שבה עבד הגימלאי עד לפרישתו לגמלאות, וגם לאחר הפרישה (כעובד על-פי חוזה מיוחד), לא בוטל; ז) ביום 25.7.1980נחתם "הסכם" בין הממשלה בשם המדינה ובין "ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל" ו"הסתדרות עובדי המדינה" (בהסכם כתוב "שניהם באמצעות המורשים לחתום מטעמם", כאילו בשניים מדובר ולא באחד, עת השני הוא "אורגן" של הראשון) (להלן - ההסכם). הסעיפים הרלבנטיים שבהסכם מובאים בסעיף 3שלהלן. ביום 21.6.1981כתב נציב שירות המדינה מכתב ליו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, מכתב שאותו ביקש לראות כ"נספח" להסכם. הסעיף הרלבנטי שבאותו "נספח" מובא בסעיף 3שלהלן. .3ההסכם "הואיל וביהודה ושומרון, חבל עזה, צפון סיני, דרום סיני (להלן - האזורים) מועסקים עובדי מדינה בעלי משרות במשרדי הממשלה (להלן - המשרות) אשר הסכם זה חל עליהם. והואיל והצדדים מעוניינים להסדיר את התנאים להם יהיו זכאים עובדי המדינה באזורים שמשרותיהם מתבטלות ולעובדים שפרשו בגיל 65בתקופת הסכם זה". " .2בהסכם זה א) 'עובד' עובד קבוע או עובד לא קבוע בשירות המדינה; ב) 'עובד קבוע' - עובד אשר קיבל מינוי על-פי חוק המינויים. ג) 'עובד לא קבוע' - (1) עובד על-פי חוזה רגיל; (2) עובד על-פי חוזה מיוחד; ובתנאי שהחלו את עבודתם באזורים לפני .13.4.1978 .3(1) למען מנוע ספק הסכם זה יחול על עובדים שמשרותיהם בוטלו או שתבוטלנה בתקופת ההסכם ובתנאי שהחלו לעבוד באזורים לפני 13.4.1978או שהמכרז על משרתם פורסם לפני 13.4.1978, והמשיכו לעבוד באזורים אחרי 13.4.1978לפחות עד ל-1.4.1979, או עד לביטול המשרה. (2) הסכם זה יחול גם על מי שפרש לגמלאות בגיל 65אחרי .31.3.1979 .5 עובד שמשרתו באזורים מתבטלת יהא זכאי לזכויות כדלקמן: א) זכות לשיבוץ במשרד ממשלתי בהתאם לכללים האמורים בהסכם זה ובתקשי"ר, ובמקרה של סתירה בין הסכם זה לבין התקשי"ר בעניין השיבוץ, יגבר האמור בהסכם זה. ב) זכות לפרוש משירות המדינה בתנאים האמורים בהסכם זה". הנספח " .5עובד מדינה שהשלים 10שנות עבודה בשטחים, שמשרתו לא בוטלה ואשר ירצה לפרוש משירות המדינה ופרישתו תתואם עם משרד האם והממשל הצבאי, יהיה זכאי להטבות הנובעות מהסכם זה כמי שמשרתו בוטלה והתפטר, למעט הזכות לשיבוץ". .4עיקר טענתו בבית-הדין האזורי של הפרקליט אשר ייצג את הגימלאי היתה, כי יש לראות את עבודתו של הגימלאי בשירות המדינה, היינו העבודה שעד לפרישה לגמלאות והעבודה לאחר הפרישה, מכוח "חוזה מיוחד" - כחטיבה אחת ומשכך הדבר יש לראותו כמי שעבד ב"שטחים" 11שנה ומגיע לו כל המתחייב מההסכם. כנגד הטענות בשם הגימלאי טענו בשם המדינה, כי אין רציפות זכויות בגין העבודה עד לפרישה לגמלאות ואחריה, וכי ההסכם כלל אינו חל, באשר לא התקיימו בתובע התנאים להחלתו עליו. .5בפסק-הדין שבערעור קבע בית-הדין האזורי, כי: " .8ביום 31.8.1978פרש התובע משירות המדינה. הוא הפסיק להיות עובד קבוע והחל להיות זכאי לגמלה. בזה הופסק הקשר בינו לבין המדינה. אמנם נכון הוא, כי מייד לאחר מכן המשיך התובע לעבוד על חוזה מיוחד, אולם אין לראות בכך המשך שירותו, אלא התחלת שירות מחדש, במעמד שונה ובמסגרת משפטית שונה. שוב אין התובע עובד קבוע, אלא עובד על-פי חוזה מיוחד, כאשר כל זכויותיו נמנות מיום התחלת הקשר החדש. פרישתו לגמלאות מתחה קו על העסקתו הקודמת והחלה תקופת עבודה חדשה". לגופו של עניין פסק בית-הדין האזורי, כי לא קמה לגימלאי-התובע כל זכות שלה טען, לא מכוח ההסכם ולא מכוח הנספח שהיווה חלק הימנו. .2פסק-דין .1לעניין זכות כוח ההסכם, יש לבחון בראש ובראשונה את השאלה, אם ההסכם חל על הגימלאי-המערער. את התשובה לשאלה זאת יש, כמובן, לחפש בהסכם עצמו. .2את התשובה נמצא במספר סעיפים שבהסכם. נפנה תחילה לסעיף 3(1). ומה אומר אותו סעיף? הוא אומר, כי ההסכם חל על עובדים "שמשרותיהם בוטלו או שתבוטלנה בתקופת ההסכם...". והרי משרתו של הגימלאי לא בוטלה כלל (סעיף 2, פסקה ו', שבחלק iלעיל). מכאן, שמכוח אותה הוראה אין הגימלאי בא בגדר ההסכם. .3מכאן לסעיף 3(2) שבהסכם. ומה אומר אותו סעיף? הוא אומר שההסכם "יחול גם על מי שפרש לגמלאות בגיל 65אחרי 31.3.1979". ואכן פרש הגימלאי-התובע לגמלאות בגיל 65, אך הוא פרש לפני 31.3.1979- הוא פרש ביום .31.8.1978מכאן, שגם מכוח אותה הוראה שבהסכם - אין הוא בא בגדר ההסכם. אף ממכלול הסעיפים האופרטיביים שבהסכם עולה ברורות, שאין הם ישימים לגבי הגימלאי, עת רואים את ההסכם כשלמות ועת אין מתעלמים ממטרת ההסכם כפי שזאת נוסחה במבוא להסכם (מובא בסעיף 3שבחלק iלעיל), אשר בלשון ההסכם "... מהווה חלק בלתי-נפרד הימנו". .4נותרה הטענה, שהזכות קמה מכוח הנספח להסכם. אותו נספח בא ליתן תשובה לעובד מדינה ב"שטחים", אשר: א) "השלים 10שנות עבודה בשטחים"; ב) "שמשרתו לא בוטלה" ג) "(ו)אשר ירצה לפרוש משירות המדינה...". .5שתי שאלות עולות לעניין זכאות מכוח הנספח, וזכאות יכולה לקום, רק אם התשובה לשתיהן תהיה חיובית. השאלה הראשונה היא, אם הגימלאי-התובע "השלים 10שנות שירות בשטחים" לעניין אותו נספח. כדי להשיב בחיוב על השאלה יש לראות את כל שנות עבודתו של הגימלאי בשירות המדינה כחטיבה אחת. בדין קבע בית-הדין האזורי בפסק-הדין, שאין הדבר כך: עם פרישתו של עובד מדינה לגמלאות עקב הגיעו לגיל פרישה - מסתיימים יחסי עובד-מעביד בינו ובין המדינה והמעגל נסגר. כל עבודה בעקבות התקשרות שבאה אחרי הפרישה לגמלאות מהווה פרק חדש ואין עמה המשכיות. כך הדבר מעצם הפרישה לגמלאות, לפחות - פרישה בגיל פרישה. משכך הדבר - לא עבד הגימלאי, לעניין הנספח, בשטחים, אלא שתי שנים. זאת ואף זאת: את הנספח יש לקרוא כאחת עם ההסכם, והרי ההסכם עצמו קובע, שהוא חל על עובדים "שפרשו בגיל 65בתקופת ההסכם". ושוב, הגימלאי לא פרש בתקופת ההסכם ביום אחרי 1.4.1979(סעיף 11להסכם: "תוקף הסכם זה מיום 1.4.1979"), אלא לפני כן; ונוסיף, סעיף 3(2) להסכם קובע, הרי, שההסכם "יחול גם על מי שפרש בגיל 65אחרי 31.3.1979". ללמדך, שהנושא מוצה בהסכם עצמו ואין לחפש פיתרון בנספח למי שכבר פרש ולא למי "שירצה (לשון עתיד) לפרוש". .6כל אשר נאמר בסעיפים הקודמים לא בא אלא להשלים ולהבהיר את אשר נאמר כבר בפסק-הדין שבערעור, כך שהתוצאה היא, שדין הערעור כי יידחה ודין פסק-הדין של בית-הדין האזורי, הוא, כי יאושר - מטעמיו. מאחר ומדובר בגימלאי - גימלאי שפרש משירות המדינה אחרי שלושים שנות שירות - אין בית-הדין רואה לנכון לחייבו בהוצאות ערעור זה, כפי שטוב עשה בית-הדין האזורי עצמו עת לא חייב את התובע בהוצאות.מענקעובדי מדינהגמלאים