קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערר על רישום בפנקס הקבלנים: העוררת רשומה בפנקס הקבלנים כחברה קבלנית לעבודות הנדסה בנאיות. בהתאם לסעיף 4(א)(6), לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות תשכ"ט- 1969 (להלן: "החוק"). היא סווגה בקבוצת רישום ג' ענף 100 סוג 1 בשנת 1991, והחל משנת 1994 צורפה גם לענף 200 סוג 1, כהגדרתם בתוספת הראשונה לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים) תשמ"ח- 1988 (להלן: "תקנות הסיווג"). בראשית שנת 1996, עתרה העוררת להעלות א סיווגה לסוג 2. לבקשה צורפו מסמכים שונים המעידים, לטענתה על קיומן של דרישות התקנות להעלאת הסיווג האמור. המשיב דחה את הבקשה הואיל וסבר שכיוון שלא ביצעה, היא עצמה את העבודות המהוות בסיס לבקשתה, אין מקום להעלאת סיווגה. אין חולק שהעוררת לא ביצע הפעל את אותן עבודות שאליהן סמכה את בקשתה להעלאת הסיווג. השאלה שבמחלוקת בין הצדדים היא, האם הדרישה זו של ביצוע עבודה בפועל, היא תנאי הכרחי לצורך העלאת הסיווג. או שמא די לנו בכך שהעוררת, באמצעות ועל- ידי אחרים, "סיימה" עבודות בהיקף הנדרש. לעניין מחלוקת זו, נדרשת החלטה. דיון: בתמצית, טוען ב"כ העוררת כי כל שעל הרשם לשקול הוא אם "הקבלן סיים עבודות בהיקף הדרוש". "סיום" עבודות בהיקף הדרוש המוגדר בתקנות הוכח במקרה דנן ואין רלוונטיות לשאלה מי ביצע בפועל את העבודות. הדרישה לביצוע בפועל, איננה קיימת בלשון החוק והתקנות ולא ניתן, על כן, לקרוא לתוך החוק את מה שאין בו. עונה המשיב, כי מטרת החוק להבטיח את כלל הציבור מפני שרלטנים אשר בהתנהגותם יגרמו לנזקים; מטרה נוספת היא להבטיח את הציבור כי הקבלן המבצע את העובדות יהיה מאומן ובכל כישורים כנדרש. שכן, הסכנה לציבור היא בביצוע עבודות הבניה הנדרשת ולא בהתקשרות חוזית שבין יזם, כמו העוררת, לבין מבצע. לאור האמור, על המבקש להעלות את סיווגו חלה חובת ההוכחה כי בהיותו "קבלן" כנוסח החוק סיים עבודות בניה בהיקף הדרוש. המשמעות היא "ביצוע בפועל של העבודות". במחלוקת זו מן הראוי לאמץ את דעתו של המשיב: סעיף 1 לחוק קובע: "קבלן לעבודות הנדסה בנאיות" - מי שקיבל על עצמו עבודות אלה למען אחר...". היינו, קבלן מי שמבצע בעצמו עבודות למען אחר. מי שנרשם בפנקס כקבלן מסווג בתחילה בסוג 1 (תקנה 2 לתקנות הסיווג). תקנה 3(א) לתקנות הסיווג מסדירה את התנאים לשינוי סיווגו של קבלן וכך נכתב שם: "בתום 12 חודשים מתאריך אישור סוגו הקודם, רשאי הרשם להעלות סיווגו של קבלן על- פי בקשתו לסוג אחד גבוה מן הסוג בו הוא מסווג, אם נוכח כי הקבלן סיים עבודות בהיקף הנדרש". העבודות בהיקף הדרוש מצויינות בסעיף 1 לתקנות: "עבודות באתר אחד בהיקף של 80% מן ההיקף הכספי המרבי המותר בסוג שסווג הקבלן". העוררת אכן הציגה חוזים של עבודות בהיקף הנדרש, אך העבודות המפורטות באותם חוזים לא בוצעו על- ידה. אלא ע"י אחרים, שהתקשרה עמם בהסכם שיבצעו עבורה את העבודה הנדרשת. מטרת החקיקה היתה להבטיח את הציבור מפני ביצוע רשלני של עבודות בניה. על כן הוגבל העיסוק בקבלנות רק למי שיש בידיו ידע מקצועי, כח אדם, כלים לבצע את העבודות בהיקף הנדרש. החוק איננו מסדיר רישום של "יזמי עבודות הנדסה" ועל כן הקבלן המצויין בתקנה 8, הוא הקבלן המוגדר בסעיף 1 לחוק, מי שקיבל על עצמו (ההדגשה שלי א.ק.) עבודות אלה למען אחר. במבוא להצעת החוק נכתב בין היתר "על אף חשיבותה הרבה של העבודה הקבלנית עדיין אין חוק הקבוע את התנאים מבחינת הידע, הנסיון, היכולת הכספית והציוד שאותם חייב למלא אדם או גוף המקבל על עצמו לבצע עבודות בניה. עוסקים בדבר גם אנשים בלתי מאומנים שמלבד הנזק המגיע מהם במישרין הם אף גורמים בתחרות לא הגנת לירידת היעילות של עבודות הבניה בכללה. עובדה היא שהבינה בישראל לוקה בכמה חסרונות. מצב הבטיחות בעבודה זו אינו מניח את הדעת. יש מקרים רבים של ביצוע בלתי תקין ואף של בניינים רעועים". יפים גם הדברים המצוטטים מפיו שלכ ב' השופט לנדוי (כתוארו אז) בע"א 451/66 שרה וישעיהו קורנפלד נ' מרדכי שאולוב פ"ד כא(1) 810: "המשיב הראשון הוא סנדלר והמשיב השני עוסק בייצור מרצות ומוזאיקה. באחד הימים נטרו ביניהם לנסות את מזלם בקבלנות בניין... רשלנות המשיבים טמונה קודם כל בעצם העובדה, שהם קיבלו על עצמם תפקיד אחראי על הקמת בית מגורים ללא כל הכשרה מקצועית לכך. לענין זה אין כל הבדל בכך אם הם ביצעו בעצמם את העובדה הלקויה או שהשתתפו בביצועה, אם לאו, כפי שסבר השופט המלומד". בעת הרישום הראשוני בפנקס לא ניתן להציג ולהצביע על "ביצוע בפועל" של עבודות קבלנות, שכן, הביצוע מותר רק למי שנרשם כקבלן. לכן, הסתפק המחוקק בשלב זה, בהצגת כישורים ונסיון בתחום הבניה. לא כך כאשר מבקשים להעלות את הסיווג. הדרך הנכונה לפי החוק לבחון בקשה לסיווג היא ביחס לעבודות שאותו קבלן כבר ביצע. ביצע בפועל. רק כך יוכל הרשם להשתכנע כי הקבלן מאומן, בעל ציוד, וכח אדם לביצוע העבודה הנדרשת. תאריך -1574/97 מי שנרשם כבר בסיווג מסויים והוכיח את יכולתו, רשאי כרצונו, לבצע בעצמו את העבודה בהיקף המתאים, ורשאי הוא להעסיק קבלני משנה לצורך כך. אך מי שטרם נרשם בסיווג המבוקש וכישרונו, כפי שהוצג בפני הרשם, הוא בכך שהוא יודע לבחור בין קבלני משנה את הטוב יותר, לא יוכל להסתפק בכשרון זה להעלאת הסיווג. החוק אינו מסדיר פעילות יזמים כבר ציינו לעיל. מהמסמכים שהוגשו למשיב על- ידי העוררת, עולה כי זה תחום עיסוקה. היא התקשרה עם מזימני עבודות בחוזים לביצוע העבודות בהיקף העולה על היתר בסיווגה, אך מאחר ולא היא ביצעה את העבודות כקבלן, אלא העבירה לאחרים, לא פעל המשיב כנגדה. את חולשתה זו אין היא יכולה להפוך ליתרון בדרכה להעלאת הסיווג. אשר על כן מן הראוי לדחות את הערר. העוררת תשא בהוצאות בסכום של 25,000 ש"ח + מע"מ בריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל. קבלןערר