פיטורים של נכה מלחמה

העובד הוא נכה מלחמה כמשמעות הדיבור בתקנות העסקת נכי מלחמה, תשי"א-1951, ולכן נדרשת הסכמת הרשות המוסמכת מכוח אותן תקנות להפסקת עבודתו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אישור פיטורים של נכה מלחמה: .1ההליך .1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי לעבודה בנצרת (השופט גוטמכר - אב-בית-הדין; ה"ה וינשטיין ואגמון - נציגי ציבור; תב"ע מב/76-3) אשר דחה מחוסר סמכות את תביעת המערער להצהיר, כי לא נותקו יחסי עובד ומעביד בינו לבין המשיבה. .2העובדות, כעולה מפסק-הדין שבערעור ומיתר המסמכים שהוגשו בבית-הדין האזורי ובבית-הדין הארצי, הן: א) המערער (להלן - העובד) הועסק כשוחט אצל המשיבה (להלן - המעבידה) בתקופה מאפריל 1977ועד מאי 1981; ב) העובד הוא נכה מלחמה כמשמעות הדיבור בתקנות העסקת נכי מלחמה, תשי"א-1951, ולכן נדרשת הסכמת הרשות המוסמכת מכוח אותן תקנות להפסקת עבודתו; ג) הרשות המוסמכת נתנה ביום 18.6.1981את הסכמתה להפסקת עבודתו של העובד אצל המעבידה. הרשות הסתמכה, בין היתר, בהחלטתה על הסכם שנחתם בין הצדדים ואשר פרטיו יפורטו להלן (להלן - ההסכם); ד) בהסכם התחייבה המעבידה לשלם לעובד סך של 000, 60שקל; המעבידה פירשה את האמור בהסכם כאילו הוא מתייחס לסכום "ברוטו" וניכתה ממנו מס בהנחה שהסכום המוסכם שולם כפיצויי פיטורים מוגדלים; ה) העובד סבר, כי הסכום המוסכם היה צריך להשתלם לידיו במלואו כ"נטו", ומשלא קיבלה המעבידה את גרסתו - עתר לבית-הרין האזורי בתביעה להצהיר, כי יחי עובד ומעביד בינו לבין המעבידה לא נותקו; ו) בית-הדין האזורי דחה, כאמור, את התביעה מחוסר סמכות. .3בתחילת הדיון בערעור הסכימו הצדדים כדלקמן: "הפלוגתה היחידה העומדת לפני הצדדים היא, באם יש לפרש את הסכם הפרישה, כאילו הסכום הנקוב בו (000, 60שקל) הוא 'נטו' או 'ברוטו', וזאת לאור העובדה שזאת גם העתירה היחידה כיום". על יסוד הסכמה זאת נתן אב-בית-הדין החלטה, על-פיה אכן זוהי הפלוגתה העומדת להכרעה והטיל על הצדדים לסכם טיעוניהם בכתב. .4לאחר שניתנה ההחלטה, בעקבות ההסכמה, ביקשה באת-כוח העובד לבטלה בטענה, כי אין די בנימוקים משפטיים לצורך הכרעה בסוגיה, אלא שיהיה צורך לשמוע ראיות להבהרת ההסכם. בא-כוח המעביד התנגד לביטול ההחלטה. אב-בית-הדין דחה את הבקשה ועיקר נימוקיו היו, כי סוגיה זו נקבעה כפלוגתה עוד בפני רשם בית-הדין האזורי וכן כי העובד היה מיוצג בבית-הדין הארצי ובאתכוחו הסכימה, כי הפלוגתה תידון על-פי סיכומים בכתב. .5הסעיפים הצריכים לענייננו בהסכם שנחתם בין הצדדים ביום 18.6.1981הם: " .2לחיסול סופי ומוחלט של כל תביעותיו ודרישותיו מהמפעל, מכל סוג שהם, ישלם המפעל לעובד סכום סופי של 000, 60שקל, אולם מסכום זה יש להפחית את הפרשות המפעל בגין פוליסת ביטוח מנהלים שנעשתה לזכות העובד באמצעות 'הסנה' או חברת ביטוח אחרת בשיעור של % 8.3ממשכורות העובד ופירותיהן, אשר הופרשו לזכות פוליסת ביטוח מנהלים על שם העובד (להלן - הפרשות ה-%8.3). 5(א) בתוך 15יום מתאריך חתימת הסכם זה ישלם המפעל לעובד מחצית הסכום האמור בסעיף 2לעיל, ואילו המחצית השניה תשולם לעובד בתוך 30יום מתאריך חתימת הסכם זה, ובתנאי שהעובד חתם על המסמכים הנדרשים לפי סעיף 3להסכם זה. המפעל יזמן את העובד לצורך חתימת מסמכים כאמור. .9 עם חתימת הסכם זה ותשלום הסכום האמור בסעיף 2לעיל לא יהיו לעובד שום תביעות או דרישות או טענות כלשהן נגד המפעל או מישהו ממנהליו מחמת שום עילה שהיא, לרבות פיצויי פיטורים, שכר עבודה לכל סוגיו ומרכיביו, זכויות סוציאליות ונילוות, חופשה שנתית, ביטוחים למיניהם, הודעה מוקדמת וכל כיוצא באלה. העובד מוותר בזאת מראש ולחלוטין על כל תביעה שיכולה להיות לו נגד המפעל באשר ההסדר בהסכם זה הוא הסדר של פשרה בין הצדדים ומוסכם על שניהם מרצון טוב בלי אונס או כפיה. .10 הסכם זה בא להיענות להוראות סעיף 28לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, באשר הסכום האמור בסעיף 2לעיל כולל בתוכו פיצויי פיטורים בעד תקופת עבודתו אצל המפעל". .6בסיכומיה בכתב טענה באת-כוח העובד שתי טענות חלופיות: הראשונה - כי הסך של 000, 60שקל הינו תשלום הוני כפיצוי על הפרת חוזה ובתור שכזה אינו חייב במס. השניה - אף אם מדובר בתשלום החייב במס, הרי שההסכם קובע שהעובד יקבל לידיו את מלוא הסכום של 000, 60שקל, וכי המס ישולם על-ידי המעבידה. את טענתה האחרונה ביססה באת-כוח העובד על האמור בסעיף 2להסכם, בו נאמר, כי "ישלם המפעל לעובד סכום סופי של 000, 60שקל", כי באותו סעיף נקבע מהו הסכום שינוכה מאותם 000, 60שקל, ומכאן כי חזקה על הצדדים, כי לניכוי זה בלבד התכוונו, וכן על האמור בסעיף 5להסכם, על פיו הסכום המוסכם היה צריך להשתלם בשני חלקים ומאחר ובתשלום הראשון שולמו לעובד 000, 30שקל, הרי שברור שהמחצית השניה חייבת להיות זהה לזו הראשונה. .7בא-כוח המעביד בטיעוניו טען, כי הסכום שהוסכם הוא "מענק עקב פרישה" כלשון סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה ובתור שכזה הוא חייב במס בשיעור שנקבע, וכן כי משנקבו הצדדים בסכום מבלי לציין במפורש כי ב"נטו" עסקינן - הכוונה היא ל"ברוטו" והמעביד חייב מכוח החוק לנכות את הסכומים אותם ניכה ולהעבירם לתעודתם כפי שעשה. .8עקב תקלה שנפלה במזכירות בית-הדין התעכב מתן פסק-הדין. .2פסק-דין .1השאלה הראשונה הדורשת הכרעה היא, באם התשלום שהוסכם לשלמו לעובד הוא פיצוי על הפרת הסכם או פיצויי פיטורים מוגדלים. .2בסיכומיה טענה באת-כוח העובד, כי העובד הועסק בחוזה לתקופה קצובה וביססה טענתה על כך, שהסכם העבודה היה בתוקף עד 31.3.1982; משפוטר העובד טרם אותו מועד - זכאי הוא לפיצוי. בטענה זו אין כל ממש. העובד הועסק על-פי הסכם עבודה קיבוצי שתוקפו עד המועד הנקוב, אך אין פירוש הדבר, כי לכל העובדים המועסקים במפעלה של המעבידה חוזה אישי המחייב להעסיקם עד תום תוקפו של ההסכם הקיבוצי. ההסכם הקיבוצי המיוחד שהוצג בבית-הדין אינו דן בסדרי פיטורים, ולא תמצא בו כל הוראה המחייבת את העסקת העובדים עד תום תוקפו, וכן לא מצויה בו הוראה המונעת פיטורי העובדים בדרך המקובלת במשק הישראלי. בבית-הדין האזורי לא נטען כלל, שהעובד פוטר בניגוד להוראות ההסכם הקיבוצי, וטענה זו, אף אם ניתן היה להעלותה בשלב הערעור, בנסיבותיו של ערעור זה חייבת היתה להיתמך במסמך כלשהו. מן האמור עולה, כי העובד לא היה זכאי כלל לפיצוי על הפרת חוזה. .2עיון בהסכם כשלמות מביא למסקנה, כי בפיצויי פיטורים מדובר. סעיף 2להסכם (סעיף 5לחלק י) דן בהפחתת הפרשות המפעל בגין ביטוח מנהלים בשיעור של % 8 1/3מהמשכורת; מן המפורסמות שאינן צריכה ראיה היא, שהפרשה בשיעור זה ל"ביטוח מנהלים" הינה הפרשה בגין פיצויי פיטורים. אף בסעיף 9להסכם, המונה את דרישות או טענות העובד נגד המעבידה, מנויים תשלומים בגין עבודה (שכר) והפסקתה (פיצויי פיטורים), אך לא תמצא רמז לפיצוי בגין הפרת חוזה. על כל אלה נוסיף, כי ההסכם קובע במפורש בסעיף 10, כי הוא בא להיענות להוראות סעיף 28לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, והוא כולל בתוכו פיצויי פיטורים בעד "תקופת עבודתו של העובד". אם תיטען הטענה, כי לא כל הסכום עליו הוסכם בא לכסות חיוב בפיצויי פיטורים, הרי שמן האמור בסעיף 9להסכם ניתן ללמוד, שיתרת התשלום באה לכסות חיובי "שכר עבודה" (במובנו הרחב), החייבים בניכוי במקור בשיעורי מס שאינם פחותים מאלה שנוכו מן העובד, שעה שהסכום חושב כולו כתשלום עבור פיצויי פיטורים. .3באשר לשאלה, אם החיוב בהסכם היה ב"נטו" או ב"ברוטו", הרי שדרך המלך בנקיבת סכומי שכר עבודה ופיצויי פיטורים הינה נקיבתם בסכום ה"ברוטו", שעה שעל המעביד מוטלות חובות מכוח חוקים שונים לבצע ניכויים מאותו "ברוטו". הצדדים רשאים להתנות ולקבוע, כי העובד יקבל לידיו תשלום "נטו" ואזי יחולו תשלומי החובה השונים על המעביד, עליו החובה "לגלם" את הסכומים המשתלמים לעובד. נותר לנו לבחון, אם אכן כך הסכימו הצדדים בענייננו. .4אין לראות בדיבור "סכום סופי" בסעיף 2להסכם קביעה כאילו זהו הסכום המלא שישולם לידי העובד, ופירושו הנכון של אותו דיבור הוא, שהסכום הינו סופי במובן זה שלעובד לא תהא כל תביעה אחרת כלפי המעביד. העובדה, שהצדדים כתבו בהסכם שמן הסכום האמור ינוכו הסכומים שהצטברו בפוליסת ביטוח המנהלים, פירושה, שהסכום של 000, 60שקל כולל בתוכו את התשלומים האמורים, ואינו בא בנוסף אליהם; אין ללמוד מן האמור, כי הוסכם שלא ינוכו מן הסכום תשלומי חובה מכוח חוק. גם העובדה, שהמעבידה שילמה לעובד 000, 30שקל כתשלום ראשון, אינה תומכת בגרסת העובד. כל אשר נעשה כאן היה לטובת העובד בכך, שהמחצית הראשונה של התשלום במלואה הועברה לעובד, בעוד שמן המחצית השניה נוכה המס המתחייב מן החוק; מן החומר שבתיק אף עולה, כי המעבידה פנתה לפקיד השומה בעפולה על מנת לקבל הנחיות בקשר לסכום שעליה לנכות, ותשובת פקיד השומה ניתנה רק ביום 11.8.1981, דהיינו לאחר המועד שבו היתה אמורה להשתלם מחציתו הראשונה של הסכום המוסכם, וברור שבעת ששולמה מחצית זו לא ידע המעביד כמה מס עליו לנכות. .5העולה מן האמור הוא, כי העובד לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו ולא הוכיח כי הוסכם בינו לבין המעבידה שהסך של 000, 60שקל ישולם לידיו "נטו". .6הערעור נדחה. העובד (המערער) ישלם למעבידה (המשיבה) הוצאות בסך של 000, 30שקל בצירוף מע"מ. אם סכום זה לא ישולם תוך 30יום מיום מתן פסק-דין זה, ייווספו אליו הפרשי הצמדה וריבית כמשמעם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, מיום מתן פסק-הדין ועד ליום התשלום בפועל.נכותפיטוריםניצולי שואה