פיצויי פיטורים של מזכ''ל

ביום 30.4.1980פוטר המזכ"ל מעבודתו במועצה לרגל המצב הכספי הקשה שאליו נקלעה המועצה קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצויי פיטורים של מזכ''ל: .1ההליך .1בית-הדין האזורי בתל-אביב (אב-בית-הדין - השופט גוטמן; נציגי הציבור - ה"ה כהן ורענן; תב"ע מ/1831-3), קיבל את תביעת המשיב (להלן - המזכ"ל) למתן פסק-דין המצהיר, כי יש לראות את תקופת עבודתו של המזכ"ל בשירות המערערת (להלן - המועצה), לצורך חישוב קצבתו, ככפולה ממה שהיתה למעשה, וכן קיבל חלקית את תביעתו לתשלום פדיון חופשה; מאידך גיסא דחה בית-הדין האזורי את תביעותיו של המזכ"ל לתשלום פיצויי פיטורים, פיצויים על פיטורים שלא כדין, שכר עבודה מולן, תמורת הודעה מוקדמת על פיטורים, וכן דחה עתירה למתן פסק-הדין המצהיר, כי פיטוריו של המזכ"ל היו שלא כדין. מכאן הערעור של המועצה וערעור שכנגד של המזכ"ל. .2עובדות המקרה, כפי שנקבעו על-ידי בית-הדין האזורי, וכפי שעולה מחומר הראיות שהיו בפני בית-הדין האזורי, הן כדלקמן: א) המזכ"ל עבד בשירות המועצה מאז שנת 1959ועד פיטורים ביום 30.4.1980; ב) "ביום 1.1.1976החליטה המועצה להחיל על המזכ"ל הוראת התקשי"ר, לפיה תראה תקופת שירותו של המזכ"ל לצורך חישוב קצבתו כפולה משהיתה למעשה"; ג) בכל תקופת עבודתו במועצה היה המזכ"ל מבוטח בקרן פנסיה מקיפה של מבטחים; ד) ביום 30.4.1980פוטר המזכ"ל מעבודתו במועצה לרגל המצב הכספי הקשה שאליו נקלעה המועצה; יחד עמו פוטרו גם כל עובדי המועצה פרט לאחד; ה) "אין חולק על כך, כי (למזכ"ל) ניתנה הודעה מוקדמת על פיטוריו של חודש ימים"; ו) "לאחר שהתובע קיבל את הודעת הפיטורים, ביקש מאת יו"ר הנתבעת, השופט ה. ש. לוונברג ז"ל, לאשר לו תשלום פיצויים כפולים וזאת בהסתמך על החלטת הנתבעת. השופט המנוח נעתר לבקשת התובע והורה למנהל הכספים בנתבעת, העד שרון, לערוך את חישוב הפיצויים כך, שתקופת כהונתו תיראה כפולה משנות שירותו בפועל": ז) אולם ביום 12.5.1980שינה השופט לוונברג את דעתו והורה לשרון לשלם למזכ"ל פיצויי פיטורים על בסיס של חודש לשנה, "וזאת עד להודעה חדשה"; ח) "הוראה זו של השופט המנוח באה לאחר שהעד שרון ועוד עובדים של הנתבעת אמרו לשופט המנוח, שלא יהיה מספיק כסף לשלם פיצויים רגילים, אם ישלמו פיצויים כפולים לתובע"; ט) "בנסיבות אלה ובשים לב למצבה הכספי של הנתבעת הסכים התובע לקבל את פיצויי הפיטורים כשהם מחושבים לפי חודש בשנה וזאת כמקדמה"; י) "כדי לחייב את הנתבעת על-פי תקנונה דרושה החלטה של אחד ממוסדותיה או שתי חתימות של מורשי חתימה"; יא) "המזכ"ל מקבל פנסיה מוקדמת ממבטחים". .3מאחר שהמזכ"ל לא קיבל פיצויי פיטורים, אלא על בסיס של חודש אחד עבור כל שנת עבודה, והקצבה שהוא מקבל גם היא אינה מחושבת על בסיס של תקופת עבודה כפולה מזו שעבד למעשה, ובהתחשבנות הסופית נתגלו חילוקי דעות אחרים בין הצדדים, הגיש המזכ"ל תובענה לבית-הדין האזורי ובה תבע כמפורט בסעיף 1לעיל. .6בית-הדין האזורי פסק: א) אמנם הוסכם בין המזכ"ל לבין השופט לוונברג המנוח, כי עם פיטוריו יהיה המזכ"ל זכאי לפיצויי פיטורים בשיעור של שתי משכורות חודשיות עבור כל שנת עבודה, וזאת במקום ההסכם בדבר הקצבה הכפולה, אולם הסכם זה לא אושר על-ידי המועצה ואינו מחייב אותה; ב) לפיכך נשארה שרירה וקיימת זכותו של המזכ"ל לכך, שקצבתו תחושב על בסיס של מספר שנים כפול מזה שעבד בפועל; ג) מאז תחילת עבודתו היה המזכ"ל מבוטח בקרן "מבטחים", ועל כן "יש לראות את התחייבותה של הנתבעת, כהתחייבות ששיעור קצבת התובע מאת 'מבטחים' תהיה כאילו היה מבוטח ב'מבטחים' תקופה כפולה מזאת שעבד אצל הנתבעת, הכל על-פי תקנות קרן הפנסיה מקיפה של 'מבטחים'"; ד) אין לקבל טענת המועצה, כי ההחלטה בעניין זה לא ניתנת לביצוע. לבית- דין זה, כבית-דין לעבודה, ידוע, כי ניתן להבטיח לעובד בקופת גמל זכויות של ותק תמורת תשלום על-פי חישוב אקטוארי; . . . . . . . . . . . . . . . . יא) לפיכך הצהיר בית-הדין האזורי על זכותו של המזכ"ל לקבל קצבה על בסיס מספר שנות עבודה הכפול משנות עבודתו במועצה "הכל על-פי תקנות קרן הפנסיה של 'מבטחים'", על חובתה של המועצה לגרום לכך שהוא יקבל מ"מבטחים" קצבה כאמור, וכן פסק למזכ"ל פדיון חופשה בשל 392.70, 3שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. יתר תביעותיו של המזכ"ל נדחו. בית-הדין פסק למזכ"ל הוצאות בסך 000, 10שקל. .7המועצה מערערת על ההצהרה בדבר הקצבה הגיעה למזכ"ל, על הכללת "התוספת הגלובלית" בחישוב פדיון החופשה, ועל חיובה בהוצאות. עיקר טיעונה בערעור היה: א) בית-הדין האזורי טעה בקבעו שהמועצה היתה חייבת לגרום לכך שהמזכ"ל יקבל קצבה המחושבת על בסיס ותק כפול; מייד עם קבלת ההחלטה על כך הוסבר על-ידי מנהל הכספים, שאין אפשרות מעשית לבצע את ההחלטה, וגם המזכ"ל ידע על כך; ב) ההצעה לביטוח מנהלים של המזכ"ל לא סוכמה ולא הובטח דבר; ג) העתירה בדבר זכותו של המזכ"ל ל"פנסיה כפולה" הועלתה רק כעתירה חלופית. תביעתו העיקרית היתה לפיצויי פיטורים כפולים; ד) למעשה ההחלטה בוצעה על-ידי "ביצוע בקירוב", שהרי המזכ"ל מקבל קצבה רגילה מ"מבטחים" ובנוסף לכך קיבל פיצויי פיטורים מלאים, ועוד 854, 137ל"י מכספי ההפרשות של החברה לקרן "תעוז"; עד שבסופו של דבר קיבל המזכ"ל "שתי מנות": מנת פנסיה ומנת "פיצויי פיטורים"; ה) מפסק-דינו של בית-הדין האזורי עולה, כי המזכ"ל קיבל יותר ממה שהיה מקבל אילו היתה מתבצעת ההחלטה המקורית של החברה, וזאת מבלי שיחויב לתרום את חלקו; ו) לפחות מן הדין לקבוע, ש"החובה אשר מוטלת על המערערת תהיה בניכוי מס הכנסה"; .8א) המזכ"ל מצידו הגיש ערעור שכנגד על דחיית תביעותיו לתשלום "כפל פיצויי פיטורים", מלוא פדיון חופשה בסכום שתבע ושל דחיית תביעתו להודעה מוקדמת של שלושה חדשים; ב) בתגובה לערעור המועצה טוען המזכ"ל: (1) המועצה התחייבה להבטיח כי הקצבה שהמזכ"ל יקבל מ"מבטחים" תשולם על בסיס כפל השנים שהלה עבד בשירותה בהיותו מבוטח ב"מבטחים". המועצה מעולם לא חזרה בה מהתחייבות זו; (2) על אף ההתחייבות החד-משמעית - המזכ"ל מעולם לא קיבל קצבה כפולה; (3) לא היה כל קשר בין ההפרשות של המועצה לקרן "תעוז" ובין הפנסיה שהגיעה למזכ"ל. ההפרשות לקרן "תעוז" נעשו כחלק מהסדר בין המועצה ובין עובדיה, כפיצויי על שהמועצה החלה לנכות לעובדים את חלקם בדמי הביטוח לביטוח לאומי; (4) לא היה כל קשר בין הפיצויים שהמועצה שילמה למזכ"ל ובין הפנסיה שהגיעה לו; ג) בעיקרי טיעון שהגיש לבית-הדין ציין המזכ"ל, כי הטיעון בעניין פיצויי פיטורים הוא חלופי לטיעון בדבר הזכות לפנסיה כפולה. .2פסק-דין .1הן המועצה בערעור והן המזכ"ל בערעור שכנגד העלו שורה של ראשי ערעור שייבדקו להלן אחד לאחד. .2ותחילה לשאלה של פנסיה כפולה - פיצויי פיטורים כפולים, מאחר שזאת היתה הפלוגתה העיקרית ולה הקדישו שני בעלי הדין את מרבית טיעוניהם, הן בבית-הדין האזורי והן בהליך שבבית-דין זה. .3המועצה מתלוננת, כאמור, כל חיובה בהשלמת הפנסיה המשתלמת למזכ"ל. טענתה היא, כי לא היתה אפשרות מעשית לגרום לכך, שהמזכ"ל יקבל פנסיה עבור תקופת שירות כפולה. בית-הדין האזורי דחה טענה זו, ובדין דחה אותה. לא צריך להיות מומחה מיוחד לענייני ביטוח פנסיוני כדי לדעת, שאם רוצים להבטיח לעובד קצבה על בסיס ותק העולה על זה שהיה לו למעשה, כך ששיעור הקצבה יחושב כאילו העובד היה מבוטח בקופה תקופה העולה על זו שהיה מבוטח בה למעשה, ניתן לעשות זאת על-ידי חישוב אקטוארי מתאים והפרשת תשלומים מוגדלים בהתאם לכך. בפעולת קרנות הגמל השונות ניתן למצוא לכך דוגמות למכביר, כמו למשל במקרה של העברת עובד ממקום עבודה שנהוגה בו פנסיה "תקציבית" למקום עבודה שבו העובדים מבוטחים בפנסיה "מצטברת" בקופת גמל: המעבידה הקודמת מבטיחה לו שמירת מלוא הוותק שרכש בשירותה, בחישוב הפנסיה שתשולם על-ידי קופת הגמל, על-ידי הפרשות מתאימות, או תשלום חד-פעמי לקרן. משהחליטה המועצה לגרום לכך, שהמזכ"ל יקבל "קצבה כפולה", ואין מחלוקת שהחליטה כך בהחלטה תקפה, היה זה מחובתה להגדיל מכאן ואילך הפרשותיה ל"מבטחים", וגם להעביר לקרן תשלום חד-פעמי לכיסוי הביטוח בעבר - הכל בהתאם לתקנות הפנסיה המקיפה ב"מבטחים", למעשה ניתן היה לעשות זאת גם בעת שהוחלט על פיטורי המזכ"ל; אולם המועצה לא עשתה כן. .4המועצה טוענת גם כי למעשה יש לראות בתשלום פיצויי הפיטורים למזכ"ל, בנוסף לפנסיה שהוא מקבל מ"מבטחים", "ביצוע בקירוב" (cy pres) של ההתחייבות לשלם לו פנסיה כפולה. בית-הדין האזורי לא התייחס לטענה זו. למעשה אין צורך לבדוק עניין זה, שהרי, כפי שצוין לעיל, אין המדובר בהתחייבות שאינה ניתנת לביצוע, והשאלה אינה מתעוררת כלל. .5אולם על-ידי כך עוד לא ענינו על כל טענותיה של המועצה בנקודה זאת. עדיין עומדת הטענה, כי המזכ"ל זכה, בנוסף לקצבה מ"מבטחים", הן בסכומים שהופרשו על-ידי המועצה לקרן "תעוז" והן בפיצויי פיטורים; ועתה הוא מבקש להצהיר גם על זכותו להשלמת הקצבה, או לחלופין - להשלמת פיצויי הפיטורים. .6נתחיל מכספי ההפרשות לקרן "תעוז". מחומר הראיות שהיה בפני בית-הדין האזורי עולה, כי כספים אלה לא הופרשו על-ידי המועצה על מנת להבטיח לעובדיה פיצויי פיטורים או זכויות פנסיוניות, אלא מסיבה אחרת לגמרי: בעקבות המעבר לשיטה של ניכוי דמי הביטוח הלאומי מהעובדים, נעשה הסדר בין המועצה ובין העובדים לפיצוי העובדים על-ידי הפרשות כספים לזכותם לקרן "תעוז" (ראה עדות חשב המועצה בבית-הדין האזורי - ע' 63בפרוטוקול הדיון בבית-הדין האזורי). אין איפוא כל קשר בין ההפרשות האלו ובין תביעתו של המזכ"ל לכפל פיצויים או כפל קצבה, ואין לטעון שהעברתן למזכ"ל באה במקום ההתחייבות כלפיו שנטלה על עצמה המועצה. .7המועצה כאמור מסתמכת גם על כך, שהמזכ"ל קיבל פיצויי פיטורים, וזאת בנוסף לקצבה שהוא מקבל מ"מבטחים". גם טענה זו אינה יכולה להתקבל. המזכ"ל פוטר ועל כן היה זכאי לפיצויי פיטורים וממילא אין לומר שתשלום פיצויי הפיטורים בא כתחליף לביצוע ההתחייבות להבטיח לו קצבה כפולה. תשומת לבנו לא הופנתה לכל הסכם קיבוצי, או צו של שר העבודה, הקובע, כי במקרה הנדון הפרשות המועצה לקרן "מבטחים" באו במקום פיצויי פיטורים. לא נטען גם, כי הכספים אשר המועצה הפרישה ל"מבטחים" לחשבון המזכ"ל היוו רק חיסכון עצמי בידי המועצה ולה היתה השליטה על הכסף שהפקידה בקרן. לפיכך היה המזכ"ל זכאי, עם פיטוריו, וקיבל פיצויי פיטורים, ואין המועצה יכולה לטעון, כי שילמה לו אותם "לפנים משורת הדין", על מנת לצאת ידי חובת התחייבות אחרת שקיבלה על עצמה, וכי המזכ"ל קיבל "שתי מנות" על אף שלמעשה הגיעה לו רק "מנה" אחת. אין כל קשר בין חובת המועצה לשלם למזכ"ל פיצויי פיטורים עם פיטוריו, ובין התחייבותה להבטיח לו קצבה כפולה. .8התוצאה היא, שדין הערעור על הצהרת בית-דין קמא על זכותו של המזכ"ל לקבל קצבה כאילו עבד במועצה מספר שנים כפול מזה שעבד למעשה - להידחות. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .14שני הצדדים ערערו כל אחד מטעמו על החלטת בית-הדין האזורי לעניין הוצאות. כלל הוא, כי פסיקת ההוצאות קביעת סכום ההוצאות נתונות לשיקול דעתה של הערכאה שדנה בהליך, ולא בנקל תתערב ערכאה של ערעור בשיקול דעת זה. במקרה הנדון לא מצאנו נימוק סביר להתערבות. .15סיכומו של דבר: הערעור של המועצה והערעור שכנגד של העובד נדחים. אין צו להוצאות.פיצוייםפיטוריםפיצויי פיטורים