פירוק שותפות בין קבלנים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פירוק שותפות בין קבלנים:

.1ב- 9.4.81נכרת הסכם שותפות בין התובע והנתבע 1(להלן:ו הנתבע) להקמת שותפות לצורך ניהול עסקי קבלנות בנין שתעסוק, בין היתר, ברכישת מקרקעין ותיקרא ל.ב. זכרון השקעות ובנין. שותפות כזו אכן הוקמה ונרשמה כחוק והיא הנתבעת מס' 2(להלן:נ השותפות). השותפות קיבלה רישיון לבנות על המגרש הרשום כחלקה 14בגוש 11302בזכרון יעקב 13 קוטג'ים צמודים ובריכת שחיה.
.2ב- 15.6.84נערך הסכם בין התובע לבין הנתבע לפירוק השותפות הנ"ל והסדרת כל הכרוך והקשור בחיסול עניניה (להלן:ב הסכם הפירוק). הוסכם, בין היתר, בין הצדדים בהסכם הפירוק כי השותפות תפורק החל מיום חתימת ההסכם, ולתובע לא תהא הזכות לפעול בשותפות או עבורה ולהתערב בעניניה בצורה כלשהי. מההסכם עולה כי הנתבע קיבל על עצמו את פירוק וחיסול השותפות ויפעל ככונס נכסים של השותפות, כן הוסמך להמשיך ולנהלה כעסק פועל להשלמת בנית הקוטג'ים ומכירתם. הנתבע קיבל על עצמו את סלוק חובת השותפות והתחייבותיה הקיימים בין שנוצרו לפני חתימת הסכם הפירוק או לאחריו, ולשאת בתשלום הפסדיה. הנתבע גם התחייב לשפות ולפצות את התובע על כל תשלום שיחויב בתשלומים "בגין השותפות ו/או עניניה ו/או חיסול עניניה ו/או חיסול עסקיה". (סעיף 4(ג) סייפא להסכם הפירוק).
הנתבע התחייב לגרום לכך שהתובע ואשתו ישוחררו מערבויותיהם האישיות לבעלי
חלקת הקרקע שעליה נבנו המבנים.
בסעיף 5(ד) להסכם הפיוק הוסכם כי:ו "הנתבע ישלם לתובע תשלום חד פעמי בסך
השווה לסך של 000, 12דולר (שנים עשר אלף) על פי השער היציג ארה"ב, ביום
התשלום וזאת מיד עם השלמת בנית כל הקוטג'ים בחלקה".
.3בשלב קדם המשפט עמ' 1לרשומות הסכימו הצדדים כי הסכם הפירוק מ- 15.6.84הוא התוקף וכי המחלוקת בין הצדדים נסבה בשאלת תשלום הפיצוי לתובע הנובע מאי מילויו של ההסכם.
בהחלטתי מה- 22.3.92קבעתי כי בהסכמה זו יש משום זניחת הטענות האחרות
שהועלו בכתב התביעה וכי "המחלוקת היחידה האמיתית שיש להכריע בה נובעת 'לשאלת מילוי' הסכם פירוק השותפות על כל הכרוך בה שעובדת קיומו ותקפותו אינם שנויים במחלוקת.." (ע' 8לרשומות) ודחיתי קבלת ראיה החורגת ממסגרת המחלוקת המוסכמת הנ"ל.
על החלטתי זו הוגשה בקשה לרשות ערעור לבית המשפט העליון בתיק בע"א .1974/92בית המשפט העליון, כב' השופט ש. לוין דחה את הבקשה בציינו כי אין בדחיה זו "כדי למנוע את המבקש הוא התובע מלעתור לבית המשפט המחוזי בבקשה מוגשת כדין, הנתמכת בתצהיר מפורט, לחזור בו מן ההודאה הכלולה בהצהרותיו בקדם המשפט. אינני מחווה דעתי לגבי סיכויה של בקשה כזו".
בקשה כזו לא הוגשה לבית המשפט, ונותרה לכן המחלוקת בשאלת קיום חוזה הפירוק שאליה בלבד אתייחס בפסק דין זה.
.4על פי הסכם הפירוק, על הנתבע לשלם לתובע סך 000, 12דולר "מיד עם השלמת בנית כל הקוטג'ים על החלקה." (סעיף 5ד' להסכם הפירוק). הנתבע מודה בהתחיבותו בתשלום זה שטרם שולם לתובע עד עצם היום הזה (פסקה 3.02לסיכומו שבכתב) אך טוען כי התובע ויתר על זכותו לתשלום
זה.
טענת וויתור היא כידוע מסוג הטענות שיש לטעון אותה במפורש בכתב ההגנה. ומשלא נטענה בכתב ההגנה של הנתבע, אין מקום לדון בה. יריעת הדיון במהלך המשפט לא כללה טענה זו, מה גם שאין ללמוד מהתנהגות התובע שהוא זנח את זכותו לתשלום זה וויתר עליו. נטל הוכחת הויתור מוטל על הנתבע שטען אותה ועליו להוכיחה בראיות של ממש ובנטל הזה לא עמד. (ראה ע"א 805/75פס"ד ל (3) ע' 238בע' .241ע"א 757/82פס"ד ל"ט 3ע' 220בע' 223ז').
נימוקיה של ב"כ הנתבע לטענת הויתור הנעוצים במכתבו של התובע מה- 8.3.87על ביטול הסכם הפירוק וחזרתו לשותפות אינם רלוונטים לדיון שבפנינו היוצא מההנחה המוסכמת, כי הסכם הפירוק תקף ומחייב והשאלה במשפט זה נוגעת לקיומו בלבד. החלטה זו שרירה וקימת גם לאור החלטתי לגבי עדותה של הגב' שביט (ע' 11לרשומות).
החלטתי מה - 22.3.92הנ"ל נתנה בהתנגדותה של ב"כ הנתבע להרחבת יריעת הדיון ומשנתקבלה עמדתה מן הראוי הוא שהצדדים יצמדו למסגרת דיון זו.
זאת ועוד! בעת כתיבת מכתבו הנ"ל של התובע מה- 8.3.87טרם הסתיימה בניית כל הקוטג'ים על חלקת הקרקע. (ראה סעיף 3.08לטיעונה של ב"כ הנתבע, ע' 9פסקה ה' לטיעונו של ב"כ התובע), כך שטרם קמה זכותו של התובע לסכום זה שעליה יכל לותר במכתבו זה, וכידוע אין ויתור "אלא מקום ושעה שהזכות המדוברת בה ועליה מוותרים כבר קיימת..." ע"א 198/60פס"ד י"ד 1703).
אין מחלוקת כי בשלב מאוחר יותר הסתיימה בנית הקוטג'ים וקמה חבותו של הנתבע לשלם את הסכום המוסכם של 000, 12דולר לתובע. הנתבע אכן מודה, כאמור, בהתחייבותיו לתשלום זה שטרם קויימה.
.5תביעתו הנוספת של התובע היא להחזיר לו את הוצאות המשפט בגין ניהול המשפטים של רוכשי הדירות בבית משפט השלום בחדרה, בסך 158, 12ש"ח וכן הוצאת ערבות הבנקאית (סעיף 37ו- 45(א) (4) לכתב תביעתו).
הנתבע התחייב בהסכם הפירוק כפי שצינתי לעיל לפרוע את חובות והתחייבויות השותפות, כך שהתובע לא יידרש לשלם תשלום כלשהו בגינם, לשחרר את התובע ואשתו מערבויותיהם האישית לבעלי חלקת הקרקע, לפצות ולשפות את התובע בגין כל תשלום שיחוייב לשלמו עבור השותפות. הוכח כי לאחר הסכם הפירוק נתבע התובע לדין בקשר עם חובות השותפות. בנובמבר 1986הגישה משפחת לורנס, שרכשה קוטג' מהשותפות, תביעה נגד הצדדים למשפט זה והשותפות (ת.א. 5068/86בית משפט השלום בחדרה).
הנתבע הגיש כתב הגנה גם בשם התובע. בהמרצה 248/87, ת/7, ביקש ב"כ הנתבע
את תיקון כתב הגנתו בטענו כי לא הוסמך על ידי התובע לייצגו ולהגיש בשמו כתב
הגנה. כתב ההגנה המתוקן הוגש בשם הנתבעים 1ו- 2בלבד (להלן:נ הנתבעים) (ת/8) שהגישו הודעת צד ג' אליה צירפו כמשיב פורמלי את התובע (ת/9) התובע הגיש כתב הגנה מטעמו.
בשנת 1986הוגשו לבית המשפט שלום חדרה, תביעות נוספות נגד הנתבעים והתובע בקשר עם רכישת קוטג'ים מהשותפות:ב תביעת משפחת שרעבי שהוגשה בת.א. 3687/86משפחת דה-פיצוטו שהוגשה לתיק 3686/86, התובע הגיש כתבי הגנה בתביעות אלה באמצעות עו"ד הגר (ראה ת/12, ת/ 13ו- ת/15) ואף נקט בהליכי משלוח הודעת צד ג' נגד הנתבעים שבמסגרתו הוטלו, לבקשתו, עיקולים זמניים על נכסי הנתבע. בתיק המרצה 681/87- ת/ 19- שהוגשה ב- 1.10.87ביקשו התובעים בתיקים הנ"ל והנתבעים בהליך זה למחוק את התובע מכתבי התביעות הנ"ל ולבטל את העיקולים הזמניים שהוטלו על נכסיו, לאחר שהגיעו לידי הסדר כמפורט בנימוקי הבקשה, ובית משפט קמא נעתר לבקשה בהחלטתו מה- 1.10.87שניתנה במעמד המבקשים בלבד בלא שחייבם בהוצאותיו של התובע. התובע הגיש ב- 14.10.87המרצה 728/87- ת/ 20- ובה עתר לחיוב הנתבעים ומשפחת דה-פיצוטו בהוצאותיו ולהחזרת שתי ערבויות
בנקאיות על סך 000, 10ש"ח כל אחת שהפקיד כבטוחה לשיפוי נזקי הנתבעים בבקשה שהגיש להטלת עיקולים (ת/21). התובע הסכים ב- 2.9.87להמיר עיקולים אלה בערובה בנקאית בסך 199, 127ש"ח (ת/18, ת/17) אך הפעולה לא נעשתה. ב- 1.5.88ביקש התובע את מחיקת בקשותיו תוך שמירת זכותו לתבוע את ההוצאות והנזקים שנגרמו לו (ת/23), לאור התנגדותו של ב"כ הנתבעים להחזרת הערבויות הבנקאיות לתובע (ת/21-23).
הנתבע הגיש תביעה לבית משפט שלום בחדרה לחיוב התובע בתשלום פיצויים בשל
הנזק שנגרם לו, לטענתו, בשל הטלת העיקולים הזמניים ע"י התובע (ת.א. 1875/88)
שעודנה תלויה ועומדת.
תוצאת ההתדיינות המשפטית עם רוכשי הדירות היתה מחיקת התביעות שהגישו משפחת לורנס ושרעבי וחיוב בתשלום פצויים בסך 500, 1שקלים למשפחת די-פיצוטו (ע' 14לרשומות, נספחים טו 1- 3לתצהירו של הנתבע - נ/2).
.6על פי הסכם הפירוק על הנתבע לשפות את התובע בגין הוצאותיו שהוצאו לצורך ניהול ההליכים שננקטו נגדו ושהוגשו כשנתיים לאחר הסכם הפירוק. אמירת הנתבע לתובע "שיראה עצמו משוחרר מזה" (ע' 34שורה 22) אין בה כדי לפטור את התובע שנתבע אף הוא לדין, מלנקוט עמדה לגופו של ענין כפי שאכן עשה. הנתבע, למעשה, לא עשה דבר למניעת נקיטת ההליכים נגד התובע רק ב- .1.10.87במסגרת ההמרצה ת/ 19בטלו התביעות נגד התובע, לאחר שהנתבע הגיע להסדר עם התובעים, וזאת לאחר שנגרמו לתובע ההוצאות הכרוכות בנקיטת הצעדים המשפטיים מטעמו.
הוצאות התובע הסתכמו כדלקמן:ו
א. שכ"ט עו"ד בסך 777, 2שקולמו ב- 29.6.87לפי קבלה שצורפה לסכומי התובע.
ב. אגרת משפט בסך 850שקלים על פי 2קבלות כ"א ע"ס 425שקלים ששלם בתביעות שהוגשו על ידי משפחת שרעבי ודי-פיצוטי.
כל אדם סביר היה צריך לצפות מראש שהגשת התביעות על ידי רוכשי הדירות, גם נגד התובע, תביא לידי כך שיפנה לעורך דין שייצגו לאחר שנוכח כי הנתבע אינו פועל בזריזות וביעילות לבטול התביעות נגדו מיד עם הגשתן, ולא נקט בצעדים להוצאת התובע ממסגרת התחייבויות וחבויות השותפות. התובע רשאי לתבוע על פי הסכם הפירוק את החזרת הוצאותיו לענין זה.
.7בגין הערבויות הבנקאיות שהתובע נדרש להפקיד לענין הטלת העיקולים,שלם עמלות, כמפורט בתצהירו של פקיד הבנין שהוגש כראיה בהסכמה ושאני מסמנו ת/ 24כדלקמן:נ
סך 105 שקלים בתאריך 20.7.87
סך 200 שקלים בתאריך 20.7.87
סך 800 שקלים בתאריך 23.11.89
סך 800 שקלים בתאריך 28.3.90
סך 800 שקלים בתאריך 24.1.91
סך 800 שקלים בתאריך 21.5.91
סך 733, 1שקלים בתאריך 2.1.94
על פי הסכם הפירוק זכאי התובע להשבת הוצאות אלה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתאריך תשלומם ועד להשבתם בפועל.
לאחר מחיקת התובע מכתבי התביעה ובטול העיקולים הזמניים שהוטלו על נכסו על פי החלטת בית משפט בהמר' 681/87- ת/19, בקש התובע ב- 29.11.87את החזרת הערבויות הבנקאיות הנ"ל אלא שב"כ הנתבעות התנגד לכך בטענה שהוא מבקש להפרע מהם במסגרת התביעה שבדעתו להגיש נגד התובע, שאכן הוגשה בשלב מאוחר יותר, אם תתקבל. ולאור עמדתו זו חזר בו התובע מבקשתו (ת/21, 22, 23) ואין לנתבעים, לכן, אלא להלין על עצמם בכל הנוגע להוצאות שנגרמו לתובע בשל עכוב בטול הערבות הבנקאית שהוצאה בקשר עם התביעות שהוגשו נגד התובע בעניני השותפות, ועל הנתבע לשפותו בגין עלותן. יש איפוא לחיב את הנתבע בתשלום הוצאה זו.
ב"כ התובע, בפרק 7לסיכומו שבכתב הדן בפצוי המגיע למרשו, אינו מתיחס לפצוי בשל אי שחרורו של התובע ואשתו מערבותם האישית לבעל החלקה כמתחיב מהסכם הפירושט, ויש להניח כי זנח תביעתו זו.
.8התובע מעלה טענת קיזוז המתבססת על זכותו של הנתבע לפיצוי בגין הפרת
חוזה הפירוק ע"י התובע המתבטאת:ב
א. בכך שב- 24.7.87הורה לבנק שבו התנהל חשבון השותפות על בטול זכות החתימה של הנתבע (נספח ד' לתצהירו של הנתבע).
ב. הנזק שגרם לנתבע בשל העיקולים הזמניים שהתובע גרם להטלתם כמפורט לעיל.
אין אני רואה בשני טעמים אלה עילה לטענת קיזוז.
ההוראה המרכזית לענין הזכות המהותיים של הקזוז מצויה בסעיף 53לחוק החוזים (חלק כללי) המורה כי "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת שהגיע המועד לקיימם נתנים לקיזוז בהודעה של צד למשנהו והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת אם הם חיובים קצובים". סעיף 20לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) מורה כי "חובות שהצדדים חבים זה לזה על פי חוק זה ניתנים לקיזוז.
המונח "חבות" פרושו בכל הוראות הקיזוז כולל גם חובות קצובים וגם חובות
בלתי קצובים.
נאמר ב-ע.א. 377/82פס"ד מב(2) ע' 725בע' 731כי:ו
"סעיף 20לחוק החוזים (תרופות) קובע את הנורמה הכללית שלפיה ניתנים חובות מגובשים שהצדדים חיבים זה לזה לקיזוז, ואילו סעיף 53לחוק החוזים (חלק כללי) קובע סיגים מסויימים ביחס לקיזוזם של חיובים כספיים שהצדדים חבים זה לזה".
אחד מהתנאים היסודיים לקיזוז הוא, איפוא, שהמדובר ב"חובות מגורשים"
שהצדדים חבים זה לזה.
לא יכול להיות ספק כי החובות שאותן מבקש הנתבע לקזז אינם בגדר חובות
מגורשים ואינם ודאים (ראה לענין גבוש חוב בג"צ 334/85פד"י מ'(3) ע' 730).
אין מדובר כאן בחוב או בחיוב נוספים שהנתבע נטל על עצמו והתחייב בהם (השוה ע.א. 544/81, 406פס"ד לו(3) ע' 519בע' 521), אלא בתביעה לחיוב הנתבע בפצויים בשל הפרת חוזה כשלנתבע צפיה לקבלם ושתוצאתה אינה ודאית. תביעת הנתבע אף אינה נעוצה בהפרת חוזה כלשהו בין הצדדים, בעובדת הגשת התביעה ויהא סכומה אשר יהא, אין כדי יצירת חוב או חיוב בר קזוז.
לגופו של ענין, אין לראות בנסיבות מקרה זה במשלוח הודעות לבנק מעשה
שהוא בניגוד לחוזה הפירוק. תמוה הוא שהנתבע, לאחר כריתת הסכם הפירוק, לא גרם תוך זמן סביר למחיקת שמו של התובע מחשבון הבנק, ששמש את השותפות, או לסגירתו. סביר היה לצפות כי כשהודע לתובע עובדה זו בשנת 1986, שינקט בצעדים להבטיח את נתוק הקשר עם עסקי השותפות, לבל יחוייב בהתחייבויות לא לו. הנתבע הוא שהפר את החוזה בכך שלא נקט בצעדים מתאימים להפרדת התובע מחשבון זה, מייד לאחר כריתת הסכם הפירוק. אעיר עוד, מבלי לפרט, כי לא שוכנעתי בעדות הנתבע כי נגרם לו נזק כלשהו כתוצאה מפעולת התובע בענין זה.
באשר לתביעה לפצוי על נזק בשל עקולים שהוטלו כחוק ע"י בית משפט בהליך המשפטי, אין בה כשלעצמה, כדי יצירת חוב או חיוב התובע כלפי הנתבע הניתן לקיזוז (ראה ע.א. 94/62פס"ד טז 2456, ע.א. 732/80פס"ד לח(2) 645).
על כל פנים, עילת הפצוי בגין הטלת העיקולים שאינה קצובה נובעת "מעסקה" שונה, ובהתחשב בהוראות סעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי) מתבקשת המסקנה כי לנתבע אין זכות קיזוז לענין זה. אין גם תחולה לסעיף
20לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א- 1970מאחר שחוב זה שהנתבע טוען לו, אינו על פי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה הפירוק) אלא עלותו נעוצה בנזק שנגרם מהטלת עיקול, ולכן אינו ניתן לקזוז על פי סעיף זה (ראה ע.א. 725/87פס"ד מד(1) 177בע' 180).
.9התוצאה היא שאני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכום של 000, 12דולרים בשווי שקלי בתוספת % 11ריבית מיום הגשת התביעה ב- 6.9.87ועד לתשלום בפועל. התשלום יעשה בהמרת הסכום המגיע לשקלים לפי שער החליפין היציג ביום התשלום. כן מחייב אני את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים המפורטים בפסקאות 6ו- 7לפסק הדין בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א- 1961החל

מתאריך כל תשלום כמפורט בפסקאות הנ"ל ועד לתשלום בפועל.
אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הוצאותיו ושכ"ט עו"ד בסך 000, 10שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור החל מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. לכל הסכומים הנ"ל יתווסף תשלום המע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קבלן לא רשום

  2. ערר רשם הקבלנים

  3. העסקת קבלן עצמאי

  4. הסכם עם קבלן שלד

  5. חוב לקבלן בפירוק

  6. לשון הרע נגד קבלן

  7. רישיון קבלן שירות

  8. תשלום לקבלן פיתוח

  9. ביטול חוזה עם קבלן

  10. מחיקה מפנקס הקבלנים

  11. רטיבות בדירה מקבלן

  12. זכות עיכבון של קבלן

  13. הסכם לרישום קבלנים

  14. חוזה עם קבלן בפירוק

  15. החזר תשלום יתר לקבלן

  16. זכות התיקון של הקבלן

  17. השוואת תנאי עובדי קבלן

  18. העלמת מס של קבלן בניין

  19. פירוק שותפות בין קבלנים

  20. עורך דין רכישת דירה מקבלן

  21. תביעה של קונים נגד קבלן

  22. עובד שכיר או קבלן עצמאי

  23. איחור במסירת דירה מקבלן

  24. בקשה לרישיון קבלן שירות

  25. יחסי עובד מעביד קבלן משנה

  26. קבלן משנה יחסי עובד מעביד

  27. עובד מדינה או קבלן עצמאי

  28. עורך דין קניית דירה מקבלן

  29. תאונת עבודה של קבלן עצמאי

  30. הסכם עם קבלן כפוף למשכנתא

  31. תביעה לפי חוק חוזה קבלנות

  32. ערר על רישום בפנקס הקבלנים

  33. יחסי עובד מעביד קבלן עצמאי

  34. פיצוי מקבלן בגין אי נוחות

  35. התקנת תשתית גז ע''י הקבלן

  36. ליקויים בדירה מקבלן בחולון

  37. יחסי קבלן עצמאי מזמין עבודה

  38. תביעה נגד קבלן - דירה חדשה

  39. רישום קבלנים - עתירה לבג''צ

  40. בקשה לקבלת רישיון קבלן שירות

  41. סכסוך עם קבלן משנה - בוררות

  42. אישור מהבנק לקבלן למכירת דירה

  43. יחסי קבלן לקוח או עובד מעביד

  44. בעיות בריצוף בדירה חדשה מקבלן

  45. סתימה בצנרת בדירה חדשה מקבלן

  46. חשבוניות מס פיקטיביות של קבלן

  47. נטישת קבלן משנה באמצע העבודה

  48. טענת ביצוע עבודה רשלנית של קבלן

  49. תביעה של קבלן עבודות אלומיניום

  50. חשבוניות קבלן שיפוצים לא רשום

  51. הודעת מזמין לקבלן על פגם בעבודה

  52. גמלאות שירות המדינה לעובדי קבלן

  53. תאונת עבודה באתר בניה - רשלנות קבלנים

  54. סכסוך בין מזמין עבודה לבין קבלן

  55. ביטול זכרון דברים עם קבלן בניה

  56. רכישת מחסן מקבלן - שינויים בגודל

  57. דירה מקבלן שלא נרשמה על שם הקונים

  58. פיצוי מקבלן על אי התקנת קו טלפון

  59. זכויות קבלן עצמאי שעובד לפי עמלות

  60. מסירת דירה לא ראויה למגורים מקבלן

  61. הקשר בין בנק מלווה לבין קבלני משנה

  62. פיטורי עובד קבלן סמוך לפני 9 חודשים

  63. תביעה נגד קבלן במסגרת תביעות קטנות

  64. תביעה כספית לתשלום קבלן לקבלן משנה

  65. ביטול צ'ק לקבלן עקב אי השלמת העבודה

  66. קרבה משפחתית לקבלן בעסקת קומבינציה

  67. איחור במסירת דירה מקבלן של 5 חודשים

  68. קבלן פושט רגל - סכסוך על מקומות חניה

  69. אי תשלום שכר לקבלן ע''י מזמין העבודה

  70. קבלת דירה מקבלן ללא חיבור לחשמל ומים

  71. יחסי עובד מעביד קבלן עצמאי פועלי בניין

  72. תביעה נגד קבלן בגין אי אספקת מחסן בדירה

  73. איחור במסירת דירה מקבלן בעסקת קומבינציה

  74. פיצויי פיטורים לעובד קבלן בחילופי מעבידים

  75. תביעת רוכשי דירות נגד הקבלן בתביעות קטנות

  76. פיצוי בגין הפרת הסכם לביצוע עבודות קבלנות

  77. אחריות בנק מלווה עקב קשיים כלכליים של הקבלן

  78. כישלון עסקת קומבינציה בגלל קשיים כלכליים של הקבלן

  79. דחיית מועד תשלום חובות קבלנים עבור החזר הוצאות פיתוח

  80. הסכמה חוזית עם קבלן הכוללת הסכמה לביצוע דבר שהוא מעבר לנדרש

  81. תביעה בגין נזקי הוצאות מימון לחברה הקבלנית כתוצאה מעיכובים בתשלום

  82. תשלום לקבלן משנה כאשר לא נערך הסכם בכתב ואף לא הוצאה הזמנת עבודה

  83. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון