קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שעות עבודה עובדי מדינה בבתי חולים: .1ההליך .1בבית-הדין האזורי בחיפה (תב"ע מא/13-7) התבררה תובענה של המנוח (להלן - הגימלאי) בעתירה לחייב את המשיב לכלול ב"משכורת הקובעת" לעניין חישוב גמלת הפרישה גם רכיבי שכר אלה: "תמריץ אחיות", "תוספת עומס", "תשלום עבור שעות משלימות - עודפות" - הכל רכיבי שכר שנכללו במשכורת ששולמה לגימלאי בטרם פרש מעבודתו. בית-הדין האזורי פסק לעניין "תוספת עומס" ולעניין "תשלום עבור שעות משלימות - עודפות" כפי שעתרו ממנו, ודחה את העתירה לעניין "תמריץ אחיות". הוגש ערעור הן על-ידי הממונה על תשלום גמלאות לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל- 1970(להלן - חוק הגמלאות) - האוצר (להלן - המדינה) (דב"ע מג/1-7) והן על-ידי אלמנתו של הגמלאי שבאה לעניין ההליך במקום הגימלאי (דב"ע מד/5-7). במהלך הדיון בערעורים, שנדונה במאוחד - נותר לפסיקה רק ערעור המדינה על הכללת תשלום עבור "שעות משלימות - עודפות" ב"משכורת הקובעת". .2להלן העובדות הצריכות לערעור, כעולה מפסק-הדין שבערעור ומראיות - תצהירים שהובאו להשלמה, במהלך הדיון בערעור, והן: א) הגימלאי עבד בשירות המדינה - המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה - החל מ- 6.2.196ועד 31.3.1981, עת פרש לגמלאות; ב) תפקידו האחרון של הגימלאי היה "סגן אחות ראשית א"; ג) בהסכם שהושג ביום 30.4.1979 בין "נציגי המעסיקים הציבוריים בסקטור הרפואי, נציגי הסתדרות האחים והאחיות" (להלן - הסכם-1979) כלול סעיף 2המובא בסעיף 3שלהלן, ועניינו שעות עבודה; ד) מפאת עומס עבודה לא ניתן היה לצמצם את שבוע העבודה ל- 36שעות ו (ש) חרף הנאמר ב-ת/ 3(הסכם-1979) נעשו בבית-החולים רמב"ם סידורי עבודה מראש לגבי עובדים בהם מדובר..., של שבוע עבודה בן 40 שעות והעובדים, לרבות המערער (הגימלאי), חויבו לעבוד בכל שבוע 40שעות עבודה"; ה) במהלך הדיון בערעור ניתנה החלטת ביניים בנוסח המובא בסעיף 3(ד) שלהלן ועל-פיה הוגש תצהיר של סגן הממונה על השכר - האוצר (להלן תצהיר סגן הממונה על השכר); ו) בעקבות "הסכם-1979" הוציא סגן המנהל הכללי למינהל במשרד הבריאות חוזר לכל בתי-החולים הממשלתיים (להלן - חוזר סמנכ"ל), בנוסח המובא בסעיף 3שלהלן, אשר צורף לתצהיר סגן הממונה על השכר; ז) מנספח אחד לתצהיר הממונה על השכר עולה, כי בפרק הזמן אפריל 1981- מרץ 1984בבית-החולים רמב"ם (מתוך 17רבעי שנה) שולם ב- 12רבעי שנה שכר בעבור 40שעות לשבוע לעובדים ששיעורם נע בין % 78ל-% 90ורק ב- 5רבעי שנה שולם בעד פחות מ- 40שעות לשבוע לעובדים ששיעורם % 70(אחד % 69ו-%77); לממוצע ארצי המספרים המקבילים הם %80- % 88ב- 12רבעי שנה ו-%75-% 79ב- 5רבעי שנה; ח) מתצהיר הממונה על השכר למדים, כי מבין העובדים שלא עבדו ולא קיבלו שכר בעבור 40שעות לשבוע - הרוב המכריע היו עובדים שלא עבדו מסיבות כגון "מחלה, חופשה, מילואים, השתלמות וכי רק % 20מאלה שלא עבדו 40שעות ולא שולם להם שכר לפי 40- נעדרו מעבודה מסיבות אישיות, היינו רק כ-% 3מכלל העובדים לא עבדו מסיבות אישיות בגדר "העדרות מעבודה"; ט) במכתב מיום 5.10.1979מאת סגן המנהל הכללי למינהל במשרד הבריאות, המופנה לוועד עובדי בית-החולים רמב"ם, נאמר, בין השאר, "כעיקרון נקבע בהסכם, כי העובדים חייבים להשלים עוד 4שעות עבודה לשבוע ל- 36שעות במשרה מלאה". .3א) הסכם-1979 " 2א. שבוע העבודה של העובדים המועסקים ביחידות ובמחלקות המפורטות בסעיפים 1, 2, 4, 5, לזכרון הדברים מיום 20.10.1976יהיה בן 36שעות עבודה בתנאי שהם מועסקים במשרה מלאה בלבד. ב. העובדים האמורים יהיו חייבים להשלים עוד 4שעות בשבוע לפי צורכי העבודה. התמורה לשעות אלו תהיה בשיעור % 100מערך שעה המחושב לפי האמור בסעיף (א) לעיל. ג. שבוע העבודה של עובדים המועסקים במשרה חלקית ימשיך להיות בן 40שעות עבודה יחסית לחלקיות המשרה. ד. הסדר זה אינו מבטל הוראות קודמות שנקבעו בדבר קיצור שעת עבודה בערבי חג ומועד. 3א. עובדים אשר יעבדו מעבר ל- 40שעות עבודה שבועיות, יהיו זכאים לתמורה עבור שעות אלו כשעות נוספות לכל דבר ועניין. ב. לעובדים תהיה אפשרות להמיר את השעות הנוספות הנ"ל ימי חופשה, אשר יהיו ניתנים לצבירה עד למכסימום של 30ימי עבודה בלבד וזאת מעבר למכסה המירבית אותה ניתן לצבור לפי הכללים המקובלים אצל המעסיק". ב) חוזר סמנכ"ל "בסעיף 2של הסכם השכר עם האחיות לשנים 1978/80נקבע כי שעות העבודה השבועיות של האחים והאחיות בבתי-החולים במחלקות אשפוז ויחידות המיוחדות המפורטות בחוזרנו מס' 6/9/1מיום 18.5.1979הן 36שעות, אולם, העובדים האמורים יהיו חייבים להשלים עוד 4שעות בשבוע לפי צורכי העבודה. התמורה לשעות אלו נקבעה בשיעור % 100מערך שעה. ההסדר הנ"ל כידוע חל גם על אחיות ואחים המועסקים גם בחלקיות משרה בהתאם לפסק המוסד לבוררות מוסכמת. כפי שהודענוכם יש לעמוד על כך שהאחיות אמנם תעבודנה 40 שעות שבועיות. תחולת ההסדר היא החל ב- .1.4.1978לצורך תשלום הפרשים לאחיות עבור השעות העודפות כנ"ל, היחידות מתבקשות לדווח למחלקת משכורת עד ל- 15.11.1979על ימי העדרות של האחיות מהעבודה בגין חופשה שנתית, מחלה או כל העדרות אחרת, למען תוכל המחלקה לשלם לאחיות הזכאיות תשלום ההפרשים בגין 4שעות הנ"ל ולנכות את החלק היחסי עבור תקופת ההעדרות שעבורה לא מגיע תשלום 4שעות העודפות. לגבי תשלומים שוטפים עבור 4השעות העודפות הנ"ל סוכם עם נציבות שירות המדינה ומחלקת המשכורת במשרדנו, כי באופן שוטף ישולמו לכל אחות 4שעות אלו (לגבי האחיות החלקיות יחסית למשרתן) ובכל סוף חודש עליכם לדווח למחלקת המשכורת על האחיות אשר נעדרו באותו חודש ועל מספר ימי העדרות, למען ינוכה מהתשלום החודשי של 4שעות השבועיות החלק היחסי עבור ההעדרות. על מנת שההפרשים ישולמו לאחיות ללא עיכוב נוסף אנו מבקשים לדווח על העדרויות כמבוקש לעיל בדחיפות למחלקת המשכורת ולפעול בהתאם לסעיף 2לעיל לגבי התשלומים השוטפים"; ג) פסק-הדין של בית-הדין האזורי: "על-פי עדויות המערער וכן עת/ 2גב' בר-נוף שלא נסתרו, אנו קובעים, כי מפאת עומס העבודה לא ניתן היה לצמצם את שבוע העבודה ל- 36שעות ושחרף הנאמר ב-ת/ 3נעשו בבית-החולים רמב"ם סידורי עבודה מראש לגבי עובדים בהם מדובר ב-נ/3, של שבוע עבודה בן 40שעות והעובדים, לרבות המערער, חויבו לעבוד בכל שבוע 40שעות עבודה". "תשלום עבור שעות משלימות הננו מקבלים את טענת בא-כוח המערער שתשלום התוספת לא היה מותנה בשום תנאי לא בפועל ולא על-פי הסכמים, או גורם מיוחד, אלא בעבודה בלבד. אנו קובעים ששבוע עבודה בן 40שעות קוצץ פורמלית לשבוע בן 36שעות, כאשר העובדים, לרבות המערער, חויבו לעבוד 40שעות בשבוע, ושבעד 4שעות שבועיות שהפכו לשעות עודפות הם מקבלים תוספת שכר נוספת בשיעור % 100לערך השעה, שהיא תוספת שכר סמויה במכסה של משרה אחת, תוספת המהווה חלק של שכר הרגיל של המערער"; ד) החלטת ביניים "על מנת שאפשר יהיה לפסוק בשאלה העומדת לדיון הכרחי שיהיו נתונים על 'המציאות בשטח' מאז הופעל ההסכם מיום 30באפריל 1979לעניין 'שעות עודפות' (36-40), היינו מה היתה מערכת השעות המתוכננת ומה היו שעות העבודה בפועל במסגרת סידור עבודה רגיל בבתי-החולים הממשלתיים. באי-כוח הצדדים יגיעו להסדר מוסכם לעריכת סקר כאור ואם לא יגיעו להסכם, יבקשו הנחיות מבית-הדין. הולכים בדרך זאת ולא בדרך של החזרה לבית-הדין האזורי לשם השלמת ראיות על מנת לחסוך בזמן התדיינות". .4עיקר הטענות שהעלה בערעור, כפי שצומצם (סעיף 1(סיפה) שבחלק iלעיל), הפרקליט אשר ייצג את המדינה, היו: כי "הסכם-1979" קבע מסגרת חדשה לשבוע עבודה והעמידה על 36במקום על 40; התשלום בעד השעות 36- 40היה מותנה בעבודה בפועל ובדיווח. כנגד זה טענו בשם המשיבה, כי "הנורמה" לפי הנתונים היתה ונשארה 40שעות לשבוע, כך היה למעשה, ואם % 4מהעובדות לא הגיעו לכדי 40שעות מסיבות אישיות - הרי אין זה עולה על העדרות מקובלת ואין זה גורע מהעובדה, שעובד חייב היה לעבוד 40שעות לשבוע, הפרקליט סמך, בין השאר, על פסק-הדין בעניין מוסדות חינוך - ישראל פלדמן, [1], לביסוס טענתו, שהקובע הוא השכר "הרגיל" בעד עבודה "רגילה" - הכל למעשה. .2פסק-דין .1השאלה שצריך כי תוצג לפסיקה בערעור זה היא פשוטה והיא, אם עם הסכם1979, פחת כמותית אחד הרכיבים של "המשכורת הקובעת" לעניין הקיצבה אשר הגיעה לגימלאי, כך שבמקום "שכר רגיל" ששימש עד לאותו הסכם - שכר 40שעות לשבוע - בא בעקבות אותו הסכם שכר 36שעות לשבוע, וההפרש - 4שעות לשבוע - לא יהיה בר-קצבה .pensionableזאת היא השאלה, כי לא חלקו על כך שלולא הסכם- 1979"המשכורת הקובעת" של הגימלאי היתה נקבעת על בסיס השכר ששולם לו בעד 40שעות עבודה לשבוע. .2התשובה לשאלה עולה מהכלל, כי לעניין "המשכורת הקובעת" יש להביא בחשבון את השכר המשתלם לעובד תמורת "עבודתו הרגילה" ב"תנאים רגילים" (דב"ע מב/133-3, [1]); לענייננו, תמורת עבודתו בשעות עבודה הרגילות. .3התשובה לשאלה, אם שעות העבודה מעבר ל- 36שעות בשבוע ועד 40שעות בשבוע, הן בגדר השעות "הרגילות", כך שהשעות שבין 40לשבוע לבין 47לשבוע הן עודפות והשעות שמעל ל- 47לשבוע הן נוספות, תינתן לא על-פי כינויים שבאקראי שכונו בתלושי משכורת - למשל "שעות %100", ולא מדבר והיפוכו - קביעה בהסכם- 1979ש"עובדים אשר יעבדו מעבר ל- 40שעות עבודה שבועיות, יהיו זכאים לתמורה עבור שעות אלו כשעות נוספות לכל דבר ועניין", והעדר קביעה כזאת לעניין התשלום בעד השעות בין 36ו-40, אלא לפי הסכם- 1979כשלמות, המסמכים המחייבים את המדינה כמעבידה, שבאו בעקבותיו - "חוזר סמנכ"ל (סעיף 3(ב) שבחלק iלעיל) וה"מכתב לוועד העובדים" (סעיף 2(ט) שבחלק iלעיל), ובראש וראשונה - על-ידי המציאות בשטח. .4ביסוד סירובה של המדינה כמעבידה לכלול את השכר בגין השעות שמעבר ל-36 לשבוע ועד 40לשבוע, מונחת הטענה, שהסכם- 1979הפחית את שעות העבודה הרגילות של אחיות והעמידן על 36במקום 40, מכאן שרק השכר בעד 36שעות הוא השכר הרגיל, כך שכל שעת עבודה מעבר ל- 36בשבוע היא בגדר "תוספת" בגין "שעות עודפות", על כל המתחייב מכך לעניין חישוב "המשכורת הקובעת". .5ענייננו אינו מחייב להעלות את השאלה, ומכל שכן אינו מחייב להשיב על השאלה - מה המשמעות המעשית של סעיף 2להסכם- 1979בהתייחסותו פעם ל- 36שעות עבודה לשבוע ופעם ל- 40שעות בשבוע, עם כל הנלווה לכך בשטח. בהסכם- 1979לא הופחת השכר עת דובר ב- 36שעות לשבוע במקום 40שעות לשבוע, שהיוו את שעות העבודה הרגילות קודם לכן. אחת התשובות יכול ותהיה, כי למעשה בא ההסכם להוסיף % 10על השכר, היינו תשלום בעד 36ש"ש שווה לתשלום קודם בעד 40ש"ש, עת בעד השעות 36- 40בא תשלום נוסף יחי רגיל. בית-הדין האזורי דחה את הטענה שבסעיף 4לעיל, עת אמר אשר אמר בפסק-הדין שבערעור (מובא בסעיף 3(ג), פסקה שניה, שבחלק iלעיל). יש לבחון, אם קביעתו העובדתית של בית-הדין האזורי, סימוכין לה בחומר הראיות; אם סימוכין לה - מן הדין שהערעור יידחה; אם לא, מן הדין שיתקבל אלא אם תמצא בחומר הראיות הנוסף שהוגש בשלב הערעור חיזוק לגרסה. .6ומה עולה, לענייננו, מחומר הראיות? מחומר הראיות עולה, כי לפני הסכם 1979חייבים היו העובדים לעבוד 40שעות לשבוע וכך היה בפועל, בכפוף להעדרות מהעבודה מסיבות מקובלות ומוצדקות כגון חופשת מחלה, מילואים והשתלמויות וכן העדרות שבאה בגדר המושג .absentiismאף מכוח הסכם- 1979חייבים היו העובדים לעבוד 40שעות לשבוע (סעיף 2(ב) להסכם-1979; מובא בסעיף 3(א) שבחלק I לעיל) וכך היה למעשה, בסטיה קטנה ביותר וחסרת משמעות (סעיף 2(ג) שבחלק I לעיל). זאת ואף זאת: אין מדובר בבית מלאכה או בבית חרושת, מקומות עבודה שכמות התוצרת מוכתבת או לפחות מושפעת, במידה רבה ביותר על-ידי מספר העובדים המובאים בחשבון בארגון העבודה; מדובר בבית-חולים החייב לטפל במספר חולים שלו מיועד בית-החולים, ובמקום עבודה כזה - הנתון הקבוע אינו מספר העובדים העומד לרשות העבודה, אלא מספר החולים. לשון אחר: עם הפעלת הסכם- 1979עמדו בפני שתי אפשרויות: האפשרות האחת להגדיל את תקן כוח האדם ב-% 10בערך; האפשרות השניה - לתכנן את סידור העבודה כך שמראש יובא בחשבון שבוע עבודה של 40שעות. פעלו על-פי החלופה השניה (סעיף 2(ד) שבחלק iלעיל). .7באמור בשני הסעיפים הקודמים יש כדי לחזק את אשר שימש את בית-הדין האזורי למסקנתו. .8מכל האמור עולה, כי דין הערעור להידחות. המדינה תשלם 000, 40שקלים, בתוספת מע"מ, הוצאות בערעור זה.רפואהבית חוליםעובדי מדינהשעות עבודה ומנוחה