תיקון רכב במוסך תביעות קטנות

המשיבה תבעה את המוסך בגין נזקים כספיים שנגרמו לה כתוצאה מתיקון רשלני של הרכב. בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את התביעה וחייב את המוסך בתשלום נזקי המשיבה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור תיקון רכב במוסך תביעות קטנות: 1. מבוא בקשה ליתן רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בחדרה בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות (כב' השופט דן). ההחלטה ניתנה ביום 20.6.99 בת.ק. 1236/99. ביקשתי וגם קיבלתי את תגובת הצד שכנגד. בפנייתי לבאי כוח הצדדים הודעתי, בהחלטה בכתב מיום 26.7.99, כי בית המשפט עשוי לדון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. כעת, לאחר בחינת הנושא, אכן כך אני מורה. 2. עובדות המבקשת הינה מוסך מורשה של יבואנית חברת "סיטרואן" בחדרה. המשיבה הייתה, בזמנים הרלוונטים לבקשה, הבעלים של רכב מסחרי מסוג סיטרואן ברלינגו, להלן: "הרכב". ביום 4.10.98, בשעה שבעלה של המשיבה נהג ברכב, עלה הרכב על אבן שפה. כתוצאה מכך נפגע אגן השמן של הרכב. ביום 6.10.98 גרר בעלה של המשיבה את הרכב למבקשת. בעלה של המשיבה התקשר לסוכן הביטוח שלו וזה שלח שמאי להעריך את הנזקים שנגרמו לרכב. תחילה קבע השמאי, כי יש לבחון אפשרות להחלפת המנוע. דא עקא, שתיקון זה אינו מכוסה ע"י פוליסת הביטוח של המשיבה. משהתברר למשיבה ולבעלה כי התיקון יהיה על חשבונם, הוזמן השמאי להעריך את הנזק פעם נוספת, ואז המליץ על ליטוש כל הארכובה של המנוע והחלפת המיסבים. תיקון זה כן מכוסה ע"י הפוליסה. השמאי הורה למנהל המבקשת לפעול בהתאם, והמבקשת אכן כך פעלה. לאחר ביצוע התיקון האמור, נסע בעלה של המשיבה ברכב עוד כ- 4,000 ק"מ. או אז נתגלו בעיות במנוע. מנהל המבקשת סירב לתקן את הרכב פעם נוספת, והרכב תוקן במוסך המרכזי של סיטרואן. חוו"ד שמאי אחר, שנעשתה לפני התיקון הסופי, קבעה שהתיקון הנוכחי נובע מהתיקון הלקוי שביצעה המבקשת ברכב בפעם הראשונה. 3. המשיבה תבעה את המבקשת בגין נזקים כספיים שנגרמו לה כתוצאה מתיקון רשלני של הרכב. בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את התביעה וחייב את המבקשת בתשלום נזקי המשיבה. בית המשפט קמא קבע, כי מנהל המבקשת היה ער לכך שהתיקון על פי חוות הדעת השניה של השמאי איננו תיקון יעיל. בית המשפט קמא הוסיף וקבע, כי מנהל המבקשת לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו, ולא הוכיח כי המשיבה ובעלה היו מודעים להבדלים בין שני סוגי התיקונים, לפני שהסכימו על תיקון הרכב. 4. טענות הצדדים המבקשת מעלה שורת טענות כנגד פסק דינו של בית המשפט קמא. בין היתר היא טוענת לקיומה של שליחות בין המשיבה לבין סוכן הביטוח שלה; לטעות בחלוקת נטלי הראיה ולעשיית עושר של המשיבה על חשבון המבקשת. המשיבה מצידה טוענת כי טענות המבקשת, המועלות בפעם הראשונה בפני ערכאת הערעור, לא ראוי שישמעו. לגופו של עניין היא מכחישה את טענות המבקשת אחת לאחת. 5. שליחות המבקשת טוענת, כי בין המשיבה ובעלה לבין סוכן הביטוח שלהם קיים קשר של שליחות, כאשר השמאי שהעריך לראשונה את נזקי הרכב הוא שלוח משנה של המשיבה. על כן מבקשת היא לקבוע, כי משנתן לה השמאי הנחיות לתיקון שיש לבצע ברכב, רואים אותו כאילו נתנו אותן הנחיות על ידי המשיבה עצמה. ולא היא. סעיפים 33 ו- 36 לחוק חוזה ביטוח, תשמ"א - 1981, להלן: "חוק חוזה ביטוח", דנים במעמדו של סוכן הביטוח בשלב המשא ומתן לקראת חוזה הביטוח. הא ותו לא. אמנם סעיף 33 מציין כי ייתכנו מצבים בהם קיימים יחסי שולח-שלוח בין המבטח לבין סוכן הביטוח, אך זאת יש לקרוא לאור הקשרו של הסעיף. דהיינו: ישנם מצבים בהם סוכן הביטוח מנהל משא ומתן לקראת כריתת חוזה ביטוח עם חברת הביטוח, כשהוא פועל מטעם המבוטח הפוטנציאלי, וזאת בהרשאה מפורשת בכתב מאת המבוטח-השולח. על יחסים אלו, ועל יחסים אלו בלבד, מחיל סעיף 36 לחוק חוזה ביטוח את סעיפי חוק השליחות, התשכ"ה - 1965. 6. אף אם הייתי מוכן לקבל את פרשנות המשיבה לחוק, ואת המשמעות שהיא מבקשת ליתן לפסקי הדין שהיא מביאה לתמיכה בטענותיה, עדיין עומדת בעינה הדרישה להרשאה מפורשת בכתב מאת המבוטח לסוכן הביטוח, ואין חולק כי כזו אין בענייננו. אשר על כן אני קובע, כי אין בין המשיבה-המבוטחת לבין סוכן הביטוח יחסי שליחות, וכפועל יוצא מכך - כי השמאי לא פעל כשלוח משנה מטעם המשיבה-המבוטחת. 7. נטל ההוכחה המבקשת טוענת, כי לאור הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה", שומה על בית המשפט לקבוע, כי על המשיבה ובעלה הנטל להוכיח שלא ידעו מהו ההבדל בין שני התיקונים. המשיבה טוענת מצידה, כי המבקשת טענה שההבדל בין התיקונים היה ידוע לה ולבעלה כטענת הגנה, ולפיכך נטל ההוכחה הוא עליה. ברם, המבקשת לא הוכיחה שהמשיבה ובעלה הם שטענו, כטענת תביעה, כי לא הוסבר להם ההבדל בין התיקונים. על כן, על סמך חומר הראיות שבפני, איני יכול לקבוע, כי בית המשפט קמא נתפס לכלל טעות בחלוקת נטלי ההוכחה. 8. התעשרות שלא כדין המבקשת טוענת, כי המשיבה היא שאמורה לשאת בתוצאות הכספיות של הנזק לרכבה - היא שעשתה את התאונה שגרמה לנזק והיא שהורתה למבקשת איזה תיקון לבצע על מנת לתקן את הנזק. על כן, חיוב המבקשת בנזקי המשיבה תוביל להתעשרות שלא כדין של המשיבה על חשבון המבקשת. הצדק בנקודה זו עם המשיבה, הטוענת כי טענת המבקשת מושתתת על חוסר כספי עתידי, שייגרם לה רק באם נקבע כי הדין עם המשיבה. ברם, קביעה כגון דא תשלול את הטענה כי מעשי המשיבה היו שלא כדין. נמצא איפוא, כי טענת ההתעשרות שלא כדין חסרת כל בסיס. 9. אף שיחסי שליחות אין, יש לבחון את מהות הקשר שנוצר בין הצדדים בנסיבות הענין. בין המבקשת למשיבה ובעלה לא נוצר כל קשר ישיר במהלך הטיפול ברכב. מנקודת ראותה של המבקשת, השמאי היה הקשר היחידי עם המשיבה ובעלה. כך, נוצר מעין מצג ולפיו השמאי הוא הצינור דרכו עוברות ההנחיות למבקשת. על סמך מצג זה פעלה המבקשת לתיקון הרכב על פי חוות הדעת השניה, כשהיא סבורה, כי ההנחיות שמקבלת היא מהשמאי, הינן פרי רצונותיהם של המשיבה ובעלה. במצב דברים זה, סבורני כי אין המשיבה ובעלה יכולים לטעון כנגד פעולותיה של המבקשת. על אחת כמה וכמה אין הם יכולים להעלות כנגדה תביעה כספית בגין נזקים שהינם פרי מחדליהם הם עצמם. אילו רצו המשיבה ובעלה שהמבקשת תבצע את התיקון על פי חוות הדעת הראשונה היה עליהם להנחות את השמאי בהתאם או להורות כן בעצמם למבקשת. ברם, הם בחרו לבחון אפשרות של תיקון חלופי, כשהמניע לכך היה העדר רצון להוציא כסף מכיסם לשם ביצוע התיקון. חוש הצדק איננו מאפשר להטיל את האחריות בגין בחירתם זו על כתפי המבקשת. 10. גם כך וגם כך. יהיו היחסים שבין המבוטח למבטח, עם או בלי סוכן הביטוח, אשר יהיו. כל אלה אינם שייכים במבקשת. זו האחרונה נתבקשה ליתן שירות למבוטח והשירות ניתן על הצד הטוב כמבוקש. די בכך כדי לקבוע כי המבקשת זכאית לשכרה וכי המשיבה אחראית לתשלום אותו שכר. אם המשיבה רואה עצמה נפגעת, עליה לחפש מזור ביחסים שבינה לבין המבטחת, עם או בלי סוכן שביניהן. 11. והתוצאה העולה אחת היא. אני מקבל את הערעור, מבטל את פסק דינו של בית המשפט קמא ודוחה את תביעתה של התובעת דהתם, רוזנטל שרה, נגד הנתבעת דהתם, מוסך השלושה חדרה בע"מ. במקביל אני מורה למשיבה להשיב למבקשת את הכספים שקיבלה הימנה, באם קיבלה, מכוח פסק דינו של בית המשפט קמא, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום התקבל הכספים ועד ליום השבתם למבקשת בפועל. המשיבה תשלם למבקשת הוצאות בקשה זו וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח, בצירוף מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה כדין.מוסךרכבתיקון רכבתביעות קטנות