תסביך האשך עקב מאמץ בשירות הצבאי

רקע ועובדות: המערער יליד 9.3.82, התגייס לצה"ל בתאריך 6.8.00 בפרופיל 82, השתחרר בתאריך 17.12.01 בפרופיל 24, תפקידו בצה"ל היה אפסנאי טכני בחיל האויר. את אירוע החבלה מתאר המערער בתצהירו כדלקמן: "ביום 25.10.01 שבתי לבסיס מחופשה קצרה בת ארבעה ימים בביתי. בשעת הצהריים במהלך עבודתי הרגילה כמדי יום, עבודה פיזית קשה ומפרכת, שכללה הרמת קרטונים מנוילנים כבדים (עם חלקי תעופה) ונשיאתם למרחק רב וכן הזזה והרמה ידנית של משטחים ללא עזרה של מכשיר טכני כמו מלגזה או מנוף, התחלתי לחוש בכאבים באשכים, שהקרינו לבטן התחתונה ואחר כך לבטן כולה. ככל שהזמן עבר, הכאבים הלכו והתגברו. בשעה 17:30 יצאתי מהבסיס ונסעתי הביתה, כשהגעתי הביתה הכאבים הפכו קשים מנשוא, עד שלא יכולתי לזוז ממקומי. בשעות הלילה המאוחרות, כשמצבי לא השתפר, אבי הסיע אותי לחדר המיון במרכז הרפואי "העמק" בעפולה. בחדר המיון נבדקתי, עברתי צילום אולטרסאונד, הוכנסתי בדחיפות לחדר ניתוח ובוצע בי ניתוח לכריתת אשך ימין... כאמור לעיל, כתוצאה ממפגעי הבריאותיים, שוחררתי מצה"ל בפרופיל 24 ביום 17.12.01". בתאריך 24.4.02 הגיש המערער בקשה להכרת זכות (חבלה) לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט-1959 (נוסח משולב). בפרק "תיאור המחלה" מתאר המערער את האירוע, כפי שתואר בתצהירו. בתאריך 15.10.02 הודיע קצין התגמולים למערער על דחית תביעתו מהסיבות הבאות: "בהסתמך על תוצאות הסריקות והנימוקים המצויינים בחוות הדעת הרפואית מתאריך 27.7.02 המצ"ב, הגעתי למסקנה כי המדובר באירוע חריף של סבב באשך הימני בגינו נותחת, ללא קשר לתנאי שירותך הצבאי, כמשמעותו בסעיף 1 לחוק; ומכאן הערעור שבפנינו. לתמיכה בערעורו, הגיש המערער תצהיר ומכתב של רס"ן סטחי יעקב, שכותרתו "חוות דעת מפקד" ובו מתאר המפקד את תפקודו של המערער בחיל האויר. בנוסף לכך, צורפה חוות דעת רפואית של ד"ר אנגלשטיין מתאריך 24.4.03, הקובע לסיכום: " אני סבור כי לא ניתן לשלול קשר סיבתי בין העבודה המאומצת אותה ביצע מר לוי לבין תסביב של האשך הימני. בעקבות התסביב, נאלצו המנתחים לכרות אשך זה...". המשיב הגיש כתב תשובה שבו הוא טוען כי אין כל קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של המערער, בכלל, ובפגיעתו בפרט, לבין שירותו הצבאי. עוד טוען ב"כ המשיב כי המערער לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכחת קיום הקשר הסיבתי בין הפגימה בה לקה לבין שירותו הצבאי. עמדת המשיב מסתמכת על חוות דעת רפואיות של ד"ר גרינוולנד: הראשונה מיום 27.7.02 (שניתנה לבקשת קצין התגמולים); והשניה מיום 27.7.03 (שניתנה בתגובה לחוות דעתו של ד"ר אנגלשטיין). במהלך הדיון שהתקיים הודיע ב"כ המשיב כי הוא מוותר על חקירת המערער, מבלי להודות בעובדות. הוגשו סיכומים בכתב. אין מחלוקת, למעשה, בין הצדדים, לגבי קיום האירוע ותנאי שירותו של המערער סמוך לפני האירוע. כמו כן, אין מחלוקת כי המערער עבר ניתוח לכריתת אשך, וכתוצאה מכך שוחרר מצה"ל. המחלוקת הינה עובדתית-רפואית בדבר הקשר הרפואי שבין האירוע לבין השירות בצה"ל, שהיא למעשה מחלוקת שבין המומחים הרפואיים. המחלוקת בין המומחים חוות הדעת של ד"ר אנגלשטיין: הבסיס העובדתי לחוות דעתו של ד"ר אנגלשטיין, הינן העובדות שאינן שנויות במחלוקת בדבר האירוע שאירע למערער בתאריך 25.10.01, בעת מילוי תפקידו בחיל האויר. בפרק "דיון ומסקנות", כותב המומחה: "אני מסכים עם ד"ר גרינוולד, הכותב בחוות דעתו כי השאלה המרכזית העומדת לדיון היא שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי השירות (עבודתו הצבאית של מר לוי, למען הדיוק) לבין תסביב האשך. בשונה מד"ר גרינוולד, אני גורס כי לא ניתן לשלול באופן מוחלט קשר סיבתי כזה... עפ"י ספר הלימוד העיקרי באורולוגיה 2002 Campbells Urology הגורמים הידועים כעלולים לגרום לתסביך האשך הם חבלה או פעילות אתלטית, אך ברוב המקרים מתואר תסביב האשך כמאורע ספונטני. קיימת סברה כי התכווצות שריר הקרמסטר, היורד כהמשך לשרירי הבטן ומתחבר לחבל הזרע בצורה ספירלית, בהתכווצותו עלול לגרום לאשך להימשך כלפי מעלה, תוך כדי סיבובו ו"להתקבע" לאחר מכן במצב זה. במקרה שלפנינו יתכן שהמאמץ הגופני הניכר שביצע בעת עבודתו, תוך הימצאות בתנאים סביבתיים קשים, הביא להתכווצות שרירים שכזאת ולתסביב של האשך... לסיכום אני סבור כי לא ניתן לשלול קשר סיבתי בין העבודה המאומצת אותה ביצע מר לוי לבין תסביב של האשך הימני. בעקבות התסביב, נאלצו המנתחים לכרות אשך זה..." חוות הדעת של ד"ר גרינוולד: הבסיס העובדתי לחוות דעתו של ד"ר גרינוולד, הינן העובדות שאינן שנויות במחלוקת בדבר האירוע שאירע למערער בתאריך 25.10.01, בעת מילוי תפקידו בחיל האויר. המסקנה שהגיע אליה ד"ר גרינוולד, שונה מן המסקנה שהגיע אליה ד"ר אנגלשטיין, כדלקמן: בפרק "דיון" כותב המומחה: "במקרה דנן עומדת לדיון השאלה האם יש קשר בין השירות לבין מחלתו. סבב של האשך הוא מצב שמופיע באופן ספונטני, ללא כל פעילות קודמת ולפעמים בעקבות פעילות גופנית או חבלה מקומית. באותה מידה, סבב יכול להופיע מתוך מנוחה שלמה בביתו. לאור הסיבות המצוינות לעיל להופעת תסביב אשך, איני מוצא כל קשר בין תנאי השירות או מסגרת השירות להופעת מחלתו". בחוות הדעת השניה של ד"ר גרינוולד, שבה מתייחס המומחה לאמור בחוות דעתו של ד"ר אנגלשטיין, מרחיב המומחה את הדיבור על הקשר שבין תסביב האשך לבין פגם אנטומי מולד, והוא אומר: "יש להבין כי תסביב האשך קורה אצל גברים עם פגם אנטומי מולד, שלא ניתן תמיד לאתרו באמצעי הבדיקה הגופנית העומדים לרשותנו. לא כל אחד יפתח תסביב של האשך, אלא גברים עם נטיה מולדת לכך, עקב פגם אנטומי מולד זה או אחר. לכן, בעיקרון, אין קשר סיבתי לתסביב אשך, אלא קשר אנטומי מולד". בהמשך חוות דעתו, כותב המומחה: "כפי שציינתי בחוות דעתי הקודמת, תסביב של אשך מופיע בדרך כלל באופן ספונטיני (4). באופן קלסי התופעה קורית מתוך שינה... או שמופיעה בשעות היום באופן פתאומי ללא כל התרעה, ובאחוזים נמוכים נמצא שמתלווה לטראומה המקומית של האשך או למאמץ פיזי (4). בהתייחס לנקודה של מאמץ פיזי - תסביב אשך יכול להיגרם מכל מאמץ גופני שהוא חלק מפעילות יומיומית שגרתית - ריצה, הליכה, קניות במכולת, פעילות מינית, משחק כדורגל (ופעילות אתלטית כפי שמצטט ד"ר אנגלשטיין בחוות דעתו) וכד', והסיכוי לתסביב אשך אינו עומד ביחס ישיר למידת המאמץ הפיזי, ובודאי שללא קשר ל"הימצאות בתנאים סביבתיים קשים", כפי שמציין ד"ר אנגלשטיין... במקרה דנן, בודאי שלא ניתן לקבוע אם מאמץ פיזי זה או אחר היה הגורם המעורר לתסביב, אך גם אם כן, הרי אין לכך כל קשר לפעילות פיזית יתרה או לתנאי השירות, וכפי שכבר נאמר - הסיבה והרקע לתסביב היא בד"כ גם אנטומי מולד". ניתן איפוא לראות שגם המומחה מטעם המשיב איננו יכול לשלול באופן ודאי ומוחלט את הקשר הסיבתי שבמקרה זה בין תנאי השירות לבין הפגימה. אם גם, כפי שהוא מצביע, קשר כזה נמצא בספרות באחוזים נמוכים. סיכומי ב"כ הצדדים סיכומי ב"כ המערער: כפי שכבר נאמר בפסק דין זה, אין מחלוקת לגבי נסיבות האירוע, כפי שהן באות לידי ביטוי, הן בבקשה להכרת זכות והן בתצהירו של המערער. האירוע מתואר גם ע"י שני המומחים כבסיס עובדתי לחוות דעתם. ב"כ המשיב אינו יכול לסתור למעשה את תיאור האירוע, אם כי באופן פורמלי לא הסכים לו. ב"כ המערער בסיכומיו טוען: "שני הרופאים המומחים מטעם בעלי הדין מונים את אחת הסיבות לגרימת תסביב אשך במאמץ פיזי. עובדה שאין להתכחש לה היא שהמערער החל לחוש בכאבים בשק האשכים בעת עבודתו בבסיסו הצבאי, כאבים שהלכו והתגברו במהלך עבודתו. העובדה שלכאבים היה קשר עובדתי-רפואי לנמק שנתפשט באשך והצריך את כריתתו מספר שעות לאחר מכן, מאששת את החלופה שבקביעות שני המומחים האורולוגים, שתסביב האשך נגרם מהמאמץ הפיזי שביצע המערער במסגרת מטלותיו הצבאיות. רוצה לומר: המאמץ הפיזי אחד המחוללים האפשריים לתוצאה, אירע למערער בעת שירותו הצבאי; סמיכות הזמנים מאז תחילת הכאב - הסימפטום ועד לתוצאת אבחנת המחלה וההתאמה בין הסימפטום - הכאב באשך לתוצאה - נמק באשך, כל אלה מעידים על "קשר סיבתי פיזי אובייקטיבי ברצף של אירועים" (לשון ביהמ"ש העליון בדנ"א 5343/00 אביאן, שם 742 בין האותיות ה,ו). מכאן שמסקנתו של ד"ר א. גרינוולד, שלא ניתן לקבוע אם מאמץ פיזי זה או אחר הוא היה הגורם המעורר לתסביב האשך, אין לה על מה לסמוך, והיא רחוקה ממסקנה הגיונית ומתקבלת על הדעת מרצף האירועים במקרהו של המערער..." ב"כ המערער מאזכר בסיכומיו הלכות של ביהמ"ש העליון בדבר הקשר הסיבתי המשפטי, והוא אומר: "המערער יטען כי בעניינו מתקיים קשר סיבתי משפטי מובהק מכל המפורט מטה, על אחת כמה וכמה על דרך פרשנות רחבת הלב של ביהמ"ש העליון ובמה דברים אמורים. אומר ד"ר א. גרינוולד, מומחה המשיב, כי "תסביב אשך קורה אצל גברים עם פגם אנטומי מולד, שלא ניתן תמיד לאתרו באמצעי הבדיקה העומדים לרשותנו" (ראה שורות 2-3 בעמ' 1 לחוות דעתו השניה). מסקנתו זו של ד"ר גרינוולד היא על דרך התיאוריה והסברה שבספרי הלימוד והדברים באים לידי ביטוי בלשון חוות דעתו המתנסחת במלים: "סבב של אשך קורה לרוב אצל גברים בעלי נטיה מוקדמת לסבב" (ראה שם שורות 9-10). ניסוח כזה בחוות הדעת, מעיד גם על ההיפך, שתסביב אשך יכול לקרוא אצל גברים ללא פגם מולד, אם כי בשיעורים נמוכים. מכאן, שקיים סיכוי כזה או אחר שהמערער נמנה על אותם גברים שאינם לוקים בפגם המולד. במקרה כזה, מסקנתו של ד"ר גרינוולד להעדר קשר סיבתי בין תנאי השירות לתסביב האשך בו לקה המערער, נמצאת בלתי מבוססת ושגויה מראש. גם אם נקבל את עמדתו של ד"ר א. גרינוולד בכך שתסביב אשך קורה אצל גברים עם פגם אנטומי מולד, גם אז צריך לזקוף את תסביב האשך לפתרון "הגולגולת הדקה" וההלכות שנקבעו לגבי המחלות הקונסטיטוציונליות בשלמותו לחובת השירות הצבאי, וכל כך למה: משום שתסביב האשך, כמו המחלה הקונסטיטוציונאלית קונן בגופו של המערער (החייל) באופן הרדום בעת התגייסותו לצה"ל...". ובהמשך סיכומיו טוען ב"כ המערער לגבי האמור בחוות דעתו השניה של ד"ר גרינוולד: "יתרה מכך, בכל הנוגע מחד לקביעתו של ד"ר א. גרינוולד בחוות דעתו השניה, שאין משמעות לעומס ולאינטנסיביות של המאמץ הפיזי לתופעת תסביב האשך, יטען המערער שעדיין ד"ר א. גרינוולד מסכים שאחד המחוללים לתסביב אשך, הינו מאמץ פיזי, והדבר מספיק ליצירת קשר סיבתי משפטי מכל הנטען לעיל בכתב סיכומים זה". ולסיכום טוען ב"כ המערער: "הועדה הנכבדה תבקש איפוא לאמץ את רוח פסיקתו של בית המשפט העליון בפרשת "מור בשן" ולהעדיף בענין זה את קביעתו של ד"ר אנגלשטיין, המומחה מטעם המערער". כאמור, ב"כ המערער, בסיכומיו, מעגן את גירסתו בהלכות שנקבעו בביהמ"ש העליון בפסקי הדין שהוזכרו על ידו. סיכומי ב"כ המשיב: ב"כ המשיב בסיכומיו חוזר על העובדות הרלוונטיות הידועות וחוזר על טענתו כי המערער לא הרים את נטל ההוכחה המוטל על כתפיו, ולטענתו במקרה בו כפות המאזניים שקולות, הרי שדין הערעור להידחות (קצין התגמולים נ' הכת, פד"י מ"ח(3)(, 646). ב"כ המשיב, בסיכומיו, מרחיב את הדיבור על נושא ה"אסכולה הרפואית", ולטענתו אין אסכולה רפואית התומכת בקשר הסיבתי בין תסביב אשך לבין מאמץ פיזי ממושך. עוד הוא טוען כי העורר לא הוכיח קיומה של אסכולה רפואית, התומכת בקיומו של קשר סיבתי. לענין טענת העורר כי המדובר במחלה קונסטיטוציונלית, הרי שהיה עליו להוכיח קשר סיבתי לאירוע - תנאים מהם נגרמה ההתפרצות, ומשלא עשה כן... אין מקום להשתמש בהלכות הנוגעות למחלה הקונסטיטוציונאלית. "לסיכומו של דבר, לענין הקשר הסיבתי, העורר לא הוכיח כי אירוע או מסכת אירועים היא שגרמה לתסביב, וכלשון המומחה ד"ר גרינוולד "בוודאי שלא ניתן לקבוע אם מאמץ פיזי זה או אחר היה הגורם המעורר לתסביב... וכפי שכבר נאמר, "הסיבה והרקע לתסביב היא בדרך כלל פגם אנטומי מולד" (ד"ר גרינוולד בחוות הדעת המשלימה). אשר על כן, מתבקשת הועדה הנכבדה לדחות את עררו של העורר ולחייבו בהוצאות המשיב..." ב"כ המערער הגיב בכתב לסיכומי ב"כ המשיב. דיון ומסקנות: לאחר שעיינו בכל המסמכים ובראיות שהוגשו ע"י ב"כ הצדדים ושקלנו את טענות הצדדים, ובמיוחד את האמור בחוות דעת המומחים, אנו מחליטים לקבל את הערעור על סמך האמור בחוות דעתו של ד"ר אנגלשטיין (המומחה מטעם המערער). מקובל עלינו האמור בסיכומיו של ב"כ המערער, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפסק דין זה. אנו דוחים את עמדת ב"כ המשיב, המתבססת על חוות הדעת של ד"ר גרינוולד, שאינה מקובלת עלינו. אנו סבורים כי המערער הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו. אנו קובעים כי המאמץ הפיזי שהיה כרוך בביצוע תפקידו של המערער בחיל האויר, שהינו אחד המחוללים האפשריים לפגימה בה לקה המערער - תסביב האשך, אליבא דה שני המומחים, הוא אשר גרם במקרה דנן לפגימה. אנו מקבלים את טענת ב"כ המערער כי סמיכות הזמנים מאז תחילת הכאב - הסימפטום ועד לתוצאה - אבחנת המחלה וההתאמה בין הסימפטום - הכאב באשך לתוצאה - נמק באשך, כל אלה מעידים על קשר סיבתי פיזי אובייקטיבי ברצף של אירועים, מכאן שמסקנתו של ד"ר א. גרינוולד, שלא ניתן לקבוע אם מאמץ פיזי זה או אחר היה הגורם המעורר לתסביב האשך, אין לה על מה לסמוך, והיא רחוקה ממסקנה הגיונית ומתקבלת על הדעת מרצף האירועים במקרהו של המערער; ולענין הטענה בדבר פגם אנטומי מולד - מקובלת עלינו עמדת ב"כ המערער כי "גם אם נקבל את עמדתו של ד"ר גרינוולד לכך שתסביב אשך קורה אצל גברים עם פגם אנטומי מולד, גם אז צריך לזקוף את תסביב האשך לפי עקרון "הגולגולת הדקה" וההלכות שנקבעו לגבי המחלות הקונסטיטוציונליות בשלמותו לחובת השירות הצבאי". אנו דוחים את טענות ב"כ המשיב בסיכומיו לענין האסכולה הרפואית, באשר אינן רלוונטיות למקרה שבפנינו, כוון שב"כ המערער אינו מסתמך בסיכומיו או בחוות הדעת של המומחה מטעמו על אסכולה רפואית. יתרה מזאת, אנו סבורים כי יש אחדות דעים בין שני המומחים לענין ה"אסכולה הרפואית" ואין מחלוקת ביניהם בענין זה. שני המומחים מסתמכים על אותה ספרות רפואית, אולם כל אחד מהם מגיע למסקנה אחרת, וכפי שכבר נאמר, מסקנתו של המומחה מטעם המערער מועדפת עלינו. לענין טענתו של ב"כ המשיב לנושא המחלה הקונסטיטוציונלית - אנו דוחים את טענותיו: אין העורר טוען כי המדובר במחלה קונסטיטוציונאלית. ב"כ המערער מעלה טענה זו בתשובה לאמור בחוות דעתו של ד"ר גרינוולד לענין הפגם הגנטי. אין כל ראיה בתיק זה לקיומו של פגם גנטי, וכל האמור בסיכומיו של המערער הוא לענין התיאורטי של פגם גנטי שהועלה ע"י ד"ר גרינוולד בחוות דעתו השניה. ד"ר אנגלשטיין, בחוות דעתו, מתייחס לנושא "ספירת הזרע". ד"ר גרינוולד בחוות דעתו השניה מגיב לאמור בענין זה ע"י ד"ר אנגלשטיין, הוא מסתמך על קביעתו של ד"ר אנגלשטיין כי הספירה אינה תקינה ויש ירידה בכל מיני פרמטרים לעומת הנורמה. לדעתו, מימצא זה אינו מפתיע כלל. לא מצאנו לנכון להתייחס לענין זה, באשר אין לו רלוונטיות לגבי הקשר הסיבתי שבין האירוע לבין הפגימה. על סמך כל האמור לעיל, אנו מחליטים לקבל את הערעור. כוון שקיבלנו את הערעור, אנו מחייבים את המשיב בתשלום הוצאות חוות הדעת הרפואית של ד"ר אנגלשטיין, בהתאם לקבלה מקורית וכן בתשלום הוצאות משפט, לרבות שכ"ט עו"ד בסכום של -.2500 ₪. סכום ההוצאות ישולם תוך 30 יום מקבלת הקבלה המקורית של ד"ר אנגלשטיין. על המשיב להעמיד את המערער בפני ועדה רפואית לקביעת דרגת נכותו. המזכירות תחזיר תיקו הרפואי של המערער לב"כ המשיב. המזכירות תשלח העתק פסה"ד לב" כ הצדדים. ניתן היום כ"ה בחשון, תשס"ה (9 בנובמבר 2004), שלא בנוכחות הצדדים, ע"י "מותב קטוע", כמשמעותו בסעיף 17(א) לחוק בתי דין מינהליים, תשנ"ב-1992. ר. טובי פרידמן ד"ר זילברמן שופטת (בדימוס), חבר ועדה יו"ר הועדהצבאשירות צבאי