קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בוררות בית דין צדק לדיני ממונות: .1 ביום י"ב לאדר ב' תשנ"ה נחתם שטר בירורין בפני בית דין צדק לדיני ממונות בין מאיר נקי לבין משה פרוש ואחרים, לפיו ידונו הבוררים במקרקעין ברחוב רפפורט 33בירושלים. מטעם משה פרוש והאחרים חתם עו"ד אשר אקסלרד, ואילו מאיר נקי חתם על שטר הבירורין (להלן - השטר) - בעצמו. .2 בשטר מופיעים שמותיהם של שלושה בוררים: הרב נפתלי נוסבוים, הרב מימון קקון והרב דוד דהאן. שמו של הרב דהאן נמחק בקווים ולידו הוסף השם הרב אליהו תורג'מן. ליד תיקון שם הבורר השלישי - לא מופיעה חתימת אישור של החותמים על השטר. .3 בפועל התקיימה הבוררות בפני הרבנים נוסבוים, קקון ותורג'מן. .4 מאיר נקי ומשה פרוש הכירו את הרב נוסבוים, וסמכו עליו. משה פרוש לא הכיר את הרב דהאן או את הרב תורג'מן. .5 משה פרוש יוצג בפני הבוררים ע"י שני טוענים רבניים - הרב מיטלמן והרב הוכברג. שניהם העידו בפני כי לא הכירו את הרבנים דהאן ותורג'מן. .6 עו"ד אקסלרד, שחתם על השטר בשם משה פרוש אמר לבית המשפט ביום 10.11.97(ע' 2) כי מחיקת שמו של הרב דהאן והוספת שמו של הרב תורג'מן - לא נעשתה בנוכחותו ובידיעתו, אך לא מסר תצהיר על כך ולא העיד על כך - שכן הוא מייצג את משה פרוש בתיק זה. .7 ביום ח' באייר תשנ"ז הוציאו הבוררים שני "פסק דין" מתחת ידיהם. הפסק האחד קובע, בין השאר, כדלקמן: "ג. על ה' נקי להעביר את הדירות ע"ש הקונים כפי שהתחייב בחוזה, והדיירים ישלמו את יתרת חובם לה' נקי - כמוסכם בחוזה - בעת ההעברה ע"ש הקונים". (להלן - פסק הבוררות הראשון). הפסק השני קובע, בין השאר, כדלקמן: "ג. על ה' נקי להעביר את הדירות ע"ש הקונים כפי שהתחייב בחוזה, והדיירים ישלמו את יתרת חובם לה' נקי בסך: 500,62$ (ששים ושנים אלף וחמש מאות דולר) - כמוסכם בחוזה, בעת ההעברה ע"ש הקונים". (להלן - פסק הבוררים השני). עינינו הרואות, איפוא, כי בפסק הבוררות השני הוספו המלים המודגשות בקו. .8 מאיר נקי הגיש לבית המשפט עתירה בהמרצת פתיחה 446/97לאשר את פסק הבוררות השני, מבלי לציין כי קיים פסק בוררות ראשון מאותו תאריך. .9 משה פרוש הגיש לבית המשפט בהמרצת פתיחה 549/97התנגדות לאישור פסק הבוררות השני כמבוקש ע"י מאיר נקי, בטענות הבאות: א. פסק הבוררות השני אינו הפסק הנכון אותו נתנו הבוררים, שכן הוא ניתן לאחר שדעת מאיר נקי לא הייתה נוחה מפסק הבוררות הראשון, ומאיר נקי מעלים את פסק הבוררות הנכון מידיעת בית המשפט. ב. מאיר נקי פנה לבוררים בעורמה, בהעדר משה פרוש או מי מטעמו, סיפר להם כי קיים "חוב מוסכם" בין הצדדים, והבוררים הוטעו וחתמו על מסמך חדש - הוא פסק הבוררות השני. ג. פסק הבוררות השני ניתן שלא כדין לאחר פסק הבוררות הראשון, והוא שונה בתוכנו מפסק הדין הראשון. ד. פסקי הבוררות ניתנו ע"י הרכב בוררים שונה מזה שהוסמך לברור בין הצדדים, כאשר במועד בלתי ידוע אחר חתימת השטר - נמחק שמו של הרב דוד דהאן והוסף שמו של הרב אליהו תורג'מן - ללא ידיעת משה פרוש או מי מטעמו, וללא הסכמתו. ה. מלאכתם של הבוררים טרם נשלמה. .10 ביום 10.11.97התייצבו ב"כ הצדדים בבית המשפט וקבעתי את התיק לחקירת המצהירים ליום .31.12.97 .11 ביום 31.12.97התייצבו משה פרוש ובא כוחו עו"ד אקסלרד, אך מאיר נקי ובא כוחו לא התייצבו. עו"ד אקסלרד הודיע בשם עו"ד וינברגר כי זה הודיע שהוא חולה וביקש דחיית ההוכחות - אך בית המשפט לא נעתר לבקשה, הן משום שמאיר נקי עצמו לא התייצב ללא כל נימוק, והן משום שלא הוגשה תעודה רפואית הקובעת כי עו"ד וינברגר חולה ואינו מסוגל להתייצב בבית המשפט. .12 בהעדר מאיר נקי ובא כוחו - חקר בית המשפט עצמו את העדים משה מיטלמן וערן הוכברג - הטוענים הרבניים של משה פרוש בפני הבוררים, וכן את משה פרוש, ועל סמך עדויותיהם, וכן על סמך שני פסקי הבוררות - ניתן באותו יום פסק דין שקבל את ההתנגדות והצהיר כי שני פסקי הבוררים שניתנו ביום ח' באייר תשנ"ז בטלים. .13 ביום 1.1.98הגיש מאיר נקי בקשה לביטול פסק הדין, וביום 4.1.98 ניתנה על ידי החלטה כי אם עו"ד וינברגר יקבל אישור בכתב מהרב נוסבוים כי זה מוכן לבוא ולהעיד בבית המשפט - אהיה מוכנה לבטל את פסק הדין כדי לשמוע את עדות הרב נוסבוים - המקובל על שני הצדדים. .14 מאחר שבסופו של דבר הרב נוסבוים הסכים להעיד בבית המשפט - נקבע התיק לחקירתו ליום 10.2.98- והרב נוסבוים אכן העיד בבית המשפט. .15 מפי הרב נוסבוים למדנו כי מזכיר בית הדין כתב את שמות שלושת הבוררים על השטר, וכי הרב אליהו תורג'מן מחק את שמו של הרב דהאן וכתב את שם עצמו במקומו. (עמ' 7- 6בהמ' 2024/98, להלן - ההמרצה). הרב נוסבוים העיד כי הצדדים חתמו על השטר לאחר התיקון, אך מעדותו נראה כי הרב העיד על כך על סמך הנוהג המקובל בבית הדין ולא על סמך זיכרון חד וברור כי כך היה. לא הייתה לו תשובה מדוע הצדדים לא חתמו על התיקון. (ע' 8- 7בהמרצה). מדברי הרב נוסבוים ניתן ללמוד כי הרב דהאן פסל את עצמו מלכתחילה ולא נכנס כלל לדיון. לא ידוע מדוע הרב דהאן פסל את עצמו שכן הרב דהאן לא העיד, אך מדברי הרב נוסבוים עולה כי הפסילה הייתה מכיוון שהרב דהאן אמר כי הוא מכיר מי מהצדדים, כנראה את הצד של נקי. .16 גם מאיר נקי העיד כי חתימת הצדדים על השטר נעשתה לאחר התיקון, אלא שעדותו אינה מהימנה משום שלא זכר פרטים חשובים אחרים מאותו מעמד, כולל הפרט מי חתם בשם כל אחד מהצדדים. .17 כאמור, משה פרוש ונציגיו לא הכירו קודם לכן את הרב דהאן והרב תורג'מן, ועל כן סביר כי לא ידעו מי הרב היושב בפניהם. .18 מאחר שעו"ד אקסלרד חתם על השטר בשם משה פרוש, ולא חתם ליד שינוי השם ואף אינו זוכר כי מישהו בקש ממנו אישור לשינוי השם - הדעת נותנת כי השינוי נעשה לאחר חתימת עו"ד אקסלר על השטר וללא ידיעתו והסכמתו, שאלמלא כן היה חותם ליד התיקון. יתכן כי בעבור שלושת הרבנים הנכבדים - לא הייתה שום משמעות לשינוי שם הבורר, שכן הרב נוסבוים העיד: "בד"כ הצדדים לא שואלים מי הם הדיינים". (ע' 8להמרצה). אולם מאחר שעו"ד אקסלר הינו עורך דין בקיא ומנוסה, קשה להניח שהיה חותם על שטר בוררות עם תיקון בשם אחד הדיינים - בלי חתימה ליד התיקון, שכן אין ספק כי עו"ד אקסלרד הבין והיה מודע למשמעות שינוי שם בורר בשטר בוררות. .19 מטעם זה ניתן לקבוע כי התיקון של שם הבורר בשטר - נעשה לאחר חתימת עו"ד אקסלרד על השטר, וללא ידיעתו והסכמתו. .20 משמעותה של קביעה כאמור היא כי כל הליכי הבוררות שהתקיימו בפני הרב תורג'מן - פסולים, כולל שני פסקי הבוררות, שכן הוא לא מונה ע"י משה פרוש באמצעות עו"ד אקסלרד - לשמש כבורר בענין זה. .21 למרות האמור, לצורך הדיון אצא מן ההנחה שעו"ד אקסלרד חתם על השטר לאחר התיקון; או שהגם שהתיקון נעשה שלא בהסכמתו - הסכימו הצדדים בפועל לדון בבוררות בפני שלושת הבוררים שדנו בבוררות למעשה, כולל הרב תורג'מן. .22 משה פרוש טוען מפי בא כוחו כי גם במקרה כזה דין שני פסקי הבוררים להתבטל, שכן "הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו" (סעיף 24(5) חוק הבוררות, תשכ"ח-1968). (להלן - החוק). .23 ב"כ משה פרוש אף מרחיק לכת וטוען כי לא זו בלבד שהבוררים לא הכריעו בעניין המחסנים, אלא שאף לא טרחו לשמוע את הראיות בדבר המחסנים. .24 הטעם שנתנו הבוררים לעניין זה היה כפי שהם עצמם כתבו בשני פסק הבוררות: "בעניין המחסנים אין ביה"ד דן עתה, מכיוון שהצטרף תובע אחר לנושא של המחסנים וא"א לדון ע"ז". .25 מסתבר שאחד רבינוביץ פנה לבוררים וטען בפניהם כי יש לו טענות לעניין המחסנים, ועל סמך זה החליטו הבוררים לא לדון במחלוקת שבין נקי ופרוש בעניין המחסנים, "מכיוון שהצטרף תובע אחר לנושא של המחסנים". .26 משה פרוש לא חתם על שטר בוררין בינו לבין אותו רבינוביץ, כך שממילא אין הבוררים מוסמכים לצרף את רבינוביץ לבוררות בנושא המחסנים, וממילא לא הייתה להם כל הצדקה חוקית לקבוע שאי אפשר לדון בנושא המחסנים בין פרוש לנקי ללא רבינוביץ. .27 לאור האמור - חל סעיף 24(5) לחוק המתיר לבית המשפט, על פי בקשת בעל דין, לבטל את פסק הבוררות, כולו או חלקו, אם הבוררים לא הכריעו באחד העניינים שניתנו להכרעתם, ומשה פרוש אכן מבקש כי בית המשפט ישתמש בסמכותו זו במקרה הנדון. .28 א. על פי סעיף 24לחוק רשאי בית המשפט לבטל את פסק הבוררות אך אינו חייב לעשות כן, והוא רשאי לבטל רק את חלקו של פסק הבוררות, או להשלימו, לתקנו, או להחזירו לבורר. ב. ב"כ מאיר נקי טוען כי פסק הבוררות שניתן - הוא חלקי ויש לאפשר לבוררים להשלים את הפסק. ג. ב"כ משה פרוש טוען כי נוכח התנהגות הבוררים בהוצאת פסק הבוררות השני על סמך בקשת מאיר נקי בהעדרו של משה פרוש או מי מנציגיו, ומבלי לאפשר לו להגיב - אין למשה פרוש עוד אמון בבוררים, ועל כן אין לאפשר להם להשלים את פסק הבוררים (סעיף 11(1) לחוק). .29 וכך תאר הרב נוסבוים כיצד נעשה השינוי בפסק הבוררות: "ש. אתה יכול להסביר איך נעשה השינוי הזה? ת. המזכיר כתב את פס"ד ובית הדין חתם עליו. אח"כ המזכיר הזמין את הצדדים לבוא ולקבל את פסה"ד. כנראה שנקי הגיע קודם והראו לו את פסה"ד. הוא אמר שהיות ולא כתבנו בפירוש את הסכום, עדיף שנכתוב את הסכום כפי שמוזכר בחוזה. הורינו למזכיר שיכתוב בפירוש את הסכום הזה. זה לא שינוי אלא הבהרה מדוייקת.... ש. לפני שעשיתם את התיקון האם ביקשתם לשמוע מה יש לפרוש לומר? ת. בשביל מה? הרי זה לא שינוי של פסה"ד." (ע' 8להמרצה). .30 מעדות נוסבוים עולה, איפוא, כי התיקון בפסק הבוררות הראשון והכנסת סכום כסף מדויק - נעשה לפי דרישת צד אחד שלא בנוכחות הצד השני, ומבלי לאפשר לצד השני להגיב לדרישה זו. דבר זה כשלעצמו הינו בלתי תקין לחלוטין ויש בו משום איפה ואיפה. אם הבוררים היו מאפשרים למשה פרוש להגיב לבקשה - אולי היה מוכיח להם כי הוא כבר שילם סכומים מסוימים על חשבון אותו סכום סופי המופיע בחוזה. .31 בין כך ובין כך - בוררים אינם רשאים לשנות את פסק הבוררות או לפרש אותו או להסביר אותו לאחר שנחתם וניתן - גם אם הם סבורים שטעו, שכן הדרך היחידה לתיקון פסק בוררות הוא כמפורט בסעיף 22(א) לחוק. .32 סעיף 22(א) לחוק מאפשר תיקון פסק בוררות רק בשל ליקויים כמפורט בו: טעות סופר, פליטת קולמוס, השמטה, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר, בחישוב, וכיוצא באלה (ס"ק 1); הפסק לקוי בעניין שאינו נוגע לגוף הסכסוך (ס"ק 2); אין בפסק הוראה בדבר תשלום ריבית (ס"ק 3); אין בפסק הוראה בדבר הוצאות הצדדים, לרבות שכ"ט עו"ד (ס"ק 4). .33 אולם אפילו תיקונים מן הסוגים שסעיף 22(א) מונה אותם - לא ניתן לתקן אלא "לאחר שניתנה לבעלי הדין האחרים הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם", כאמור באותו סעיף - דבר שלא נעשה כאן. .34 התוצאה היא שפסק הבוררות השני ניתן שלא כדין - ויש לבטלו. .35 השאלה העומדת בפני היא אם יש להותיר בתוקפו את פסק הבוררות הראשון, כפי שמבקש ב"כ מאיר נקי. .36 יצוין כי הבקשה לאישור פסק בוררות הוגשה רק לגבי פסק הבוררות השני ולא לגבי פסק הבוררות הראשון, כך שממילא אין בפני בקשה לאשר את פסק הבוררות הראשון, ולא ניתן לאשרו. .37 א. משה פרוש לא התייחס לאישור פסק הבוררות הראשון - שכן זה לא נתבקש כלל בהמ"פ .446/97 ב. עם זאת עומדות לפחות חלק מטענותיו של משה פרוש בהקשר לפסק הבוררות השני - גם כלפי פסק הבוררות הראשון: (1) העובדה שגם פסק הבוררות הראשון ניתן שלא ע"י הבוררים שמשה פרוש חתם על מינוים באמצעות עו"ד אקסלרד (סעיף 24(2) לחוק); (2) העובדה שגם פסק הבוררות הראשון לא דן בנושא המחסנים, (ומן הסיבה הלא נכונה), (סעיף 24(4) (5)); (3) הטענה שהבוררים אינם ראויים לאמונו של משה פרוש נוכח תיקונם את פסק הבוררות הראשון על פי דרישת צד אחד ומבלי לבקש את תגובת הצד השני. .38 נראה לי כי די בטענות הצודקות של משה פרוש כמפורט בסעיף 37לעיל כדי לקבוע שאפילו תוגש בקשה חדשה לאישור פסק הבוררות הראשון (בקשה שלא קיימת בפני בית המשפט בשלב זה) - גם אז יש, לכאורה, מקום לקבל את ההתנגדות לאישורו. .39 מובן כי אם שני הצדדים יסכימו ביניהם לבקש את אישור פסק הבוררות הראשון- אין הם מנועים מלעשות כן. .40 אני דוחה, איפוא, את העתירה בהמ"פ 446/97, ומקבלת את ההתנגדות בהמ"פ 549/97ומורה על ביטול פסק הבוררות השני. .41 פסק דין זה מבטל את פסק הדין שנתתי ביום 31.12.97במעמד צד אחד.יישוב סכסוכיםדיני ממונותבית דין צדק (בד"ץ)בוררות