קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לפסילת זוכה במכרז: הרקע העובדתי וההליכים המשפטיים .1ביום 20.12.94 פרסמה המחלקה לעבודות ציבוריות (להלן: "מע"צ") שבמשרד הבינוי והשיכון מכרז פומבי להזמנת מערכת גילוי והתראה לרכב גבוה במעבר מתחת לגשר מחלף ראשון לציון ושילוט למערכת כאמור (להלן: "המכרז"). על המכרז האמור חלות הוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב- 1992(להלן: "החוק") והוראות תקנות חובת המכרזים התשנ"ג- 1993(להלן: "התקנות"). בתנאי המכרז נקבעו דרישות מוגדרות הנוגעות לציוד ודרישות מיוחדות ומוגדרות לענין המציעים להשתתף במכרז. נדרש מן המציע להגיש לאישור המזמין את הקטלוגים הנדרשים, רשימת ציוד, שרטוטי עבודה מפורטים וכל חומר לפני תחילת העבודה ורק לאחר האישור של המזמין יהיה רשאי הקבלן להתחיל בביצוע. אולם בכל מקרה נקבע כי העבודה תבוע על ידי חשמלאי רשוי וכי הקבלן יהיה מי שרשום בפנקס הקבלנים לפי חוק רישום קלבנים לעבודות הנדסה קבלניות, התשכ"ט-1969, וכי על הקבלן להיות בעל סיווג מקצועי מספר 160ו- 250לעבודות חשמל. בשלב יותר מאוחר פרסמה המשיבה 1מודעה בעיתונים שלפיה רשאים להשתתף במכרז קבלנים מוכרים לעבודות במשרדי הממשלה ורישומים בפנקס הקבלנים בסיווג מקצועי 160, או 250, או 270, או .280 לענין סוג המערכת נקבע כי על המציעים לספק מערכת גילוי, פיקוד ובקרה מדגם קובל (coeval) מדגם 320מתוצרת חברת קובל או דגם חלופי שווה איכות, הכל לפי אישור המזמין. בנוסף על כך פורטו בתנאי המכרז השיקולים לבחירת הזוכה במכרז, ובין היתר: המחיר המוצע, מומחיות וידע טכנולוגיה שנדרש לביצוע העבודה, נסיון קודם של מע"צ עם המציע, כמות ואיכות הציוד וכוח האדם העומד לרשות המציע, כמות וערך העבודות המבוצעות בו זמנית על ידי המציע, המלצות שיש בידי המציע וכן אמינות וכישורים מקצועיים ואישיים של המציע (נספח 4לתנאי המכרז). .2עם פתיחת תיבת ההצעות ביום 22.1.95, התברר כי למכרז הוגשו שבע הצעות, ואחרי מספר דיונים בועדת המכרזים (ראה תצהיר אריה למפר מנהל אגף בכיר לפיתוח במע"צ) החליטה ועדת המכרזים, ביום 7.5.95כדלקמן: "בהתאם להמלצת מנכ"ל לפיתוח מיום 7.5.95משנה הועדה את החלטתה מיום 30.4.95ומחליטה למסור את העבודה לי.א. חברה לעבודות חשמל בע"מ". זו היתה ההחלטה ששינתה החלטות קודמות שבעקבותיה באה גם בקשה זו שבפני. להחלטה האמורה קדמו, כאמור, דיונים והחלטות שונות של ועדת המכרזים, ומן הראוי, בשל המסקנות שאליהן הגעתי, ליתן בקצירת האומר תמצית הדיונים וההחלטות כאמור. ביום 22.1.95נפתחה תיבת ההצעות ונמצאו בה כאמור שבע הצעות. באותו מעמד נערך פרוטוקול שבו פורטו שמות המציעים וסכומי ההצעות והוחלט על ידי הועדה למסור את העבודה למבקשת בסכום של 280, 601ש"ח בהיותה ההצעה הזולה ביותר (נספח ב' לתצהירו של למפר). לפי תצהירו של למפר החלטה זו התקבלה מבלי שהצעות והחומר שצורף לה נבדקו מבחינה מקצועית, כך לפי תצהירו של למפר. החלטה זו לא נמסרה לידיעת המשתתפים שהגישו הצעות למכרז, לרבות המבקשת, ולדברי למפר כך נוהגת הועדה גם במקרים אחרים. רק אחרי פתיחת ההצעות שנמצאו בתיבת ההצעות כאמור, הועברו כל ההצעות לבדיקה באגף הפיתוח במע"צ והוכנה תיבת השפעה (נספח א' לתצהירו של למפר). מאגף הפיתוח במע"צ הועברו ההצעות לבדיקה מקצועית של סמנכ"ל מע"צ לתחזוקת כבישים, ועלה מסע חוות דעת מיום 6.2.95(נספח ח' לבקשה ונספח ג' לתצהיר למפר). לפי חוות דעתו של סמנכ"ל מע"מ להחזקת כבישים אף אחד מן המציעים, למעט חברת אי.פי.אי. (משיבה 4) לא עמדה בתנאי נסיון קודם במקומות אחרים של המערכת, וכי רוב הקבלנים הציעו ציוד מחברות ישראליות ללא נסיון של חמש שנים לפחות וללא רשימת ממליצים. וגם זאת המבקשת, לפי חוות דעתו של סמנכ"ל מע"מ לאחזקה, אף הציעה מערכת חלופית ללא המסמכים הדרושים ואם מקבלים את החלופה כי אז המחירים של המבקשת למערכת החלופית יהיו יקרים יותר מאלה שעמדו בדרישות. לפיכך המליץ נותן חוות הדעת על המשיבה 4כזוכה במכרז. בנוסף על בדיקתו של הסמנכ"ל לאחזקת כבישים הועברו הצעות לראש מדור תאורה ורמזורים במע"צ וכן ליועץ חיצוני, מר רוני שאול, שעסק בהכנת המכרז ובביצועו. סיכום המלצותיו של היועץ החיצוני באו בפני ראש מדור תאורה ורמזורים במע"צ, מר כרמל, ועל בסיס המלצותיו הודיע למר למפר על שני הדו"חות של היועץ החיצוני, אשר לפי הראשון הזוכה הוא המשיבה 2(זיכון בע"מ) ולפי דו"ח 2נבחנות חלופות שונות. ביום 30.4.95החליטה ועדת המכרזים לאמץ את המלצת מר כרמל מיום 9.4.95כשינוי להחלטה מיום 22.1.95- לפסול את הצעת המבקשת ולקבל את הצעת זיכון המסתכמת בסכום של 798, 603ש"ח, ובתנאי שהקבלן האמור יספק מערכת מתוצר קובל "וזאת בהתאם לתנאי המכרז והמפרט". ואולם רק לאחר שועדת המכרזים החליטה כאמור התברר למשיבה 1כי זיכון איננה קבלן רשום לפי דרישות המכרז. לא זו בלבד אלא שזיכון בע"מ הגישה הצעה משותפת למכרז יחד עם המשיבה 3(י.א.). אחרי שמר למפר קיבל יעוץ משפטי על ידי יועציו במשפט, התברר לא כי לא ניתן להתקשר עם מציע שאינו קבלן רשום גם אם הצעתו הוגשה במשותף ביחד עם קבלן רשום העונה לדרישות המכרז. לפיכך פנה מר למפר לזיכון והודיעה כי אין המשיבה רשאית לחתום עמה על חוזה ומשום כך אם קיימת נכונות מצד זיכון שהחוזה יחתם על ידי י.א. בלבד, על זיכון לאשר זאת בכתב. ואמנם, ביום 7.5.95הצהיר מנכ"ל זיכון במכתבו כי אין לזיכון התנגדות שהחוזה יחתם עם י.א. (נספח ה' לתצהירו של למפר). כאמור, ביום 7.5.95התקיים דיון נוסף בועדת המכרזים שבעקבותיו החליטה ועדת המכרזים למסור את העבודות לי.א.. .3ביום 9.5.95נמסרה למבקשת הודעה בכתב של המשיבה, שלפיה ועדת המכרזים לא קיבלה את הצעתה וכי ההצעה הזולה ביותר הסתכמה בסך 798, 603ש"ח (נספח ו' לבקשה). במקביל להודעה האמורה פנתה המבקשת למע"צ ודרשה לקבוע כי היא הזוכה במכרז וביקשה לעיין בכל מסמכי המכרז. אחרי מספר פניות נתאפשר למבקשת לעיין במסמכי המכרז (החלטות, כתב כמויות של הצעת המשיבות 2ו- 3). מן הפירוט העובדתי האמור עולה בבירור כי למעשה נתקבלה החלטה בועדת המכרזים לענין זכייתה של המבקשת במכרז עוד לפני שנעשתה בדיקה מקצועית על ידי המשיבה, ורק לאחר ההחלטה נמסרו הצעות לעיונו של היועץ החיצוני. התברר מהבדיקה האמורה ומחוות דעת היועץ החיצוני כי זיכון לא פירטה בהצעתה נתונים בסיסיים בענין זהות המערכת ואחר כך גם התברר שאין היא קבלן רשום. לענין המבקשת ציין היועץ החיצוני כי ההצעה מדברת במערכת מתוצרת arrowhead(המערכת החילופית). היועץ החיצוני ציין בחוות דעתו כי המבקשת הציעה את המערכת החילופית הזו, אך בשל העדר פירוט מספיק - יש לפסול על הסף את המערכת. הנסיון להכשיר את ההצעה הפסולה של זיכון, נעשה בדרך של שינוי ועדת המכרזים ביום 7.5.95על ידי מסירת העבודה לי.א., שהיא קבלן רשום. ואולם, במכתבו של סמנכ"ל מע"צ לפיתוח, אהרון אינשטין, גם צויין תנאי נוסף שלפיו יש להחתים את הקבלן, דהיינו י.א., בעת חתימת החוזה כי המערכת שיספק תהיה מתוצרת קובל. ללמדך, שקיים עוד פגם שהיה צורך בתיקונו הנוגע לזהות המערכת. .4אחרי שנודעה למבקשת החלטת ועדת המכרזים, שלפיה אין היא הזוכה במכרז, הוגשה בקשה זו ביום 30.5.95שענינה שניים אלה: (א) פסק דין המצהיר כי הצעת המשיבות 2ו- 3(זיכון וי.א.) שהוגשה כהצעה משותפת למכרז הינה הצעה פסולה; (ב) פסק דין המצהיר כי המבקשת היא הזוכה במכרז וכי החלטת ועדת המכרזים בדבר פסילת הצעתה והתקשרות בחוזה עם י.א. הינה בטלה ומבוטלת; לחלופין, ביקשה המבקשת להצהיר על ביטול המכרז או ליתן כל סעד אחר. .5טענותיה של המבקשת נוגעות לשאלות אלה שבמחלוקת: (א) המבקשת היא זו שזכתה במכרז מכיוון שהצעתה עמדה בתנאי הסף והיא הזולה ביותר מבין כל ההצעות שהוגשו; (ב) החלטת ועדת המכרזים לזכות במכרז קבלן שלא הגיש הצעה ולחתום עמו על חוזה הינה החלטה פסולה; (ג) הצעת המשיבה 2הינה הצעה פסולה מחמת שהוגשה כהצעה בלתי מפורטת ולא עמדה בתנאי הסף; .6עם הגשת הבקשה עתרה המבקשת לצו מניעה זמני או צו הצהרתי זמני, שענינם מניעת המשיבה 1מהתקשר עם זיכון או עם י.א. בחוזה או לעשות כל פעולה מכח המכרז, לבד מהכרזת המבקשת כזוכה במכרז והתקשרות עימה. בהחלטת בית המשפט מיום 5.6.95ועל פי הסכמת המשיבות 1- 3צו המניעה הזמני שניתן נותר בעינו עד להחלטה בבקשה העיקרית. .7ביום 27.6.95, לאחר שהתרתי למשיבות 1- 3להגיש תצהירי תשובה לבקשה העיקרית וקבעתי דיון בבקשה אחרי הגשת התצהירים, הודיעה המשיבה 1לבית המשפט כי "החליטה לבטל את המכרז להספקת מערכת גילוי והתראה לרכב גבוה". הנימוקים לכך כפי שפורטו בהודעה היו אלה: (א) לאחר הגשת ההליכים בתיק הנדון, נוכחה המשיבה כי אכן נפלו מספר פגמים בהליכי המכרז: ההצעה הזוכה במכרז היתה הצעה משותפת של המשיבות 2ו- 3, כאשר המשיבה 2אינה עומדת בתנאי הכשירות מבחינת סיווגה הקבלני, כפי שנקבע במכרז. רק לאחר פניה מטעם המדינה, הודיעה המשיבה 2(זיכון) כי אין לה התנגדות כי החוזה יחתם עם המשיבה 3(י.א.); (ב) גם בהצעת המבקשת נפלו פגמים מהותיים: ההצעה נקבה בשם היצרן בלבד ללא פירוט לפי תנאי המכרז, וחשוב מכך המערכת שהוצעה על ידה איננה ממלאה אחר התנאים של המכרז ואינה מיועדת למטרה הדרושה, דהיינו גילוי והתראה לרכב גבוה; לנוכח מה שכינתה המשיבה 1"הקשיים הנ"ל" ולדבריה מתוך בחינה נוספת של הדברים, החליטה המשיבה 1"לשוב ולשקול מחדש את כל הנושא". לענין זה של ביטול המכרז קיימתי דיון, הצדדים טענו, וניתנה החלטה ביום 30.8.95, שלפיה לא ראיתי בשלב הזה אם יש לבטל את המכרז, וראיתי ליתן לצדדים לטעון אחרי שמיעת ראיות וחקירת המצהירים על תצהיריהם גבי השאלה אם המבקשת קיימה את תנאי המכרז באופן שיש להכריז עליה כמי שזכתה בו. בהמשך התייחסתי גם לשאלה אם ניתן על פי הודעת המשיבה 1לבטל את המכרז בדרך זו, או שמה ענין זה צריך שיקבע על ידי ועדת המכרזים. אוסיף גם זאת, ביני לביני, ביקשה משיבה 4(אי.פי.אי) להצטרף כמשיבה נוספת ובית המשפט נעתר לבקשה. עוד אוסיף כי המשיבות 2ו- 3לא הגישו תצהירים מטעמן, הגם שהותר להם להגיש תצהירים, לא התייצבו לדיון ביום 5.11.95וביום 9.11.95הודיעו לבית המשפט כי אין להן סיווג מקצועי שנדרש במכרז ואין להם מעמד בענין במכרז וביקשו את מחיקתן בלא צו להוצאות. .8הנה כי כן שאלת זכייתן של המשיבות 2ו- 3במכרז עוד אינה עומדת לדיון בהליך זה לצורך ההכרעה בשאלות שעומדות בפני בית משפט זה והשאלות שבית המשפט מתבקש להכריע בהן הן אלה: (א) בקשת המבקשת והמשיבה 4להכריז עליהן כזוכות במכרז - כל אחת לעצמה, תוך פסילת הצעת רעותה; (ב) האם לנוכח הודעת המשיבה 1, או נוכח בקשתה החלופית של המבקשת - יש לבטל את המכרז, אם מחמת פגמים שנפלו בהליכי המכרז ואם מסיבה אחרת; אציין, כי ענין הבקשה לביטול המכרז על פי הודעת המשיבה 1לבית המשפט הזה נזנחה בסיכומי המשיבה 1, לאמר, משדחה בית המשפט את ההכרעה בענין זה עמדת המשיבה 1היא שאין להעתר לבקשתה החלופית של המבקשת ויש לקבוע כי המבקשת לא עמדה בתנאי המכרז ובדין נפסלה הצעתה, וכי הצעתה של המשיבה 4זולה מהצעתה החלופית של המבקשת למערכת קובל. בהקשר זה מבקשת המשיבה לדחות את טענת המבקשת כי המשיבה 4אינה בעלת סיווג מקצועי מתאים, כי המשיבה 4עומדת בדרישה זו לנוכח הפרסום המאוחר בעיתונים על הרחבת הסיווג המקצועי לפי תנאי המכרז. תנאי המכרז .9במפרט המיוחד שבמסמכי המכרז פורטו דרישות המשיבה לגבי מערכת הגילוי וההתראה (נספח א' לתצהירו של רוני שאול, היועץ החיצוני) - בסעיף 4.1למפרט האמור, ובין היתר כדלקמן (ראה גם נספח ב' לבקשה): "מערכת הגילוי פיקוד ובקרה אלקטרונית תהיה כדוגמת דגם 320תוצרת חברת ,coevalאו שווה איכות מאושר על ידי מהנדס חשמל ראשי מע"צ ומהנדס המתכנן (ההדגשה אינה מקור - ע"ק). ניתן יהיה להציע מערכת אחרת, העומדת בדרישות והמבוססת על טכנולוגיה אחרת, בכל מקרה המציע יצרף להצעתו את כל החומר הנדרש לגבי טיב המערכת ואיכותה, סוג הטכנולוגיה והמסמכים הנדרשים עם הגשת הצעתו למכרז. בכל מקרה מע"צ תקבע את סוג המערכת שתותקן ולמציע לא תהיה זכות לערער על החלטה זו (ההדגשה לי - ע"ק)". הנה כי כן, לפי תנאי המכרז המערכת צריכה להיות "כדוגמת דגם 320מתוצרת חברת קובל" או שווה איכות לה, הכל לפי אישור מהנדסי מע"צ לאמור: המערכת יכול שתהיה מדגם 320קובל או מערכת שוות איכות לה, לפי אישור מהנדסי מע"צ, לפי שיקול דעתם. עוד נקבע בסעיף 4.1למפרט, כי מערכת הגילוי וההתראה תפעיל שלטי הורייה והכוונה מוארים לנוהג רכב גבוה ותכוונו לעצור בשוליים מיוצבים מאספלט, שיוכשרו לכך בצדי הדרך בסמוך למעבר חירום באי המרכזי - לשם מתן אפשרות לחזור לכיוון המוצא מבלי לגרום נזק לגשר, בתיאום עם הרשויות המוסכמות שפורטו במכרז. המערכת, כאמור, מורכבת משני חלקים: מערכת גילוי אלקטרונית ושלטי הוריה והכוונה. וגם זאת: המערכות על שני חלקיה אלה כוללת שתי יחידות בכל גשר: יחידת גילוי אלקטרונית ויחידת שלטים בכל כיוון נסיעה. .10בסעיף 1.33למפרט המימד גם נקבעו המסמכים והאישורים שעל המציע לצרף להצעתו, כדלקמן: (א) פרוספקטים מפורטים של כל מרכיבי המערכת ותכונותיה. (ב) אישור על עבודת המערכת במשך חמש שנים לפחות. (ג) אישור על ייצור סדרתי של המערכת. (ד) אישור ממעבדות או מכוני תקנים או רשות מוסמכת שבדקה את המערכת או אישרה את התקנתה. (ה) העתקים מהתקנים שבהם עומדת המערכת המוצעת. (ו) רשימת משתמשים בציוד, כולו או חלקו, בארץ ובחוץ-לארץ, ופרטים עליהם. (ז) רשימת הגורמים ושמות אנשי קשר במעבדות או ברשויות או מכוני תקנים שבדקו או אישרו את המערכת או תקנים שעל פיהם נבדקה המערכת. סעיף זה גם כלל הערה, שלפיה - הכוונה ב"מערכת" היא לשני חלקיה: מערכת הגילוי וההתראה כולל השילוט. הערה נוספת ציינה כי "הצעת מחיר שלא תכלול נתונים מספיקים לא תתקבל ותפסל על הסף". המלצת היועץ החיצון .11היועץ החיצון פסל על הסף את הצעת המבקשת לענין המערכת מסוג arrowheadבשל חוסר נתונים על עמידת המערכת בדרישות המפרט המיוחד. לענין ההצעה של מערכת מסוג קובל, כחלופה, אומר היועץ כי ההצעה מסתכמת במחיר של 280, 764ש"ח וזו ההצעה היקרה ביותר (נספח ט' לבקשה). היועץ אומר כי המערכת המוצעת על ידי זיכון, מסוג קובל, עונה על הדרישות וכך לגבי השילוט שהציעה, ומחירה מסתכם בסכום של 798, 603ש"ח לפני מע"מ. היועץ ממליץ שלא לקבל את ההצעות של המציעים 3, 4ו- 7- אם בשל העדר נתונים טכניים (אהרון את גלעד) ואם בשל מערכות שאינה עונה על הדרישות (מנורה איזו אהרון ואריאל בע"מ). לענין הצעת א.פ.א. (משיבה 4) כי הצעתה עומדת בדרישות ומסתכמת בסכום של 380, 710ש"ח לפני מע"מ. הצעה זו יקרה, לדעת היועץ, מכיוון שהוצעו שלטים מתוצרת חוץ ואילו היתה מציעה שלטים מתוצרת זיכון או תוצרת אחרת ניתן להקטין את העלות בכ- 000, 75ש"ח. גבי הצעת ישיר תאורות בע"מ (מס' 6), ההצעה נפסלת מחמת העדר ערבות בנקאית וחוסר נתונים טכניים על יצרן השילוט ויכולת לעמוד בדרישות המפרט המיוחד. בתצהירו אומר היועץ, כי הוא זה שהכין את המפרט הטכני של המכרז, ואחר כך הועברו אליו ההצעות שהוגשו לועדת המכרזים - ולבדיקה כיועץ חיצון, והוא הגיש את המלצותיו (נספח ט' לבקשה) למהנדס חשמל ראשי במע"צ. על מערכת arrowheadשהציעה המבקשת אומר היועץ בתצהירו, כי בהצעה לא צויין דגם ולא סופקו נתונים נוספים על עמידת המערכת בדרישות המפרט, ומשום כך ראה להמליץ על פסילת המערכת. וגם זאת: הצעת המבקשת לא הכילה פירוט לגבי מערכת השילוט, וגם זאת בניגוד לדרישות המפרט. היועץ מצהיר לענין טענת המבקש כי צורף פרוספקט של המערכת מן הסוג האמור וכי הוא ראה ובחן את הפרוספקט אחרי הגשת הבקשה לבית משפט זה. גם לאחר בדיקה זו אין היועץ משנה את חוות דעתו, מן הטעם של אי עמידה בדרישות המפרט המיוחד (סעיף 9לתצהיר). בתצהיר מביא היועץ מספר דוגמאות שיפורטו להלן בסעיף שדן במערכת זו. לענין הצעת המבקשת למערכת מסוג קובל, אומר היועץ בתצהירו, כי המחיר שהוצע למערכת הוא 500, 111ש"ח. לפי כתב הכמויות המערכת כוללת שתי יחידות של מערכת פיקוד, גילוי ובקרה, כי לכל צד של הגשר דרושה יחידה אחת. משום כך, הסיק היועץ כי הצעת המבקשת היא ליחידת מערכת אחת, וכי המחיר יסתכם בסך 000, 223ש"ח למערכת בת שתי יחידות, והמחיר הכולל יהיה 280, 764ש"ח, שהוא המחיר הגבוה מבין ההצעות השונות. מערכת גילוי מתוצרת arrowhead .12המבקשת טענה בבקשתה העיקרית, כי הצעתה למכרז היתה ההצעה הזולה ביותר מבין ההצעות שהוגשו, בהצעתה העיקרית למערכת מתוצרת ,arrowheadאך גם בהצעה למערכת מתוצרת קובל. בתצהיר של מר י' שמושקוביץ, מנהל המבקשת, ומחיקרתו עלתה גירסת המבקשת שלמסמכי ההצעה צורף משפט של מערכת ,arrowheadאך משום מה נעלם מן המסמכים של ההצעה אחרי פתיחת תיבת המכרזים. נסיבות "היעלמות" המפרט לא הובררו, כך לפי טענות המבקש. העדר מפרט כאמור, היווה, בין היתר, בסיס לפסילת העצת המבקשת לגבי מערכת זו. (סעיף 6לצהירו של היועץ החיצוני) וכן חוות דעתו (נספח ח' לבקשה, כדלקמן: "הצעת קבלן ו-סיגנלור בע"מ, הציע מערכת גילוי מתוצרת ll kead" " technolosiesללא שום נתונים נוספים על עמידות המערכת בדרישות המפרט המיוחד, לפיכך נפסלת המערכת על הסף". המשיבה 1טוענת, בסיכומיה, כי גם המבקשת סבורה כי המערכת הזו אינה עומדת בתנאי המכרז "אך קשה לה להודות בכך". ואמנם, בחקירת מנהל המבקשת בבית השמפט לא הצליח להראות, כי המערכת מתוצרת arrowheadעמדה בתנאי המפורט המיוחד. מר שמושקוביץ אומר בתשובותיו, כי אין הוא יודע אם מערכת זו נמצאת בשימוש בעולם. הוא גם מוסיף כי המערכת עומדת בתקן אמריקאי כללי, שאינו מתחייחס למערכות תחבורה - לגילוי "עצמים מסוימים", ואין הוא יודע אם הגילוי הוא לרכב נוסע. מר שמושקוביץ מודה כי התקן לא צורף להצעת המכרז. מכל מקום אין בידו אסמכתא לנסיון מעשי במערכת זו - בארץ או בעולם. אשר לשלטים, מר שמושקוביץ אומר כי להצעה צורף פרוסקט של השלטים אך לא צורף פירוט של השילוט. סיכומו של דבר, הוא מודה בחקירתו כי למסמכי ההצעה של המבקשת לגבי מערכת זו לא צורף אישור שמערכת מסוג arrowheadפעלה באיזה מקום שהוא במשך חמש שנים. .13בתצהיר היועץ החיצון ניתן פירוט לנימוקי הפסילה של מערכת מסוג ,arrowheadבהסתמך על המפרט של מערכת זו (נספח טו' לבקשה), אשר לטענת המבקשת צורף להצעתה אך משום מה נעלם כלא היה. היועץ אומר בתצהירו, כי מערכת זו אינה מתאימה לגילוי רכב גבוה בתנועה ובתנאי אקלים קשים, אלא לגילוי פורצים באזורים מבונים. המערכת האמורה כוללת שידור וגילוי על פי קרן אחת בעוד שלפי המפרט של המכרז נדרשת מערכת הכוללת מערך גילוי של זוג קרניים. ועוד לפי הפרוספקט של המערכת (נספח טו' לבקשה) - זרימת מים אסור לה לגרום למיסוך הקרן, בניגוד לדרישות המפרט של המכרז (סעיף 4.11למפרט המיוחד), כי המערכת צריכה לפעול בכל מזג אויר. אמת נכון הדבר, שדעתו המקצועית של היועץ לא נסתרה, כלל ועיקר, על ידי המבקשת. לפיכך, מסקנתי היא שהמערכת מסוג arrowheadאכן לא עמדה בתנאי המכרז, ומה לו הצעה זולה ביותר של המבקשת גבי מערכת מסוג זה. נראה כי אכן קשה לה למבקשת להודות בפה מלא, כי מערכת מסוג זה אינה עומדת בדרישות המכרז, והלא מערכת מסוג זה שהותקנה בגשר ניצן בתל אביב לא צלחה והמבקשת הודתה במכתבה למע"צ מיום 30.5.91(נספח ג' לתצהיר שמושקוביץ) כי מערכת כאמור אינה עונה על הציפיות. מקובל עלי, כי צירופו או אי צירופו של פרוספקט לגבי מערכת מסוג זה למסמכי ההצעה של המבקשת אינו מעלה ואניו מוריד. פשיטא, שיש תנאים, תכונות ומאפיינים של המערכת המוצעת שאינם עומדים בתנאי הסף של המפרט המיוחד, כדי לעשות את המערכת לבלתי מתאימה לדרישות, ובדין נפסלה מערכת זו. גם אם לנציגי המשיבה, למהנדסי מע"צ או ליועץ החיצון ידיעות על המערכת מסוג arrowheadאף בלא פרוספקט או מסמכים שיתארו את המערכת, כפי שנדרש במפרט המיוחד, אינן מועילות למבקשת. משנדרשו מסמכים מסוימים במכרז פלוני, והמציע הגיש הצעה הרי הוא "נכנע" לדרישות וכפף את עצמו לאותן דרישות. מציע כאמור אינו יכול להגיש הצעה "חסרה", ובבוא העת אם לא יזכה במכרז יעלה טענות ומענות כלפי הדרישות הבסיסיות. אם החליט להגיש הצעתו על פי תנאי המכרז - אין לו אלא להיכנע לדרישות, אפילו תוך "חירוק שיניים". אולם, אם הוא מבקש לתקוף את התנאים - עליו לעשות זאת, מלכתחילה ומבעוד מועד, ואין הוא יכול להנות משני העולמות. מכל מקום, אין לי צורך לקבוע, בנסיבות אלה, אם צורף פרוספקט של מערכת זו להצעה, אם לאו. מערכת מסוג קובל .14אמת נכון, שהמבקשת הציעה מערכת מסוג arrowheadכהצעה עיקרית שלה, וכחלופה הציעה מערכת מסוג קובל. אין ספק, כי המשיבה 1העדיפה מערכת מסוג קובל, ואף נקבה בדגם מיוחד (320) שיהיה דגם ההשוואה והחיקוי בכל מערכת אחרת שתוצע על ידי המציעים השונים. לא ייפלא, איפוא, כי היועץ החיצון שהכין את המפרט למכרז, בחר, דווקא, במערכת מסוג קובל. היועץ החיצון פירש את הצעת המחיר של המבקשת למערכת מסוג קובל כמתייחסת ליחידה אחת של המערכת ולא למערכת של שתי יחידות כאמור בכתב הכמויות, לאמור, כדברי המבקשת, שהיועץ "הכפיל" את המחיר של ציוד הגילוי מתוצרת קובל בהצעתה החלופית של המבקשת. לא זו אף זו: לטענת המבקשת לא ליועץ החיצון "לפרש" את הצעת המבקשת, כי אם ועדת המכרזים היא זו שמוסמכת לבדוק את הנתונים הכספיים של ההצעות ולקבוע דיעה עצמאית, אחרי בדיקת ההצעות. אכן, ועדת המכרזים היא זו שצריכה להחליט לגבי ההצעות השונות אחרי בדיקת כל הנתונים של ההצעות, לרבות הנתונים הכספיים. לצורך כך רשאית ועדת המכרזים להעזר במומחים וביועצים מטעמה - אם מקרב הגוף הציבורי שהציע את המכרז ואם יועצים ומומחים חיצוניים. ועדת המכרזים היתה רשאית, איפוא, גם במקרה דנא להיעזר בבדיקת מומחים ויועץ חיצון, לרבות בדיקת נתונים כספיים, אך ההחלטה צריכה להיות שלה, מבלי להעביר את שיקול דעתה לאדם או לגוף שזכרם לא בא בחוק או בתקנות (וראה לענין זה בג"צ 123/58ולירו נגד יו"ר וחברי ועדת ההצעות והמכרזים של עירית תל אביב-יפו, פד' יג, 715; 719). בעניננו, אינני יכול לומר כי שיקול דעתה של הועדה הועבר לאחר או לאחרים שלא כדין, אולם, כפי שאבאר, להלן, נפלו פגמים רבים בהליכי המכרז, ובין היתר בדרך קבלת ההחלטות וברישומן, כך שלא ניתן לבדוק בדרך מסודרת ונכונה מה היתה ההחלטה ונימוקיה בקצרה. .15הצעות המבקשת למערכת גילוי מסוג קובל גם היא אינה נקיה מספקות. במפרט נדרש פירוט לענין השילוט להוריה ולהכוונה, ומן הראיות שבאו בפני בית משפט זה, עולה כי בהצעת המבקשת לא ניתן פירוט שנדרש (סעיף 7לתצהירו של היועץ). מקובל עלי, כי גם בתצהיר המשלים של מנהל המבקשת, לא הצליחה המבקשת לסחור טענה זו של המשיבה 1בענין השילוט. בחקירה מנהל המבקשת על תצהירו, ציין כי להצעה צורף פרוספקט בענין השילוט. טענה זו שעלתה לראשונה בחקירת מנהל המבקשת על תצהירו, ולא בתצהיר גופו, מעורבת תמיהה, ולא ראיתי בהעלאתה באיחור הסבר סביר. מכל מקום, נותר ענין השילוט שמציעה המבקשת "מיותם", ואפילו צורף פרוספקט, הרי שאין על השילוט פרטים. גם בהצעת המחיר של המבקשת לגבי מערכת מסוג קובל מעלה ספק - אם ההתחייחסות היא ליחידה אחת של המערכת או לשתי יחידות. אין ספק, כי המערכת, לפי כתב הכמויות, תוארה ביחידות, לאמור יחידת מערכת, שלפי האומדן מחירה 000, 30ש"ח ולשתי יחידות - 000, 60ש"ח ( סעיף 01.0003). מערכת הגילוי מתוארת כיחידה אחת הכוללת את כל המרכיבים הדרושים למערכת, ועל בסיס זה הציעה המבקשת, לענין מערכת קובל, כדלקמן: "חלופה ב גילוי סעיף 01.003מערכת מתוצרת coevalאנגליה, כנזכר במפרט מחיר מערכת 500, 111ש"ח". אם מדובר במחיר ליחידה אחת או לשתי יחידות - לא נאמר ולא פורש, וההצעה אכן מעוררת ספק. ואכן, ספק זה הוא שהביא את היועץ החיצון לקבוע כי מדובר ביחידה אחת, ועל פי המלצתו הלכה ועדת המכרזים, בעקבותיו. באותה שיטה הלכה המבקשת גם בהצעתה בענין מחיר השלטים ומנהל המבקשת לא הצליח בחקירתו בבית המשפט להשיב על ענין זה או להבהירו. מכל מקום בחינת המפרט וההצעות מעלה קיום ספק ואי-ודאות בענין המחיר שהציעה המבקשת למערכת גילוי מסוג קובל. פשיטא, שהמחיר המוצע - 500, 111ש"ח על ידי המבקשת כאילו הוא מתייחס לשתי יחידות - אינו מוסבר דיו, ואינו עומד במבחן המציאות. בחינת המוצג מש/ 3מעלה שחברת קובל הציעה למבקשת עוד לפני הגשת הצעתה למכרז את המערכת במחיר של 195, 21לירות סטרלינג (כ-000, 98ש"ח) ליחידה ומשום כך עולה ספק רב - אם אכן הוצע מחיר של 500, 111ש"ח לשתי יחידות. הלכה היא, שהצעה של משתתף במכרז שיש בה חוסר ודאות לענין תנאי המכרז - אין היא ראויה. אי לדרוש מבעל מכרז להתקשר בחוזה על בסיס הצעה הטומנת בחובה יסוד של חוסר ודאות שתביא, בהכרח, סכסוכים משפטיים. שנית, חוסר הוודאות משבש את סדרי התחרות ומשמיט את הבסיס שעל פיו ניתן לערוך השוואה בין ההצעות השונות. גם אין להרשות מצב של חוסר ודאות בהצעה שיאפשר למציע "במסווה של פרשנות והסרת חוסר הוודאות, להעלות הצעות חדשות התואמות את צרכיו" (בג"צ 462/79 שרביב בע"מ נגד ראש עירית נהריה ואח’, פ"ד לד(1), 467; 471). כשצוין במפרט, בכתב הכמויות ובאומדן, מחירים ליחידה ולשתי יחידות היה ראוי שההצעה שתבוא תפרט גם היא את המחיר המוצע ליחידה ולשתי יחידות. לא כך היה במקרה זה, ולא כך הציעה המבקשת, והשאירה בכך מרווח לפרשנות וממילא לחוסר ודאות וספקות. אכן, אין לדרוש מועדת המכרזים לבחון כוונות וליתן פרשנות להצעות שאינן ברורות דיין במיוחד כשמדובר במחירים מוצעים, ואל לה לועדה ולמומחים מטעמה לחפש בתוך ההצעות, מה שאין בהן, או לדרוש הבהרות "חיצוניות" מחוץ להצעה גופה (וראה בג"צ 256/85כהן נגד המועצה המקומית קרית טבעון ואח’, פד' מ(1), 610). טענת המבקשת, כי האומדן לא הובא בפני ועדת המכרזים לא הוכחה, די דרכה, ואינני מוכן לקבלה. כשענין המחיר הלא-ודאי מצטרף לענין השילוט, הרי שגם הצעת המבקשת למערכת מסוג קובל לא עמד בתנאי המרכזי. אוסיף, כי אינני מקבל את טענת המשיבה 4לענין הערבות הבנקאית שהגישה המבקשת. ענין זה גם לא עלה כלל ועיקר בטענות משיבה .1 הצעות זיכון וי.א. בע"מ (משיבות 2ו- 3) .16דינה של "ההצעה המשותפת" של משיבות 2ו- 3להיפסל", מחמת שלא עמדו בתנאי המכרז. החלטת ועדת המכרזים לקבל את הצעת זיכון ואחר כך "לזווג" את הצעתה עם המשיבה 3(י.א.) אינה יכולה לעמוד במבחן הביקורת והיא פסולה מעיקרא. טוב עשו המשיבות 2ו- 3, להודיע לבית המשפט, מבעוד מועד, כי אין הן רואות עצמן כצד למכרז וביקשו למחוק אותן מן הבקשה. משיבות אלה לא הגישו תצהיר ואף לא הופיעו לדיונים שקיים בית משפט זה, בהמשך להודעתן, כאמור. הצעת א.פ.א (משיבה 4) .17אמת הדבר, שהמשיבה 4לא עשתה בתחילה דבר, כדי לדרוש ולהראות כי הצעתה היא זו שצריכה, לפי טענתה, לזכות במכרז. כך משהוגשה בקשת המבקשת לבית משפט זה, ומשהתבררו סיכויי המשיבות 2ו- 3לענין המכרז, ביקשה להצטרף כמשיבה, ובית המשפט נעתר לה. המבקשת תוקפת את הצעת המשיבה 4בענינים אלה: (א) המשיבה 4פנתה לבית המשפט באיחור, ואף לא ביקשה כל סעד מבית המשפט; (ב) איננה רשומה במירשם הקבלנים או בסעיף מתאים אצל רשם הקבלנים. בכך רואה המבקשת שיהוי מצד המשיבה 4וחוסר תום לב "ואפורטוניזם השלובים בכך", כדי נימוקים לשלול ממנה מעמד לטעון כנגד זכייתה של המבקשת. וגם זאת: המבקשת טוענת כי המשיבה 4אינה רשאי לדרוש סעד, משלא נקטה בהליך המתאים כדי להצהיר על זכייתה במכרז, ובית המשפט לא יתן סעד מלבד זה שנתבקש על ידי המבקש, לאמור: להצהיר על המבקשת כמי שזכתה במכרז או לבטל את המכרז. בכל מקרה, כך לטענת המבקשת, דין הצעת המשיבה 4להיפסל,מחמת העדר רישום קבלנים, תחרות בלתי הוגנת וחוסר תום לב. המשיבה 1טוענת לענין זה, כי היועץ קבע בחוות דעת שבאה בפני ועדת המכרזים, כי הצעת המשיבה 4עמדה בדרישות המפרט המיוחד, וכי להצעתה צורפו האישורים הטכניים שנדרשו. לענין הסיווג הקבלני שנדרש מן המציעים, אומרת המשיבה 1, כי ביום 9.1.95פורסמה בעתונות מודעה מטעם המשיבה 1, שלפיה הוארך המועד להגשת הצעות למכרז והורחב החוג של המשתתפים במכרז לסיווג קבלני נוסף. מהצעת המשיבה 4עולה בבירו, כי היא קבלן רשום למקצוע 280, שנכלל בסיווגים שבמודעה. וגם זאת: לטענת המשיבה, הצעת המשיבה 4זולה מהצעתה החלופית של המבקשת. על טענות המבקשת, משיבה 4אומרת כי אך במחצית השניה של חודש מאי 1995נודע לה כי המשיבות 2ו- 3זכו במכרז, וגם זאת "מפי השמועה" משנודע לה הדבר פנתה ביום 2.6.95למשיבה 1לקבל פרטים אך לא קיבלה תשובה וביום 14.6.95נודע למשיבה 4כי המבקשת פתחה בהליך זה. ביום 2.7.95ביקשה להצטרף לבקשה כמשיבה נוספת ואך ביום 3.7.95הופיעו המשיבות 2ו- 3והודיעו מפי בא-כוחן כי הן מסכימות כי נפל פגם בהצעתן. ומה מבקשת המשיבה 4? תשובתה לכך מצויה בסיכומיה, לאמור: כאשר המשיבות 2ו- 3הודיעו על ויתורן לזכות בביצוע המכרז ומשהוברר כי המשיבה 1מסכימה כי המשיבה 4זכאית לבצע את המכרז, לא נותר למשיבה 4אלא להתנגד לעתירות המבקשת. וכל כך למה? התשובה לכך, לטענת המשיבה , 4היא שאם תידחה עתירת המבקשת, המשיבה 4הופכת, אוטומטית, לזוכה במכרז. .18הצעת המשיבה אינה פסולה מחמת סיווג מקצועי של קבלן. בענין זה מקובלת עלי עמדת המשיבה 1ועמדת משיבה 4, כי זו מילאה אחרי דרישות סיווג הקבלנים, כפי שהורחב במועדה שפרסמה המשיבה 1בעיתונים. משום מה ממשיכה המבקשת וטוענת לענין אי עמידת משיבה 4בדרישת סיווג קבלנים, לפי המכרז, בתשובתה לסיכומים. ואולם, משנפסלו משיבות 2ו- 3וקבעתי כי הצעות המבקשת לא עמדו בדרישות, אין זה שעל בית משפט זה להכריז על זכייתה של משיבה 4במכרז. כל שעל בית משפט זה לעשות הוא להחליט אם המבקשת היא הזוכה במכרז או שיש לבטל את המכרז. אם בית המשפט יחליט לקבל את עתירתה החלופית של המבקשת, שנתבקשה בשלב מסוים על ידי משיבה 1- לבטל את המכרז מחמת פגמים שנפלו בהליכי המכרז או בהחלטות ועדת המכרזים, כי אז אין מקום והצדקה להכריז על משיבה 4כמי שזכתה במכרז. סעד כזה לא נתבקש בבקשת משיבה 4להצטרף כמשיבה נוספת וגם לא נתבקש על ידי משיבה .1 לענין זה מקובלות עלי טענות המבקשת, גם אם אינני מסכים עמה כי בקשת המשיבה 4נגועה בחוסר תום לב. אכן, משיבה 4טוענת, כך לאחר שנוצר מצב שמשיבות 2ו- 3משכו ידן מן המכרז והדירו רגליהן מבית המשפט בעתירה זו, ולאחר שהמבקשת היא זו שעתרה לבית משפט זה, כי היא זו הזוכה במכרז. עלייה על "הרכבת הדוהרת" בענין זה על ידי המשיבה כשהמבקשת היא זו שהפעילה את קטר הרכבת - אינה מזכה את המשיבה 4באופן אוטומטי בזכיונה במכרז, אם המכרז לא יבוטל. אכן, אין בית המשפט צריך לצאת מגדרו ולהעניק סעד למי מן הצדדים שלא ביקשה אותו (וראה ע"א 6926/93מספנות ישראל בע"מ נגד חברת החשמל, פד' מח(3), 749, 806). ביטול המכרז .19בהחלטה מיום 30.8.95קבע בית משפט זה לענין "הודעת הביטול" של משיבה 1, כדלקמן: "אמת נכון הדבר, שעל פי הדין ניתן לבטל מכרז, שעליו חלות הוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב- .1992החלטת הביטול הינה "החלטה מינהלית" שלכאורה, חלים עליה כללי המשפט המינהלי, ובין היתר, חובת תום הלב. אומר כבר בשלב זה, שיש חשיבות לגורם הזמן של ביטול המכרז. ... מן הרשות נדרשת מידת זהירות מרובה ככל שההליכים התקדמו לקראת חתימת החוזה וביצוע המכרז. בכל מקרה, יש צורך בטעמים לגיטימיים לביטול מכרז, בנוסף על הוראות הדין שנקבעו בתקנות 21ו- 23לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993". גם אמרתי בהחלטה האמורה, כי החלטה לביטול מכרז צריכה לבוא מהרשות המוסמכת לכך, ואילו במקרה דנא לא באה החלטה מועדת המכרזים על ביטול המכרז. משום כך לא ראיתי לקבוע אז אם המכרז בוטל על ידי הרשות המוסמכת אם לא. לשון אחר: סברתי כי "הודעת הביטול" שנמסרה לבית המשפט על ידי באי כח המשיבה 1אינה הודעה על ביטול המכרז. אוסיף זאת: למעשה, יש לפרש את "הודעת הביטול" מפי באת-כח המשיבה 1, כהסכמת המשיבה 1לביטול המכרז על ידי בית המשפט על פי בקשתה החלופית של המבקשת בשל הפגמים שדבקו בהליכי המכרז ובהחלטת ועדת המכרזים. אם כך הדבר, וענין זה מקובל עלי, הביטול לא בא מחמת שינוי נסיבות (בג"צ 545/82פבר נגד מנהל מדור חוזים והתקשרויות במשרד הבטחון, פד' ל"ז(1), 441), או בשל גרעון תקציבי (בצ"ג 106/88חמודה נגד המועצה המקומית כפר מנדא, פד' מב(3), 433). אמת הדבר, שיכול לבוא מצב שביטול מכרז על ידי הרשויות המוסמכות יונחה על ידי שיקולים לגיטימיים, לרבות מה שידוע כ"הלכת היד הרועדת" בשל מחירים גבוהים ומנופוליסטיים של הצעה זו או אחרת (ראה בג"צ 102/70-101, בינוי ופיתוח בנגב בע"מ נגד שר הבטחון, פד' כח(2), עמ' 449). אולם, לעולם יש צורך בזהירות מרובה, כאשר בעל המכרז מבקש לערוך מכרז חדש, במיוחד לאחר שכבר נפתחו מעטפות ההצעות, והכל ידוע וגלוי לכל, מבחינת המחירים. כבר אמרתי בהחלטתי הקודמת בענין זה, שהשיקול שצריך להנחות את בעל המכרז, וממילא את בית המשפט, בדונו בענין שבו בעל המכרז יצא או מתכוון לצאת במכרז חדש תחת זה שביטל, הוא אם בכך נפגע עיקרון השוויון והסודיות (ראה בג"צ 368/88גוזלן ואח' נגד המועצה המקומית בית שמש ואח’, פד' לא(1), 505; 515). השאלה היא, איפוא, אם ייפגע עקרון השוויון והסודיות מביטול מכרז - אם על ידי הרשות המוסמכת ואם על ידי בית המשפט (וראה גם בג"צ 3224/91אלרם חברה לשיכון נגד מינהל מקרקעי ישראל, פד' מו(1), 177; 184). עיניך הרואות, שעל הרשות לשקול בראש ובראשונה אם חל שינוי בנסיבות ששררו בעת עריכת המכרז המקורי, ומקום שחל שינוי שראוי לו להשפיע על תנאי המכרז, כי אז השיקול הזה לביטול המכרז יהיה שיקול לגיטימי. במקרה כזה, אליבא דהשופט מצא שכתב את פסק הדין בענין "אלרם" הנ"ל - הרשות חייבת שלא לסטות מהנחיותיה הפנימיות והיא אף חייבת להעדיף מכרז חדש. ביטול מכרז אחרי פתיחת תיבת ההצעות שגורר מכרז חדש, פותח פתח להתקשרות בחוזה עם מציע שלא היה זכאי לזכות במכרז (ראה בג"צ 368/76, בענין גוזלן בעמ' 515). המכרז נועד במידה רבה לאפשר לרשות הציבורית לבחור את ההצעה הטובה לה ביותר, תוך שמירה על עקרון השוויון בין המציעים, ולעקרון זה מעמד בכורה (ראה ע"א 6283/94מנורה נגד מדינת ישראל, משרד הבינוי והשיכון, טרם פורסם). במקרה שבפני המשיבה 1ביקשה לשקול את כל הענין של מערכות הגילוי של רכב גבוה מתחת לגשרים ואין לפסול שיקולים אלה אלמלא נסיבות המקרה דנא. ההחלטה לביטול המכרז לא באה משום שיקול "נקי" ולגיטימי של ועדת המכרזים, אלא באה על ידי רשויות מע"צ אחרי שהוגשה בקשת המבקשת ונתבררו פגמים שדבקו במכרז. משום כך, יש צורך בזהירות מרובה כדי להחליט אם לילך בעקבות "הודעת הביטול האמורה". אפשר שאם זו היתה הסיבה היחידה, לאמור "אנו שוקלים מחדש את כל הענין", לא הייתי נעתר למבוקשה של המשיבה 1, לבטל את המכרז, שכן מה עם "כיבוד ההתחייבויות", מצד הרשויות המוסמכות. ביני לביני חלפו כ- 15חודשים מאז פרסום המכרז, ותקופה זו דייה כדי לחייב שיקולים חדשים, וממילא הפגיעה בעקרון הסודיות היא קטנה, שהרי המחירים "היום" אינם מחירי "אתמול". ואולם, השיקול לביטול המכרז הוא הפגמים הרבים שדבקו בו. ועדת המכרזים החליטה, עוד לפני בדיקת ההצעות בדיקה מקצועית ורצינית, לקבוע את המבקשת כמי שזכתה במכרז. בפרוטוקול אף לא צוין איזו הצעה של המבקשת זכתה במכרז. רק אחר כך נמסרו ההצעות לבדיקה מקצועית, שבעקבותיה בוטלה ההחלטה הקודמת לזכיית המבקשת במכרז. בהחלטה השניה, שגם היא קימצה במילים ובנימוקים נקבעה משיבה 2כזוכה במכרז. אולם, מה לעשות ומשיבה 2לא עמדה בתנאי הסף. הפרתון שנמצא לה לועדת המכרזים, היה צירוף גורם אחר שלא הגיש הצעה (משיבה 3) כדי ששתי משיבות אלה 2ו- 3יהיו ביחד הזוכות במכרז, כך שהחוזה יחתם עם משיבה .3ברור, כי גם ההחלטה השניה של ועדת המכרזים פסולה, בטלה ומבוטלת. למעשה, לא נותרה החלטה של ועדת המכרזים שניתן להגן עליה. לא זאת אף זאת: דיוני ועדת המכרזים לא השתקפו, כלל ועיקר, בפרוטוקול שהיה על הועדה לערוך ושעל פיו ניתן לבחון את החלטותיה ולהעמידם במבחן הביקורת. גם אם אינני מקבל את טענת המבקשת, בסיכומיה, כי ועדת המכרזים לא הפתיעה בחוות דעת משפטית, על בסיס הוראות תקנה 10(ב) לתקנות, הרי שהועדה לא קיימה את הוראות תקנה 10(א). לפי תקנה 10(א) - החלטות ועדת המכרזים יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול שייחתם בידי חבר הועדה. תקנת משנה (ב) אלא ללמדנו כי "עמדת היועץ המשפטי, או נציגו בועדה, תכריע בענינים משפטיים". מכאן, אין ללמוד שיש חובה, בכל מקרה, לקבל חוות דעת משפטית. הדבר רצוי, מאין כמותו, אך חובה כזו לא נקבעה. החלטות הועדה בעניננו היו כלליות וגורפות ואינן מנומקות. יש בכל אלה פגמים בהליכי קבלת ההחלטות אלה פגמים מהותיים היורדים לשורשן של ההחלטות שהתבררו, בדיעבד, כלא נכונות. לפיכך, ראוי וצודק שהחלטות הועד יבוטלו, ובנסיבות הענין אף לבטל את המכרז כולו. ביטול זה דרוש כדי שהרשויות המוסמכות ישקלו מחדש את המכרז ואת הציוד לגילוי ולהתראה לגבי רכב גבוה מתחת לגשרים עיליים בכבישים. אמת הדבר, שבית המשפט אינו פוסק בשאלה מה הדרך שהיה נוקט לו ניצב במקומה של הרשות המינהלית, ומבצע מה שמוטל עליה (ע"א 438/88ברק - ועדה לרישום בפנקס הפסיכולוגים, פד' מד'(1), 661, בעמ' 670-671). אולם, במקרה שבפני הפגמים הם כה מהותיים עד שלא נותרה החלטה של ועדת המכרזים, ולמעשה נשמט הביסי למתן החלטות בענין המכרז האמור. סיכום .20לאור האמור, וכעולה מן המקובץ אני קובע כדלקמן: (א) החלטת ועד המכרזים בענין זכייתן של משיבות 2ו- 3- בטלה ומבוטלת; (ב) המבקשת לא עמדה בתנאי המכרז ולכן, אין להצהיר כי היא הזוכה במכרז; (ג) אני מקבל את עתירתה החלופית של המבקשת ומבטל את המכרז; (ד) בנסיבות הענין אין ליתן סעד למשיבה 4שלא נתבקש ואין להצהיר עליה כמי שזכתה במכרז. .21בנסיבות הענין, המשיבה 1תשלם למבקשת הוצאות ושכר טרחת עורך דינה בשל קבלת העתירה החלופית סכום כולל של 000, 5ש"ח והמשיבה 4תשלום למבקשת הוצאות ושכ"ט עורך דין בסכום כולל של 500, 2ש"ח. כל זאת בתוספת מע"מ כדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. אינני מטיל על משיבות 2ו- 3הוצאות.מכרז