קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא האם הפרשות לקרן השתלמות חלק מהמשכורת הקובעת: הנשיא (גולדברג) .1לפנינו ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (אב-בית- הדין - השופטת פורת; נציגי ציבור - ה"ה עוזרי וישכיל; תב"ע מד/44-7) אשר דחה את תביעת המערער (להלן - העובד) לקבוע, כי יש לראות בהפרשות, בכספים ובזכויות שהצטברו על שמו בקרן השתלמות, חלק בלתי-נפרד מהמשכורת הרגילה, ועל כן חלק מ"המשכורת הקובעת" לצורך גמלאות. .2העובדות הצריכות לעניין הן: א) העובד עבד בשירות המדינה מיום 27.1.1959ועד לפרישתו המוקדמת לגמלאות ביום .31.3.1984מאז פרישתו משתלמת לו גמלה על-פי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל- 1970(להלן - חוק הגמלאות); ב) בתקופת עבודתו הצטרף העובד כחבר לקרן ההשתלמות להנדסאים וטכנאים בשירות המדינה, שהוקמה על-פי הסכם קיבוצי מיוחד מיום .25.10.1964פסקה ז' לאותו הסכם קבעה: "ז' מוקמת קרן השתלמות בשביל טכנאים בשירות המדינה ובמוסדות הציבור. ההפרשות לקרן תהיינה בגובה של % 2מהמשכורת הכוללת ברוטו מצד המעסיק ומצד העובד כאחד. ההצטרפות של העובד לקרן תהיה רשות. ועדה פריטטית מורכבת מנציגי שני הצדדים כין תקנון להפעלת הקרן, אשר יהווה חלק בלתי-נפרד של הסכם זה". במועד מאוחר יותר תוקנו ההסכם ותקנות הקרן מספר פעמים, ובסוף תקופת עבודתו של העובד הופרשו לקרן ההשתלמות % 2.5משכרו של העובד ו- 7.5ממשאבי המדינה. סכומי כסף אלה הופרשו לזכות העובד, ומשנת 1980 ניתן לעשות בהם כל שימוש, ובלבד שמלאו שש שנים מיום ההצטרפות לקרן, או מיום משיכת הכספים האחרונה; ג) ביום 19.4.1984פנה העובד במכתב לחשב הכללי במשרד האוצר וביקש שיכירו בהפרשות לקרן ההשתלמות כחלק בלתי-נפרד מה"משכורת הקובעת" לצורך חישוב הגמלה המשתלמת לו. במכתב של מנהל מחלקת הגמלאות מיום 19.4.1984נדחתה בקשתו, "כי הפרשות לקרן השתלמות אינן מהוות חלק מהמשכורת הקובעת עליה מחושבת הגמלה כאמור בסעיף 8לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970". על החלטה זו ערער העובד לבית-הדין האזורי בתל-אביב. בעתירתו ביקש העובד לחייב את המדינה לכלול את ההפרשות הנדונות ב"משכורתו הקובעת", ולחלופין לחייב את המדינה להמשיך ולהפריש לזכותו את חלקה בקרן ההשתלמות; ד) בבית-הדין האזורי טען העובד, כי "קרן ההשתלמות" היא תשלום של תוספת שכר לכל דבר: כל עובדי המדינה, ללא יוצא מן הכלל, מקבלים קרן השתלמות; כל שש שנים יכול העובד לעשות בכסף כרצונו; התשלום משתלם לעובד תמורת עבודתו הרגילה מבלי שהזכאות לו תהיה מותנית בקיום תנאים או גורמים נוספים; סעיף 19א לחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958(להלן - חוק הגנת השכר) מתייחס לחוב של המעביד לקופת גמל כאל שכר עבודה מולן החייב בפיצויי הלנת שכר. אשר על כן יש לראות תוספת זו כחלק מהמשכורת הקובעת לעניין חישוב קצבת פרישה. עוד טען העובד, כי מטרת חוק הגמלאות להבטיח לעובד מדינה שפרש רמת חיים סבירה בהתאם לשכרו ערב פרישתו לגמלאות, לכן הגמלה צריכה להיות לפי ההכנסה הקודמת, הכוללת תשלום לקרן השתלמות. .4באת-כוח המדינה טענה, כי הפרשות המעביד לקרן ההשתלמות הינן זכות נלווית ואינן מהוות שכר עבודה מן הטעמים הבאים: התשלום אינו משתלם לעובד במישרין, כאמור בסעיף 6לחוק הגנת השכר, אלא לקרן; ההצטרפות לקרן היא וולונטרית, והקרן היא המחליטה, אם לצרף חבר לקרן אם לאו; ההפרשה לקרן אינה אוטומטית, העובד חייב להפריש אחוז ממשכורתו, ורק אז חייבת המדינה להפריש את חלקה; סעיף 19א' לחוק הגנת השכר הוא סעיף מיוחד לגבי קרנות גמל, משמע - החוק מתייחס אל קרנות הגמל במפורש, שכן אין הן בבחינת שכר עבודה. מטרתה של קרן ההשתלמות היא לצבור כספים לחיסכון, והתשלום החד-פעמי אחת לשש שנים אינו שכר אלא מענק. .5בית-הדין האזורי דחה את התביעה וקבע, כי ההפרשות לקרן נטולות איפיונים חיוניים, על-פיהם מזוהה "שכר עבודה", והן בבחינת זכות נלווית המוענקת לעובדים, דוגמת השתתפות המעבידים בתשלומים לקופות גמל אחרות, על כן אין הן נכללות ב"משכורת הקובעת" כהגדרתה בחוק הגמלאות. זאת ועוד, פקודת מס הכנסה והתקנות מכוחה, לא ראו בכינוי שניתן לתשלומים לקרן ההשתלמות הסוואה ל"שכר עבודה", ולכן פטרו את ההפרשות לקרן ממס הכנסה המוטל על שכר עבודה וזיכו את העובד ממס בגין הפרשותיו לקרן. .6בפנינו חזר העובד על טענותיו בבית-הדין האזורי והוסיף, כי השיקולים המנחים את מחוקק מס הכנסה הם שיקולי מס ושיקולים כלכליים והעובדה, שמס הכנסה פוטר תשלום כל שהוא ממס, אינה מהווה אסמכתה שהתשלום אינו מהווה שכר עבודה. זאת ועוד, לאחרונה קבע בית-המשפט העליון, כי ההפרשות לקרן ההשתלמות הינן הכנסות עבודה בידי העובד כבר בשלב ההפרשה (ע"א 775/81[1]). לטענתו - יש באמור בע"א 775/81[1] הנ"ל כדי לתמוך בגרסתו, על-פיה התשלומם לקרן דינם בשכר עבודה לכל דבר ועניין. .7באת-כוח המדינה השיבה, כי בע"א 775/81[1] היה מדובר בקרן מיוחדת, הקרויה אמנם קרן השתלמות, אולם אינה אלא קרן תקציבית דולרית המנוהלת על-ידי המעביד. מכל מקום, שאלת "שכר עבודה" אינה רלבנטית כלל לצורך מס הכנסה, שכן סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה כולל במסגרת "הכנסת עבודה" כל טובת הנאה שניתנה לעובר במסגרת יחסיו עם מעבידו, ואין להקיש מכאן דבר לעניין "שכר עבודה" או "משכורת קובעת". .8לאחר שהמותב דן בערעור ושמע את באי-כוח הצדדים, נפטר חבר המותב, הנשיא צ' בר-ניב, ועל דעת הצדדים צורף במקומו השופט מורל. .9השאלה העיקרית על-פיה יוכרע גורל הערעור היא, האם תשלומים לקרן השתלמות הם בגדר "שכר", או "המשכורת הרגילה" כמשמעות הדיבור בסעיף 8לחוק הגמלאות. יצוין, כי המערער לא טען, ובדין, כי מדובר ב"תוספת קבועה" כמשמעה באותו סעיף לחוק, מאחר ואין חולק כי זאת לא הוכרה כ"תוספת קבועה" לצורך גמלאות. .10בית-דין זה נזקק כבר בעבר למהותה של קרן ההשתלמות בקובעו: "תשלום לקרן ההשתלמות אינו 'שכר' במשמעות הרגילה של המלה. התשלום הוא בחינת 'זכות נלווית' ,fringe benefitמבחינת משפט העבודה האוטונומי" (דב"ע מג/26-3, משה גבריאלי נ. מדינת ישראל; לא פורסם). נרחיב ונפרט בסוגיה האמורה. .11על מהותה של זכות נלווית עמד בית-דין זה בקובעו: " .6זכות נלווית במערכת זכויות העובד כלפי מעבידו, ניתן להגדיר כזכות לכסף או לשווה כסף, כך שהיא משתקפת ביציאות העבודה - labour ,Costאשר לעובד ממעבידו, במישרין או בעקיפין, הקשורה בעבודתו, אך אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המלה, היינו - תמורה בעד עבודה שנעשתה. תרצה תאמר, כי זכות נלווית היא בגדר 'תגמולים נוספים, יהיו אשר יהיו, המשתלמים במישרין או בעקיפין, במזומן או בעין, על-ידי המעביד לעובד, והבאים מהיות העובד מועבד', במשמעות של הדיבור - any additional emolumentsבאמנת העבודה הבינלאומית בדבר שכר שווה משנת .1951 המושג זכויות נלוות כולל מיגוון של טובות הנאה שלהן זכאי העובד, בנוסף לשכר עבודה במשמעות הצרה של המושג, והן 'חופשות' למיניהן, תגמולי פרישה ופיצויים עקב סיים יחסי עובד-ומעביד,'משכורת 13', מענקי חגים, 'הטבות בעין' - כגון ארוחות במקום העבודה, דמי הבראה, ביגוד, כיסוי הוצאות השתלמות, כיסוי הוצאות לרכישת ספרות מקצועית, 'השתתפות בשכר לימוד של ילדי העובד' וכיוצא באלה. המשותף לכל אלה הוא שהם באים למטרה מסוימת, או מטעם מסוים, שאין הם קשורים ישירות בעצם ביצוע העבודה, אלא רק 'נלווים' לה. בכך ההבדל בין 'תוספת שכר' כגון תוספת יוקר, תוספת מקצועית, תוספת ותק וכיוצא באלה, לבין זכויות נלוות, שכנגדן אין המעביד מקבל תמורה ישירה בייצור או בשירות" (דב"ע לו/131- 3[2], בע' 312). .12קרן ההשתלמות במהותה, צורתה ומטרתה - אין לסווגה כ"שכר עבודה" במובן הצר והיא נופלת, כאמור לעיל, בגדר זכות נלווית. מהותה - תשלום מכוח הסכם קיבוצי המותנה בתשלום מקביל מצד העובד; צורתה - תשלום לקרן חיצונית שיועדה למטרה ספציפית, ומטרתה - השתלמות. ואם תאמר, כפי שטוען העובר, כי המטרה - השתלמות - חדלה להיות המטרה היחידה של הקרן, וכי העובד רשאי למשוך את הסכומים שהופקדו לזכותו בקרן בתום כל שש שנים ולהשתמש בהם לכל מטרה שהיא - אין בכך כדי לשלול מההפרשות לאותה קרן את סיווגן כ"זכות נלווית" וזאת מן הטעם, שהקרן הופכת בתום שש שנים להפקדה ל"קופת תגמולים" במשמעה המקובל, ואף הפרשות לקופת תגמולים הן בגדר "זכות נלווית". .13למסקנה, שאין התשלומים לקרן ההשתלמות בגדר "המשכורת הרגלה" כמשמעה בחוק הגמלאות, נגיע אף בדרך שונה. אימתי יראו בתשלום לעובד חלק מהשכר היסודי? על כך השיב בית-דין זה: "תשלום המשתלם לעובד תמורת עבודתו, מבלי שהזכאות לו תהא מותנית בקיום תנאים או גורמים בנוסף לאלה המחויבים לעצם התמורה, אינו 'תוספת', אלא חלק מהשכר היסודי, קרי חלק מהמשכורת הקובעת" (דב"ע לה/1- 7[3], בע' 119). התשלום לקרן ההשתלמות מותנה בקיום שני תנאים: האחד - הצטרפות העובד לקרן, מאחר שההצטרפות היא רשות; והשני - תשלום המעביד המותנה בתשלום מקביל (אמנם בשיעור שונה) של העובד (סעיף 2(ב) לעיל I). לאור שתי ההתנאות האמורות - לא התמלא הדרוש כדי שיראו בתשלום לקרן ההשתלמות "חלק מהשכר היסודי" (השווה דב"ע מה/6- 7- לא פורסם). .14העובדה, שרואים בתשלומים לקרן ההשתלמות הכנסת עבודה של העובד, מכוח סעיף 3(ה) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (ראה ע"א 775/81[1]), אין בה כדי לשנות לענייננו. .15תשלום מסוים הפטור ממס יכול ויהיה שכר עבודה, או חלק מהשכר היסודי, בעוד תשלום אחר החייב במס יכול ולא ייראה כחלק מהשכר היסודי. "העובדה, שהקצובה משתלמת בשיעורים חודשיים וכי מנכים ממנה מס הכנסה, אינה מעלה ואינה מורידה, ובוודאי שאין בה כדי ליטול מן הקצובה את אופיה כ'תוספת' ולהפכה לחלק מהמשכורת הרגילה" (דב"ע לט/5- 7[4], בע' 366). .16לטענה, כי התוצאה אליה הגיע בית-הדין האזורי גורמת לכך כי למעשה אין העובד מקבל גמלה על בסיס מלוא הכנסתו, וכתוצאה מכך אינו יכול לשמור על רמת החיים לה התרגל בעת עבודתו, נשיב בשתיים: האחת - בחוק הגמלאות הוראה מפורשת, על-פיה אין הקצבה משתלמת ממלוא השכר, אלא מהמשכורת היסודית בצירוף "תוספות קבועות" שאושרו לצורך זה על-ידי הממשלה; במלים אחרות - "תוספות קבועות" שלא הוכרו על-ידי הממשלה לצורך חוק הגמלאות, וכאלה רבות, לא ישמשו בסיס לחישוב הקצבה. בשניה - התשלומים לקרן ההשתלמות לא באו לצריכה שוטפת, ואף אם יכול היה העובד לעשות בכספים כרצונו בתום שש שנות חברות בקרן - אין לראות בסכומים אותם משך מהקרן בתום אותה תקופה חלק מ"המשכורת", הן במובנה המקובל נהן במובנה המשפטי. .17מן האמור עולה, כי דין הערעור להידחות ודין פסק-דינו של בית-הדין האזורי להתאשר, בייחוד מטעמיו.קרן השתלמותהשתלמותשאלות משפטיותמשכורתהשכר הקובע / משכורת קובעת